שלושת זוגות התובעים בשלושת התיקים שבכותרת הזמינו מאת הנתבעת "שיט סילבסטר על הדנובה" מפסאו לפסאו, 7 ימים 8 לילות, על סיפון האוניה A-ROSA DONNA. היציאה ביום 27/12/15 והחזרה ביום 3/1/16 והמחיר 2,150 יורו (כ-9,000 ₪) ליחיד.

אין חולק על העובדה לפיה עקב ירידת מפלס נהר הדנובה, לאורכו היה אמור להתנהל השיט, נערכו שינויים בתכנית הטיול, שהובטחה לתובעים.

בהסכמת הצדדים התנהל הדיון במאוחד, וגם פסק הדין יחול בשלושת התיקים.

טענות התביעה

התובעים טוענים כי מגמת ירידת מפלס הנהר היתה ידועה למצער מחודש אוגוסט 2015, ועל הנתבעת, כמתמחה בטיולי שיט היה לדעת את הפרטים, ולגלות לתובעים את המצב ואת תוצאותיו האפשריות, ולאפשר להם להחליט האם לצאת לשיט בתנאים אלה.

התובעים טוענים והנתבעת אינה חולקת על כך, כי ביום 27/12/15, עת עלו על הספינה, המתינה להם ההודעה מחברת השיט הגרמנית, לפיה הטיול לא יוכל לצאת כמתוכנן לאור ירידה בלתי צפויה במפלס המים של נהר הדנובה. לטענת התובעים הדבר מוכיח כי ניתן היה לדעת על השינוי גם לפני היציאה לשיט. התובעים המחישו בעזרת צילומים את הטיול המובטח לעומת הטיול שהתבצע (כמחצית), והוסיפו כי בשיחות עם מדריכים מקומיים נאמר להם כי המצב באיזור היה ידוע מזה שבועיים, וכי לפחות בשנתיים האחרונות אין מתקיים המסלול בחודשים דצמבר עד ינואר. התובעים תמכו את הטענות במסמכים, שהפיקו באינטרנט, אודות מפלס המים ותחזיות בעניין עומקם בתקופות שונות לפני הטיול נשוא התביעה.

התובעים טוענים כי חופשתם נפגמה באופן משמעותי, כי חלק נכבד מן השייט התבטל, וחלק מהטיול התנהל באוטובוסים, כולל נסיעות של שעות ארוכות; זמן השהות בערים המעניינות התקצר ונערכו טיולים בערים שכוחות אל. התובעים מציינים במיוחד נסיעה באוטובוס בת קרוב לארבע שעות לבודפשט ושהייה בה במשך שעה וחצי בלבד במקום יום שלם; נסיעה בת שעה וחצי לברטיסלבה ושהות בה בת שעתיים במקום ארבע עד חמש שעות, כמתוכנן; הגעה לוינה יום לאחר ערב השנה החדשה, כשהעיר היתה שוממת.

עוד ציינו התובעים כי מאחר והטיול היה אמור להיות כולו על סיפון האניה על בסיס אירוח "הכל כלול", השינוי אילץ אותם להוציא כספים על אוכל במקומות אליהם הגיעו ללא האוניה.

טענות ההגנה

בפי הנתבעת טענה מקדמית בדבר העדר חבות, לאור אחריות הספק – חברת השיט AROSA. עוד טוענת הנתבעת כי לא היה ידוע לה לפני הטיול על כל בעיה, הצפויה לגרום לשינוי בשיט, שהזמינו התובעים, עד לקבלת הודעת הספק ביום 28/12/15. הנתבעת טעונת כי מדובר ב"כח עליון", שאינו צפוי וכי שיוטים אחרים במסלול זהה יצאו כסדרם, למשל בחודש אוקטובר. הנתבעת הכחישה טענה כי שיט דומה ביום 28/12/15 בוטל מאותה סיבה וטענה כי הסיבה היתה מיעוט נרשמים.

הנתבעת טוענת כי עם קבלת ההודעה וידאה כי התובעים קבלו אותה, ודאגה כי התובעים יגיעו ליעדים המתוכננים באמצעי תחבורה אחרים. הנתבעת טענה כי התובעים הגיעו לכל היעדים, אף נוספו להם עצירות ביעדים, שלא תוכננו, כגון העיר מלק וסיור בוינה.

הנתבעת טוענת כי הספק העניק לתובעים 50 יורו לרכישה במהלך הטיול והנחה בת 20% בהזמנה עתידית.

הנתבעת הכחישה הוצאת כסף מצד התובעים, וטענה כי הנתבעת סיפקה את כל הארוחות והתובעים לא הוכיחו כל הוצאה שהיא.

דיון והכרעה

א. אחריות הנתבעת

בעניין מעמדה של סוכנות הנסיעות נקבע בפסיקה כי אין היא יוצאת ידי חובתה בתיווך בין המזמינים לספק בחו"ל, אלא מכח יתרון הידע שלה וכוחה הכלכלי בהתקשרות, מוטלות עליה חובות מוגברות. הטענה לפיה האחריות רובצת על הספק הזר אפשרית, כגון בהודעת צד ג', אך אין בכך כדי לשלול את חבות הנתבעת.

בתיק ח"א (י-ם) 804/07 דיזנהויז יוניתורס ותיירות (1979) בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה (13.10.2009, פורסם בנבו) סוכמה ההלכה:

בשלב המשא ומתן לקראת כריתת העיסקה ובכריתת החוזה, הצדדים הם התובעים והנתבעת, וחבותה של הנתבעת הינה ישירה:

"בשלב המו"מ פועלת המבקשת כגורם מקצועי המייעץ ללקוח ומספק לו מידע על שירותי תיירות שונים שהוא שוקל להזמין. מידע זה אומנם מתייחס בעיקרו לשירותים שאינם מבוצעים על ידי המבקשת, אולם ברור וגלוי כי היא בעלת יתרון של נסיון ומומחיות ביחס ללקוח, ונתפסת על ידו כגורם שניתן להסתמך על דבריו ולתת בו אמון. בשלב זה המבקשת אינה פועלת כשלוחה של ספקי השירותים, ואינה מנהלת את המשא ומתן מטעמם (שהרי אין היא מייצגת ספקי שירותים בודדים, אלא מאפשרת ללקוח להזמין ממגוון רחב מאד של ספקי שירותים). היא עומדת איפוא באופן עצמאי כנותן שירותי יעוץ מול הלקוח ולפיכך גם אמורה לשאת באחריות הנגזרת מכך" (סעיף 18(א) ו(ב) לפסק הדין).

בשלב ביצוע ההזמנה, אין הנתבעת אחראית על ביצוע שירותים ע"י הספק, כולל ליקויים שנפלו בו, אלא אם ניתן לייחס לה אשם.

"הקונסטרוקציה המשפטית הנראית הולמת את מרבית המצבים היא של חוזה לטובת אדם שלישי, על פיו ספק השירותים מחוייב הן כלפי סוכנות הנסיעות (שהתחייבה לשלם לו) והן כלפי הלקוח (שהמבקשת הורתה לספק להעניק לו את השירות) במתן השירות, כנגד ההתחייבות שהמבקשת נטלה כלפיו. במקרים מסויימים, ניתן להניח כי מדובר בהמחאת הזכות לקבלת השירות ללקוח (כך, למשל, כשהזכות מגולמת במסמך למוכ"ז, כגון כשמדובר בכרטיס להופעה). מכל מקום, אף לעניין זה אין לומר כי המבקשת יוצאת מהתמונה מרגע שהיא יוצרת את החבות המשפטית של ספק השירות כלפי הלקוח, אלא רק שבכך היא מממשת חבות מרכזית שלה על פי הסכם ההזמנה. המהלך השני בביצוע ההזמנה הוא מתן השירות ללקוח על ידי ספק השירות. בשלב זה תפקידה של המבקשת הוא אומנם משני, אולם לא חסר נפקות משפטית. מחויבויותיה הן בעיקר בהעברת מידע ללקוח מספק השירותים, ובטיפול בתלונות שיש ללקוח אל מול ספק השירותים. ודוק, התחייבותה המשפטית של המבקשת היא להקנות ללקוח זכות משפטית לקבלת השירות מספק השירותים, ולהבטיח כי שירות כזה אכן יינתן. אין היא נוטלת על עצמה אחריות לאיכותו של השירות האמור, ואף לא לליקויים העלולים ליפול בו (למעט כאלה בהם ניתן לייחס לה אשם)" (סעיף 18(ג) לפסק הדין).

כך גם נקבע בת"ק (ת"א) 14887-08-12 קועד ואח' נ' השטיח המעופף (7.2.2013, פורסם בנבו):

"ניתן לסכם ולקבוע, כי במערכת יחסים משולשת בענף התיירות, הכוללת לקוח, סוכנות נסיעות וספק – בכל הקשור לשלב ביצוע ההזמנה, אחריותה של סוכנות הנסיעות מתמקדת בהעברת מידע בין הלקוח והספק ובתלונות שיש ללקוח אל מול הספק; תפקיד הספק הוא להבטיח שהלקוח יקבל את מלוא השירותים שהספק התחייב לספק ללקוח (באמצעות נותני שירותים זרים), אולם הוא לא יהיה אחראי על שיבושים או תקלות המהווים זוטות או על תקלות ושיבושים הנובעים מנסיבות שכלל אינן תלויות בספק, לא היו בידיעתו מבעוד מועד ולא ניתן היה לצפות אותם (הכוונה לתקלות ושיבושים חריגים במיוחד, בעיקרם של דברים – חיצוניים לפעילות השוטפת של בית המלון), אלא אם יוכח שבגין התקלות והשיבושים לא היה זכאי נותן השירותים הזר לתשלום והספק ממילא לא העביר אליו את התמורה המוסכמת, כולה או חלקה– כאשר מדובר בתנאים מצטברים" (סעיף 11 לפסק הדין).

בת.ק. (ת"א) 62637-10-13 תמר זיו וח' נ' נתור מישראייר תעופה ותיירות בע"מ, (24.8.2014, פורסם בנבו), הלך בית המשפט כברת דרך נוספת וקבע כי בנסיבות הזהות למקרה דנן, ארגון השיט על כל מרכיביו כולל מדריך ישראלי, יהיה מעמדה של הנתבעת שקול לזה של הספק הזר:

"בענייננו, אין הנתבעת בבחינת "סוכנת נסיעות", אלא מעמדה שקול לספק שירותי תיירות, גם אם נעזרה לצורך אספקת חלק מהשירותים בספק מקומי – חברת הספנות בענייננו. הנתבעת היא זו שארגנה את הטיול ודאגה לפרסומו ולשיווקו. הנתבעת היא זו שקבעה את מסלול הטיול ומישכו, את מסלול טיולי החוף שנערכו במסגרתו, את תנאי התשלום, את תנאי הביטול, ואף צירפה לטיול מדריך מטעמה, אשר ליווה את התובעים מתחילת הטיול ועד סופו.

משכך, הנתבעת היא זו שהייתה מחוייבת לספק לתובעים את השירותים להם התחייבה. העובדה כי לצורך אספקת השירותים המובטחים התקשרה הנתבעת עם ספק מקומי בחו"ל (חברת הספנות) אינה משחררת אותה מאחריות לאספקת השירותים האמורים. בעצם רכישת שירותים מגורמים אחרים (חברת שייט מקומית) נטלה הנתבעת על עצמה אחריות גם ביחס לשייט עצמו, כאשר בעניין זה ניתן להניח שהנתבעת תמחרה את שירותיה באופן המפצה אותה עבור לקיחת אחריות זו.

על הנתבעת, אשר רוכשת שירותים מסוימים מגורמים מקומיים, האחריות להבטיח כי גורמים אלה מעניקים את השירותים להם התחייבה הנתבעת ברמה הנדרשת, בתקנים ובדרישות שהנתבעת התחייבה להם כלפי לקוחותיה בארץ".

מכל האמור לעיל אני דוחה את הטענה המקדמית לפטור מאחריות של הנתבעת, וקובעת כי היא תיקבע לפי השאלה, האם יכולה היתה הנתבעת לצפות את התקלה, האם עשתה את הנדרש על מנת למנוע אותה, והאם זו תקלה משמעותית.

ב. יכולת הנתבעת לצפות את השיבושים

הנתבעת מציגה את עצמה בפרסומיה ובדיון כמתמחה ובעלת נסיון רב שנים ומקצועיות ב"שייט נהרות" (פרסומים מאתרי האינטרנט של לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל ואת "את זה", הנושא את לוגו הנתבעת, ת/1, חוברת "המיטב של גורדון טורס-מודרכים בעברית, טיולי שיט נהרות מודרכים.סיורי עומק בשוויץ", ת/7, פרוטוקול, עמ' 8, שורה 27).

התובעים טענו בכתבי התביעה ובכתבי התשובה כי ירידת מפלס הנהר היתה צפויה, והגישו בדיון מסמכים מאתרי אינטרנט שונים, לפיהם בחודש אוקטובר ונובמבר 2015 היה מפלס המים נמוך משמעותית מהמתאים לשיט (אתר rivercruiseinfo, ת/2 ו-ת/5; מפלס המים באיזור בודפשט, ת/3, ת/4).

התובעים גם טענו כי החוברת (ת/7) מעידה כי הנתבעת ממשיכה ומשווקת את המסלול, שהוצע להם, למרות שכבר עתה ידוע כי מפלס הנהר נמוך ולא יאפשר את השיט במסלולו (פירוט הנתונים ליום 18/9/16, ת/5, ת/6).

המסקנה מהנתונים, שהוצגו ע"י התובעים, ואשר הנתבעת לא סתרה אותם, היא כי הנתבעת יכולה היתה לצפות והיתה צריכה לצפות כי מפלס המים בנהר הדנובה, במועדים בהם יצאו התובעים לשיט, הינו נמוך מדי מכדי שהספינה תוכל לשוט בו לכל אורכו. היה עליה להתעניין בכך, על מנת לוודא כי התובעים יקבלו את התמורה, ולהביא את הנתונים לידיעת לקוחותיה טרם כריתת העסקה.

עלה כי אין זו השנה הראשונה שהמפלס יורד מתחת לגובה המתאים לשיט בספינה כזו, ולכל המוקדם היו נתונים בעניין מספר חודשים לפני הטיול. אם אדם סביר בידיעותיו וקשריו, אשר איננו סוכנות נסיעות/חברת נסיעות/ספק שירותים תיירותיים, היה יכול להגיע למידע כגון זה, שהציגו התובעים, אזי על אחת כמה וכמה שחברה עתירת ניסיון כשל הנתבעת הייתה יכולה וחייבת לברר את המידע.

אני קובעת כי הנתבעת לא עמדה בחובתה להבטיח כי התובעים יקבלו את השירותים, שהיא ארגנה ועליהם שילמו, התרשלה בתפקידה, ואף הטעתה את התובעים בכך שלא גילתה להם את הנתונים ואת השינויים, שהם עלולים לגרום בטיול.

אני קובעת גם כי המדובר בשינוי משמעותי ולא בתקלה שולית. מהפרסומים של הנתבעת עולה כי הטיול מיועד "במיוחד עבור אלו שרוצים לנוח" (עמ' 3 לחוברת, ת/7). לא ניתן לקבל בהתחשב במפרט הטיול, המתואר במסמכי הנתבעת (צורף לכתב התביעה) נסיעות ארוכות באוטובוסים, קיצור שהות בערים משמעותיות, ואין לראות במה שסופק לתובעים חלופה שוות ערך.

לא ניתן להשוות הן מבחינה כספית והן מבחינה חווייתית שייט בספינה על פני המים, ממנה ניתן להתבונן במראות שעל קו החוף מרחוק בצורה מרשימה ופסטוראלית לעומת נסיעה רגילה לחלוטין בתוך אוטובוס.

בעניין זה יפים דבריו של בית המשפט בת.ק. (ת"א) 62637-10-13 תמר זיו ואח' נ' נתור, הנזכר לעיל:

"אני סבורה כי שינויים אלה מזכים בפיצוי, שהרי יום טיול באוטובוס, מבחינת עלותו ותנאיו, אינו זהה באופיו וברמתו ליום שייט בספינה דוגמת זו שהובטחה...".

בחוברת הפרסום של השנה הנוכחית (ת/7) מצויינת מתחת לפרטי טיול, הזהה לטיול דנן, מסומנת בכוכבית באותיות זעירות ההערה: "*בתאריכים מסויימים יתכנו שינויים במסלול השיט". הערה זו מלמדת כי הנתבעת מודעת לשינויים באיתני הטבע, המשפיעים על האפשרות לקיים את השיט במתכונתו, ולמצער יכולה לברר זאת. בכך אין הנתבעת פוטרת את עצמה מאחריות.

בת.ק. (ת"א) 4347-03-08 יוכבד שמשי נ' חברת מילניום, (26.11.2008, פורסם בנבו) נקבע כי מדובר בחוסר תום לב:

"גם הזכות של מילניום לבצע שינויים בתוכנית הטיול אינה יכולה להכשיר תקלות מהסוג שפורט לעיל, שכן הכל הוא ענין של מידה והיקף. לא ניתן לרוקן מתוכן חלקים מסוימים מתוכנית הטיול בהסתמך על זכות מעין זו, וככל שנעשה ניסיון להסתמך על זכות כזו, הרי שהוא עומד בניגוד לעקרון תום הלב".

מכל האמור לעיל, אכן היו שינויים משמעותיים במהלך הטיול בין המובטח למה שקויים, אשר שינו מאופי הטיול ורמתו; היקף חלק הטיול שבוטל גדול למדי, שכן כמעט רק חצי טיול הועבר בהפלגה, וחציו השני הועבר בנסיעה מתמדת באמצעות אוטובוסים. קבעתי כי הנתבעת, עקב מומחיותה בתחום וניסיונה עתיר השנים, הייתה חייבת לברר את ההיתכנות של הטיול, כפי ששיווקה לתובעים, היתה יכולה לצפות סיטואציה שבה מפלס המים יהיה נמוך מהנדרש, עקב נתונים משנים קודמות וחודשים לפני המועד, הרלוונטי. למצער היה על הנתבעת ליידע את התובעים באפשרות ובשינוי המשמעותי שיעבור מפרט הטיול, אם תתרחש ירידת מפלס המים בנהר.

ג. גובה הפיצוי

כל אחד מזוגות התובעים עתר לפיצוי בסך 22,500 ₪ בגין טיול, עליו שילמו כ-18,000 ₪, קרי את מלוא מחיר הטיול ועוד פיצוי על הפסד ימי עבודה ועגמת נפש. לא אוכל לקבל זאת, בהינתן כי כמחצית מהטיול סופקה. אני מקבלת כי חלק הטיול, שסופק באוטובוס גרם לאי נוחות ועגמת נפש; התובעים לא הוכיחו את טענתם לפיה נאלצו לשלם עבור אוכל.

בגובה הפיצוי בדרך של הערכה, הסתמכתי על עלות הטיול כולו לאדם ועל הפסיקה הרלוונטית, ת.ק. (ת"א) זיו נ' נתור הנ"ל וכן ת.ק. (חיפה) 984-11-10 יצחק דורון נ' דיזנהאוז סיטונאי תיירות בע"מ (7.3.2011, פורסם בנבו), שם קיבלה כב' השופטת (בדימוס) חוזה את טענת התובעים לפיהן:

"בסמוך לפני יציאתם לטיול, הודע לתובע על ידי סוכנות הנסיעות כי ביום הראשון של הטיול יישנו במלון וביום השני ימשיכו בדרכם לוינה באוטובוס.

רק בהיותם בשדה התעופה הודע להם על ידי נציג הנתבעת כי השינוי הינו מהותי יותר, כאשר חלק מן השייט בספינה - בוטל כליל.

מסתבר, כי בוטלה לינת לילה אחד בספינה וכן בוטל השייט מבודפשט לוינה.

בפועל גרם השינוי לכך שהתובע וחברתו לחיים הוסעו באוטובוסים מבודפשט לוינה ומוינה לברטיסלבה ובחזרה. כל זאת, במקום לשוט בספינה לאותם יעדים וכאשר כל נסיעה באוטובוס התמשכה כ-4 שעות, במזג אוויר חם ביותר, והיתה קשה לתובע ולחברתו, שהינם אנשים מבוגרים ומראש רכשו טיול יקר יותר מן הרגיל וזאת כדי שיהיה מתאים לבני "גיל הזהב".

לטענת התובע, קוצר השייט בספינה בשליש מסך הכל השייט המתוכנן".

וקבעה: " הנני קובעת כי אכן הנאתו של התובע מן הטיול נפגמה וכי הינו זכאי כי הנתבעת תפצהו בגין כך".

שם נפסקו לשני בני הזוג 5,000 ₪ מתוך 25,740 ₪, ששילמו.

בעניין זיו נפסקו לכל אחד מהתובעים 2,000 ₪, ונקבע כי חלק מהליקויים לא היו באחריות הנתבעת.

בהתחשב בעדויות התובעים, במפרט הטיול, שהוצע, במכתב החברה הזרה, המפעילה את הספינה מיום 27/12/15 ובכתב ההגנה, אני מחליטה לחייב את הנתבעת לפצות כל אחד משלושת זוגות התובעים בסכום של 6,000 ₪ (עלות כשליש מהטיול). הפיצוי הינו בגין הפחתת התמורה שניתנה אל מול התמורה בגינה שולם, ובגין עגמת הנפש עקב ההסתמכות על הבטחות הנתבעת.

הנתבעת גם תשלם לכל אחד מזוגות התובעים הוצאות משפט מוגדלות בסך 600 ₪ לזוג לאור הטרחה, שנאלצו לטרוח, לצורך השגת הראיות לטענותיהם, מצד אחד, ובהתחשב בעובדה שלא כל התובעים התייצבו לדיון, מהצד האחר.

הנתבעת תשלם, אם כן, לכל אחת ממשפחות פריימן, סיני וסלע 6,600 ₪, סה"כ תשלום בגין שלוש התביעות שבכותרת, 19,800 ₪.

התשלום יבוצע לכל משפחה בנפרד, לפי פרטיהן בכתבי התביעה, תוך 30 יום ממסירת פסק הדין.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מסירת פסק הדין.

ניתן היום, י' חשוון תשע"ז, 11 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.