ביום 8.8.14 התובע רכש מזגן מאת הנתבעת אשר הותקן בביתו וכל זאת תמורת 3,960 ₪.

כעבור כ-11 חודשים התובע פנה לנתבעת בתלונה שהמזגן עושה רעש בלתי סביר בעת הפעלתו.

אין מחלוקת על כך שהנתבעת עשתה מאמצים לטפל בבעיית הרעש. לפחות 3 פעמים ביקרו שם טכנאים לצורך תיקון אך ללא הצלחה. התובע טוען שבאו 5 פעמים אך אין זה משנה מכיוון שברור שהתקלה לא טופלה בצורה נאותה והמזגן אמנם מתפקד כמזגן אבל עושה רעש בלתי סביר.

בתביעה זו התובע עותר לסכום של 8,000 ₪. הוא מבקש את כספו בחזרה וביטול העסקה. כמו כן, הוא עותר לסכומים נוספים: הוא הפסיד 4 ימי עבודה עקב ביקורי הטכנאים והציג בפני בית המשפט אישור על הפסד יומי על סך 320 ₪. לא ניתן פירוט נוסף על סכום התביעה.

עמדת הנתבעת היא שהכל נעשה על ידה לפי דרישות התובע על מנת לתקן את המכשיר ואפילו הוצע לתובע הסדר שלפיו העסקה תבוטל והוא יקבל מזגן חדש כולל הרכבה. התובע לא קיבל את ההצעה הזאת מכיוון שאיבד את אמונו בשירותי הנתבעת לספק תשובות לבעיות טכניות במכשיר. לכן הוא מעדיף לבטל את העסקה ולרכוש מזגן במקום אחר.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1. עובדה פשוטה היא שתוך שנה מהרכבת המזגן התגלתה בעיה של רעש ועל אף מאמצים של הנתבעת, התקלה לא תוקנה. לכן, מסקנת בית המשפט היא שמדובר במוצר פגום. כאשר לנתבעת ניתנו הזדמנויות חוזרות לתקן את הפגם והדבר לא עלה בידיה, הפגם מזכה את התובע בביטול העסקה.

אשר על כן, אני מבטל את העסקה.

2. בנוסף, לתובע מגיע פיצוי סביר בגין הוצאות נלוות והפסד ימי עבודה בסכום כולל של 1,000 ₪.

3. אני דוחה את כל יתר עתירות התובע.

אשר על כן, אני מורה כדלקמן:

1. העסקה בוטלה.

2. על הנתבעת לשלם לתובע 4960 ₪ ועוד 500 ₪ הוצאות הדיון וזאת תוך 30 יום מהיום.

3. לאחר תשלום של הסכומים האמורים בפועל, זכותה של הנתבעת על חשבונה בתיאום עם התובע להגיע לבית התובע ולפרק את המזגן ולקחת אותו. לא תממש הנתבעת זכות זו תוך 60 יום אחרי תשלום סכום פסק הדין, זכותו של התובע לפעול בנוגע למזגן כמנהג בעלים.

הפיקדון שהתובע הפקיד עבור הדיון המחודש יוחזר לידיו.

ניתן היום, ז' כסלו תשע"ז, 07 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.