1. בפניי 2 תביעות בהליך של תביעה קטנה, על נזקי רכב שנגרמו בתאונה בין הצדדים. בכל אחת מהתביעות נטען לרשלנות של הנהג האחר.

1. לטענת הגב' נחום עת חנה רכבה – חנייה בניצב כשחזיתו למדרכה – במפרץ חנייה ברחוב מייזנר בפתח תקווה ובעודה בתוך הרכב עם בעלה – במנוע דומם – חלף מאחוריה מר מרק, פגע ברכבה וגרם להינתקות הפגוש האחורי של רכבה אשר נפל ארצה. מכאן לטענתה אחריותו של מר מרק לקרות התאונה.
2. מנגד טען מר מרק שעת שנסע ישר בנתיב נסיעתו ברחוב מייזנר לפתע חש מכה ברכבו ובדיעבד לטענתו הבחין באור הרוורס של רכבה של גב' נחום. לטענתו, הוא משער בדיעבד שהגב' נחום נסעה רוורס ופגעה ברכבו.
3. בפניי העידו גב' נחום, בעלה וכן מר יוסף מרק.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

1. בהתאם לנתונים והראיות שהובאו בפניי אני מוצא שגירסת מר מרק סבירה יותר בנסיבות העניין.

אבהיר המסקנה.

גב' נחום הציגה תמונה של רכבה כשהוא חונה בניצב – חזית הרכב לכיוון המדרכה – והוא לכאורה אינו חורג לכביש (צורף לכתב התביעה).

בהתאם לתמונות שצורפו לכתב ההגנה של הגב' נחום בתיק ת"ק 33508-01-16, נראה קצה של רכב חונה מצד ימין של רכבה של גב' נחום בהפרש של חנייה אחת. מתמונה נוספת נראה רכב נוסף חונה מצד שמאל של רכבה של גב' נחום בהפרש של חנייה אחת.

בנסיבות אלה, אם מתקבלת גירסתה של הגב' נחום שבעת התאונה חנה רכב עם מנוע דומם והיה כולו בתוך תחום החנייה מבלי שבלט לכביש, הרי המסקנה המתבקשת היא שכדי שייגרם הנזק לרכבה של הגב' נחום, צריך היה מר מרק תוך כדי נסיעתו, להיצמד לימין הדרך אל המכונית החונה ולפגוע בפגוש האחורי של רכבה.

גירסה זו אינה תואמת לעובדה שהתובע לא פגע ברכב משמאל לרכבה של גב' נחום ואף לא ברכב שמימין לרכבה של הגב' נחום; והרי אם היה נצמד למכוניות החונות היה צריך לפגוע ולו באחת מהן.

יתרה מזאת בהתאם לסימני הנזק ברכבו של מר מרק, מיקום הנזק הוא מהגלגל הקדמי הימני ועד הגלגל האחורי ימני. ככל שהיה מר מרק נצמד למכוניות החונות ופוגע תוך כדי נסיעה ישרה בפגוש האחורי של רכבה של גב' נחום היינו מצפים לסימני נזק בחלק הקדמי של רכבו של מר מרק ולא כך הוא.

זאת ועוד, אני לא מקבל כסבירה הגירסה שגב' נחום ובעלה שהיו בדרכם לביקור אצל בנם המתגורר באותו רחוב, שהו ברכב כ- 2 דקות תמימות עם מנוע דומם בטרם ביקשו לצאת מהרכב (עמ' 2, ש' 6), וזאת מבלי שניתן כל הסבר מצידם לאורך הזמן הארוך יחסית לשהות ברכב לאחר סיום נסיעה (עמ' 2, ש' 11).

מכל האמור הגירסה המסתברת היא שמנוע רכבה של הגב' נחום לא היה דומם בעת התאונה, אלא כי נסעה לאחור עת שחלף מר מרק מאחוריה וכך השתפשף מר מרק עם רכבו ברכבה של הגב' נחום – הפגוש האחורי ברכבה נפל וברכבו סימני נזק בדופן ימני.

אני מוצא איפוא שגב' נחום אחראית לקרות התאונה ולא מוצא להטיל אשם תורם על מר מרק.

התוצאה:

1. אשר על כן תביעת גב' נחום בת"ק 15561-12-15 נדחית.

תביעת מר מרק בת"ק 33508-01-16 מתקבלת. הגב' נחום תשלם למר מרק 12,863 ₪ בתוספת 300 ₪ הוצאות משפט. משמדובר בהליך של תביעה קטנה אין מקום לפצות בגין התייעצות עם עורך דין. הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים מהיום לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.

ניתן היום, ט"ז אדר ב' תשע"ו, 26 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.