<#1#>

נוכחים:

ב"כ התובעת עו"ד רון בן אברהם

ב"כ הנתבעת עו"ד איתי חתם והמתמחה גב' אביטל קלרמן

נציגות התובעת – גב' טובי פרבר וגב' ורד שגיא

נציג הנתבעת – מר אלי ליכטנשטיין

גב' חני ליכטנשטיין

מר אלי קורן

פרוטוקול

ב"כ התובעת:

נושא המחצית השניה של האגרה טופל ושולם.

הערת בית המשפט:

מתנהל דיון מחוץ לפרוטוקול בניסיון לבדוק האם ישנה האפשרות להגיע להסדר פשרה אשר ייתר את שמיעת התיק אך ללא הצלחה.

ב"כ הנתבעת:

המומחה מטעם התובעת לא התייצב לדיון. אני מפנה להודעה שלי מהדיון הקודם שאני מבקש לחקור את המומחה.

ב"כ התובעת:

חברי היה צריך להגיש בקשה מתאימה לתיק בית המשפט בהתאם לסעיף 130 א' לפי סדר תקנות הדין. כשבית המשפט אומר לי שמפרוטוקול הדיון הקודם עולה שב"כ הנתבעת הודיע שהוא מבקש לחקור את המומחה, אני אומר שעל חברי היה להגיש בקשה בהתאם לסעיף 130 א'.

ב"כ הנתבעת:

על פי הסעיף, יש להודיע על כך.

ב"כ התובעת:

במסגרת הדיון הקודם לא ניתנה לנו זכות תגובה וככל שהיתה מוגשת בקשה סדורה עד 30 יום לפני מועד הדיון, בהחלט היינו מזמנים את המומחה. ככל שבית המשפט ימצא לנכון כי המומחה צריך להעיד ועליו להתייצב, ניתן לזמן אותו בטלפון בכל יום ג' בשבוע בחודש ינואר.

<#2#>

החלטה

תמוהה בעיני בית המשפט עמדת התובעת בכל הקשור לזימון המומחה. בדיון הקודם הודיע ב"כ הנתבעת במפורש כי הוא מבקש לחקור את המומחה מטעם התובעת. לפיכך, על התובעת היה לדאוג ולזמנו. לא היה כל צורך להגיש בקשה נוספת מעבר להודעת ב"כ הנתבעת ויש בתשובת התובעת משום התחכמות. בנסיבות שכאלה, יש מקום להורות על הוצאת חוות הדעת מתיק בית המשפט. בשלב זה, בית המשפט יימנע מכך וידחה את ההחלטה להמשך דיון ההוכחות שכן יתכן והמומחה יתייצב.

בכל מקרה, ככל שיהיה צורך לקבוע מועד נוסף לצורך שמיעת עדותו של המומחה, הדבר יתבטא בפסיקת הוצאות מתאימות.

<#3#>

ניתנה והודעה היום א' טבת תשע"ח, 19/12/2017 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנתבעת:

אני מציע שכל העדים יצאו בזמן שמיעת העדויות לרבות בעלי הדין

ב"כ התובעת:

אין מקום שבעלי הדין יצאו אבל עדים שאינם בעלי דין צריכים לצאת מהאולם.

עוזבים את האולם גב' חני ליכטנשטיין ומר אלי קורן.

גב' ורד שגיא לאחר שהוזהרה כדין:

חקירה נגדית:

ש. תוכלי לתאר כמה זמן עבדת אצל התובעת?

ת. 6 שנים.

ש. ממתי עד מתי?

ת. מ-1.12.2011 ואילך.

ש. כלומר, בספטמבר 2014 היית כמעט 4 שנים?

ת. שלוש. בדצמבר 2014.

ש. אני רוצה לשאול אותך על סעיף 2 בתצהירך. את כותבת שבגמר רישום תעודת המשלוח הכנסתי את תעודת המשלוח למעטפה. זאת אומרת, תעודת המשלוח היתה בתוך המעטפה והשליח מן הסתם קיבל מעטפה סגורה ולא ראה את תעודת המשלוח.

ת. נכון.

ש. את אומרת שסגרת אותה עם דבק ושדכן סיכות ורשמת את שם הנמען שי משבץ.

ת. כן.

ש. לא רשמת שי שי אלא שי משבץ, את זוכרת בבירור?

ת. כן.

ש. ראיות בכתב מצביעות אחרת ואני מפנה אותך לדו"ח קריאות ללקוח נספח 4 לתצהיר אלי ליכטנשטיין, רשומה מוסדית ויש כאן פלט של מחשב (מקריא). האירוע שאנו מדברים לגבי התביעה הזו נמצא בטווח הזמנים.

אני רואה פה בהרבה מהשליחויות בעמודה של מוסר ומקבל אם השם שי שי. אני לא רואה שי משבץ, מדוע?

ב"כ התובעת:

אני מתנגד לשאלה.

העדה יוצאת מהאולם.

ב"כ התובעת:

ראשית, אני מתנגד לנוסח השאלה מאחר וחברי ציין את צמד המילים רשומה מוסדית ולא מדובר במסמך שהוא רשומה מוסדית. לגופו של עניין, מדובר במסמך שלא נערך ולא יצא תחת ידי העדה ותחת עדי התובעת אלא תחת ידי הנתבעת וחשוב מאוד שלא להטעות את העדה לחשוב כאילו מדובר במסמך שהוכן על ידה.

ב"כ הנתבעת:

אין שום בעיה, אני מוכן להפנות למסמך אלטרנטיבי שזה נספח 5. אני חוזר בי מהשאלה כפי

שנוסחה.

העדה חוזרת לאולם בית המשפט.

ש. אני מתקן את השאלה. אני מפנה אותך לנספח 5 לתצהיר טובי פרבר שמתאר בעצם באופן דומה את מה שאמרת קודם, רשימה של שליחויות. כאן מופיע הרבה פעמים שי שי. כלומר, לזיג זג בפעמים שיש שליחות לשי, היה כתוב שי שי ולא שי משבץ ואני מפנה לנספח 6 לתצהיר פרבר. אני אומר שאת לא כתבת שי משבץ אלא שי שי כי זה מה שידוע לזיג זג ואת זה הם מכירים.

ת. אני כתבתי שי משבץ ואם אני מסתכלת על הפלט זו הכפלה של האתר והכוונה זה לשי.

ש. יש שי אחר?

ת. לא.

ש. כלומר, אם כתוב שי ולא שי שי, זה אותו שי?

ת. כן.

ש. בסעיף 7 לתצהיר שלך (מקריא). לא כתוב בתצהיר שלך שאמרת: "תשמור על זה, יש פה תכשיטים ששווים הרבה כסף ויש פה צמיד שהוא כל כך מיוחד שאין לו מחיר. יש פה תכשיטים ששווים עשרות אלפי שקלים". אני אומר לך, שזה לא כתוב כי לא אמרת את זה לשליח.

ת. נכון.

ש. בסעיף 4 לתצהיר שלך כתוב שטובי פרבר ביצעה הזמנת שליחות באמצעות האתר ולכן התקשרה. גם כאן אני לא רואה שכתוב בתצהיר שלך שהיא הזמינה שליחות דחופה או אמרה בטלפון, כיוון שאת מעידה על מה שהיא אמרה בטלפון, שהיא אמרה שהשליחות בהולה ושהיא צריכה להגיע מנקודה א' לב' ללא עצירות ואני אומר לך שזה לא כתוב בתצהירך כי היא לא אמרה את זה.

ת. ההזמנה של השליחות עצמה היתה דרך האתר ודרך האתר הזמנו שליחות דחופה.

כשהשליח לא הגיע התקשרנו לראות מה איתו ואני לא זוכרת בדיוק את המילים שהיא אמרה אבל נקודת המוצא היתה שהשליחות דחופה כי זה מה שהזמנו.

ש. את אומרת עכשיו שהיא התקשרה כי השליח לא הגיע. כמה זמן המתנתם לשליח בערך?

ת. רבע שעה/עשרים דקות.

ש. זאת אומרת, שאם הוא לא מגיע תוך רבע שעה או עשרים דקות אתם מתקשרים?

ת. כן, כי מדובר בשליחות דחופה.

ש. לא כתוב בסעיף 4 לתצהירך שהשליחות דחופה?

ת. כי אני לא שמעתי את המילה דחוף וההזמנה של השליחות הדחופה היתה דרך האתר.

ש. ואת לא יכולה להעיד על מה שנעשה באתר כי ההזמנה שנעשתה היתה ע"י טובי?

ב"כ התובעת:

אני מתנגד לשאלה.

העדה יוצאת מאולם בית המשפט

ב"כ התובעת:

חברי שואל את העדה שאלה שבסיסה היא שאלה משפטית בדבר יכולת להעיד דבר מה. אני סבור

שהשאלה לא מנוסחת נכון ועל חברי לנסח אותה אחרת. ברגע שהעדה השיבה לשאלה קודמת

ואמרה שהיא לא בדיוק זוכרת את המילים, הרי שהנושא שהאם היא יכולה להעיד או לא יכולה

להעיד על דבר מה, יש להשאיר לסיכומים מטעם הנתבעת.

ב"כ הנתבעת:

אני מוכן לשנות את הנוסח אבל המהות היא אחת. היא יכולה על מה שהיא יודעת וזה כתוב בתצהיר

שלה.

העדה חוזרת לאולם בית המשפט.

ש. האם את יודעת מידיעה אישית מה נכתב באתר. האם ראית את גב' טובי מבצעת את ההזמנה?

ת. לא.

ש. אמרת כאן שטובי התקשרה כי השליח לא הגיע וגם זה לא מופיע בתצהיר שלך.

ב"כ התובעת:

אני מבקש שחברי יפנה לתצהיר.

ב"כ הנתבעת:

היא אמרה זאת כאן ואני מבקש שחברי יפסיק להפריע למהלך חקירתי.

ש. אמרת שהתקשרתם לשליח כי הוא לא הגיע בזמן וגם הגרסה הזו לא מופיעה בתצהירך שלך ואני מפנה אותך לגרסה שפירטת בסעיף 4 ששם כתבתם שהתקשרתם כדי לוודא שהשליח מגיע. לא כתוב כי התקשרתם בגלל שחיכיתם לשליח רבע שעה או עשרים דקות ובגלל שמדובר בשליחות דחופה, היה ברור שכבר אז היה אמור להגיע השליח. מהי הסיבה לפער בין מה שאת אומרת עכשיו לבין מה שכתבת בתצהירך שלא ציינת שהשליחות דחופה?

ת. כתוב שטובי הזמינה את השליחות וטובי התקשרה. אני יכולה להעיד על הזמן. כמה זמן עבר מהשליחות.

ש. אבל זה לא רק הזמן. אמרת שהשליח לא הגיע בזמן ולכן התקשרתם מתוך הנחה שזו שליחות דחופה ובשליחות דחופה השליח כבר אמור להגיע וכל ההנחה שמדובר בשליחות דחופה לא כתובה בתצהיר. אין מקום אחד בתצהיר שלך שכתוב שהשליחות דחופה?

ת. טובי הזמינה את השליחות הדחופה וטובי התקשרה ואני הייתי בחנות ואני לא יודעת מה היא עשתה. אני מניחה שאם היא התקשרה אחרי 20 דקות בגלל שהשליחות דחופה והשליח היה צריך להגיע.

ש. מניחה?

ת. כן.

ש. גם ההנחה לא מופיעה בתצהיר?

ת. נכון.

ש. למה לא כתוב שזו שליחות דחופה אם זו שליחות דחופה?

ת. אולי בתצהיר של טובי זה רשום. אני לא ידעתי אם זה דחוף או לא.

ש. אני מפנה אותך לסעיפים 13-18 בתצהירך. את מתארת כאן אפיזודה קודמת שארעה חודשים ספורים לפני קרות האירוע. את אומרת שזיג זג באותה אפיזודה הודיעה שהמעטפה הלכה לאיבוד ואז אמרה לכם שהמעטפה נמצאה. כלומר, היה פה אירוע שפה אבדה מעטפה והייתן מודעות לאפשרות שמעטפה בשליחות של זיג זג רגילה בשווי של

כ-20 ₪ יכולה ללכת לאיבוד, שליחות על טוסטוס. האם פעלתן לוודא שהמשלוחים יקרי הערך שאתן שולחות יקבלו טיפול טוב יותר או ינקטו צעדים נוספים למניעת תקלות.

ב"כ התובעת:

השאלה ארוכה ואני גם מתנגד לשאלה עצמה ואני מבקש שהעדה תצא.

העדה יוצאת מהאולם.

ב"כ התובעת:

חברי שיבב לתוך השאלה את הביטוי "שליחות רגילה", את המחיר שאני לא יודע מאיפה הביא

אותו. מדובר לעניות דעתי, בניסיון הטעייה של העדה מאחר שבסעיפים 13-18 בתצהיר העדה לא

מצוין הביטוי "שליחות רגילה" ולא כתוב המחיר של השליחות וממילא השליחויות שנעשו הן

שליחויות דחופות ומי שתיקן ושינה באתר הנתבעת את הנתונים וזייף את הנתונים הם הנתבעת ומי מנציגיה. ולכן, אני מבקש מחברי שאם הוא עומד על השאלה שיתקן אותה וככל שאני נדרש להימנע מ"המשך הפרעות" למהלך התקין של השאלה אבקש שחברי ישאל שאלות קצרות וממוקמות ללא סיפורי חיים ומעשיות וכך נוכל לנהל את החקירה בצורה יעילה.

ב"כ הנתבעת:

לא מדובר בסיפורי חיים ומעשיות. טענת זיוף המסמכים היא טענה חדשה שלא הועלתה בכתבי הטענות ולא בתצהירים ולא בתיק בכלל והיא מהווה הרחבת חזית פסולה. ככל טענה של תרמית היא מחייבת רמת הוכחה גבוהה והיא בכלל מחוץ לתיק ולא ניתן להתנגד על בסיסה.

כשבית המשפט אומר לי שההתנגדות בעיקרה מתייחסת לכך שבשאלה נכללים נתונים לגבי מהות השליחות ומכירה שאינם כלולים בתצהיר עדותה של העדה, אני משיב שאני יכול להקדים ולשאול את העדה אם היא יודעת מה מחיר השליחות.

ב"כ התובעת:

אתייחס בתשובה שלי לדברי חברי לעניין טענת הזיוף ואני מפנה לסעיפים 30-31 לתצהיר טובי פרבר, שם הוסבר אותו מעשה שהוא הסתרה והשמטה של השליחות מתוך אתר הנתבעת, כאשר אכן יש להודות למען ההגינות שהמילים ספציפית זיוף לא רשומה אבל זו כמובן הכוונה. עם זאת, יש לזכור שלא בכך עוסק התיק.

<#4#>

החלטה

אכן יש מקום לקצר בשאלות. מאחר שב"כ הנתבעת מוכן לשאול שאלה מקדימה בדבר העובדות להצגתן התנגד התובעת, הוא מוזמן לשאול את השאלות בדרך זו. אשר לטענה בדבר הרחבת חזית, אינני רואה לנכון להכריע בסוגיה זו בשלב הזה והצדדים יוכלו להתייחס לכך בסיכומיהם.

<#5#>

ניתנה והודעה היום א' טבת תשע"ח, 19/12/2017 במעמד הנוכחים.

העדה חוזרת לאולם.

ש. אני אומר לך שמחיר השליחויות שהזמנתן מזיג זג נע בין 15 ₪ ל-30 ₪. האם את מודעת למחיר השליחויות מזיג זג שהזמנתן?

ב"כ התובעת:

אני מתנגד לשאלה.

ב"כ הנתבעת:

אני חוזר בי מהשאלה.

ב"כ התובעת:

אני מתעקש לחזור על ההתנגדות כיוון שהשאלה הועלתה בתוך הפרוטוקול ומדובר בניסיון

הטעייה של העדה ועל המחירים של השליחויות הם לא כמו שחברי אומר.

ב"כ הנתבעת:

חברי אומר לעדה את התשובה.

העדה יוצאת מהאולם.

ב"כ התובעת:

אני מבקש לחזור ולהדגיש, על חברי לשאול שאלות קצרות, ממוקדות מבלי ניסיונות הטעייה

ומבלי להציג נתונים עובדתיים שהם לא נכונים ואף שקריים. ניתן לראות בנספחי הצדדים

ואני מפנה לדוגמא לתצהיר מר ליכטנשטיין אלי, נספח 4 – שורה רביעית מהסוף מחיר של 84 ₪.

הערת בית המשפט:

בית המשפט קורא את שני ב"כ הצדדים לסדר שכן, התקשורת הלקויה ביניהם מפריעה לדיון.

ב"כ התובעת:

אני מפנה לעמוד 2 לשורה השלישית מהסוף למחיר של 42.20 ₪ וזה לפני מע"מ. בשורה התחתונה,

אין לי בעיה שחברי יתקן את השאלות אך אבקש שוב פעם מחברי או יותר נכון מבית המשפט,

שיורה לחברי למקד את השאלה לשאלות קצרות וממוקדות.

גם כשאני מנסה לרכך את האווירה ולבקש סיוע מבית המשפט, חברי מתפרץ לדבריי ואני מנסה

להיות מאופק ולא להגיב לדברי חברי למרות שמן הראוי שחברי יחדול מלהתפרץ לדברים.

ב"כ הנתבעת:

אני מפנה דווקא לטבלה שחברי דיבר עליה וניתן לראות בטבלה שמלבד שני יוצאי הדופן שחברי

הצביע עליהם, כל השליחויות עומדות על מחירים כמו 21.1, 15.5 ופעם אחת 42 ₪. אלה המחירים

השליחויות. מדובר בשליחויות לרוב רגילות. חברי גם בהתנגדויות שלו הוא מאריך והדבר מקשה.

אני יכול להציג לעדה את הנתונים.

ב"כ התובעת:

מה שחברי כרגע עשה לפרוטוקול זה ניסיון הטעיה של בית המשפט ולמה אני אומר את זה ואסביר. אותו נספח 4 מדבר לטענת הנתבעת על מועדים מסוימים בלבד של שליחויות. רשום בראשו 1.8.14 עד 31.10.14, השאלה של חברי היתה כללית לגבי כלל השליחויות שבוצעו עבור התובעת.

מתנהל דיון מחוץ לפרוטוקול.

<#6#>

החלטה

אינני מוצא פסול בכך שב"כ הנתבעת ישאל את העדה לגבי ידיעתה את רמת המחירים של השליחויות.

עם זאת, ראוי להקפיד שהנתונים שמוצגים על ידי ב"כ הנתבעת יהיו מדויקים וטוב יעשה אם הוא יפנה למסמך או לאמירה בתצהיר כזה או אחר ששם נכללים הנתונים.

<#7#>

ניתנה והודעה היום א' טבת תשע"ח, 19/12/2017 במעמד הנוכחים.

העדה חוזרת לאולם בית המשפט.

העדה:

אני מבקשת את רשות בית המשפט לשבת כי אני אחרי טיפול רפואי.

ש. דיברנו על האפיזודה שמתוארת בסעיפים 13-18 בתצהירך.

האם בעקבות אותה אפיזודה שבה התברר לכם ששליחויות יכולות ללכת לאיבוד, האם ננקטו אמצעי זהירות?

ת. אני יכולה להפנות לסעיף 7 שאני מבקשת מהשליח שישמור על המעטפה.

ש. זה אמצעי הזהירות שננקט?

ת. כן.

ש. לא פניתם לזיג זג ואמרתם שאתם רוצים שהשליחויות יהיו שמורות יותר ממה שנתתם לנו עד עכשיו?

ת. לא זוכרת.

ב"כ התובעת:

אין חקירה חוזרת.

לאחר הפסקה

ב"כ התובעת:

במהלך ההפסקה יצרתי קשר עם המומחה והוא אמר לי שהוא נמצא בת"א בפגישה והוא מקווה

לסיים אותה בזמן הקרוב ממש וישתדל להגיע והוא יודיע לי סופית בדקות הקרובות האם יצליח

להגיע לבית המשפט ואבקש את רשות בית המשפט מראש לענות לשיחה ספציפית לשיחה הזו

בזמן הדיון. במהלך ההפסקה, ניסיתי להעביר לחברי הצעה לסיום המחלוקת.

מתנהל דיון מחוץ לפרוטוקול בדבר ההצעה אך ללא הצלחה.

גב' טובי פרבר לאחר שהוזהרה כדין:

חקירה נגדית:

ש. כמה אנשים עבדו בחברה בזמן האירוע בערך?

ת. ארבעה כולל אותי.

ש. בהם נירה?

ת. כן .

ש. כמה זמן נירה עבדה שם?

ת. תקופה קצרה. היא היתה יותר מנהלתית.

ש. האם היום את מבצעת שליחויות באמצעות חב' זיג זג באופן קבוע?

ת. לא.

ש. האם יש חברה שאת מבצעת באמצעותן שליחויות באופן קבוע?

ת. יש לי שליח קבוע.

ש. מי זה?

ת. תומר.

ש. אותו שליח מגיע כל פעם?

ת. כן.

ש. האם הוא יודע מה יש במעטפות?

ת. בוודאי.

ש. האם הוא יודע שמדובר בתכשיטים?

ת. כן.

ש. האם הוא יודע שמדובר בחפצים יקרי ערך?

ת. בוודאי.

ש. האם את מיידעת אותו מתי מדובר במשלוח של חפצים יקרי ערך ומתי לא?

ת. אני חנות תכשיטים. המשלוחים שלי הם תכשיטים.

ש. תכשיטים בלבד ואת לא מבצעת משלוחים של משהו אחר?

ת. הדבר היחידי שלפעמים יש לי תבניות גומי.

ש. לפעמים יש תכשיטים שיכולים להיות זולים יותר ולא שווים עשרות אלפי ₪ אלא מאות שקלים או אלפי ₪ בודדים?

ת. זו חנות תכשיטים של תכשיטי זהב יקרים. אין אצלנו תכשיטים של מאות שקלים.

ש. יש חלקי תכשיטים שאת מקבלת או שולחת?

ת. מה זאת אומרת חלקי תכשיטים?

ש. חלקים של תכשיטים ששווים פחות מעשרות אלפי ש"ח?

ת. זה תלוי במה שאני צריכה באותו רגע.

ש. אבל זה יכול להיות וקורה לעיתים. לא כל המשלוחים שאת שולחת הם משלוחים יקרי ערך?

ת. למה אתה קורא יקרי ערך?

ש. האם המשלוח נושא התביעה היה יקר ערך?

ת. כן, זה תכשיטים. אני מתעסקת עם 18 קרט. כל תכשיט אצלי הוא יקר ערך ולכן אני שואלת, למה אתה מתכוון כשאתה אומר יקר ערך? יכול להיות שבשבילך 10 ₪ ובשבילי 100 ₪.

ש. במקרה התביעה אין ספק שמדובר במשלוח יקר ערך?

ב"כ התובעת:

אני מבקש שחברי ינסח את השאלה.

ש. האם נכון מה שאני אומר?

ת. כן, כמו כל משלוח שלי.

לשאלת בית המשפט, אין משלוח של כמה מאות שקלים, אני משיבה שזה זהב והמשלוחים שלי ספציפית לא מורכבים משרשרת זהב דקה אלא תכשיטים עם מסה של זהב.

לשאלת בית המשפט, האם יש משלוחים של אלפי ₪ בודדים כמו למשל 5,000 ₪, אני משיבה שיש וזה גם יקר ערך. כשבית המשפט שואל אותי אם יש משלוח של 1,000 ₪, אני משיבה שלא. זה מאוד תלוי מה אני שולחת לשיבוץ. המשלוחים יכולים להתחיל משווי של 3,000 ₪ ואילך שזה נדיר כי בד"כ אני שולחת כמה דברים ביחד.

ש. קרה פעם ששלחת במשלוח חשבונית?

ת. מה זאת אומרת?

ש. מסמך בלי תכשיטים?

ב"כ התובעת:

אני מעיר על כך שמר ליכטנשטיין ציין את המילים רואה חשבון עוד בטרם העדה השיבה והדבר אינו מקובל ואני מבקש פעם רביעית מבית המשפט שיורה למר ליכטנשטיין לשמור על פיו ולא להפריע לדיון. לחילופין, ככל שמר ליכטנשטיין מתקשה לשמור על איפוק או בגרות, יתכבד ויצא מהאולם.

מר ליכטנשטיין:

אני אשתדל להימנע ואתנהג בבגרות.

ב"כ הנתבעת:

חברי רגיש מאוד ויש סיבה לרגישות. הוא מנסה לעכב בכל דרך כדי לאפשר למומחה להגיע וכדי להפריע לחקירה. זו התנהלות סרק.

ב"כ התובעת:

מפאת כבודו של חברי, אעדיף שלא להגיב לדברים ומלבד לעובדה שאני דוחה את הטענות. החלטת בית המשפט מראשית הדיון מדברת בעד עצמה ואין שום צורך להרחיב.

<#8#>

החלטה

הדברים נרשמו מפי הדוברים על מנת לשקף את מה שמתרחש בדיון. הצדדים מאריכים שלא לצורך בדברים שאינם תורמים לקידום הדיון. מר ליכטנשטיין מתבקש להימנע מאמירות במהלך החקירה.

<#9#>

ניתנה והודעה היום א' טבת תשע"ח, 19/12/2017 במעמד הנוכחים.

ש. אני מציג לך את נספח 4 לתצהיר אלי ליכטנשטיין. זה מסמך שלטענתנו מהווה רשומה מוסדית.

הערת בית המשפט:

ב"כ הנתבעת מתבקש להימנע משימוש במונחים משפטיים שאינם בידיעתה של העדה והוא

מתבקש לשאול על עובדות.

ש. לשיטתנו ולדעתנו, המסמך הזה מהווה רשימה של כל השליחויות שהחברה שלך ביצעה באמצעות הנתבעת מיום 1.8.2014 ועד ליום 31.10.2014. אני מפנה אותך לעמודה של סוג השליחות. אני מסב את תשומת ליבך לכך שהעמודה של סוג השליחות ברובה כתוב שליחות רגילה ורוב השליחויות כתובות כשליחויות רגילות.

ב"כ התובעת:

כתוב רגיל.

ש. כשאת הזמנת שליחויות, ביקשת שליחויות מיוחדות?

ת. תלוי לפי מה שהייתי צריכה מבחינת דחיפות של זמן.

ש. אני מפנה אותך לנספח 1 לתצהיר אלי קורן. אני אומר לך שלשיטתנו זה עמוד מתוך המערכת הממוחשבת של זיג זג והוא עמוד ספציפי בנוגע לשליחות שלך וכתוב שסוג השליחות הוא רגיל. האם השליחות הזו היתה שליחות רגילה או דחופה?

ת. דחופה.

ש. אני אומר לך שכשהזמנת את השליחות באינטרנט, הזמנת שליחות רגילה ולא דחופה. האם נכון?

ת. לא.

ש. הזמנת שליחות דחופה?

ת. כן.

ש. האם הזמנת שליחות בהולה?

ת. שליחות דחופה.

ש. האם כתבת כשהזמנת באינטרנט שיש חפצים יקרי ערך בשליחות?

ת. לא זוכרת. זה תכשיטים והשאלה שלי היא מהם דברים שהם יקרי ערך?

ש. קודם אישרת שהמשלוח נושא התביעה הכיל חפצים יקרי ערך.

ת. למיטב זיכרוני וידיעתי, אין לכם בהזמנה רובריקה שמתייחסת לדברי יקרי ערך.

ש. אבל לא כתבת את זה בהערות?

ת. כי אני מתעסקת עם דברי ערך וזו המהות של החנות שלי.

ש. כשאת מזמינה שליחות באינטרנט, את כותבת שמדובר בדברי יקרי ערך?

ת. אני חנות תכשיטים ואני מתעסקת עם תכשיטים ואני לא שולחת פיסטוקים או דברים אחרים.

ש. האם יש עדות בכתב כלשהי לכך שהתקשרת עם זיג זג כפי שאמרת כחנות תכשיטים?

ת. אני לא יודעת. יש את ההסכם. כשחברת שליחויות יוצרת קשר עם חברה אני משערת וזה פשוט הרבה שנים אחורה ששואלים במה אתה עוסק.

ש. מפנה להסכם שלך עם הנתבעת נספח 1 לתצהירך. האם יש כאן הבהרה שמדובר בחנות תכשיטים שבדרך קבע את שולחת חפצים יקרי ערך?

ת. הדבר היחידי שיש כאן שכתוב "מעצבת". אני מפנה למקום שכתוב תפקיד בתחתית המסמך.

ש. אני מפנה אותך לנקודה השניה בתוך ההסכם הקצר הזה (מקריא). האם הודעת למשרד כמו שכתוב בחוזה שאת צריכה להודיע למשרד במקרה של משלוח יקר ערך?

ת. לא. כל משלוח שלי הוא יקר ערך ואני מתעסקת עם תכשיטים ואני לא רואה את המקור ואני לא רואה את החתימה שלי פה, אבל אני משערת מהמילה "מעצבת" שאני מיידעת שאני מעצבת תכשיטים והחנות זהב וזה לא מוחבא אלא הכל בחוץ.

ב"כ התובעת:

אבקש הפסקה קצרה.

לאחר הפסקה

ב"כ התובעת

שוחחתי עם המומחה והוא יגיע בחצי השעה הקרובה לטענתו.

ש. כלומר, הטענה שלך היא שהנתבעת צריכה להסיק לפי טיב הלקוחות או לפי זה שאת מוכרת תכשיטים, שהשליחויות הן של חפצים יקרי ערך?

ת. אני לא פעם אחת ולא פעמיים יידעתי אותם שזה משלוחים של תכשיטים שנשלחים לבורסה.

ש. באותו משפט כתוב, שאי מסירת הודעה לא תאפשר ביטוח. את מודעת לזה?

ת. אמרתי את זה שלא פעם אחת ולא פעמיים שאני שולחת תכשיטים.

ש. איפה אמרת?

ת. גם למשרדים וגם לשליחים.

ש. את לא מראה מסמך שכתוב בו שאת מודיעה למשרד שמדובר בתכשיטים?

ת. אני מצפה שברגע שאני חוזרת שוב ושוב שאני שולחת תכשיטים, שזה ברור.

ש. זה ברור כי אמרת?

ת. כי אני מתנהלת איתם כ-8 שנים. אני לא זוכרת בדיוק.

ש. אמרת קודם שכתבת שאת מעצבת?

ת. מעצבת תכשיטים. אני לא אחראית על מה שכתוב כאן בהסכם.

ש. אבל את זה צירפת לתצהיר שלך?

ת. כן.

ש. בתצהירך, לא כתבת שלא ראית את המקור אלא כתבת שזה נחתם בינך לבין הנתבעת.

מה את אומרת על זה?

ת. אין לי מה להגיד.

ש. כתבת נחתם. כלומר, לא התכחשת להסכם הזה בין התובעת לנתבעת?

ת. נכון.

ש. בואי נחזור לנספח 4 לתצהיר אלי ליכטנשטיין לעמודה השמאלית ביותר של המחיר. המחירים נעים בין כ-15 לכ-21 ₪ לשליחות רגילה לבין כ-30 לכ-42 ₪ לשליחות דחופה ויש יוצא דופן 1 של כ-84 ₪. האם אלה המחירים ששילמת?

ת. כן.

ש. כשאת עכשיו ביקשת שליחות דחופה, את רואה שהשליחות הזו עולה יותר ואני אומר לך שיש גם שליחות בהולה והשליחות הבהולה עולה יותר ויש שליחות בהולה לחפצים יקרי ערך שזו שליחות שנוסעת ישירות ממך אל הנמען. האם את מודעת לזה?

ת. לא, מכיוון שאני התייחסתי לשליחות רגילה, דחופה או בהולה לפי פרק הזמן שאני רוצה שזה יהיה שם. שחשוב לי שיהיה שם.

ש. אבל אף אחד לא הבטיח לך מהנתבעת שהשליחות שלך תלך ממך ישירות אל הנמען?

ת. נכון. אני לא יודעת מה הדרך שלו.

ש. את ידעת למשל שלשליח של זיג זג יש טוסטוס ויש ארגז ויש הרבה משלוחים. את זה את יודעת?

ת. כן, גם יש לו תיק שבו הוא אמור לשאת דברים.

ש. כשהוא לוקח את המשלוח שלך, את לא המשלוח היחיד שהוא לוקח. את מודעת לזה?

ת. אני משערת.

ש. אני מציג לך את נספח א' לתצהיר אלי ליכטנשטיין שזה אותו הסכם שדיברנו עליו קודם יחד עם עמוד נוסף. שם כתוב ...

ב"כ התובעת:

אני מבקש שחברי יציין בפני העדה מה זה עמוד נוסף.

<#10#>

החלטה

ההערה של ב"כ התובעת אינה במקומה. יש לציין שבית המשפט העיר לב"כ התובעת וביקש ממנו להימנע מלהעיר במהלך החקירה הנגדית הערות שיש בהן כדי להפריע למהלך הרציף של החקירה הנגדית. למרות זאת, חזר ב"כ התובעת והעלה את ההערה המיותרת. בית המשפט מבקש מב"כ התובעת להימנע מכך ולאפשר חקירה רציפה. אין בדבריי אלה כדי למנוע מב"כ התובעת להתנגד לשאלה אם הוא סבור שאין מקום לשאול אותה.

<#11#>

ניתנה והודעה היום א' טבת תשע"ח, 19/12/2017 במעמד הנוכחים.

ב"כ התובעת:

לדאבון הלב ובאמת בצער הרב אני נאלץ להביע תרעומת בהקשר ההחלטה של בית המשפט מאחר ובקשתי היתה מאת ב"כ הנתבעת לציין במפורש כי הוא מציג בפני העדה את עמוד מספר 2 של נספח מס' 1 לתצהירו של מר אלי ליכטנשטיין. במהלך החקירות התאפקתי ונמנעתי מלהביע התנגדויות נוספות רבות שהיו לי ולו רק כדי שהדיון יתנהל ברציפות. זכור לי כי אך לפני מס' דקות, כאשר חברי ביקש לשאול שאלה מסוימת ואני ביקשתי להתנגד, בית המשפט כדי לקדם את הדיון מיד פנה לחברי ואמר לו שוב: "תימנע מהשימוש באותה מילה משפטית שניסה לעשות בה חברי שימוש" ואני השבתי לבית המשפט מחוץ לפרוטוקול שאני לא אתנגד וזאת בתגובה לכך שבית המשפט הנכבד אמר לי: "אני מבקש ממך שלא להתנגד", אני השבתי שמפאת בקשתו של בית המשפט אני לא אתנגד. מכאן ועד קביעה שאני מפריע או מעיר הערות בדיון, הדרך עוד ארוכה ואני חוזר ומבקש שבית המשפט יקפיד בעניין חברי שזה האחרון ידייק בשאלות ובנתונים שכן, די לעיין בפרוטוקול הדיון כדי להבין עד כמה חוסר דיוקים וניסיונות הטעייה נעשו כלפי העדים במהלך הדיון עד עכשיו. ככל שהפרעתי או גזלתי מזמנו של בית המשפט, הרי שאני מתנצל אך בוודאי שאין זו כוונתי.

ב"כ הנתבעת:

חברי התנגד בטרם שאלתי שאלה. חברי מציג התנגדויות ארוכות במיוחד במטרה להפריע לחקירה

והוא עושה זאת שוב ושוב ובית המשפט מראה סבלנות רבה למשחקים של חברי אבל בית המשפט הנכבד מתבקש להורות לחברי להתנגד באופן קצר יותר ואני בטוח שזה אפשרי.

ב"כ התובעת:

טענות חברי אינן מן האמת שכן, די לעיין בפרוטוקול הדיון כדי לראות כיצד כל התנגדות שהושמעה מטעמי, נתקבלה ע"י בית המשפט הנכבד למעט ההתנגדות האחרונה ובה נתן בית המשפט החלטה שלגביה הבעתי תרעומת.

<#12#>

החלטה

דברי ב"כ הצדדים נרשמו לפרוטוקול. בית המשפט חוזר ומבקש לאפשר חקירה רציפה של העדה על

מנת לסיים את שמיעת עדותה.

<#13#>

ניתנה והודעה היום א' טבת תשע"ח, 19/12/2017 במעמד הנוכחים.

ב"כ התובעת:

חברי מנסה להטעות את העדה ואת בית המשפט כשהוא מנסה להציג את עמוד 2 לנספח כעמוד 2

להסכם.

הערת בית המשפט:

במהלך הדיון, ב"כ התובעת מדבר בקול רם ומשתמש כלפי חברו במילה: "בושה".

בית המשפט חוזר ומבקש מב"כ הצדדים לנהוג בנימוס זה כלפי זה. מאחר שבית המשפט אמור לסיים את הדיון כפי שהודיע בתחילת הדיון בשעה 11:30, הוא מכריז על הפסקה והוא מבקש שבפרק הזמן של ההפסקה ב"כ הצדדים יישרו את ההדורים ביניהם על מנת שהדיון ימשך באווירה נעימה כפי שמקובל בבית משפט.

בית המשפט מבהיר לעדה שבזמן ההפסקה עליה להימנע מלשוחח עם בא כוחה או כל גורם שהוא לגבי עדותה.

לאחר הפסקה

ש. אני מפנה אותך לנספח 1 לתצהיר ליכטנשטיין לעמוד השני של הנספח ולדון איתך בנוגע לטבע של המסמך הזה. מה המסמך הזה?

ת. אני לא מכירה את המסמך הזה. פעם ראשונה רואה את המסמך הזה.

ש. האם קראת את התצהיר של אלי ליכטנשטיין לפני הדיון היום?

ת. לא.

ש. האם פגשת מישהו מזיג זג לפני כריתת ההסכם?

ת. תסביר לי את המונח "כריתת ההסכם"?

ש. את אומרת בתצהירך בסעיף 4 שנחתם הסכם. קודם אמרת שהעמוד הראשון של נספח 1 לתצהיר ליכטנשטיין הוא ההסכם עליו חתמת. השאלה בשעתו נשאלה כשהפניתי אותך לנספח 1 לתצהירך אבל זה אותו מסמך.

ת. המסמך הזה ההסכם נשלח אליי. לי אין את זה. בתשובה למייל ב-8.2.2015 כתוב מצורף הסכם לבקשתך, קחי בחשבון שמדובר בהסכם מאוד ישן. כלומר, זה משהו שאני קיבלתי אותו במייל ב-2015. כלומר, אני לא יכולה לדעת בוודאות אם הכל נרשם פה כמו שהיה.

ש. זו גירסה מעניינת כי היא שונה ממה שנרשם בתצהירך. בתצהירך לא כתוב שקיבלת את נספח 1 משנת 2015 ואני לא יודעת אם מה שכתוב שם הוא מלא, כמו שאמרת עכשיו.

אלא כתבת, שבשנת 2007 חתמת על הסכם ולא חלקת עליו.

למה עכשיו אחרי ההפסקה את פתאום מעלה את ההסתייגות הזו לנספח 1 לתצהירך?

ת. אני חייבת להגיד שאני לא רגילה להיות בבית משפט ואני לא מבינה את הדקויות אבל לאור ההתנהלות של זיג זג ומהרגע שניסיתי להגיע להסכם גישור, זה שקרים על גבי שקרים והתחמקויות וכמו שהעלמתם את ההזמנה מהאתר שלכם, אני כבר לא יודעת מה הורדתם ומה לא הורדתם. או קיי? אני פשוט לא יכולה לסמוך עליכם.

ש. את טוענת שהמסמך מזויף?

ת. אני לא יודעת. אני לא אמרתי דבר כזה. אין לי את הביטחון כי כמו שההזמנה שלי נעלמה מהאתר לפרק זמן מסוים ושונו בה דברים מדחוף לרגיל אז אני לא יודעת מה נעשה. למה ההזמנה הזו דווקא הספציפית הזו נעלמה?

ש. גם הטענה שהיה שינוי בהזמנה לא כתוב בתצהירך שלך. למה זה לא כתוב? הגרסה שלך מתפתחת.

ת. הצגת בפניי היום לראשונה את הפתק הזה ואני מתכוונת לנספח 1 לתצהיר אלי קורן שבו שונה סוג ההזמנה שלי מדחוף לרגיל לאחר שזה הורד מהאתר.

ש. תצהיר אלי קורן לא הוגש היום.

ת. אני לא קראתי את התצהיר של אלי קורן.

ש. את יודעת שיש חברות שליחויות שהן ייעודיות לכסף למשל ברינקס ויש חברות שליחויות שייעודיות ליהלומים או תכשיטים?

ב"כ התובעת:

אני מתנגד לשאלה.

העדה יוצאת מאולם בית המשפט.

ב"כ התובעת:

לכאורה, מדובר בשאלה שקשורה במומחיות בעסקי הבלדרות ולא ניתן לשאלות שאלות כאלה

שעסקינן בגדר סברה.

ב"כ הנתבעת:

שאלתי אותה מה היא יודעת ואשאל אותה בהמשך לקו, מה היא ידעה באותו זמן ולמה היא בוחרת

דווקא בזיג זג ואני לא חושב שזו שאלה של מומחיות.

ב"כ התובעת:

לאחר שחברי הבהיר את הדברים ואת כיוון החקירה, אני חוזר בי מההתנגדות.

העדה חוזרת לאולם בית המשפט.

ת. לא.

ש. לא ידעת שיש חברה שנקראת ברינקס שמעבירה כסף ממקום למקום?

ת. אני יודעת שקיים ברינקס למעברים לבנקים ולדברים מאוד גדולים.

ש. את יודעת שיש צורות מאובטחות יותר או פחות להעביר שליחויות למשל: במקום בטוסטוס אפשר להעביר ברכב 4 גלגלים. במקום שליחות בתחנות להעביר מנקודה לנקודה?

ת. אני לא מעורה בכל סוגי השליחויות שישנן. אני מתנהלת עם עסקים בבורסה. כולם מתנהלים כמו שאני מתנהלת. אני מתכוונת לעסקים הקטנים.

ש. יש לך איזשהו מסמך להציג לי שמראה את מה שאמרת עכשיו?

ת. אין לי מסמך. זו לא סברה וזו המציאות בשטח בבורסה.

ש. אני אומר לך שבבורסה יש חברה מיוחדת להעברת תכשיטים שפועלת?

ת. יכול להיות. אבל אני עובדת עם בעלי מקצוע בבורסה שזו הדרך שהם מעבירים.

ש. האם חשבת שיש מקום אולי שיכולות לקרות תקלות כך שמשלוח יאבד?

ת. אם הייתי חושבת לא הייתי משתמשת. השתמשתי בשירותי הנתבעת בידיעה שאפשר לסמוך עליהם ושהם אמינים ולראייה, יש אפילו התנהלות אחרי המקרה ואני מפנה לנספח 7 לתצהירי לעמוד השני שבו יש מייל מאליקו מיום 1.10.2014 בשעה 3:28 (מקריאה).

ש. היה מקרה שנעלם משלוח עוד לפני המקרה שלנו. אני מפנה לסעיפים 24-25 לתצהירך.

ת. היו 2 מקרים. אחד, שחבילה הלכה לאיבוד וזיג זג החזירה לי כסף על זה. כלומר, הם ידעו שאני מתעסקת עם תכשיטים ולא היה שום מכתב אחרי זה שצריך לשנות משהו. כלומר, שצריך להתנהל אחרת. זה היה ברור להם וקיבלתי את ההחזר הזה.

המקרה השני, שזה בסעיפים 24-25 לתצהירי. שגם לאחריו לא נאמר לי שצריך לשנות משהו או להתנהל אחרת.

ש. אני אומר לך שגב' חני ליכטנשטיין הגישה תצהיר ובו אמרה בסעיף 8 שהיא זוכרת בוודאות את השיחה עם עובדת בשם מירה.

ב"כ התובעת:

שחברי יאפשר לה לקרוא את סעיף 54 לתצהירה.

ש. אני מפנה אותך לסעיפים 8 ו-9 לתצהיר של הגב' חני ליכטנשטיין. כלומר, בניגוד למה שאמרת, גב' חני ליכטנשטיין מעידה שכן אמרו לכם מהם הנהלים ומה צריך לעשות במקרה של שליחות יקרת ערך?

ת. אני לא שמעתי מעולם על שיחה כזו ולא קיבלתי שום אינפורמציה על שיחה כזו. לצערי הרב, אתם פשוט לאורך כל הדרך כרגע מנסים לגבות דברים שהיו. התנהלתי במשך 8 או כמה שנים שאני לא יודעת להגיד במדויק, מעולם לא קיבלתי וגם בעקבות שני המקרים שצינתי שום דבר כתוב, שום מייל על התנהלות שצריך להיות אחרת. הכל היה בסדר.

לא ברור לי מאיפה אתם מביאים את הדבר הזה שהיתה שיחה. אני חוזרת שוב למה שרשמתי, קראתי בנספח שאנחנו פונים אליהם ושוב השליח לא שם את המשלוח בתוך התיק שלו וכתוב בחבילה שזה זהב. אף אחד לא פנה אלינו ואמר אחרת.

ש. אני מפנה אותך לסעיף 11 לתצהירך. האם השליחות היתה בהולה או דחופה?

ת. למיטב זכרוני, זו דחופה. לצערי, בגלל שהמסמך הוצא מהפלט ואני לא יודעת באיזו צורה הוא חזר, אז זה למיטב זיכרוני.

ש. מה למיטב זיכרונך, הדחופה או הבהולה?

ת. דחופה בוודאות. אני לא זוכרת אם השתמשתי במילה דחופה או בהולה.

ש. הסתכלנו קודם על הרצף של ההזמנות מחודש אוגוסט עד אוקטובר 2014, נספח 4 לתצהיר אלי ליכטנשטיין. אין פה שום שליחות בהולה אז לא סביר שזו היתה שליחות בהולה?

ת. לא אמרתי שזו היתה שליחות בהולה. כתבתי דחופה בוודאות. אני מצטערת זה היה לפני הרבה שנים אחורה.

ש. השליחות הזו כאמור בסעיף 11 לתצהירך, היתה במהלך פעילות עסקית רגילה ולכן אין סיבה מיוחדת שהשליחות תהיה בהולה כי אף אחת מהשליחויות שראינו לא היתה בהולה כי רובן היו רגילות ומתי מעט היו דחופות. האם זה נכון?

ת. קודם כל, מה זה קשור. אם זה דחוף, זה כי אני צריכה לקבל חזרה את הדברים ובפרק זמן קצוב להספיק לעבוד על זה לפני שאני מוסרת ללקוחה. באופן רגיל, אני לוקחת מרווחי זמן שיש לי מספיק זמן שהמשבץ ישבץ ויחזיר אליי ואני אעשה את העבודה שלי ואז אני מוסרת ללקוח. בדחופים, זה אם אני צריכה מהר להספיק לעבוד על זה ולהחזיר את זה ללקוחה.

אין לזה שום קשר לפעילות שוטפת שלי וכל פעם זה בהתאם לקשר שלי עם הלקוחה.

ש. לשאלה האם השליחות היא רגילה, דחופה או בהולה, יש קשר לרמת הבטיחות של המשלוח?

ת. לא. מבחינתי דחוף או רגיל זה בהתאם למה שאני צריכה להמשיך לעבוד על זה.

אני עסק של תכשיטים. המהות היא שאני שולחת תכשיטים ואני לא שולחת לא גרעינים ולא ניירת. אני מתעסקת עם תכשיטים ואני מתייחסת לשליחויות דחוף או רגיל בהתאם למהירות שאני צריכה את זה חזרה.

ש. אני מסתכל על סעיף 13 לכתב התביעה. סעיף 13 לכתב התביעה דומה מאוד לסעיף 11 לתצהירך. בכתב התביעה לא כתבת שהשליחות היא דחופה או בהולה.

אני אומר לך שלא כתבת כי השליחות לא היתה לא דחופה ולא בהולה אלא רגילה.

מה את אומרת על זה?

ת. שאתה לא צודק.

ש. הגרסה שלך לא רק התפתחה מכתב התביעה לתצהיר אלא היא התפתחה במהלך החקירה היום. בכתב התביעה לא כתבת שליחות בהולה או דחופה ובתצהירך, כתבת שליחות בהולה או דחופה והיום את מאשימה אותנו שהשליחות היתה דחופה ואת מאשימה אותנו שהנתבעת שינתה את הסטטוס של השליחות מדחופה לרגילה. תסבירי את הפער הזה בין שלושת הגרסאות?

ב"כ התובעת:

העדה כבר השיבה על זה קודם.

בית המשפט:

העדה תשיב לשאלה.

ת. אני לא רואה שום התפתחות. אני מצהירה כל הזמן שאני עסק של תכשיטים שמובילה תכשיטים. הזמנים של השליחות בהתאם לצורך שלי כמה מהר שזה יהיה כדי שאוכל למסור את זה הלאה ללקוח, אין שום הבדל בין מה שאמרתי למה שאני טוענת.

ש. אני לא ראיתי ממך איזשהו פלט מההזמנה כי אמרת שההזמנה נעלמה.

אני מציג לך גרסה של העד אלי קורן שמתייחס לתצהירך בסעיף 18.

השליחות מופיעה ביום 7.10.2014 כי זה ביום שהיא "נסגרה" במערכת.

אני מציג לך את נספח 4 לתצהיר אלי ליכטנשטיין לשליחות של 7.10.2014 ומסומן @ ליד.

ב"כ התובעת:

מה שחברי מראה לא כתוב 7.10.2014 אלא 17.10.2014 ואני מסתכל בנספח 4 לתצהירו של אלי

ליכטנשטיין וגם בו ניתן לראות שהתאריך הוא 17.10.2014 עם סימן שטרודל. אני מבקש לציין שוב

שמדובר במסמך שהנתבעת ערכה וזה לא מסמך שלנו. ההטחה של המסמך בפני העדה והניסיון

לעמת אותה לגבי המסמך הזה הוא לא רלוונטי ולא אפשרי כיוון שהיא לא ערכה את המסמך. זו

אחת השאלות ששמורה לי בחקירה נגדית של עדי הנתבעת.

ב"כ הנתבעת:

לגבי התאריך, מדובר במסמך כרונולוגי שמתחיל בתאריך מוקדם יותר ומסתיים בתאריך המאוחר

ביותר ולכן, הטענה שמדובר במס' 17 ולא 07 היא לא הגיונית, מאחר ושזה מופיע לפני שליחות

נוספת מאותו תאריך עם 07. לגבי הטענה שהשאלה נשאלה לגבי מסמך שהעדה עצמה לא ערכה, אני

משיב שאני לא ביקשתי מהעדה להודות שערכה את המסמך. ביקשתי מהעדה וחברי לא שמע

כנראה, לאמת האם הפרטים שרשומים בנוגע לאותה שורה הם הפרטים של השליחות הרלוונטית.

שהיא יצאה מבן יהודה 173 בת"א, עברה לשוהם 6 ברמת גן. מטובי פרבר לשי שי והמחיר הוא 22.8

₪. השאלה היא, האם אלה הפרטים של השליחות? אם חברי הולך להשיב לגבי ההתנגדות שלי, אני

מבקש שהעדה תצא.

העדה יוצאת מהאולם.

ב"כ התובעת:

כפי שנטען על ידי נציגי הנתבעת עצמם, המסמך והשליחויות אשר הוקלדו במחשב הנתבעת, שונו על

ידי עובדי הנתבעת. כך שטענת חברי בהקשר היותו של המסמך כרונולוגי, ממילא אין לה משמעות

כלשהי ואף חבל שחברי ציין את המילה כרונולוגי כאילו הוא מצהיר מידיעתו האישית בדבר

אמיתות המסמך ולמצער, היה על חברי להכתיב לפרוטוקול את המילה לכאורה על מנת שחלילה

העדה לא תחשוב כי אכן המדובר במסמך כשר ו/או כרונולוגי. לעניין אימות הנתונים, הרי לא ניתן

לבקש מהעדה לאמת או להתעמת עם מסמך שלא היא ערכה כשהיא לא קשורה אליו ולא היא ערכה

ומדובר בשאלות ששמורות לי במסגרת חקירות נגדיות.

<#14#>

החלטה

ההתנגדות הועלתה טרם הסתיים ניסוח השאלה על ידי ב"כ הנתבעת. בדברי תגובתו הבהיר ב"כ הנתבעת, כי השאלה שהופנתה לעדה היתה על מנת לבדוק האם הפרטים שמופיעים בשורה אליה הפנה בנספח 4 לתצהיר ליכטנשטיין, האם הפרטים האלה נכונים. שאלה כזו לגיטימית ואני מתיר אותה.

<#15#>

ניתנה והודעה היום א' טבת תשע"ח, 19/12/2017 במעמד הנוכחים.

העדה חוזרת לאולם בית המשפט.

ש. אני מפנה אותך לשורה שמופיעה בנספח 4 לתצהיר ליכטנשטיין, איפה שאני טוען שרשום 7.10.2014 ליד השטרודל ואני שואל אותך, האם הפרטים שמופיעים שם, הם הפרטים של השליחות נושא התביעה?

ת. לא, בגלל שכאן רשום שזה רגיל ואצלי זה דחוף.

ש. איפה אצלך?

ת. במה שהצהרתי שזה דחוף. זה שאתם הוצאתם את השליחות הזו מהמחשב והיא נעלמה ואחרי כמה זמן הוחזרה, אין לי שליטה על מה שעשיתם שם.

ש. אני מפנה אותך לסעיפים 43-47 לתצהירך. את אומרת בסעיף 47 שלילי לא היתה מוכנה לשמוע על תשלום או פיצוי כספי. האם את תובעת את הפיצוי עבור הצמיד של לילי במסגרת התביעה?

ת. אני יכולה לתבוע ערך כספי כי יש לזה ערך רגשי לצערי הרב. אבל יש לי פה את העלות של שעון כזה בתביעה של השעון עצמו. לא את כל העבודה שעשיתי, לא את ההכנה שלי, לא את הערך הרגשי.

ש. את אומרת שלא נדרשת לשלם פיצוי כספי על אובדן הצמיד הזה, נכון?

ת. אני נדרשתי לקנות צמיד כזה חדש ולא מצאתי. זה דברים שאין אותם.

ש. שילמת?

ת. אני עדיין מחכה לפיצוי הכספי ממכם. אצטרך אני בתור מי שאני לתת משהו בגלל שאני אכזבתי מישהו למשהו שמאוד יקר לה שאני בתור בן אדם לא יכולה להניח לדבר הזה.

גם אם היא לא רוצה, מבחינתי אני מחוייבת לאישה הזו. הלקוחות שלי זה דבר חשוב ואני לא יכולה להניח לזה.

ש. אבל היא לא רוצה לקבל ממך כסף?

ת. זה לא משנה. איבדתי למישהי משהו מאוד חשוב.

ש. היא ביקשה תכשיט זהה. את הולכת לספק לה תכשיט זהה?

ת. אין להשיג תכשיט כזה.

ש. אם את אומרת שאין להשיג תכשיט כזה, למה לא ביקשתם מזיג זג יחס מיוחד למשלוח?

ת. כל התכשיטים שלי הם דברים מיוחדים. זו לא עבודת מכונה אלא הכל עבודת יד. אני עושה עיצובים פרטיים לאנשים שאין אותם.

ש. אין כל אפשרות לשחזר תכשיט עתיק, זה לא כמו התכשיטים האחרים שאפשר לשחזר?

ת. לא כל דבר אני יכולה לשחזר. יש מקרים שיש אבנים שאחד מסוגם. רוב התכשיטים שלי זה דברים שלא בהכרח אני יכולה לשחזר אותם.

ש. אבל זה תכשיט עתיק? למה לא שמרת על זה מכל משמר ולמה שלחת את זה בשליחות רגילה מבלי לבקש מהשליח או לומר למשרד שזו שליחות יקרת ערך?

ב"כ התובעת:

אני מתנגד. חברי מעלה עובדות בפני העדה במטרה להטעות אותה. העדה השיבה שהיא ביצעה

הזמנה דחופה ולא רגילה. העדה כבר השיבה שאין חשיבות לשווי המשלוח בהקשר רגילה, דחופה

או בהולה ומשמעות הדברים לעניין הזמנים ותו לא. כך שאבקש שחברי או שיתקן את השאלה או

שיחזור בו מהשאלה.

ב"כ הנתבעת:

אנסח את השאלה מבלי להשתמש בסוג השליחות אם היא רגילה או דחופה.

ש. איך זה שחפץ כל כך יקר ערך וחסר תחליף נשלח באופן סטנדרטי במהלך עסקים רגיל?

ת. התכשיטים שלי הם תכשיטים יקרים וייחודיים וזו הדרך הרגילה שאני עובדת בה. אומנם זה תכשיט עתיק אבל יש לי עוד המון תכשיטים מיוחדים וזו הדרך שבה עבדתי עם זיג זג לאורך כל השנים.

ש. את יודעת אם יש ביטוח למשלוחים שעשית בזיג זג?

ת. בוודאי.

ש. מהם התנאים להתקיימותו של הביטוח?

ת. לא יודעת. זה שלכם.

ש. בהסכם שראינו קודם, נספח 1 לתצהירך, כתוב שאם לא תודיעו לא תהיה תחולה לביטוח. על פי מה, הנחת שיש ביטוח?

ב"כ התובעת:

קו החקירה של חברי חוזר על עצמו והעדה השיבה לשאלות הללו. חברי מנסה לשאול את אותה

שאלה ב-300 ורסיות ודרכים שונות כאשר העדה השיבה שהיא כבר הודיעה לזיג זג על השליחות

הזו.

ב"כ הנתבעת:

זו השאלה האחרונה ואני מבקש שהעדה תענה.

ב"כ התובעת:

אני לא הבנתי מתשובת חברי כיצד יש חשיבות להיות השאלה הזו כשאלה אחרונה וחברי לא בכדי לא הגיב לגופו של עניין ואני סבור שבשאלה הספציפית הזו, טוב היה עושה חברי אם היה מודה ועוזב ירוחם.

<#16#>

החלטה

לא ראיתי כל פסול בשאלה המופנה לעדה ושואל אותה על מה התבססה העדה שיש ביטוח ולפיכך,

העדה תשיב לשאלה.

<#17#>

ניתנה והודעה היום א' טבת תשע"ח, 19/12/2017 במעמד הנוכחים.

ת. גם בהסכם הזה רשום דמי ביטוח חודשיים וגם כשהתחלנו את כל התהליך, הם אמרו שהם פונים לחברת הביטוח.

חקירה חוזרת:

ש. היתה לך תשובה לשאלה של ב"כ הנתבעת ואמרת שכרגע הנתבעת מנסים לגבות דברים שקרו בעבר. את אמרת את זה בהקשר העימות עם דבריה או התנהלותה של חני ליכטנשטיין אל מול התובעת ורציתי שתפרטי את התשובה שלך ובעיקר את המילה לגבות. תבהירי מה פירוש המילה לגבות?

ת. שנעשים מעשים אחרי הגשת התביעה שלנו כדי לטייח, כדי לכסות אותם ואין להם כל קשר למציאות. כלומר, מעולם לא התקשרו אלינו לדבר איתנו על שינוי נהלים. עצם זה שההזמנה יצאה מהמערכת והם טוענים שזה עד שזה לא הושלם, אז זה לא נמצא במערכת.

ב"כ הנתבעת:

העדה הוטעתה מאחר והדברים שהשיבה עליהם התייחסו למה שקרה לאחר המקרה נשוא התביעה.

ב"כ התובעת:

אני דוחה את טענותיו של חברי וככל שלחברי היתה התנגדות, היה עליו להשמיע עוד לפני תשובת

העדה.

<#18#>

החלטה

הצדדים יוכלו להתייחס לסוגיה זו בסיכומים.

<#19#>

ניתנה והודעה היום א' טבת תשע"ח, 19/12/2017 במעמד הנוכחים.

ש. נשאלת לגבי הצמיד של החברה לילי ואת השבת את הביטוי: "יש לי פה". נשאלת לגבי הצמיד עצמו. רציתי לשאול אותך כי לא הבנתי, מה זה יש לי פה?

ת. פה זה בהערכה של התכשיטים.

מר דוד ברוך לאחר שהוזהר כדין:

חקירה נגדית:

ש. אתה מכיר את מה שקרה בתיק?

ת. בגדול.

ש. על דרך הכלל, איך מתבצעת הערכה של תכשיטים. מהם השלבים שאתה עורך? האם אתה מסתכל על התכשיט, האם אתה בודק רקע על התכשיט או לוקח למעבדה?

ת. לא. אני לא לוקח לשום מעבדה. אני מעריך על סמך הנתונים הפיזיים אם זה כמות החומר, איכות החומר, סוג העיבוד של החומר והעיצוב שלו.

ש. כשאתה בוחן את העיבוד, הכמות והאיכות, איך אתה בוחן אותם?

ת. בעין בלתי מזוינת ובאמצעות לופה שזו זכוכית מגדלת.

ש. כלומר, אתה מחזיק את התכשיט בידך ושוקל אותו ביד ומרגיש את הגימור שלו או את הטקסטורה שלו?

ת. בינתיים מה שאמרת נכון.

ש. האם אפשר להעריך תכשיטים מבלי לגעת בהם ועל סמך תמונה שלהם?

ת. במידה רבה כן. נתקלתי בעבר לפני המקרה הזה בתכשיטים של טובי פרבר, אז יש לי איזשהו קנה מידה.

ש. אני מפנה אותך לתכשיט הראשון שבחנת שזה צמיד קשיח לשעון. איך הערכת אותו כי אני לא רואה תמונה?

ת. כי אני יודע איך צמידים משנות הארבעים נראים וגם יש לי את המשקל פה.

ש. איך יש לך את המשקל?

ת. זה נתון שקיבלתי מטובי פרבר.

ש. וגם זה שזה משנות הארבעים, גם זה קיבלת מטובי פרבר וזה לא חלק מהערכה שלך?

ת. חד משמעית. אחסוך לך, כל הנתונים ניתנו לי ע"י טובי פרבר. אני נתתי רק הערכה.

ש. כשקראתי את חוות הדעת התבלבלתי ולא ידעתי להגיד אם שנות הארבעים זו תוצאה של הערכה שלך או שזה נתון שקיבלת?

ת. אז הנה, עניתי לך. כל מה שרשום כאן, מבוסס על מה שקיבלתי מטובי.

ש. אם יש 3 עמודות של תמונה, הסבר ומחיר אז אתה אחראי רק על המחיר?

ת. כן. הפריטים לא היו לפניי ואין לי דרך להוסיף אלא רק הדימיון שלי.

ש. למה בסעיף 1 לפני הטבלה הזו, כתוב להלן הערכתנו ולא כתוב להלן הערכתי. אני מפנה אותך גם לסעיף 2, שם כתוב נסמכנו ולא נסמכתי וגם בסעיף 3 אותו הדבר?

ת. כי אני חלק מחברה.

ש. אבל מי נתן את ההערכה?

ת. אני.

ש. אז למה אנחנו?

ת. כי התייעצתי גם עם השותף שלי ולכן אנחנו.

ש. למה השותף שלך לא חתום על חוות הדעת?

ת. כי חוות הדעת הסופית ניתנה על ידי אבל התייעצתי.

ש. לא כתוב פה שהתייעצת עם שותפך?

ת. לא חשבתי שצריך לכתוב את זה.

חקירה חוזרת

ש. נשאלת בתחילת חקירתך, מה אתה יודע על התביעה וענית: "בגדול". אתה יכול לפרט מה זה בגדול ומה אתה יודע לגבי התכשיטים האלה?

ת. שהם אבדו או נגנבו ממקום למקום במשלוח. אני לא מכיר את הפרטים.

ב"כ התובעת:

אני מבקש שבית המשפט יפסוק את שכרו.

<#20#>

החלטה

שכר העד בסך של 600 ₪ ישולם ע"י התובעת.

<#21#>

ניתנה והודעה היום א' טבת תשע"ח, 19/12/2017 במעמד הנוכחים.

ב"כ התובעת:

אני מעריך את חקירת עדי הנתבעת בכחמש עד שש שעות.

בית המשפט מנסה למצוא מועד לדיון המשך ועולות 2 אפשרויות שהדיון יתקיים בתאריך 31.1.2018

או ביום 8.2.2018 .

ב"כ התובעת:

אבקש להודיע לבית המשפט איזה מן המועדים מתאים עד ליום ה' הקרוב.

ב"כ הנתבעת:

2 המועדים שבית המשפט הציע מתאימים אך יש לבדוק עם העדים. ככל שתהיה בעיה, אמסור הודעה

עד יום ה'.

ב"כ התובעת:

אבקש שמאחר שהעדויות של עדי הנתבעת לא נשמעו שבית המשפט לא יאפשר צפייה בפרוטוקול.

ב"כ הנתבעת:

אני מתנגד כיוון שזו לא פרקטיקה מקובלת.

ב"כ התובעת:

אני חושב שחברי שוב טועה. הפרקטיקה המקובלת היא נעילת פרוטוקול הדיון מפני צפייה עד לגמר החקירות הנגדיות וזאת על מנת שחלילה לא תיפגענה זכות החקירה והטיעון של מי מהצדדים. יותר מזה, דווקא נוכח תשובות העדים מטעם התובעת היום בדיון, קיים חשש ממשי שמא עדי הנתבעת ינסו לשנות ולהכין את תשובותיהם, לי אגב לא ברורה מדוע חברי בחר להעלות את הביטוי פרקטיקה נהוגה כאשר הוא עצמו יודע כי הוא יודע שהפרקטיקה הנהוגה היא בדיוק ההיפך.

<#22#>

החלטה

ככלל בתום דיון בית המשפט נותן לצדדים את פרוטוקול הדיון. זאת בין היתר על מנת לאפשר להם

לעיין בו שכן, ככל שתימצא טעות, יוכלו לפנות בבקשה מתאימה לתקנו. אם הפרוטוקול יימסר לצדדים רק לאחר הדיון שאמור להתקיים בעוד מס' שבועות, הרי שלא תתאפשר בדיקה שכזו.

זאת ועוד, ממילא מנהל הנתבעת שהינו עד בתיק נוכח בדיונים ושמע את העדויות בחקירה נגדית ולפיכך, לא מצאתי מקום לחסות בפניו כמו גם בפני בא כוח הנתבעת את פרוטוקול הדיון. אשר לעדים האחרים, אשר לא נכחו בזמן שמיעת העדויות, על ב"כ הנתבעת להימנע מלהציג בפניהם את פרוטוקול הדיון וב"כ התובעת יהיה כמובן רשאי להפנות שאלות בעניין זה לעדים בפתח עדותם. אשר על כן, הבקשה לחסות את פרוטוקול הדיון נדחית. <#23#>

ניתנה והודעה היום א' טבת תשע"ח, 19/12/2017 במעמד הנוכחים.

ב"כ התובעת:

נוכח החלטת בית המשפט, אבקש מבית המשפט לעכב את פתיחת הפרוטוקול לצפייה למשך שבעה ימים וזאת לצורך שקילת האפשרות להגשת רשות ערעור נשוא ההחלטה, זאת מאחר ולעניות דעתנו, המדובר בפגיעה בלתי מידתית שעלולה להיגרם לתובעת בטרם חקירתם הנגדית של עדי הנתבעת.

ב"כ הנתבעת

כפי שבית המשפט ציין, בקשות לתיקון פרוטוקול ראוי שיוגשו בסמוך לדיון ואם זה יעוכב ב-7 ימים,

הזיכרון של כולנו יקהה מעט.

ב"כ התובעת:

בנסיבות שבהן עסקינן בזיכרון שהפך צבעו לכהה, קיימות פתרונות בדמות הדפסת פרוטוקול בסיום הדיון ויציאתם של ב"כ הצדדים לבדם אל מחוץ לאולם תוך בדיקת הפרוטוקול ומתן הערות בו במקום לפרוטוקול ככל שיימצא שיש לתקנו. אני מוכן גם בשלב זה לאפשר לחברי לעיין בפרוטוקול הדיון לבדו וככל שיש באמתחתו בקשות לתיקונים כלשהם, הרי שיעשה זאת כעת תחת ניסיון השגת יתרונות דיוניים בלתי ראויים לשיטתי.

ב"כ הנתבעת:

לגבי ההצעה של חברי, אני מוכן שהפרוטוקול יחסה עד מחר ותינתן לי אפשרות לעיין בו.

ב"כ התובעת:

אני מוצא לנכון לציין את הדברים לתוך פרוטוקול הדיון ואומר את הדברים בכבוד הראוי לבית המשפט, בית המשפט השמיע בנוכחות צדדים ובאי כוחם איזושהי טענה כאילו חברי טען בפני בית המשפט כי חברי צריך ללכת, אולם הדברים לא נאמרו מפיו של חברי. בהמשך ולאחר שהתרעמתי על האמירה, אמר חברי כי הוא מוכן לעבור על הפרוטוקול עכשיו כפי הצעתי קודם לכן.

מרשו של חברי מיד הזדעק מהספסל של חברי והנחה את חברי לחזור בו מהדברים וציין בפניו כי עליו להתעקש שהפרוטוקול יהיה חסוי עד מחר. אני גם שמעתי את בית המשפט כאשר הוא התנצל בפניי על האמירה או אולי חוסר ההבנה והבלבול. אני כמובן ציינתי מיד שבית המשפט לא צריך להתנצל בפניי וזאת מפאת כבודו, אולם אני סבור שבהתקיים מצב הדברים, על בית המשפט כמו גם על חברי לקבל את הצעתי ולפיה חברי יעבור על פרוטוקול הדיון עכשיו וימסור את הערותיו ככל שישנן עכשיו תחת ניסיונות התחכמות שלנו נראים פסולים ואידך גזיל גמור.

<#24#>

החלטה

אכן ב"כ התובעת משקף נכונה את הדברים. בית המשפט אכן הבין מדברי ב"כ הנתבעת כי בתום יום

הדיונים אין באפשרותו להישאר ולקרוא את הפרוטוקול. עם זאת, לגופו של עניין, לא מצאתי כי תהיה

פגיעה גדולה אם ביצוע החלטתי יעוכב למשך 7 ימים על מנת לאפשר לתובעת לנצל את האפשרות

לשקול הגשת בקשת רשות ערעור. לפיכך, ככל שלא תוגש בקשה כזו בתוך 7 ימים ייחתם הפרוטוקול

כך שהצדדים יוכלו לעיין בו.

אשר להמשך ההוכחות, יודיעו הצדדים עד יום ה' 21.12.2017 מהו המועד המתאים.

ראוי שהצדדים יבואו בדברים ביניהם וימסרו הודעה משותפת בדבר המועד המוסכם.

<#25#>

ניתנה והודעה היום א' טבת תשע"ח, 19/12/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי לאה מימרן