22 ספטמבר 2016

1. התובעת מונא סלימאן הגישה תביעה כנגד הנתבעת (להלן: "החברה"), בה ביקשה לחייבה בתשלום סכומים שונים בגין שכר עבודה, פדיון חופשה שנתית ופיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה.

כמו כן, התובעת מונא סלימאן, ביקשה לחייב את החברה למסור לה תלושי שכר לחודשים אפריל 2014 ועד נובמבר 2014.

מספר חודשים לאחר מכן, הגישה החברה תביעה כנגד התובעת בה ביקשה לחייבה בתשלום סכומים שונים בגין נזקים שנגרמו לחברה לרבות טענות המתייחסות למכשיר סלולרי.

שני התיקים אוחדו עפ"י ההחלטה מיום 10.4.16.

2. במסגרת הדיון שהתקיים בפניי היום הודיעו ב"כ הצדדים כדלקמן:

"אנחנו מסכימים שיינתן בתיק פסק דין לפשרה בשני התיקים, לפי סעיף 31(ג) לחוק בית הדין, ללא נימוקים. אנו מבינים מבית הדין שבמסגרת סמכותו של בית הדין בהתאם לסעיף האמור, בית הדין יכול לפסוק כל סכום אשר ייראה בעיניו כצודק, הכל בהסתמך על כתבי בית – דין שהוגשו בתיק, המסמכים שהוצגו בפני בית הדין והדברים שנאמרו היום ללא צורך בשמיעת עדויות.

אנו מבינים שסיכויי ערעור על פסק דין לפשרה הינם קלושים מאשר בערעור על פסק דין הניתן בדרך הרגילה.

עם מתן פסק הדין לא יהיה לצד כלשהו טענה כלפי משנהו בגין תקופה העבודה וסיומה. "

להודעה זו של ב"כ הצדדים ניתן תוקף של החלטה.

3. לפיכך, לאור הסכמת ב"כ הצדדים כי אפסוק לפשרה ולאחר שעיינתי בכל החומר שבשני התיקים, (לרבות זה שהוגש היום), ולאחר ששמעתי את הצדדים, ובהתאם לסמכותי לפסוק לפשרה לפי סעיף 31 (ג) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969, הנני מחייב את החברה לשלם לתובעת, מונא סלימאן, סך כולל של 2,300 ₪.

כמו כן, ובשים לב להחלטות שניתנו ע"י כב' הרשמת ובשים לב לטיעוני הצדדים, הנני מחייב את החברה לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,200 ₪.

הסכומים הנקובים לעיל ישולמו לתובעת, באמצעות בא-כוחה, תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל מיום 1.12.14 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

4. החברה תמסור לתובעת תלושי שכר לחודשים אפריל 2014 ועד נובמבר 2014 (כולל).

5. הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות ערעור על פסק הדין תוך חמישה עשר יום מיום קבלת פסק הדין.

6. מזכירות בית הדין תשלח פסק הדין לצדדים בדואר, כמקובל.

ניתן היום, י"ט אלול תשע"ו, (22 ספטמבר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.