לפני: כב' השופט יוחנן כהן

פסק דין

1. בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי פעולות איבה) מיום 1/12/2015 אשר קבעה למשיב דרגת נכות משוכללת בשיעור של 52% החל מיום 24/8/14, לפי הפרוט הבא:

א. נכות בשיעור 10% בגין סעיף ליקוי 29(2)(א)(2) לרשימת הליקויים.

ב. נכות בשיעור 10% בגין סעיף ליקוי 73(1)(א)(2) לרשימת הליקויים – לסת.

ג. נכות בשיעור 25% בגין סעיף ליקוי 52(1)(8)(ב) לרשימת הליקויים.

ד. נכות בשיעור 20% בגין סעיף ליקוי 75(ב)(3) לרשימת הליקויים – צלקות פנים.

טענות המערער בתמצית

2. שגתה הוועדה בקובעה למשיב נכות בשיעור 10% בהתאם לסעיף ליקוי 73(1)(א)(2) לתקנות בגין שבר הלסת העליונה עם העתקה, שעה שאין התאמה בין סעיף הליקוי שניתן למשיב לבין מצב השבר בלסתו שכן, השבר החלים ללא כל הפרעה במנשך.

בהתאם לממצאי בדיקת המשיב עולה, כי אין הפרעה קלה במנשך ועל כן, אין מצבו של המשיב עונה לתנאים הקבועים בסעיף הליקוי.

3. שגתה הוועדה בקובעה למשיב נכות בשיעור 20% בהתאם לסעיף ליקוי 75(ב)(3) לתקנות בגין צלקת בפנים, שעה שתיאור הצלקות אינו תואם את הנדרש בסעיף הליקוי.

בהתאם לממצאי בדיקת המשיב אין מדובר בצלקות נרחבות עם כיעור ניכר, ועל כן אין ממצאים אלה עונים לדרישות סעיף הליקוי.

טענות המשיב בתמצית

4. מדובר בפגיעת איבה קשה מיום 24/8/14 שבה נפגע המשיב באורח קשה.

5. המשיב הסכים להמלצת בית הדין כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 20/6/16, בפני כב' הרשם אדרת, להחזיר את עניינו של המשיב לוועדה הרפואית לעררים על מנת שזו תנמק את קביעתה להעניק למשיב נכות לפי סעיף ליקוי 73(1)(א)(2) וזאת תוך התייחסות להגדרת הסעיף:

שבר הלסת העליונה עם העתקה – בצורה בינונית עם הפרעה קלה במנשך.

6. בנוגע לקביעת הוועדה בנושא הצלקות התנגד המשיב להחזרת עניינו לוועדה. המשיב הסביר כי עיון בחוות הדעת בתחום הכירורגיה הפלסטית מלמד כי במשיב אובחנו 3 צלקות: האחת צלקת שקועה בקרקפת, השנייה צלקת במצח בסמוך לגבה השמאלית הגורמת לאסימטריה בפניו וצלקת בעפעף התחתון משמאל, כאשר צויין בחוות הדעת גודל כל צלקת ובסופו של דבר נקבעה נכות כוללת בגין הצלקות בשיעור 20%.

הוועדה הרפואית לעררים מיום 1/12/15 התכנסה לאחר קבלת חוות הדעת בתחום הכירורגיה הפלסטית ואימצה את הממצאים והמסקנות במלואם תוך שהיא דוחה את ערר המוסד וקובעת למשיב דרגת נכות צמיתה בשיעור 52%.

7. יש לדחות את הערעור שכן מדובר בערעור שעיקרו טענות רפואיות כנגד החלטת הוועדה.

דיון והכרעה

8. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון בשאלה משפטית בלבד בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, שקלה שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213).

9. המשיב נבדק ביום 26/8/15 על ידי כירורג פלסטי – ד"ר משה רותם אשר פירט את ממצאי הבדיקה הקלינית כדלקמן:

"צלקת בקרקפת ... אזור עליון קדמי באורך כ-3.5 ס"מ ברוחב עד כ-2 מ"מ רכה, ללא היפרתרופיה, אך שקועה, לא רגישה למגע. צלקת אופקית במצח וגבול גבה משמאל באורך של כ-4.8 ס"מ וברוחב עד כ-3 מ"מ רכה, ללא היפרתרופיה, לא רגישה למגע.

בזמן הרמת הגבות יש הרמה של הצד הצפאלי של הצלקת לעומת הצד המרוחק של הצלקת.

אין צניחה של הגבה השמאלית ואין שוני משמעותי בזמן הפעלת השרירים הפרונטליים בין ימין לשמאל.

צלקת אופקית בעפעף תחתון משמאל, באורך כ-2.7 ס"מ רוחב כ-1 מ"מ ללא היפרתרופיה, שקועה, אין פגיעה תפקודית של העפעף התחתון.

בעין שמאל יש תופעת "Scleral Show" בקוטב התחתון בהפרש של מילימטר עד 2 מ"מ לעומת צד ימין.

אבחנה: צלקות בפנים.

הפוסק קובע נכות בגין הצלקות בפנים בשיעור 20% לפי סעיף 75(ב)(3).

בכך דוחה הוועדה את ערר המוסד."

10. הוועדה נשוא הערעור התכנסה ביום 1/12/15, עיינה בחוות דעת ד"ר רותם מיום 26/8/15 וקיבלה חוות דעתו.

11. לאחר שקראתי את טענות הצדדים ועיינתי בפרוטוקול הוועדה הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל.

בחוות הדעת של ד"ר רותם נקבע כי למשיב צלקת בקרקפת באזור עליון קדמי, רכה, ללא היפרתרופיה, לא רגישה למגע. עוד קבע ד"ר רותם כי ישנה צלקת נוספת אופקית במצח בגבול גבה משמאל שגם היא רכה, ללא היפרתרופיה, לא רגישה למגע. באשר לצלקת השלישית קבע ד"ר רותם כי מדובר בצלקת אופקית בעפעף תחתון משמאל, ללא היפרתרופיה, שקועה, ואין פגיעה תפקודית של העפעף התחתון. בפרק המסקנות ציינה הוועדה כי היא מאמצת את קביעותיו של ד"ר רותם ולפיהם יש לפסוק למשיב נכות בשיעור 20% לפי סעיף ליקוי 75(ב)(3). דא עקא, כי קיימת סתירה בין ממצאי הוועדה לפיה מדובר בצלקות רכות ללא רגישות למגע וללא פגיעה תפקודית לבין סעיף הליקוי 75(ב)(3) לתקנות שעניינו "צלקות כואבות ומכוערות".

אין זה מתפקידו של בית הדין להסיק מסקנות, ולתת פרשנות לתיאור ממצאי הוועדה או תיאור המומחה – ד"ר רותם.

לפיכך, יש להשיב את עניינו של המשיב לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי פעולות איבה) על מנת שתנמק החלטתה בנוגע לנכות שהעניקה למשיב בגין הצלקות, וזאת לאור ממצאיה ותוך התייחסות לדרישות סעיף ליקוי 75(ב)(3) לתקנות. כמו כן, הוועדה תנמק את קביעתה להעניק למשיב נכות לפי סעיף ליקוי 73(1)(א)(2) וזאת תוך התייחסות להגדרת הסעיף:

שבר הלסת העליונה עם העתקה – בצורה בינונית עם הפרעה קלה במנשך.

הוועדה תזמן את המשיב לדיון בפניה ותאפשר לו לטעון את טענותיו בנושאים אלה. הוועדה תפרט ותנמק החלטתה.

12. משמדובר בהליך על פי חוק סוציאלי – אין צו להוצאות.

13. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, לסגניתו או לשופט שנתמנה לכך על ידי הנשיא.

ניתן היום, י"ז שבט תשע"ז, (13 פברואר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

קלדנית: רות רחמים.