התובעות ובני זוגן

נציגת הנתבעת: חניתה גורדון

<#1#>

פרוטוקול

הערת בית המשפט: על רקע שביתת העובדים והקלדניות בבתי המשפט, והיות שהדיון מוקלד על ידי המותב הדנה בתיק בעצמה, יירשמו דברי הצדדים שנשמעו לפני בתמציתם בלבד.

הצדדים: מסכימים.

התובעות: מוזהרות לומר אמת. חוזרות על האמור בכתב התביעה וכן על דברינו בדיון הקודם.

גב' גורדון: מוזהרת לומר אמת. חוזרת על כתב ההגנה. לא ידענו על הדיון הקודם, למרות טענת התביעה כי שלחו לנו זימון.

גב' גוטמן: אני רק טוענת שמסרנו באמצעות שליח לגורדון טורס, ופקידה חתמה פעמיים. יש לנו גם אימות חתימה של עורך דין.

גב' גוטמן: הזמנו שייט, 7 לילות. הגענו לספינה. אמרו לנו שבגלל שמפלס השיט ירד, יהיו רק אוטובוסים. אנחנו אנשים מבוגרים וזקוקים לשירותים. כל הטיול, 7 לילות, היה אמור להיות בספינה, על מנת שלא נזדקק לאוטובוס. לא היינו נרשמים לטיול. ידעו אותו מראש. כשעלינו לספינה, קיבלנו תכנית חדשה לשיט. אנשי הספינה אמרו שזה קורה. לא אמרו כלום. היינו בשוק. היה אמור להיות שייט רומנטי. קנינו תא עם חלון צרפתי. היו שלוש ספינות שנעמדו במזח במקביל זו לזו, והמעבר היה באמצעות הספינות עד למזח. לא יכולנו להנות מהנוף, ראינו מה שקרה בחדרי חדרים של אנשים אחרים. לא נוף ולא אויר.

קיבלנו את הדין. כולל המדריך. הוא אמר שידבר עם המשרד. המשרד אמר שזו היתה הפתעה. יש לי שאלה: אם משרד כמו גורדון, לא בודק, שאין מיים? היינו אמורים לטוס למינכן, עם אל-על. את כל זה אנחנו מחשבים. נהננו מהחברים, ברור שאכלנו, ברור שטסנו, לא זה מה שקנינו, קנינו שייט, קיבלנו טיול "כוכב" עם אוטובוסים. מזג האויר היה ללא ראות. ארוחת הבוקר נחנקנו. כי היינו צריכים למהר. אמרנו בזמן אמת למדריך, וזה אמר כי אין מה לעשות. בטיול באוטובוסים היינו עם עוד תיירים. זה הסיור של הישראלים. היה שייט של כמה ימים, ארבעה, אך לא לילות.

גב' שחר: יצאנו לטיול. לא נהננו. חוזרת על האמור בכתב התביעה.

מר גוטמו: אני לא נכנס לכל התיאור. אני חוזר על הדברים שנאמרו בכתב התביעה. כשאני קורא את כתב ההגנה, אני רואה עלבון. הוא מזכיר מס' פעמים שהביאו לידיעתנו את כל מה שחווינו. לא הביאו לידיעתנו. דבר נוסף – לא נאמר לנו על ענין הטיסות. הטיסה התקיימה. צריך לשאול את הלקוח האם הוא מוכן לקחת סיכון. לפני הרשום חיבקו אותנו ודברו איתנו יפה. לאחר מכן – נעננו במילים לא נכבדות. ענין הכרטיסים – אמרו לנו "זה מה יש". היינו שיכורים במשך 3 שבועות ולא שמענו את המידע.

מר שחר: יצאנו לטיול בכדי להנות. באניה יש לי הנאה, יש אוכל, יש לי נוף. באוטובוס היו ערפילים. לאדם מבוגר לסוע באוטובוס. זה טלטולים, אנחנו לא אשמים. בסוף קיבלנו אוטובוסים.

גב' גורדון:

אני רוצה לומר כי אנחנו מוציאים את הטיול כבר 20 שנה. אנשים שיוצאים לטיול יודעים כי יש בעיות של מזג אויר. הבעיה של אי מים היתה לא צפויה. זה לא פעם ראשונה שזה קורה. לא יכולה להבטיח מזג אויר. אני לא ידעתי על הבעיה קודם, אם הייתי יודעת הייתי מציינת. זה לא צפוי. אנשים קנו אצלנו חבילת שייט. בכל מקום שהם עומדים, הם צריכים לקחת אוטובוסים. לעולם לא הובטח להם אוטובוס רק של ישראלים. לא לקחנו את כל הספינה. מדובר בשבעה ימים. ביום הראשון והאחרון לא שטים, ובכל זאת הם שטו ארבעה ימים. היה סכנה שהאניה תמשיך. הציעו להם משהו חלופי. חיפשנו דרכים חלופיות. מלק זה לא פחות יפה מברטיסלבה, ולאחרונה אי אפשר היה להגיע. לא יכולנו להביא אותם לשם. יש עוד תביעה בחיפה, שטרם הסתיימה. עשינו את המקסימום. ניסינו לפצות. סדרנו את הסיור במלק. נתנו להם עוד סיור בוינה. עשו מסג'ים כולם. נתנו להם 20 אחוז לשייט הבא. כל אחד קיבל חמישים יורו.

החלטה:

הצדדים מתפרצים זה לדברי זה. יעשה זאת פעם נוספת ידחה הדיון להמשך היום.

גב' גוטמן: חמישים היורו היו בשביל שימוש באניה ולזוג, לא לאדם.

גב' גורדון: זה היה פורס מזור.

החלטה: נוכח הפרעות מצד מר גוטמן, יפסק הדיון וימשך בהמשך היום.

לאחר הפסקה:

גב' גורדון: מדובר בפורס מזור. ניסינו לעשות את זה פחות נורא לאנשים. אף אחד לא התנער מאחריות. היו מקרים בעבר. אי אפשר לעשות שום דבר כנגד זה? זו הייתה סכנת חיים. נתנו להם פיצוי, וסיוע, זה לא פגע בהנאה מהשייט. לגבי הטיסות – הובטחה טיסה סדירה. לא נאמר אל על, לא צרטר. נאמר למינכן – ולא בוינה. זה הבדל של חצי שעה. האופציה האחרת היתה להפריד את הטיסה בין חברי הקבוצה. אין לי מה להוסיף.

גב' גוטמן: מלק נמצא בדרך של דורסטין. עלינו למנזר. הסבירו לנו על המנזר. הספינה עגנה בוינה, כי שם לא היו מיים. הם לא עשו את עבודתם. הם היו צריכים לבדוק את זה. אנחנו לא היינו מודעים. כל האינטרנט מלא עם זה. אז לא היינו יוצאים לשיט. הם תפסו אותנו, ואז קיבלנו את הבשורה.

מר גוטמן: היא מדברת על פורס מזור – וזה לא גלים או שטפונות. יש תחזית של מזג האויר. יש ספינות שמסיעות משא כי שינוע דרך הדנובה זול יותר. היו לידנו ספינות ששטו. אם היינו שטים עם ספינה קטנה יותר, אפשר היה לשוט. כשאמרנו לה כי הפרסום אינו נכון, אמרה כי אנחנו יכולים לפרסם מה שרוצים.

גב' גורדון: היו עוד אניות בנהר. אם כל הסוכנים היו יודעים מראש, זה לא היו קורה. סיימתי.

הערת בית המשפט:

בית המשפט מבקש את רשות הצדדים לנהל דיון קצר שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין לגוף העניין, ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם. במהלך דיון זה הדברים לא יירשמו בפרוטוקול. אם לא תושג הסכמה בסוף חילופי הדברים הבלתי פורמליים, הדיון יעבור להיות פורמלי ויתחיל להתנהל לפרוטוקול. מובהר לצדדים שהם לא חייבים להסכים, ושבכל עת הם רשאים להודיע שהם מבקשים שהדיון יהיה לפרוטוקול.

הצדדים:

מסכימים.

הצעת בית המשפט:

התביעה תדחה.

בהתאם להחלטת בית המשפט הקודמת בנוגע לביטול פסק דין, לאחר שהתרשמתי מהסברי התובעים, אשר בדיון הקודם הציגו בפני אסמכתאות לשליחת ההזמנה, תשלם הנתבעת לתובעות סך 1000 ₪.

הצדדים: מסכימים.

פסק דין:

התביעה תדחה. על הנתבעת לשלם לתובעות סך 1000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום. הסכומים יועברו לכתובת התובעות כפי שהיא מופיעה בכתבי הטענות.

#2#>

ניתן והודע היום כ"א תמוז תשע"ו, 27/07/2016 במעמד הנוכחים.