לפני תביעה עיקרית ותביעה שכנגד שעניינן תאונת דרכים אשר אירעה ביום 11.05.15 בצור יגאל בין כלי רכב נושא מספר רישוי 18-917-74 ובין כלי רכב נושא מספר רישוי 37-692-76 (להלן: "התאונה").

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כוח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79א לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

לאחר ששמעתי העדויות ובחנתי הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבע 1 נושא במלוא האחריות לתאונה.

עדותה של נהגת התובעים היתה קוהרנטית ומהימנה. היא מתיישבת עם טופס ההודעה מטעמה ועם מיקומי הנזק ברכבה. מטעם הנתבעים לא התייצב עד למתן עדות. בנסיבות אלה אני מתרשמת כי לא הופרכה גרסת התביעה, וכי יש להעדיפה על פני גרסת הנתבעים. בהתאם, ולאור העובדה כי רכב התובעים נפגע בדופן ימין אחורית – לא מצאתי לנכון לייחס אחריות כלשהי לתאונה לנהגת התובעים.

נוכח האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן:

בתביעה העיקרית ישלמו הנתבעים לתובעת סך של 13,019 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל ובתוספת אגרת בית משפט ששולמה.

שכר עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בשיעור של 17.7%.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

התביעה שכנגד תידחה ללא צו להוצאות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, ט"ו אייר תשע"ז, 11 מאי 2017, בהעדר הצדדים.