1. המערער הורשע ביום 22.11.2015, לאחר שמיעת ראיות, בת"פ 14654-01-14 (בית משפט השלום בכפר סבא) בשתי עבירות של הפעלת כלי טייס ללא רשיון, בניגוד לסעיפים 142(ב)(1)+2 לחוק הטיס, תשע"א-2011, ונידון לשישה חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, לקנס כספי בסך 2,500 ₪ או 25 ימי מאסר תמורתו ולהתחייבות כספית להימנע מביצוע עבירה בה הורשע למשך שנתיים.

2. עפ"י הנטען בכתב האישום בו הורשע המערער, הוא החזיק ברישיון טיס פרטי זמני, שהוצא על ידי מנהל התעופה האזרחי, שכלל מספר מגבלות.

במסגרת החלטה של מנהל רשות התעופה האזרחית הותלה רישיונו של המערער לתקופה של שנה, עקב ביצוע שורת מעשים המהווים עבירות על חוקי טיס שונים, בין היתר, נוכח הפרת המגבלות שהיו קבועות ברישיונו.

ערעורו של המערער לוועדת הערר לרישוי התקבל חלקית וכך נקבע שהמערער לא יהא רשאי לחדש את רישיון הטייס שלו למשך 6 חודשים.

עתירה שהגיש המערער לבית המשפט לעניינים מנהליים בגין החלטת ועדת הערר נדחתה בהסכמתו.

המערער הורשע, כאמור, על ידי בית משפט קמא בשתי עבירות של הפעלת כלי טייס ללא רישיון, בנסיבות בהן הטיס את כלי הטיס שלו מסוג אולטרא לייט מ.ר. 4X-HRR והמריא מתוך מנחת שהקים בחצר ביתו ביישוב איתמר, כאשר רישיון הטיס שלו לא תקף והוא עובר על מגבלות שחלו עליו בעת שרישיון הטיס היה בתוקף.

3. המערער הגיש ערעור על הכרעת הדין המרשיעה ובמסגרתו טען, בין היתר, כי לא הפר את הוראות חוק הטיס בעצם טיסותיו במקום מגוריו, באזור יהודה ושומרון, במטוס שאינו ישראלי. עוד טען כי לא היה מקום להעמידו לדין על טיסות שבוצעו בעת שלא הושלם הליך בירור טענותיו לגבי התליית רשיון הטיס שלו, כאשר לטענתו התליה זו לא היתה מוצדקת, שכן לא היתה הפרת חוק במעשים בגינם הותלה רישיונו. המערער טען שיש לבטל את הכרעת הדין ולזכותו או לבטל את הרשעתו.

4. המשיבה טענה שיש לדחות את הערעור על כל חלקיו ולאמץ את קביעותיו של בית המשפט קמא.

5. במהלך הדיון שהתקיים בפנינו ביום 29.3.2016, הסכים המערער למחיקת הערעור על הכרעת הדין בכפוף להסכמת המשיבה לביטול ההרשעה, אך המשיבה סירבה לביטול ההרשעה, ובנסיבות אלו עמד המערער על הודעת הערעור.

6. בהודעה שהגיש המערער ביום 22.5.2016 לתיק בית המשפט, ציין כי ביום 5.4.2016 הוא חזר לשירות מלא כטייס במילואים בחיל האוויר חרף ההרשעה שנזקפה לחובתו. המערער ציין בהודעתו כי הוא מבין היטב (את שלא ידע מלכתחילה) כי חוק הטיס חל על כלי טיס ישראלי גם באזור מגוריו, אזור יהודה ושומרון, ועל כן הוא מתחייב שלא לחזור על ביצוע עבירה מסוג זה הנוגעת לטיסה בכלי טיס ישראלי בלבד. המערער ציין כי מכיוון שהרשעתו לא פוגעת בשירותו בחיל האוויר ומשאין לה כל משמעות בנוגע להמשך טיסותיו במטוסו הפרטי במקום מגוריו, הוא מסכים למחיקת הערעור בכפוף להסכמת המשיבה לביטול הקנס שהושת עליו בלבד, אחרת הוא עומד על הערעור כפי שהגיש.

7. המשיבה מתנגדת לביטול הקנס ולטענתה יש להותיר על כנם את הכרעת הדין וגזר הדין על כל מרכיביו.

8. בנסיבות אלו, ולאור הסכמת המערער לחזור בו מהערעור על הכרעת הדין, לאור מהות העבירות בהן הורשע, העובדה כי הטסת המטוס על ידו לא סיכנה חיי אדם מאחר שהוא טייס מילואים בחיל האוויר האוחז ברישיון טיס צבאי, ולנוכח תרומתו של המערער לחברה, כמו גם לאור התרשמותו של מותב זה בדבר הבנתו של המערער את חומרת מעשיו והתחייבותו שלא לחזור על ביצוע העבירות, אנו סבורים כי אכן מן הראוי לבטל את הקנס שהוטל על המערער על ידי בית משפט קמא.

9. לאור הודעת המערער - הערעור על הכרעת הדין נדחה והערעור על גזר הדין מתקבל במובן זה שאנו מבטלים את עונש הקנס שנגזר על המערער.

10. איננו מביעים כל עמדה בכל הנוגע לשאלת השפעת הרשעתו של המערער על שירותו בחיל האוויר או על שאלת חוקיות הטסת מטוסו הפרטי במקום מגוריו. חזקה על המערער כי מסר את הודעתו האמורה לאחר שבחן את הדברים לפי מיטב הבנתו.

ניתן היום, י"ב אב תשע"ו (16 אוגוסט 2016) במעמד ב"כ המשיבה והמערער.