לפני: כב' השופט יוחנן כהן

נציג ציבור (עובדים)- מר אפרים ויגדר

נציג ציבור (מעסיקים)- מר יוסף פרלוביץ

פסק דין

1. השאלה העיקרית הטעונה הכרעה בתביעה שלפנינו היא – האם הנתבעת – מועצה מקומית תל שבע (להלן: "המועצה" או "הנתבעת"), העבירה לתובעת – מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ, את מלוא רכיבי הגמולים לקרן הפנסיה ולקופת הגמל, אותם הייתה מחוייבת להעביר עבור עובדיה?

2. מהלך הדיון

בתאריך 8.5.2016 התקיים דיון מוקדם לפני כבוד הרשם איתי אדרת, במסגרתו טען ב"כ התובעת כי התובעת לא מצליחה לאתר את החלק הארי של הכספים שהנתבעת טענה כי העבירה לתובעת (כ-230,000 ₪). ב"כ הצדדים הסכימו שיינתן צו לבנק הפועלים להמציא לתיק בית הדין את פירוט העברות ויעד העברות, שבוצעו על ידי הנתבעת. בהתאם להסכמת הצדדים ניתן צו כאמור.

בתאריך 2.3.2017 התקיים דיון מוקדם נוסף אליו התייצבו ב"כ הצדדים, אולם הדיון נדחה בשל העובדה שההזמנה לדיון לבנק הפועלים לא הומצאה כדין.

בתאריך 28.3.2017 התקיים דיון מוקדם לפני כבוד הרשם אדרת, אליו התייצב מר אילן שעיה – מנהל סניף בנק הפועלים 668. נוכח דבריו של מר שעיה ומשלא ניתן היה להבין לאן הכספים הועברו, ניתן צו למס"ב (מרכז סליקה) להמציא פירוט בנוגע להעברות הכספים שביצעה הנתבעת אשר יועדו לחברת מנורה בע"מ, כאשר הפירוט יתייחס למסמכים שיומצאו על ידי מנהל סניף בנק הפועלים מר שעיה אילן מסניף 668.

נוכח הודעת התובעת לפיה, גם לאחר עיון בהודעת הנתבעת מיום 2.6.2017 והצרופות לה, עדיין לא התקבלה תשובה מטעם הנתבעת, מבנק הפועלים בע"מ ומס"ב, לשאלה לאיזה חשבון בנק שולמו התשלומים המפורטים בכתב ההגנה; נקבע התיק להוכחות ונקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים (החלטה מיום 6.6.2017).

בתאריך 22.10.2017 התקיים דיון בפני מותב בראשותי במסגרתו טען ב"כ התובעת כי עד חודש פברואר 2014, הנתבעת שילמה תשלומים באמצעות המחאות, אולם לא ראה כל הוכחה לעניין תשלום הכספים נשוא התביעה, וישנם נושאים נוספים של איחורים, וכן קופות גמל שהנתבעת לא מתייחסת אליהן. בתום הדיון ניתנה החלטה, כדלקמן:

"... עד היום התובעת לא קיבלה תשובה לשאלת המפתח לאן הועברו הכספים, אם בכלל. כל שהוצג לבית הדין הם אישורים ממחלקת הסליקה אך אין כל אינדיקציה על קבלת הכספים אצל התובעת".

נוכח בקשת ב"כ הנתבעת נקבע מועד נוסף לדיון אליו הוזמנו נציגים מוסמכים מטעם מס"ב ומטעם בנק הפועלים סניף 668.

בתאריך 5.6.2018, התקיימה ישיבת הוכחות במהלכה העידו מר אילן שעיה – מנהל סניף 668, עדת התובעת – גב' אוקסנה למשקין ומטעם הנתבעת העיד מר ראיתה סאלם – גזבר המועצה. בתום הדיון ניתן צו המורה למס"ב למסור נתונים לגבי פרטי חשבון הבנק אליו הועברו הפרשות של הנתבעת, לטובת עובדיה לחברת מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ ממרץ 2014 עד אוגוסט 2014.

בישיבת ההוכחות מיום 12.12.2018 נשמעה עדותה של גב' רחל בן ארצי – מנהלת קשרי לקוחות במס"ב – מרכז סליקה בנקאי בע"מ.

בישיבת ההוכחות מיום 13.2.2019 שמענו את עדותו של מר אופיר הארט – מנהל מחלקת פרויקטים מחשוביים וחטיבת שיוווקים פננסיים בבנק הפועלים.

ביום 26.3.2019 הוגשו סיכמי התובעת וביום 10.7.2019 הוגשו סיכומי הנתבעת.

3. להלן העובדות הרלוונטיות

א. התובעת הינה חברה פרטית לניהול קרנות פנסיה, אשר מנהלת בנאמנות את קרן הפנסיה "מבטחים החדשה", שהינה קרן פנסיה חדשה מקיפה אשר מנוהלת לפי תכנית פנסיה מאוזנת אקטוארית.

ב. הנתבעת, המועצה, הינה רשות מקומית, ועל פי התחייבותה עליה להעביר לתובעת, מידי חודש בחודשו, בגין עובדיה, דמי גמולים.

ג. דמי הגמולים שעל הנתבעת להעביר לתובעת מדי חודש בחודשו מחושבים בהתאם לרשימת גבייה שהראשונה חייבת להעביר לתובעת בגין העובדים המועסקים על ידה (להלן: רשומות הגבייה).

ד. התובעת פנתה לנתבעת בדרישה להסדיר את חובה בטרם הגשת התביעה.

4. טענות התובעת בכתב התביעה והסעדים להם עתרה

א. בחודשי עבודה 6-11/2015 העבירה הנתבעת את רשימות הגבייה בגין העובדים וכן את פירוט התשלומים המגיעים, אך חרף המצאת הרשומות הנתבעת לא שילמה לתובעת את דמי הגמולים להבטחת זכויותיהם הסוציאליות של העובדים בקרן הפנסיה. בהתאם לרשימות הגבייה שהעבירה הנתבעת, עומד חובה של הנתבעת בערכיו הנומינליים עבור קרן הפנסיה על סך 230,985 ₪.

ב. התובעת לא העבירה ולא שילמה לתובעת את דמי הגמולים לקופת הגמל עבור חודשים:

4-5/2014, 9-11/2014, 1-2/2015 ו-4-5/2015. בהתאם לשערוך, חוב הקרן עבור קופת הגמל עומד על סך 3,605 ₪.

ג. התובעת צירפה כרטסת חו"ז בקרן הפנסיה; כנספח 1 לכתב התביעה.

כמו כן, התובעת צירפה תחשיב החוב לקופת הגמל, כנספח 2 לכתב התביעה.

ד. התובעת טענה כי על מנת לשמור על רציפות זכויות העמיתים המועסקים על ידי מעסיקים המצויים בחוב, נזקפים הכספים המשולמים על ידי המעסיק בשיטה המוכרת כ-FIFO-first in first out (להלן- פיפו). משמע, במקרה בו הנתבעת שילמה לתובעת תשלום מלא או חלקי, בגין רשימת הגבייה לתקופה מסויימת, בטרם פרעה את חובה בגין רשימות גבייה עבור תקופה הקודמת לתקופה עבורה שילמה, אזי נזקף התשלום עבור התקופה הקודמת והחוב נזקף ומתגלגל קדימה לתקופה המאוחרת יותר. זקיפת התשלומים לפי שיטת "פיפו" כאמור מבטיחה את רצף הזכויות של העובדים בקרן הפנסיה, כנדרש, תוך שהיא עשויה להביא לשוני בין הרשום בחשבונות העמיתים לבין חו"ז המעסיק, מבלי שהיא מביאה לשינוי בסכום החוב של המעסיק. על כן, שיטת ה"פיפו" מבטאת את הרישום בחשבונות העמיתים, והיא אינה מתבטאת בחו"ז המעסיק. בעניינו, בוצעה דחיסה כאמור בגין חודשי עבודה 8/2014-1/2015.

ה. על אף המועדים הקבועים בתקנות קופות הגמל, הנתבעת העבירה את התשלומים לתובעת באיחור. כך למשל, בגין חודש עבודה 3/2014 הועברו בפועל התשלומים רק ביום 1.10.2014. בגין חודש עבודה 11/2013 הועברו בפועל התשלומים רק בימים 18.12.2013 וביום 19.1.2.2013. בגין חודש עבודה 8/2012 הועברו בפועל התשלומים רק ביום 24.9.2012.

ו. לאור הפיגורים בהעברת התשלומים כמפורט בנספחים לכתב התביעה, בניגוד למועדים הקבועים בתקנות קופות הגמל, נצבר לנתבעת חוב. בגין ריבית פיגורים נכון ליום 23.1.2015 עומד חובה של הנתבעת כלפי קרן הפנסיה בגין ריבית פיגורים על סך 22,161 ₪ ונכון ליום 24.12.2015 עומד חובה של הנתבעת כלפי קופת הגמל בגין ריבית פיגורים תשואה על סך 262 ₪.

5. טענות הנתבעת כפי שהוצגו בכתב ההגנה:

א. הנתבעת הכחישה את טענות התובעת וטענה כי העבירה את כל התשלומים הנדרשים בגין עובדיה לתובעת במועד, ואינה חייבת לתובעת דבר.

ב. לאור העובדה כי הנתבעת לא איחרה בתשלום, ממילא היא אינה חייבת בתשלום ריבית פיגורים כנטען.

ג. התובעת מעולם לא התריעה בפני הנתבעת על כך כי היא אינה משלמת כנדרש כפי שהיא טוענת בכתב התביעה. לכתב ההגנה צורף מכתבו של רו"ח גרנות, שהוא רואה החשבון של המועצה ואחראי על חישובי השכר במועצה, במכתבו מפרט רו"ח גרנות את תשלומי המועצה מועדם וכן את טעויות התובעת שהביאו להגשת התביעה שלא בצדק.

ד. הנתבעת לא הכחישה כי התובעת נוהגת דרך כלל לפעול בשיטת ה"פיפו". אולם, הנתבעת הכחישה זכותה של התובעת לפעול בשיטת "פיפו", שכן תשלומים יש לזקוף לפי הוראות המשלם.

ה. התובעת היא ששגתה בכך שלא ביצעה רישום נכון של התשלומים ששולמו וכתוצאה מכך הינה מייחסת לנתבעת חוב שאינו קיים במציאות.

ו. אין מקום לשחרר את התובעת מכל חובה כלפי העובדים בנסיבות העניין.

דיון והכרעה

6. במסגרת התביעה עתרה התובעת לחיובה של הנתבעת בתשלום חוב גמולים עבור קרן הפנסיה על סך 230,985 ₪. לחוב האמור ביקשה התובעת לצרף חוב ריבית פיגורים בהתאם לתקנה 11 לתקנות קופות הגמל, אשר עמד נכון ליום 13.2.2019 על סך של 65,641 ₪; כך שסך חובה של הנתבעת, אליבא דתובעת, עומד על סך של 296,627 ₪ (סעיף 10 לסיכומי התובעת).

7. נאמר כבר כעת שמצאנו שהמסמכים שצורפו לתצהירה של הגב' למשקין – העדה מטעם התובעת, ובגדרם כרטסת חו"ז הנתבעת בקרן הפנסיה (נספח 4 לתצהירה), הינם בגדר רשומות מוסדיות.

8. תכנן של הרשומות האמורות לא נסתר על ידי המועצה, וגם עדותה של גב' למשקין לא נסתרה.

9. הגב' למשקין אף הצהירה כי מחלקת הכספים ביצעה בדיקות לאיתור כספים, אולם אלה לא אותרו (מוצג ת/1). על פי ראיה זו (ת/1), רואה חשבון אצל התובעת ביצע בדיקה חוזרת ולא אותרו הכספים עליהם טוענת התובעת (פרוטוקול מיום 4.6.2018, ע"מ 18, ש' 30 – ע"מ 19, ש' 23).

10. עדותו של מר אופיר הארט, נציג בנק הפועלים, תמכה בטענות התובעת, וכך העיד:

"... כספים שמגיעים דרך מס"ב הם מנוהלים כמערכת סגורה כלומר כל רשומה שהועברה על ידי מס"ב או שמשויכת לעמית או שנכנסת לדוח שמנותר כל יום גם על ידי החברה המנהלת מנורה במקרה הזה וגם על ידי המתפעל ונכון לסוף שנת 2012 וגם היום אין כספי מס"ב שלא שוייכו" (פרוטקל מיום 13.2.2019, ע"מ 31, ש' 3-6, ההדגשה הוספה, י.כ).

ובהמשך:

"קיבלתי פירוט שמס"ב העבירו בנושא כל ההפקדות של שנת 2012, כל ההפקדות שהועברו לחשבון העו"ש שציינו זוכו אצל העמיתים כלומר אין כספים פתוחים בגין החשבון הזה". (פרוטוקול מיום 13.2.2019, ע"מ 31 ש' 16-19).

11. הנתבעת לא הצליחה לסתור את הרשומות המוסדיות, ולא הוכיחה כי נפלה טעות במי מבין החישובים או הנתונים עליהם הצהירה הגב' למשקין.

12. גזבר המועצה – מר ראיתה סאלם לא הציג ראיות/אסמכתאות אשר יש בהם לסתור את הרשומות המוסדיות או להוכיח כי נפלה טעות בנתונים או בחישובים של הנתבעת.

"ש. עבור חודש 5/15, בוצע או לא?

ת. אם תאמר שזה הדוח שלי, אענה.

ש. בתצהיר של התובעת הדוח הופיע זה דוח עמיתים שלא שולם לו עבור 5/15 עבור העובדת הזו התשלום בוצע. יש אסמכתא לביצוע התשלום?

ת. אני לא מחזיק את הכסף אצלי.

ש. יש לך אסמכתא שהכסף שולם?

ת. אין לי כרגע. אם תבקש אמציא...

ש. התובעת טוענת שלא בוצע תשלומים עבור חודשים בשנת 2014, אתם טוענים שביצעתם תשלומים איך שאתם יודעים להנחות את הבנק לאיזה חשבון לבצע, חשבון התובעת אתה מוסר מספר חשבון לבנק שלך?

ת. התפקיד שלי מתחיל ומסתיים שאני חותם על מס"ב או פקודת תשלום. הדברים פקידותיים זה הנהלת חשבונות או רואה חשבון.

ש. אין לך מושג בפועל אם התשלום בוצע לתובעת עבור חודשים בשנת 2014?

ת. הכסף הזה הגיע אליכם.

ש. לאיזה מספר חשבון?

ת. לא יודע. אתה יושב בקצה בינתיים יש מס"ב לא יודע איך מתנהל הדברים האלה". (פרוטוקול מיום 5.6.2018, ע"מ 21, ש' 31 – ע"מ 22, ש' 14, הדגשות הוספו, י.כ).

13. על פי עדותה של הגב' למשקין, המשמשת כמנהלת צוות גביית חובות במנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ, והינה בעלת המומחיות הנדרשת לצורך ניתוח הנתונים שבכרטסת הנהלת החשבונות (נספח 4 לתצהירה), חוב הקרן של הנתבעת לקרן הפנסיה בגין אי ביצוע הפרשות לדמי גמולים עומד על סך של 230,985 ₪.

14. הגב' למשקין הסבירה כי זקיפת התשלומים לפי שיטת "פיפו" עשויה להביא לשוני בין הרשום בחשבונות העמיתים לבין חו"ז המעסיק, מבלי שהיא מביאה לשינוי בסכום החוב של המעסיק. עוד הבהירה כי שיטת ה"פיפו" מבטאת את הרישום בחשבונות העמיתים, והיא אינה מתבטאת בחו"ז הנתבעת (נספח 4 לתצהירה). עוד הבהירה כי בוצעה "דחיסה" כאמור בשיטת "פיפו" בגין חודשי עבודה 3-8/2014 (סעיף 10 לתצהיר גב' למשקין).

15. נוכח עדותה של גב' למשקין, הרי שבשל זקיפת תשלומים שהתקבלו, על פי שיטת הפיפו, לכיסוי חוב קודם, התגלגל החוב קדימה. עובדה זו בשילוב העובדה שהנתבעת מצידה לא הציגה כל ראיה או אסמכתא, שהיה בה כדי לסתור את הנתונים ואת טענותיה של התובעת או שהיה בה כדי לתמוך בטענותיה בדבר תשלום מלוא הגמולים, והתשלומים המתחייבים ממנה ואף לא טרחה לזמן את רו"ח גרנות למתן עדות, הספיקה כדי לאיין את טענות הנתבעת.

16. הנתבעת, בכתב ההגנה מטעמה, לא הכחישה כי התובעת נוהגת לפעול בשיטת ה"פיפו", אולם טענה כי את התשלומים יש לזקוף לפי הוראות המשלם (סעיף 19 לכתב ההגנה). ברם, בתצהירו של מר סאלם ריאתה – גזבר המועצה, לא התייחס בצורה כלשהי לעניין השימוש בשיטת "פיפו".

לעניין זה נפנה לפסיקה המתיחסת לשימוש בשיטת ה"פיפו" הקובעת כי השימוש בשיטת ה"פיפו" הגיוני ואף מתבקש (ק"ג (נצ') 1009/10 מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי בע"מ – מועצה מקומית כפר כנא; ק"ג (נצ') 3215/09 מנורה מבטחים פנסיה בע"מ – מועצה מקומית טורעאן).

17. בנוסף, ככל שהמועצה טוענת כי התשלומים ששולמו באמצעות מס"ב עבור קרן הפנסיה, הרי שאין התאמה בין רשימות הדיווח לבין התשלומים, לדוגמא לחודש 3/2014 הועברה רשימת דיווח בפנסיה על סך של 36,730 ₪ והתקבל תשלומים לכאורה ביום 13.4.2014 ע"ס של 45,637.48 ₪; חודש 04/2014 הועברה רשימת דיווח בפנסיה על סך של 22,695.98 ₪ והתקבל תשלום לכאורה ביום 15.5.2014 על סך של 42,214.25 ₪; חודש 05/2014 הועברה רשימת דיווח בפנסיה על סך של 46,488.95 ₪ והתקבל תשלום לכאורה ביום 15.6.2014 על סך של 56,694.77 ₪; חודש 07/2014 הועברה רשימת דיווח בפנסיה על סך של 38,875.7 ₪ והתקבל תשלום ביום 15.8.2014 על סך של 13,542.57 ₪.

18. בסיכומיה טענה הנתבעת להרחבת חזית אסורה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בסיכומי התובעת (סעיף 31 לסיכומים), שם מודה התובעת כי אכן הכספים נתקבלו אצלה, ואולם, טוענת כי אלה התקבלו בחשבון של "קופות הגמל", עבור עמיתים של "קופות הגמל", ואילו התביעה היא עבור פנסיה.

19. טענה זו אין לקבל. כעולה מכתב התביעה, התובעת פירטה טענותיה הן לעניין חוב דמי גמולים לקרן הפנסיה והן לעניין חוב דמי גמולים לקופת גמל (סעיפים 13, 15-18 לכתב התביעה). כמו כן, במסגרת עדותו של מר הארט ניתן ללמוד כי מדובר בכספים שהועברו לחשבון גמל ולא לחשבון קרן הפנסיה (פרוטוקול מיום 13.2.2019, עמ' 31, ש' 24-27).

20. הנתבעת עשתה אנדרלמוסיה בניהול ההליך, אולם לא הוכיחה טענותיה בראיות או בעדויות וטענותיה הועלו בעלמא. משכך, והיות והתובעת הסבירה במסגרת תצהירה ועדותה של גב' למשקין את שיטת החישוב וזקיפת התשלומים, ומשתכליתה של שיטת החישוב הנ"ל, כפי שהצהירה והעידה הגב' למשקין ומכל מקום לא הוכח אחרת, ראויה ונועדה לשמור על הרצף הביטוחי של העמיתים, על מנת שלא ייפגעו זכויותיהם במקרים בהם קיים חוב של המעסיק, הרינו קובעים כי יש לקבל את תביעת התובעת לעניין חובה של הנתבעת עבור גמולים לקרן הפנסיה על סך 230,985 ₪.

21. האם זכאית התובעת לפיצויי הלנה או לריבית פיגורים?

התובעת טענה כי:

א. משהוכח כי הנתבעת לא שילמה את דמי הגמולים לקופת הגמל במועד ונוכח החוב עבור הגמולים לקרן הפנסיה, יש לחייב את הנתבעת בריבית פיגורים בהתאם להוראות תקנות מס הכנסה ותקנות קופות הגמל.

ב. בהתאם לתקנות היא זכאית, בנוסף לחוב בערכיו הנומינאליים, לריבית פיגורים, בסך של 65,641 ₪ נכון ליום 13.2.2019.

22. הנתבעת טענה מצידה כי, לאור העובדה כי לא אחרה בתשלום, ממילא היא אינה חייבת בתשלום ריבית פיגורים כנטען.

דיון והכרעה

23. בהתייחס לזכות התובעת לריבית פגיורים – תקנה 22 לתקנות מס הכנסה, קובעת את שיעור הריבית בגין אי העברת תשלומים לקופת גמל במועד כדלקמן:

"לא שילם מעביד את תשלומיו הוא כאמור בתקנה 20 או לא העביר את תשלומי העמית-השכיר בזמנם כאמור בתקנה 21, תקבל הקופה על סכומים אלה מאת המעביד ריבית בשיעור שלא יפחת משיעור ריבית הפיגורים בשל איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית שמפרסם החשב הכללי של מדינת ישראל מזמן לזמן (להלן – ריבית פיגורים); הסכומים שיעביר המעביד בהתאם לתקנה זו יישקפו תחילה לחשבון התשלומים שחב בהם המעביד ולבסוף לחשבון הריבית, ואולם ריבית פיגורים תחול גם על חוב ריבית".

לשון התקנה ברורה; ריבית הפיגורים שנקבעה ע"י החשב הכללי בהתאם לתקנה 22 לתקנות מס הכנסה לעיל, היא בבחינת הגבול התחתון של שיעור הריבית שיש להעניק לקופת גמל שעה שהמעביד מעביר אליה את התשלומים באיחור.

על דברים אלה חזר בית הדין הארצי בעניין ע"ע 112/08 ש.ח.ן. כרמלי עבודות קבלנות בע"מ – קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין, מיום 17.5.09, וגם ע"ע 357/06 ק.ל.ע. קרן השתלמות לעו"ס בע"מ – מועצה מקומית פקיעין ואח', מיום 9.6.09).

נוכח האמור לעיל, במצטבר על העובדה כי הנתבעת לא המציאה ראיה נגדית או חישובים נגדיים מטעמה, שיש בהם כדי לסתור את רישומי התובעת ואת חישוביה, בעניין הריבית (נספח 1 לכתב התביעה, נספח 5 לתצהיר הגב' למשקין), והיות וענייננו בריבית הקבועה בחוק לסוג זה של חוב, הרינו קובעים כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה והוכיחה כי על הנתבעת לשלם לה בנוסף לסכום החוב גם סכום של 22,161 ₪ בגין ריבית פיגורים (לפי הסכום שנתבע בכתב התביעה ולא בתצהירה של הגב' למשקין או בסיכומי התובעת, שכן וכידוע בית הדין אינו פוסק מעבר לסכום שנתבע בכתב התביעה ובגינו שולמה אגרה).

לסיכום

24. לנוכח כל האמור לעיל, הרינו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 253,146 ₪ בצירוף ריבית פיגורים הקבועה בתקנה 22 לתקנות מס הכנסה, מתאריך 18.1.2016 ועד למועד תשלום מלוא החוב, בפועל.

25. הוצאות ושכר טרחת עו"ד –

בנוסף ומשקיבלנו את התביעה וכן הבאנו בחשבון את התנהלותה הבעייתית של הנתבעת, לאורך בירור התביעה ואת העיכובים שנגרמו, בשל התנהלותה זו, החלטנו לחייבה, לשלם לתובעת גם את הסכומים הבאים:

א. סכום של 5,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

ב. סכום של 20,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד.

הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום, אם לא ישולם בתוך 30 יום.

25. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, ה' אלול תש"פ, (25 אוגוסט 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.