10 ינואר 2017

1. בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 22/12/15 אשר קבעה, כי למערערת נכות רפואית משוקללת יציבה בשיעור של 48% מיום 1/6/15 (להלן: "הוועדה").

מבוא

1. המערערת ילידת 1960, סובלת ממספר ליקויים, הגישה תביעה לקצבת נכות כללית.
2. באבחון רפואי מיום 2/9/15 נקבע, כי נכותה הרפואית המשוקללת של המערערת היא בשיעור 24% ועל כך הגישה המערערת ערר. בעקבות הערר כונסה הוועדה מושא ענייננו.
3. טרם התכנסות הוועדה, ביום 26/11/15, נבדקה המערערת, בין היתר, על ידי יועץ בתחום הנוירולוגי וכן נבדקה ע"י יועץ בתחום הפנימי. המערערת התייצבה לדיון בוועדה ביום 22/12/15.
4. הוועדה קבעה למערערת נכויות זמניות בשיעורים שונים ונכות רפואית יציבה משוקללת בשיעור של 48%. על החלטה זו נסוב הערעור שבפניי.

טענות הצדדים בתמצית

1. טענות המערערת בתמצית הינן, כדלקמן:
2. הוועדה ציינה באופן לקוני את תלונות המערערת.
3. בתחום א.א.ג. ובתחום האורתופדי צוין כי המערערת אינה משתפת פעולה ולמרות זאת נקבעה נכות.
4. לא ברור מה עמד ביסוד החלטת הוועדה באשר לנכות בתחום הנוירולוגיה ובתחום הפנימי. ההחלטה אינה מנומקת.
5. טענות המשיב בתמצית הינן, כדלקמן:
6. המערערת סירבה להיבדק וביקשה כי הדיון יערך על יסוד מסמכים ועל כן לא נפל פגם משפטי בהחלטה.
7. המערערת לא הצביעה על סתירה גלויה או חוסר התאמה בולט בין מצבה הרפואי לבין פריטי הליקוי שיישמה הוועדה.

דיון והכרעה

1. בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק") במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד.
2. לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים מצאתי, כי דין הערעור להתקבל בחלקו. להלן אפרט טעמיי.
3. המערערת התייצבה לדיון בוועדה עם מלווה, חברה בשם נעמי. בפרוטוקול נרשמו תלונות המערערת כך:

"מציגה מסמך עם תלונות. סחרחורת, נפלה, הרגישה שהכול מסתובב".

1. ביחס למישור א.א.ג. נרשמו בפרוטוקול הדברים הבאים:

"מסרבת לבדיקה לא משתפת פעולה. ביקשתי מהנבדקת לתאר את סבלה והמלווה טענה בעקשנות שאינה מבינה עברית ואינה מסוגלת לבטא את עצמה. פניתי שוב מהתובעת וביקשתי ממנה לתאר את מה שהתלוננה אצל ד"ר חיימוב ואז סיפרה בעברית שוטפת ובהבנה מלאה שסובלת מנפילות וסחרחורת ולכן פנתה לד"ר חיימוב שיאבחן אותה.

ניסיתי לבדוק את התובעת אך היא לא שיתפה פעולה וסירבה להיבדק כשהיא טוענת שאינה מבינה מה שמבקשים ממנה ועל אף זאת הסבירה את עצמה ודיברה על סבלה ומבקשת לדון ע"פ המסמכים.

הוועדה עיינה במכתבו של ד"ר חיימוב מ-12.6.15 ומ-10.7.15 בה הוא מתאר כי היא מספרת על תחושה סיבובית בשינוי תנוחה...

בבדיקתו אבחן אותה כסובלת מ-BPPV שאינה אופיינית

סיפור זה חוזר על עצמו גם במכתבה של ד"ר וייס רופאת א.א.ג. מ-12/3/14...

בהתאם למסמכים אלה מדובר אם כן ב-BPPV שהנכות לגביה היא 10% לפי תקנה 72 (4) ב I מ-1/6/15 . לציין כי עברה טיפול פיזיוטרפי.

בשאר נושאים בא.א.ג קיבלה נכות מתאימה".

1. ביחס למישור האורטופדי צויין בפרוטוקול, כדלקמן:

"הנבדקת מתעקשת שלא למסור פרטים רפואיים 'יש מכתב הכול רשום' וכשנשאלת לתלונותיה ממלאת פיה מים והמלווה טוענת שאינה יודעת להתבטא והכל רשום הגיעה לבדיקה נעזרת במקל הליכה מסיבה שאינה אורטופדית 'בגלל חוסר יציבות' וכן עם צווארון למרות שבמהלך כניסתה בחדר נצפתה תנועה טובה ומלאה של הצוואר. לא ניתן לבדוק אותה לפיכך לבקשתה ההתייחסות תהיה על סמך מסמכים שבתיק.

יש בדיקה 13.8.14 של ד"ר שייניס אורטופד מומחה לע"ש ... בדיקתו תקינה לחלוטין צילום ע"ש הדגים שינוים ניווניים לא קשים.

קיים רישום של בדיקה אורטופדית במרפאה אורטופדית בית חולים מעייני הישועה ב12.7.15 ד"ר אהוד קאופמן בבדיקתו 'מצב כללי טוב ע"ש SLR שלילי דו"צ ירכיים חופשית טווחי ע"ש כאובים ללא רגישות גרמית ממוקדת. ב-CT לא נראה בלט דיסק משמעותי' הומלץ על בדיקת MRI ע"ש מתני לדבריה הבדיקה לא אושרה. נבדקה ב-15.11.15 במרפאת קופ"ח ר"ג ד"ר אברהם אורי אורטופד הכותב מתניידת עם מקל הליכה מסוגלת גם להתנייד בלעדיו רגישות דיפוזית לכל אורך עש כוח גס שמור בכל התחנות תחושה שמורה EMG לדבריה ללא ממצא פתולוגי CT ע"ש צווארי ומתני ללא סימני לחץ על השק.

הוועדה מקבלת את הערעור נכותה 10% לפי 35 1 ב עבור כאבי גב מ-16.3.15".

1. באשר לטענת המערערת בדבר היעדר אזהרה חרף קביעה כי אינה משתפת פעולה – בפסק הדין בדב"ע נב/27-01 דוד ממן נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 334 (להלן: "הלכת ממן"), נקבע כי בהינתן חשד לאי שיתוף פעולה יש להודיע למבוטח על חשד זה ולשמוע תגובתו. כמו כן נפסק, כי ככל שאין שינוי בהתנהגות הנבדק חרף האזהרה, הוועדה רשאית להתחשב באי שיתוף הפעולה של המבוטח בבואה להחליט בדבר גובה הנכות.
2. במקרה זה, אין מדובר באי שיתוף פעולה במובן שנדון בהלכת ממן. כעולה מהרישום בפרוטוקול, אשר חזקה כי משקף את התרחשות האירועים בוועדה, המערערת סירבה במופגן ובמפורש לבדיקה כלשהי. אף נרשם כי המערערת אינה מעוניינת לפרט את תלונותיה בפני הוועדה, אלא מפנה את הוועדה למכתב בו פורטו התלונות ולמסמכים הרפואיים.
3. מכאן, כי אין לפנינו מצב בו מבוטח נבדק בוועדה ואינו מדגים את כושר פעולתו האמתי, שאז מחויבת הוועדה להזהירו ולהסביר לו כי לדעתה אינו משתף פעולה בבדיקה וכי אם לא ישנה מהתנהגותו זו, תילקח בחשבון עובדת אי שיתוף הפעולה בעת הערכת הנכות.
4. למעשה, המערערת הביעה דעתה המפורשת והברורה, כי ברצונה שהוועדה תקבע את נכותה על יסוד המסמכים הרפואיים בלבד, ובאופן זה בדיוק פעלה הוועדה הן בתחום א.א.ג והן בתחום האורתופדי. כעולה מהתיאור שהובא, הוועדה התייחסה באופן מפורט ומנומק למסמכים הרפואיים והחלטתה בדבר שיעור הנכות נסובה על אדנים רפואיים מובהקים, ועל פניו, עולה בקנה אחד עם הרישומים הרפואיים אותם ציינה בסיכום מסקנותיה.
5. יצוין עוד, כי הוועדה למעשה קיבלה את הערר בשני התחומים שצוינו לעיל. בתחום א.א.ג הוועדה הוסיפה נכות בגין סחרחורת על יסוד אבחנה שהופיעה בתיק הרפואי. בתחום האורתופדי הוועדה הוסיפה למערערת נכות בגין כאבי גב נוכח רישומים רפואיים המתעדים, כי היא סובלת מכאבי גב, אם כי ללא ממצא משמעותי בבדיקות הדמיה וללא ממצאים קליניים בדבר הגבלות תנועה.
6. כך או כך, סבורני כי בהתייחס למישור האורטופדי ולתחום א.א.ג החלטת הוועדה מנומקת וסבירה. מדובר בהחלטה רפואית גרידא המאפשר לעקוב אחר הלך מחשבתה של הוועדה. כאמור, לא מצאתי לקבל את טענת המערערת בדבר חובת אזהרה כביכול.
7. בתחום הנוירולוגי הוועדה צינה כי היא מקבלת את חוות דעת היועץ. היועץ, מומחה בתחום הנוירולוגי, ציין בחוות דעתו מיום 26/11/15 את תלונותיה של המערערת. מסקנתו סוכמה, כדלקמן:

"כאבי ראש לסירוגין מסביב לעין שמאל ובקודקוד שמאל שלדבריה מתעוררים תחת מזגן או במאמץ ומגיבים תוך 1/2 שעה לאנלגטיקה. בדיקת רופא משפחה וסינוסים לא נמצאה עדות לסינוזיטיס חריפה או כרונית.

היתה מספר פעמים אצל נוירולוג בקהילה אולם אין תיעוד לכך.

בבדיקה מתנגדת להנעת הצוואר עקב כאבים, רגישות גם מעל שרירי העורף, אין סימני צד אולם בבדיקת כוח גס אינה מפעילה מאמץ מירבי בכל השרירים שנבדקים (הגבלת הכאב...

היפואבטזיה בזרת שמאלית ובאזור טנאר שמאלי ... ... דלדול... קל משמאל . חשוד לנוירופטיה אולנארית קלה עליה אין שום תיעוד .

בסיכום נכות בגין כאבי ראש לפי 10% , ס' 29 (6) (II) מעל 15 חוד".

1. ראשית, אציין כי עיון בערר מעלה שהמערערת כלל לא העלתה במסגרתו טענות בתחום הנוירולוגי. מהפרוטוקול, כאמור, עולה כי המערערת ביקשה להפנות למסמך כתוב, כך שלא הוסיפה כל טענה בעל פה במישור הנוירולוגי. מטעם זה כשלעצמו יש מקום לדחות את טענות המערערת בפן זה.
2. שנית, מעיון בחוו"ד היועץ בתחום הנוירולוגי לא עולה כי נפלה טעות משפטית בולטת במסקנתו. מדובר במסקנה רפואית מובהקת, הנשענת על טעמים מקצועיים. גם מטעם זה אין מקום לקבלת הערעור במישור הנוירולוגי.
3. באשר לתחום הפנימי עולה כי המערערת העלתה בערר שהגישה טענות במישור הפנימי, אשר התייחסו לאנדוקרינולוגיה ולליקוי בבלוטת התריס.
4. המערערת הופיעה בפני מומחה בתחום הפנימי, יועץ לוועדה, אשר סיכם את מסקנותיו בחוות דעתו, באופן הבא:

משנת 2008 ידוע עלTHYRO TOXICODIS.  ראשית, טופלה במרקפטיזול, בהמשך הופסק עקב תופעות לוואי. אז הוחל טיפול ב- PTU . בשלב מסוים הופנתה לניתוח אשר לא הסכימה.

נמצאת במעקב אנדוקרינולוג, מכתב אחרון מ- 16/11/15.

ד"ר יואב איזנברג קופ"ח כללית. בדיקות דם אחרונות מינואר 2015 FT4  19  FT3 5.8   TSH 0.03

U.S תריס –קישוריות היפודנסיות מרובות עד 6 מ"מ.

בבדיקה הגדלה דיפוזית מוגברת של בלוטת התריס. דופק סביב 72 סדיר. לדבירה כעת בהפסקה PTU מקבלת ... בלבד.

נכותה 10% לפי סעיף 3-ב מעל 15 ח'".

1. הוועדה לא התייחסה כלל לאמור בחוו"ד היועץ - לא אימצה את האמור בחוו"ד ואף לא שללה אותה. עוד לא התייחסה הוועדה לתלונות המערערת במישור הפנימי. כל שצויין בפרוטוקול בהקשר זה הוא שיעור הנכות בגין יתר פעילות בלוטת התריס בטבלה המרכזת את שיעורי הנכות. זאת, כאמור, חרף העובדה שבערר שהגישה המערערת על החלטת הדרג הראשון נטענו נטענות במישור זה.
2. על כן, בהיעדר התייחסות הוועדה, באופן כלשהו, למישור הפנימי ולחוו"ד היועץ בתחום הפנימי יש מקום להחזיר לוועדה את עניינה של המערערת, לצורך דיון בתחום הפנימי בלבד.
3. סבורני כי בכל יתר המישורים החלטת הוועדה מנומקת כדבעי, ברורה, בהירה ונשענת על אדנים משפטיים מובהקים. משכך אין מקום להתערב ביתר קביעותיה של הוועדה.

סוף דבר

1. עניינה של המערערת יוחזר לוועדה, על מנת שזו תדון בתלונותיה של המערערת במישור הפנימי ותשקול הענקת נכות בגין תלונות אלה. הוועדה תתייחס גם לחוו"ד היועץ, ד"ר יונה, מיום 26/11/15.
2. משמרבית הערעור נדחה וחלקו התקבל ובשים לב לעובדה שהמערערת מיוצגת ע"י עו"ד מהלשכה לסיוע משפטי –אין מקום לפסוק הוצאות.
3. על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, י"ב טבת תשע"ז, (10 ינואר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.