1. זו תביעה לפיצוי כספי עקב הפרת חוזה שלפיו התובע רכש מאת הנתבעת מכשיר טלפון סלולרי תמורת 1599 ₪ ביום 16.2.15.

2. התובע עותר לסכומים הבאים:

א. 2500 ₪ בגין איחור בטיפול בפלאפון במעבדת הנתבעת (16 יום במקום שבועיים).

ב. 1500 ₪ בגין מכירת פלאפון לא תקין.

ג. 1500 ₪ עבור בזבוז זמן בהגעת למשרדי הנתבעת, טרחה ועוגמת נפש.

ד. 1599 ₪ החזר עלות הפלאפון.

יאמר מיד שסכום התביעה מופרז, מוגזם, ומנופח באופן מלאכותי.

הטענה של התובע היא שהנתבעת מכרה לו מוצר פגום שלא עבד כראוי ואם אכן כך, מגיע לו את כספו בחזרה ואולי סכום צנוע לפיצוי.

3. ב 16.2.15 התובע רכש את הפלאפון ומסר אותו לתיקון לראשונה ב 3.3.15 (ולא ב 29.2.15 כטענתו).

התובע קיבל את המכשיר בחזרה לאחר 12 ימי עסקים ולכן אין בסיס לעתירתו בגין האיחור בטיפול.

ניכר הדבר שמיד עם התקלה הראשונה התובע דרש לבטל את העסקה ולקבל מכשיר חדש.

דרישה זאת אינה כדין.

חובתה של הנתבעת לתקן את הטלפון ללא עלות בתקופת האחריות – עובדה שיש תקלה לא מזכה את התובע לבטל את העסקה.

עולה מכלל הראיות שהתובע חזר ודרש כל הזמן לבטל את העסקה וזאת הייתה מטרתו.

4. לאחר שהפלאפון הוחזר לתובע הוא השתמש בו במשך 9 חודשים ללא תקלות וחזר ומסר את הטלפון לתיקון רק ב 18.11.15.

לטענת התובע לאחר שקבל את הפלאפון בחזרה ב 29.11.15 התקלה חזרה על עצמה תוך 24 שעות.

לדברי התובע מסך מגע בפלאפון תקוע ואינו מגיב – התובע חזר לחנות וביקש החלפת המכשיר למכשיר חדש. בקשתו סורבה והתובע סרב למסור את הפלאפון לתיקון פעם נוספת.

לטענתו, דובר במוצר פגום. התובע מלין על כך שכאשר היה בחנות הנתבעת נציג הנתבעת הבחין שהמכשיר תקול אך סירב לאשר זאת בכתב.

5. על פי טענת הנתבעת הפלאפון נבדק באופן קפדני ולא מצאו בו כל תקלה. הבדיקה מתבצעת בכמה רמות וכך מסרה גב הטלי נציגת הנתבעת:

"הוא טען שיש תקלה במגע. בכל הבדיקות לא מצאנו תקלה. יש שני דוחות המעידים על כך שהמכשיר נבדק ונמצא תקין. אנו גם היום מוכנים לבדוק את המוצר. זה מוצר באחריות" (ע.2 לפרוטוקול שורות 32-29).

גב. הטלי גם מלינה על כך שהתובע לא הגיש חוות דעת אובייקטיבית ולא הוכיח את טענותיו. אם כי יש לציין שלו התובע היה פונה לגורם חוץ לערוך בדיקה כלשהיא הנתבעת זכאית להתנער מחובותיה לפי תעודת האחריות.

בסוף הדיון נציגת הנתבעת חזרה על כך שהנתבעת מוכנה לערוך בדיקה נוספת.

התובע סירב להצעה זאת.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1. נטל ההוכחה על התובע להוכיח טענותיו. מלבד הצהרותיו החוזרות שהפלאפון לא תקין על אף הטיפול של מעבדת הנתבעת, אין בפני בית משפט כל ראיה אובייקטיבית לגבי תפקוד הפלאפון.

2. למעשה התובע מבקש מבית המשפט להסיק את המסקנה שהפלאפון לא תקין מעצם העובדה שנאלץ לתקנו פעמיים במשך 9 חודשים ושהתיקון שבוצע על ידי הנתבעת לא הצליח להחזיר את הפלאפון לשימוש.

אין די בכך.

היה על התובע לחזק את טענותיו בראיה של מומחה.

לאור האמור אני דוחה את התביעה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ו, 01 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.