1) בתאריך 3/10/2015 פגע מנוף של משאית וולבו מס' רישוי 93-988-59 (להלן: "המשאית") בכבל טלפון (להלן: "הכבל"), שעבר מעל הכביש באחד מרחובות הישוב טמרה. כתוצאה מכך קרס עמוד הטלפון , אליו היה מחובר הכבל (:להלן "העמוד") ופגע ברכב דייהו קורנדו מס' רישוי 95-743-23 (להלן : "הדייהו"), שבבעלותו של מר יאסין רומי (להלן: "יאסין") וברכב פורד פוקוס מס' רישוי 59-482-36 (להלן: "הפורד"), שבבעלותו של מר שחאדה מחמוד(להלן: "שחאדה"), אשר חנו בקרבת העמוד, ונגרמו להם נזקים. האירוע דלעיל ייקרא להלן "התאונה".

2) לטענת יאסין, התאונה אירעה באשמתו של מר חטיב פארוק (להלן: "חטיב"), שנהג במשאית עת אירעה התאונה. לכן הוא הגיש, יחד עם מר יאסין מוחמד, שהקשר שלו לאירוע לא הובהר, תביעה, בתיק 21533-12-15, נגד חטיב ונגד "הכשרה חברה לביטוח בע"מ" (להלן: "הכשרה בע"מ), שביטחה את השימוש במשאית בפוליסת ביטוח אחריות כלפי צד ג', בגין נזקי רכוש, בה הם עותרים לחייב אותם לפצותם בגין הנזקים שנגרמו להם, לטענתם, כתוצאה מהתאונה.

לטענת הכשרה בע"מ וחטיב, התאונה אירעה באשמת בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: "בזק"), לכן הם מבקשים לדחות את התביעה נגדם. הם גם שלחו לבזק הודעת צד ג'.

לטענת שחאדה, התאונה אירעה באשמת חטיב ו/או בזק. לכן הוא הגיש תביעה, בתיק

14437-01-16, נגד חטיב, בזק והכשרה בע"מ, בה הוא עותר לחייבם לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהתאונה.

בכתבי ההגנה שהגישה בזק היא הכחישה את אחריותה לגרימת התאונה וטענה כי זו אירעה בשל נהיגתו הרשלנית של חטיב.

הדיון בשתי התביעות אוחד, עפ"י החלטתי מיום 1/2/16.

3) עיקר המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת האחריות לאירוע התאונה, כאשר אין חולקין כי ליאסין ו/או שחאדה אין כל חלק באחריות.

קיימת גם מחלוקת בשאלת גובה הנזק שנגרם לשחאדה כתוצאה מהתאונה.

4) לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את הצדדים אני קובע כי התאונה אירעה באשמתם המשותפת של חטיב ושל בזק, כפי שיובהר להלן:

א) רשלנותו של חטיב התבטאה בכך שלמרות שהיה מודע לכך שהכבל עובר מעל הכביש בגובה נמוך יחסית, הוא לא טרח לוודא שזרוע מנוף המשאית לא יבלוט מעל לגובה ארגז המשאית.

למרות שהרגיש או היה אמור להרגיש שזרוע המנוף נתקל בכבל הוא לא בלם במקום,

אלא המשיך בנסיעה וכתוצאה מכך משך הכבל את העמוד וגרם לקריסתו.

ב. רשלנותה של בזק התבטאה בכך שלא דאגה לכך שהכבל יעבור מעל הכביש בגובה

תקני.

אין ספק בעיניי כי מידת רשלנותו של חטיב עולה על זו של בזק. בנסיבות המקרה אני קובע כי חטיב נושא ב- 60% מהאחריות לאירוע התאונה ובזק נושאת ב- 40% מהאחריות.

5) לאור קביעתי, בסעיף 4 דלעיל, באשר לחלוקת האחריות בין חטיב לבזק, על חטיב והכשרה בע"מ לפצות כל אחד מהתובעים בשיעור של 60% מהנזק שנגרם לו ועל בזק לפצותם בשיעור של 40% מהנזק שנגרם לכל אחד מהם.

עפ"י הראיות שהובאו בפניי אני קובע כי נזקו של יאסין, כתוצאה מהתאונה, מסתכם בסכום של 5,146 ₪, כמפורט להלן:

א) עלות תיקון הדייהו, כעולה מחוו"ד השמאי וחשבונית המוסך - 4,446 ₪

ב) שכ"ט השמאי - 700 ₪

ונזקו של שחאדה מסתכם בסכום של 10,510 ₪ כמפורט להלן:

א) שווי הפורד, שהוכרז כ"TOAL LOST", כעולה מחוו"ד

השמאי - 9,210 ש"ח

ב) שכ"ט השמאי - 1,300 ₪

7) סיכומו של דבר, אני מחייב את חטיב והכשרה בע"מ, הדדית, לשלם ליאסין סך של 3,087.60 ₪ (שזה 60% מ- 5,146) + 450 ₪ הוצאות משפט ולשחאדה 6,306 ₪ (שזה 60% + 10,510 ₪) + 600 ₪ הוצאות משפט.

את בזק אני מחייב לשלם ליאסין סך של 2,058.40 ₪ (שזה 40% מ- 5,146 ₪) + 300 ₪ הוצאות משפט ולשחאדה 4,204 ₪ (שזה 40% מ- 10,510 ) + 400 ₪ הוצאות משפט.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ב אייר תשע"ו, 30 מאי 2016, בהעדר הצדדים.

למזכירות: נא לשלוח את פסק הדין לצדדים.

קלדנית-תקוה