לפני תביעה כספית ע"ס 30,000 ₪ להחזר הוצאות ופיצוי על נזק שנגרם לטענת התובעים על ידי הנתבעת בגין אי יציאה של טיסה שהוזמנה מראש.

טענות התובעת

1. ביום 4.10.15 הגיעו התובעים לשדה התעופה אדינבורו שבסקוטלנד לטיסה שהוזמנה ושולמה מראש של הנתבעת לאמסטרדם שבהולנד. בדרך למטוס, צוין על הלוח האלקטרוני שהטיסה מבוטלת שעתיים לפני ההמראה.

2. עקב עומס והמתנה, הסבירו התובעים לנציגת הנתבעת כי עליהם להגיע בדחיפות לאמסטרדם ,שכן יש להם טיסה למחרת לישראל בשעה 10:50 בבוקר ביום 5.10.15. נציגת הנתבעת, הסבירה לתובעים כי הערב לא יהיו טיסות, ורק למחרת יוכלו להמריא לאמסטרדם, וכי יש טיסה בשעה 6:00 בבוקר, אך, אין עליה מקומות. התובעים טוענים כי הנתבעת לא ניסתה להקטין את הנזק שנגרם לתובעים, וכמו כן, באותו לילה הזמינו ושילמו מראש בית מלון , אליו לא הגיעו אך חויבו בתשלום.

3. לבסוף, התובעים עלו לטיסה מסקוטלנד לאמסטרדם שהמריאה ב5.1.15 בשעה 6:40 ולא הגיעו בזמן לטיסה לישראל. לאחר, חיפוש רב לטיסה חלופית נמצאה טיסה ליום 8.10.15 , לא היו טיסות לארץ לפני מועד זה. עד לתאריך זה התובעים הפסידו 3 ימי עבודה נוספים, הוצאות מלון ותחבורה, ועוגמת נפש.

4. התובעים טוענים כי הנתבעת התנערה מנוסעיה, ולא הייתה מוכנה לדאוג להם, בנוסף, הינה לא התייחסה בצורה נאותה למצבם ולסבלם. התובעים מוסיפים כי הנתבעת לא ניסתה להקטין את הנזק הנגרם , והייתה רשלנות מצד הנתבעת.

טענות הנתבעת:

5. הנתבעת היא חברת תעופה בינלאומית, הינה "מוביל אווירי" ומערכת היחסים בין הצדדים, מוסדרת במלואה על ידי הוראות הדינים הרלוונטיים.

על פי אמנת מונטריאול, במקרה של נזק שנגרם בכל הקשור והנוגע לאיחור בהובלה אווירית של נוסעים וכבודה : "..אין להגיש כל תביעה לדמי נזק , תהיה עילתה אשר תהיה, אלא בכפוף לתנאים ולגבולות הקבועים באמנה זו".

6. אין חולק כי התובעים הזמינו טיסה מהנתבעת, אשר בוטלה עקב ערפל כבד ומגבלות המראה שהוטלו על ידי הרשות המוסמכת לאשר, להגביל או למנוע נחיתות בנמל התעופה באמסטרדם. אשר על כן, העיכוב נבע מסיבות מיוחדות שהיו לחלוטין מחוץ לשליטתה של הנתבעת, אשר לא יכולה הייתה לצפות אותן או למונען. לכן, הנתבעת נאלצה להודיע לנוסעי הטיסה כי טיסה זו לא תופעל באותו היום.

7. הנתבעת הסדירה את טיסת התובעים ליעדה, אמסטרדם, בדרך המהירה ביותר שעמדה לרשותה בנסיבות העניין. טיסה נוספת של הנתבעת ותפוסת בתי המלון באזור היו מלאים ולכן לא ניתן היה להסדירם לטובת התובעים.

כרטיסי הטיסה, לטיסה מאמסטרדם לתל אביב , נרכשו בנפרד, מחברת תעופה אחרת, ואינם מהווים חלק מחוזה ההולכה האווירית שבין התובעים לבין הנתבעת. אלא, חיובה היחיד של הנתבעת היה להוליך את התובעים לאמסטרדם, וחיובים אלה קוימו על ידי הנתבעת במלואם.

8. אין כל בסיס והצדקה לטענת התובעים, לחייבה בתשלום עבור הפסד של 3 ימי עבודה, כאשר האיחור בהובלה האווירית של התובעים לאמסטרדם הסתכם בפחות מיממה אחת, דברים אלה יפים גם ביחס להוצאות שהוציאו התובעים. הטיסה היה "טיסה שבוטלה" כהגדרתה בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) ,תשע"ב – 2012 , בנסיבות העניין היא זכאית לחסות תחת הגנת סעיף 6 (ה) לחוק הנ"ל.

9. לשם הזהירות בלבד, תטען הנתבעת כי בהתאם לסעיף 29 לאמנת מונטריאול לא ניתן לתבוע פיצוי בגין "עוגמת נפש" סעיף זה קובע כי "פיצויים עונשין, פיצויים לדוגמא או כל פיצויים אחרים שאינם השבה לא יהיו ברי תביעה בכל תביעה כאמור".

10. התובעים לא עשו די על מנת להקטין את היקף הנזקים וההוצאות, הסכום הנתבע הינו מופרז, מוגזם, ללא כל בסיס מציאותי וכי התובעים לא הציגה קבלות ו/או הוכחות אחרות שדי בהן כדי לבססו במלואו.

דיון והכרעה:

11. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בחנתי את הראיות שהוצגו ושמעתי את עדויותיהם נחה דעתי כי דין התביעה להידחות ואלו נימוקי :

חוק שירותי התעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), בא להסדיר את נושא הפיצוי המגיע לנוסע אשר טיסתו עוכבה או בוטלה והוא מהווה חוק ספציפי והוא חל על העניין שבפנינו.

12. הוראות סעיף 6(א) לחוק קובעת כי נוסע שטיסתו בוטלה, זכאי לקבל את ההטבות המנויות בסעיף: שירותי סיוע, השבת תמורה או כרטיס חלופי ופיצוי כספי.

בנסיבות המקרה, התובעים אינם זכאים לפיצוי כספי מהנתבעת וזאת לאור הוראת סעיף 6 (ה) (1) לחוק אשר קבעה חריג להוראת סעיף 6 (א) לחוק לפיו מקום בו ביטול הטיסה לא היה בשליטתה של הנתבעת, הרי שאין מקום לפיצוי כספי של הנוסעים שטיסתם בוטלה.

13. גם בסעיף 19 לאמנת מונטריאול 1999 נקבע כי : " מוביל לא יהיה אחראי לנזק שנגרם מחמת איחור אם יוכיח שהוא ועובדיו ושילוחיו נקטו בכל האמצעים שהיו עשויים להידרש באופן סביר למנוע את הנזק או שנקטו באמצעים כאמור הינה בלתי אפשרית מבחינתו או מבחינתם".

יוצא איפוא כי בנסיבות המקרה שבענייננו, לא חלה על הנתבעת חובת פיצוי כספי לטובת התובעים גם בהתאם להוראות האמנה .

14. בדיון שנערך לפני ביום 20.04.16 נציגת הנתבעת הציגה והגישה לבית המשפט מכתבים ממגדל הפיקוח המאשרים שהיה ערפל , הראות הייתה כבדה וכמו כן הגישה רשימת טיסות שבוטלו. מוצגים (נ/1 ,נ/2 )בנוסף, העידה כי כל טיסה נשקלת לגופה בסמוך למועד הטיסה , שכן הנתבעת ניסתה כן להוציא כל טיסה שיכלה. כמו כן, הוסיפה כי חברת התעופה מקבלת ממגדל הפיקוח רשות נחיתה והמראה ואם אינה מקבלת זאת, לא יכולה להמריא (SOLT). אם יש ערפל, כמו במקרה דנן, זה תלוי בהקצאה של מתן רשות של שדה התעופה.

15. לעניין רכיב הנזק בגין אובדן ימי עבודה, מדובר בנזק עקיף רחוק שאינו בר פיצוי, שכן כל נוסע צריך לקחת בחשבון אפשרות לעיכוב במועדי טיסות, ולו בשל אילוצי מזג אוויר, שביתה, תקלה או כל עיכוב אחר. בנסיבות העניין, העיכוב היה בפחות מיממה, ואין לפיכך מקום לפצות בגין הפסד נטען זה, זאת ועוד מדובר בנזק שלא הוכח.

16. ביחס לפיצוי שנתבע בעמוד הרביעי לכתב התביעה בסך של 500 ₪ בגין המזוודה של התובעים שנשברה. לא צורפה קבלה או הצעת מחיר לרכישת מזוודה זהה. יחד עם זאת הואיל ורובה המכריע של התביעה נדחה כאמור להן, אין מקום לדון בכך שכן גם לו הייתי סבור כי יש מקום לפסוק פיצוי בגין המזוודה אזי היה פיצוי זה מתקזז אל מול הוצאות המשפט בהן הייתי מחייב את התובעים.

17. מכל האמור לעיל, עולה כי קיימת הגנה לנתבעת מכוח האמנות בכך שבוטלה הטיסה מכוח עליון , ולכן אין לפסוק פיצוי לתובעים על כך.

יחד עם זאת, אני, אני מחייב את הנתבעת לשלם את הפיצוי שהוצע לתובעים בדיון שנערך בפני, בגין עלות המלון בסך השווה ל-266 יורו, בהתאם לשער היציג היום בסך של 1129 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הפרשיי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום המלא בפועל. לפנים משורת הדין, אינני מחייב את התובעת בתשלום הוצאות על אף המסקנה שהגעתי אליה.

מי מהצדדים שאינו מרוצה מפסק הדין רשאי להגיש בקשת רשות לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בלוד בתוך 15 ימים ממועד קבלת פסק הדין .

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ה תמוז תשע"ו, 31 יולי 2016, בהעדר הצדדים.