מונחת לפני תביעה, שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 10.6.15 בפתח תקווה בין כלי רכב נושא מספר רישוי 14-953-50 ובין כלי רכב נושא מספר רישוי 86-767-74 (להלן: "התאונה").

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כוח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79א לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות.

סמוך לפני המקום בו התרחשה התאונה מתמזג הנתיב השמאלי בו נסעה נהגת התובעת אל הנתיב הימני בו נסע הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), כעולה, בין היתר, משילוט הנמצא במקום. אין מחלוקת בין הנהגים המעורבים, כי התאונה התרחשה לפני הכניסה לכיכר מקום בו מסתיים הלכה למעשה הנתיב השמאלי. בעדותה איששה נהגת התובעת את עיקרי עדותו של הנתבע. היא הודתה, כי לצורך כניסה לכיכר היטתה את רכבה אל עבר הנתיב הימני בו היה הנתבע (עמ' 4 לפרוטוקול, שורה 32). היא לא שללה האפשרות כי הנתבע צפר לה והתריע בפניה עת שניסתה להיכנס לכיכר (עמ' 5 שורה 4). היא אף הודתה, כי לאחר התאונה האשים אותה הנתבע באחריות לתאונה (עמ' 3 שורות 23 – 24). טענתה, כי היתה לפני רכב הנתבעים משמאלו, וקדמה לו בכניסה לכיכר אין בה די כדי להקים עילת תביעה לתובעת.

עדותו של העד הניטרלי מטעם התובעת לא היתה משכנעת. העד הניטרלי טען, כי התאונה התרחשה בכיכר ולא לפני הכיכר, זאת בניגוד לעדויותיהם של שני הנהגים המעורבים. אף אופן תיאור התאונה על ידו לא תאם את גרסאות הצדדים, ולפיכך אני מתרשמת כי אין די בעדותו.

לפיכך יש לדחות התביעה וזאת ללא צו להוצאות, למעט שכר עדים, כפי שנפסק במהלך הדיון.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, כ"א כסלו תשע"ז, 21 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.