נוכחים:

העותר

ב"כ המשיב עו"ד משה יצחקי

פרוטוקול

העותר: חוזר על העתירה.

ב"כ המשיב: מגיש כתב תשובה.

העותר: עיינתי בכתב התשובה.

נמסר לי שכל החופשות שלי הוקפאו ל-6 חודשים בגלל שחתמתי בתחנת גבעתיים. אני מציג לבית המשפט את הפס. אני לא מוגבל לחתימה בשום תחנת משטרה. כתוב שהמשיב יחתום בתחנת משטרה בצאתו ובחזרתו. לא כתוב באיזה תחנת משטרה.

היה איתי בחדר במשך 7 חודשים השופט לשעבר דן כהן שהיה יוצא למעצר בית במגדל והיה חותם ברמלה.

אם רוצים להגביל אותי, שיכתבו שהם מגבילים אותי. אם לא מגבילים אותי, למה מענישים אותי?

ב"כ המשיב: לעותר היו ברורים תנאי החופשה שלו. היה ברור לו שהוא במעצר בית ושהוא לא יכול לחתום בתחנת משטרה אחרת.

נאסר על העותר להיכנס לגבעתיים.

במהלך ראיון שנערך לעותר, עובר לחופשתו, נמסר לו על ידי מפקד האגף תנאי החופשה והיכן עליו לחתום והיכן עליו לא לחתום. נאמר לו בצורה ברורה איפה אסור לו לחתום.

העותר: תנאים לאסיר לחופשה מכתיבה משטרת ישראל שיכולה בלבד לשנות. הרי אם היה אסור לי לחתום בגבעתיים, הם היו אומרים לי את זה בתחנת המשטרה בגבעתיים.

כאשר יצאתי מבית הסוהר, הייתה חיילת בתחנת טייבה שאמרה לי שהיא לא יכולה לחתום. כדי לא לעכב, נכנסנו לאוטו, הגענו לתחנת המשטרה בגבעתיים, והגעתי לאחר מכן לבית הסוהר. אז איפה ההפרה? הרי משטרת ישראל לא הגבילה אותי. יכולתי לחתום איפה שאני רוצה. התקשרתי לקצין חופשות של מעשיהו ושל איילון ושניהם אמרו לי אותו דבר, שרק המשטרה יכולה לשנות את התנאים.

ב"כ המשיב: ברגע שאסיר יוצא ממעצר בית למקום מסוים, הוא לא יכול להיות במקום אחר.

לעותר יש איסור כניסה למקומות מעבר למעצר הבית שלו. תחנת טייבה הכי קרובה למקום מעצר הבית שלו.

במהלך הראיון העותר ידע שעליו לחתום אך ורק בתחנת טייבה בהתאם לתנאי מעצר הבית שלו, קרי אסור לו להיות במקום אחר, בטח לא בעיר גבעתיים.

העתירה היא לא על הקפאת החופשות.

העותר: את כל החופשות שלי עד לחודש נובמבר עשיתי בגבעתיים. אני לא מנוע כניסה לעיר גבעתיים. אם רוצים להגביל אותי בכניסה למקום מסוים, שיכתבו את זה.

החלטה

העותר מרצה מאסר למשך 4 שנים, 6 חודשים ו-137 ימים בגין שוד מזוין, עבירות תעבורה והפעלת רישיון אסיר והוא מבקש לשנות תנאי חופשותיו כך שיוסר תנאי הערב הצמוד ותנאי מעצר הבית.

המשיב מתנגד לעת הזו לשינוי תנאי החופשות וטוען כי חופשותיו של העותר הוקפאו בעקבות הפרת תנאי חופשה כאשר העותר חתם בתחנת משטרת גבעתיים במקום בתחנת משטרת טייבה, שם היה אמור לחתום בחזרתו לבית הסוהר על פי ראיון שנערך לו עם מפקד האגף עובר ליציאתו לחופשה.

העותר טוען כי על פי טופס החופשה שהציג בפניי לא נאסר עליו לחתום בתחנת משטרה אחרת ולכן חתם בתחנת גבעתיים, כאשר לא היה מי שיחתים אותו בבוקרו של יום החזרה לבית הסוהר בתחנת טייבה.

גם אם נכונה טענת העותר באשר למניעות שהייתה להחתמתו בתחנת משטרת טייבה, היה צריך לעשות הכל כדי שיחתימו אותו על חזרתו לחופשה באותה תחנה שכן כך נאמר לו בראיון עם מפקד האגף עובר ליציאתו לחופשה ומשלא עשה כן, צדק המשיב כאשר הקפיא את חופשותיו של העותר.

עם זאת, לאור חוסר הבהירות הלכאורי שנוצר בין הכתוב בטופס החופשה לבין מה שנאמר לעותר במהלך הראיון, יחזיר המשיב את העותר לסבב חופשות במהלך חודש אפריל 2016 ואז ידון הגורם המוסמך במשיב ו/או במשטרת ישראל בבקשתו לשינוי תנאי החופשה נושא העתירה.

בכפוף לאמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום, ח' אדר א' תשע"ו, 17 פברואר 2016, במעמד ב"כ המשיב והעותר.

הוקלד על ידי גלית אספני