1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ע' עאסי), מיום 6.1.16, בת"א 15430-07-13, לפיה התיר בית המשפט למשיבים להציג בפני המומחה הרפואי שמונה בתחום הנפשי טופס 114 מיום 2.2.14, שהוצא על ידי הצבא.

2. בהחלטתו הקצרה של בית משפט השלום נאמר, כי לאחר שבית המשפט נתן דעתו לטענות הצדדים, החליט בית המשפט לדחות את בקשת המבקש (התובע). בית המשפט ציין כי מדובר במסמך רפואי, שנערך במסגרת ציבורית שוטפת, שאינו חורג מתיעוד רפואי רגיל המותר בהמצאה למומחה.

3. המבקש מלין על החלטה זו ומבקשתו עולה כי הוא סבור שמדובר במסמך שאינו בגדר טיפול רפואי והוא מהווה חוות דעת של ממש, העלולה להשפיע על שיקול דעתו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט. עוד טוען המבקש, כי המסמך עצמו לוקה בחסר, כי אין בו רישום כלשהו לגבי זהותו של עורך המסמך, באיזו מסגרת נערך אותו מסמך, לא מוסבר באותו מסמך כיצד נעשו האבחנות הכלולות בו, מדובר בפלט מחשב שאינו בגדר מסמך רפואי, המסמך לא נערך במסגרת רפואית שוטפת, אלא לצורך מטרה מסוימת של אבחון רפואי במסגרת ועדה רפואית בצה"ל. לטעמו של המבקש, יש להגיש את התיק הרפואי של המבקש עצמו בצה"ל וזאת לאחר שתוגש בקשה בעניין זה.

4. המשיבים טוענים, כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט, שכן מדובר במסמך רפואי לכל דבר שנערך על ידי ועדה רפואית, לאחר שהמבקש נבדק על ידה. המשיבים טוענים, כי המסמך אינו בגדר חוות דעת, שכן אין בו קביעות רפואיות כגון: אחוזי נכות או פרופיל צבאי, ועל כן אין מקום שלא לקבלו ככל מסמך רפואי אחר. המשיבים מפנים לפסיקה שקבעה, כי מסמכים מסוג זה, הנערכים על ידי ועדה רפואית ואינם כוללים בתוכם הבעת דעה באשר לממצאים הרפואיים, אינם בגדר חוות דעת רפואית, מה עוד שמדובר במסמך שנערך על ידי גוף ציבורי.

5. עיון במסמך נשוא המחלוקת מלמד, כי בכותרתו נאמר שלפי החלטת הרשות הצבאית המוסמכת, אין למסור לגורמים אזרחיים פרופיל רפואי או סעיפי ליקוי, מאחר שאינם משקפים בהכרח את מצב בריאותו של החייל, אלא את מידת התאמתו לצרכים צבאיים מוגדרים ומיוחדים, ולפיכך פרטים אלה אינם בבחינת מידע רפואי, אלא מידע צבאי פנימי ומוגבל. עוד נאמר, כי עם זאת מועבר בזה אישור המציין את האבחנות הרפואיות המשקפות את מצב בריאותו של החייל בעת הבדיקה. בגופו של המסמך מפורטים שלושה מועדים בהם עמד המבקש בפני ועדות רפואיות של הצבא ובכל אחד מהם מפורט מה היו ממצאי הבדיקה. יודגש, כי מדובר בממצאים הן בתחום הנפשי והן בתחום האורתופדי. עיון בממצאים מלמד, כי מדובר באבחנות רפואיות שנעשות בדרך כלל על סמך בדיקה.

6. לפיכך, ניתן לומר כי המבקש עבר בדיקה רפואית, שהרי מדובר בוועדה רפואית, ומכאן פורטו הממצאים באותו אישור, אם כי לא ניתן לדעת אם בעקבות ממצאים אלה ניתן למבקש טיפול רפואי כלשהו.

7. אכן, לא פעם, האבחנה בין מסמך רפואי שניתן להגישו לבית המשפט לצורך מינוי מומחה רפואי לבין חוות דעת אינה ברורה והפסיקה בעניין זה נוקטת באבחנות דקות ביותר. יחד עם זאת, שוכנעתי כי המסמך נשוא המחלוקת ,בין היתר בהתבסס על הפסיקה אותה הציגו הצדדים, אינו בגדר חוות דעת רפואית, והוא ברור די צורכו כדי להיות מוגש כמסמך המשקף את מצבו הרפואי של המבקש בעקבות בדיקות רפואיות שעבר.

8. בנסיבות אלו, לא ראיתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט.

9. לאור זאת, הבקשה לרשות ערעור נדחית.

10. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ו, 17 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.