29 מרץ 2017

לפני:

כב' השופטת חנה טרכטינגוט

החלטה

1. לפני בקשת הנתבעת והתובעת שכנגד, דנון תקשורת תדמיתית בע"מ (להלן - המבקשת) להורות לתובעת, גב' איילה גלפז (להלן - המשיבה) לגלות לה את המסמכים הבאים:

א. דיווחים שנתיים למס הכנסה בחמש השנים האחרונות להעסקתה של המשיבה בגין כל תמורה נוספת ששולמה מעבר להשתכרותה אצל המבקשת לרבות בגין תיק עוסק זעיר, ולחלופין ריכוז חשבוניות או עותקים של פנקסי חשבונות.

ב. צילום טפסים אשר נחתמו על ידי לקוחות המשיבה בעת הצגת נכסי נדל"ן ללקוחות בשנתיים האחרונות להעסקתה.

ג. צילום תעודת עוסק במס הכנסה המעידה על מועד פתיחת עוזק זעיר.

ד. מסמכים הנוגעים לעסק "גלפז נכסים" לרבות תעודות השתלמויות ופרסומים שבוצעו.

ה. צילום תעודת רישיון או הסמכה למתווך/סוכן נדל"ן.

2. למען הסדר הטוב יצוין כי מעיון בתגובה ובתשובה לתגובה עולה כי התייתר הצורך להכריע בבקשה לגילוי המסמכים המפורטים בתצהיר גילוי המסמכים מטעם המשיבה, נוכח הודעתה של האחרונה בתגובתה כי מסמכים אלו יועברו ללא דיחוי לידי המבקשת.

3. על פי ההלכה הפסוקה, השיקול המרכזי בסוגיית מתן צו לגילוי מסמכים הינה שאלת רלוונטיות המסמכים לדיון באופן שגילויים ייעל ויקדם את הדיון. שאלה זו צריכה להתברר תוך איזון האינטרסים של בעלי הדין ואף צדדים שלישיים.

ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ - אזולאי הנרי פ"ד מט (4) 54 (1995) נפסק:

"גילוי מסמכים משתרע על פני כל "המסמכים הנוגעים לעניין הנדון..." על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה... הרלוונטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת בין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין אין לגלותו... גילוי האמת הוא ערך מרכזי בכל שיטת משפט ובכל חברה. בלעדיו אין. עם זאת, אין הוא ערך בלעדי. לצידו קיימים ערכים אחרים, אשר גם עליהם צריכה החברה להגן... יש צורך לאזן בין הערכים המתנגשים..."

4. באשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בע"ע 494/06 מדינת ישראל – נציבות המים - אבנצ'יק (28.3.07) כלהלן:

"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות.

במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי".

5. עוד נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגיית גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר הנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילויו או אי גילויו של המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב [דב"ע נב/183-3 עזבון המנוח יצחק וייס - הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429 (1992); דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית, פד"ע כז 225 (1994)].

6. לאחר שבחנתי את הבקשה התגובה והתשובה לתגובה, להלן ההכרעה –

המבקשת טוענת ביחס לכלל המסמכים כי ניתן ללמוד מהם על היקף ושעות פעילותה של המשיבה בעבודתה הנוספת, אשר בוצעה ללא אישור ותוך הפרת חובת הנאמנות.

המשיבה מתנגדת להעברת המסמכים המבוקשים אשר בעיקרם נוגעים להיקף העסקאות ולתמורה בגינן. לשיטתה מששולם לה שכרה על פי תפוקה, אין משמעות להיקף העסקאות שבוצעו על ידה. ככל שלא ניכר שינוי בהיקף השתכרותה בתקופה הרלוונטית, הרי שלא הייתה כל השפעה לעיסוקיה הנוספים בשעות הפנאי.

שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים, נבחנת על פי המחלוקות כפי שהן עולות מכתבי טענות הצדדים. בענייננו קיימת מחלוקת בשאלה האם ביצעה המשיבה עבודה נוספת במקביל לעבודתה אצל המבקשת, והאם מדובר בהיקף עבודה אשר פגע בתפוקתה אצל המבקשת. שאלת היקף עיסוקיה האחרים של המשיבה ומועד ביצועם מצויים בליבו של כתב התביעה שכנגד, ואין בכך שהמבקשת הודתה בעובדה שהמשיבה השתכרה בין היתר מעמלות כדי לשנות מכך.

7. בנסיבות אלו, אני סבורה כי קיימת רלוונטיות לחלק מן המסמכים המבוקשים, ולפיכך הריני להתיר את גילויים, כדלקמן:

אשר למסמכים הנוגעים לדיווחים שנתיים למס הכנסה או ריכוז חשבוניות, אני סבורה כי אפשר שיהיה בריכוז החשבוניות כדי לשפוך אור על המחלוקות, וליתן מידע בנוגע לעיסוקה של המשיבה ובעיקר לנפח הפעילות. לפיכך, הריני מורה על גילוין.

יצוין כי אינני מורה על גילויים של הדיווחים השנתיים למס הכנסה, משאלו יתנו לנו תמונה כוללת של רווחיה של המשיבה, אשר הם כשלעצמם אינם נוגעים לענייננו, להבדיל מהיקף עיסוקיה.

אשר לצילום טפסים אשר נחתמו על ידי לקוחות המשיבה בעת הצגת נכסי נדל"ן ללקוחות בשנתיים האחרונות להעסקתה, הרי שאף רשימות אלה יכולות להעיד על היקף עיסוקיה של המשיבה, ועל כן הריני מורה על גילוין. על מנת לשמור על פרטיותם של צדדים שלישיים, ומשהמבקשת ממילא הסכימה לכך, יוגשו מסמכים אלו תוך השחרת פרטי הלקוחות.

אשר לצילום תעודת עוסק זעיר המעידה על מועד תחילת עיסוקיה המקבילים של המשיבה, הריני מורה על גילויה. לעומת זאת, אין רלוונטיות בענייננו לצורך הכרעה במחלוקות לצילום תעודת רישיון, ואין זה מענייננו בהליך זה האם יש למשיבה רישיון או תעודת הסמכה וממתי.

כך גם אינני רואה כיצד יהיה במידע בדבר מסמכים עסקיים כגון: תעודות השתלמויות, פרסומים ורישומים ביד 2 כדי לסייע בהשלמת המידע בדבר העיסוק, משאין מחלוקת בדבר עצם העובדה שקיים היה עיסוק מקביל שבוצע על ידי המשיבה. המבקשת לא נימקה מדוע יש במסמכים אלו כדי להוסיף מידע על שעות העבודה או היקף התעסוקה.

8. בטרם סיום, יצוין כי הבקשה הוגשה טרם הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, ולפיכך אין בידנו לקבל את טענת המשיבה בדבר דחיית הבקשה נוכח מועד הגשתה.

9. התוצאה אפוא כי הבקשה מתקבלת בחלקה.

המשיבה תמציא למבקשת עד ליום 30.4.17 את המסמכים הבאים: ריכוז חשבוניות או עותקים של פנקסי חשבונות; צילום טפסים אשר נחתמו על ידי לקוחות המשיבה בעת הצגת נכסי נדל"ן ללקוחות בשנתיים האחרונות להעסקתה, תוך השחרת פרטי הלקוחות; וצילום תעודת עוסק במס הכנסה.

10. בהתאם, יוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבה עד ליום 15.6.17 ותצהירי המבקשת עד ליום 15.9.17. המשיבה תהא רשאית להגיש תצהיר משלים, בעניינים הנוגעים לתביעה שכנגד עד ליום 15.10.17.

11. הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון בסיום ההליך.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ז, (29 מרץ 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.