<#2#>

פרוטוקול

המערער: אני הבחנתי בבירור איפה הם לא מתפקדים. לא שילמתי את הקנס כי רציתי לערער. אני יודע שאם אני משלם קנס כאילו הודיתי בזה, כך הבנתי, אז לא שילמתי עדיין את הקנס. אני לא עשיתי את מה שהוא אמר, בכנות אני אומר.

אני באתי מרח' אלישע, שהוא דרומית לכיוון רבי עקיבא. כשפונים שמאלה הסתכלתי טוב שאין אף אחד ואז פניתי שמאלה. חוץ מזה, זה היה לפני חגים, לפני פורים, מלא אנשים. חיכיתי עד שראיתי שאני יכול לעבור. גם הנסיעה הייתה על אפס ממש, אי-אפשר לנסוע בבני-ברק ביום רגיל על 30. פתאום אני שומע שוטר שאומר לי עם האופנוע שלו "תעצור בצד". אמרתי לו "מה?" הוא אמר לי "אתה לא יודע מה עשית? אתה הפרעת לאנשים". לא ראיתי דבר כזה, זה מה שאמרתי וזה מה שעכשיו כתבתי. ואז הוא אמר לי "אני רושם לך דו"ח", שאלתי אותו על מה, אנשים באים מאחורה, באים מהצדדים, מכל מקום.

לשאלת בית המשפט אני משיב, כי קיבלתי את הדו"ח ביד. אני, בכל אופן, טעיתי בתאריכים שם, והיה כתוב, אני לא כל כך שמתי לב, כתוב 01.03 ואני חשבתי שכתוב 10.03. לשאלת בית המשפט מדוע איחרתי בהגשת הערעור אני משיב, כי הסברתי למה לא יכולתי לעשות את זה לפני כן, היינו קצת בבעיה. אני לא יודע כמה נקודות יש לי, זה סתם. את הקנס אני אשלם, אבל נקודות? על מה?

ב"כ המשיבה: אנו מבקשים לדחות את הערעור.

<#4#>

פסק דין

המערער קיבל דו"ח מיום 01.03.15 על עבירה בניגוד לתקנה 67(א) לת"ת, כלומר, אי-מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חציה.

על המערער היה תוך 90 יום לפנות בבקשה להישפט או לשלם את הקנס. המערער איחר, אם כי לא בהרבה, ורק ביום 04.06.15 פנה בבקשה למפנ"א, וזו דחתה את בקשתו על-פי הדין.

המערער פנה לבית משפט קמא בבקשה דומה, ובית משפט קמא, על-פי הוראות החוק והפסיקה, לא נעתר לבקשתו להאריך את המועד להישפט בגין עבירת הקנס בה התחייב המערער, ע"ס 500 ₪.

המערער הגיש על החלטה זו ערעור, שוב באיחור, בלי בקשה מתאימה. בית המשפט, בשל שהוא לא מיוצג, "ויתר" לו על עניין זה, והערעור נשמע לגופו.

אין למערער הגנה של ממש מפני המעשה שעשה, אין לו הסבר של ממש מדוע לא פנה למפנ"א בזמן, ובנסיבות אלה, אדחה את הערעור.

לפנים משורת הדין, אאפשר למערער לשלם את הקנס המקורי של 500 ₪ עד יום 01.06.16.

-העתק פסק הדין יישלח למפנ"א.

<#3#>

ניתן והוּדע היום, י"ג ניסן התשע"ו, 21/04/2016, במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי נופר דוידי