1) בתביעה שבפניי עותרים התובעים לחייב את הנתבעת לפצותם בסכום של 33,800 ₪ (שזה הסכום המקסימלי אותו ניתן היה לתבוע בביהמ"ש לתביעות קטנות במועד הגשת התביעה), בטענה כי בשנים 2014, 2015 שיגרה הנתבעת לכתובת הדואר האלקטרוני שלהם (שפרטיה מצוינים בסעיף 2.6 לכתב התביעה) בסה"כ 121 הודעות אלקטרוניות המהוות "דבר פרסומת", כהגדרתו בסעיף 30א'(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ה -1982 (להלן "חוק התקשורת"), ובכך הפרה את הוראת סעיף 30א'(ב) לחוק התקשורת ולכן הוא זכאי לפיצוי, מכוח הוראות סעיף 30א'(י) לחוק התקשורת.

2) ראוי לציין כי מלכתחילה הוגשה התביעה נגד חברת "מייפל טים בע"מ", שהגישה הודעת צד ג' נגד חברת "שירותי תעסוקה מתקדמים בע"מ" ובדיון שהתקיים ביום 1/4/16 הוסכם כי שם הנתבעת ישונה ל"שירותי תעסוקה מתקדמים בע"מ".

3) הנתבעת מתפעלת אתר לחיפוש עבודה בשם "ג'ובזון" (להלן: "האתר"). לטענתה, נרשם התובע 1 (להלן: "התובע")לאתר, כמחפש עבודה, בתאריך 20/2/2014. בעת שנרשם, הוא מסר את כתובת הדואר האלקטרוני הנ"ל, הוא העלה לאתר את קורות החיים שלו ונתן את הסכמתו המפורשת לקבל מהנתבעת דיוור לתיבת הדואר האלקטרוני הנ"ל, לרבות דברי פרסומת. כאן המקום לציין כי האתר הינו אתר חינמי והכנסותיה של הנתבעת באות מפרסומות.

עוד נטען ע"י הנתבעת, כי למרות שעמדה לתובע האפשרות לפנות אליה ולבקש את הסרתו מרשימת הנמענים, הוא מעולם לא ביקש זאת. הוא גם לא השתמש באפשרות ללחוץ על לינק "הסרה", שהופיע בהודעות שנשלחו אליו.

לכן מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה.

4) לאחר ששמעתי את עדויותיהם של התובע ושל נציג הנתבעת ,מר יוסי עזריה ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובמוצגים נ/1 – נ/4, אני קובע כי עלה בידי הנתבעת להוכיח כי עת נרשם התובע לאתר, במטרה לקבל הצעות עבודה, הוא נתן את הסכמתו למשלוח הודעות אלקטרוניות המכילות דברי פרסומת, לכתובת הדואר האלקטרוני הנ"ל.

בהקשר זה ראוי לציין כי התובע לא הכחיש את טענת הנתבעת בעניין ההסכמה, אלא טען שאינו זוכר.

לא נעלמה ממני טענת התובע כי למרות שנרשם לאתר, לא נשלחה לו ע"י הנתבעת שום הצעת עבודה, אולם גם אם זה נכון, אין הדבר רלוונטי לצורך ההכרעה בתובענה שבפניי, שכן לאור הוראות סעיף 30א'(ב) לחוק התקשורת, האיסור לשלוח דברי פרסומת אינו חל כאשר ניתנת "..הסכמה מפורשת מראש על ידי הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית...", ובמקרה שבפניי ניתנה הסכמה כזו.

5) סיכומו של דבר, לאור אמור בסעיף 4 דלעיל, אני דוחה את התביעה.

לפנים משורת הדין אינני מחייב את התובע בהוצאות, בין היתר משום שהנתבעת לא הגישה כתב הגנה להודעת צד ג' שנשלחה אליה ורק במהלך הדיון אימצה את טענות ההגנה שלחב' "מייפל טים בע"מ".

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, ז' סיוון תשע"ו, 13 יוני 2016, בהעדר הצדדים.

למזכירות: נא לשלוח את פסק הדין לצדדים.

קלדנית- תקוה