<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד שרית מרום

הנאשם וב"כ עו"ד תאמר עוביד

עו"ד ערן ראו

פרוטוקול

עו"ד ראו:

אבקש לשחרר אותי ואת הסנגוריה הציבורית מייצוגו של הנאשם. הנאשם מיוצג ע"י עו"ד עוביד שהתייצב באולם בית המשפט.

<#3#>

החלטה

אני משחררת את עו"ד ראו ואת הסנגוריה הציבורית מייצוגו של הנאשם בהליך שבפני.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ד' שבט תשע"ז, 31/01/2017 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה:

הגענו להסדר דיוני, שלפיו כתב האישום יתוקן על פי הנוסח שגובש בין ב"כ הצדדים, הנאשם יודה, יורשע . אין הסכמה עונשית.

ב"כ הנאשם:

מאשר את הסדר הטיעון.

הנאשם:

מאשר את הסדר הטיעון.

בית המשפט מסביר לנאשם כי אינו צד להסדר הטיעון ואינו מחויב בהסכמות שבין הצדדים.

הנאשם:

הבנתי את הסברו של בית המשפט.

ב"כ המאשימה:

מגישה כתב אישום מתוקן.

ב"כ הנאשם:

הקראתי לנאשם את כתב האישום המתוקן, הוא הבין את תוכנו, והוא מודה בעובדות.

הנאשם:

כתב האישום המתוקן הוקרא לי, הבנתי אותו ואני מודה במיוחס לי בו.

ב"כ המאשימה:

אבקש להרשיע את הנאשם על סמך הודייתו.

<#5#>

הכרעת דין

אני מתירה את תיקונו של כתב האישום ומרשיעה את הנאשם על סמך הודייתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות של:

כניסה לישראל שלא כחוק עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952;

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ד' שבט תשע"ז, 31/01/2017 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

לנאשם אין עבר פלילי.

הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן לפיו נכנס לישראל שלא כדין ביום 24.1.16 והפריע לשוטר כאשר הציג את עצמו בשם אחר בפני השוטרים.

הערך החברתי שנפגע מהעבירה אותה ביצע הנאשם הינה בבטחון הציבור . זכותה של מדינת ישראל לבחור מי ייכנס בשעריה.

בנוסף ישנה עבירה של הפרעה לשוטר שהיא עבירה נילווית לעבירת הכניסה שלא כדין, שהיא העבירה העיקרית.

מדיניות הענישה הנהוגה היא בין מאסר על תנאי ועד מס' חודשי מאסר בפועל. אנו עותרים לענישה במתחם, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.

הנאשם היה עצור מיום 24.1.16 עד 28.1.16.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

הנאשם אדם צעיר בן 28, אב ל-3 ילדים. שנכנס לארץ לעבוד במסעדה. הכניסה היא לצורך פרנסה.

העבירה הנילווית, אלמלא העבירה הנילווית לא היה מוגש פה כתב אישום. עברו נקי.

מדגיש כי עברו נקי ויש לו שלושה ילדים ואני מפנה למתחם שנקבע בהלכת אל הרוש.

הנאשם מסר פרטים של מישהו אחר על מנת למנוע את המעצר.

עצם ההרשעה בתיקים האלה זה העונש מפני שברגע שמוגש כתב אישום יש לו מניעה בטחונית לגבי היתר כניסה לארץ.

מאז הוא לא נכנס לארץ. הוא שמר על כל התקופה ולא נכנס. גם אם היה מבקש היתר לא היה מקבל בגלל התיק התלוי ועומד.

כיום לאחר שבית המשפט יטיל עליו עונש מאסר צופה פני עתיד, כל תקופת התנאי הוא יהיה מנוע מלהכנס לארץ. על אף העובדה שהוא עונה בקריטריונים הוא לא יוכל להיכנס כל עוד המאסר המותנה לא יסתיים.

הוא התייצב היום על מנת לתת את הדין, הוא לא התחמק למרות שהוא משוחרר בתנאים.

אבקש שבית המשפט ימקם אותו בתחתית המתחם, יטיל עליו את תקופת הימים שהוא ישב במעצר ויאמץ את המתחם אליו אני עותר שזה חמישה או ארבעה ימים בתחתית .

האינטרס הציבורי לא יצא נשכר בכלום אם בית המשפט יגזור עליו תקופה מעבר לתקופה שהוא ישב.

הציבור לא ירוויח דבר אם הנאשם ייכנס לעוד ששה ימים מאסר.

לכן אבקש להורות על מאסר כימי מעצרו.

מגיש פסיקה.

הנאשם:

אני אבא לשלושה ילדים. הכניסה היא אך ורק לצורך עבודה ופרנסה. אני מתנצל על הכניסה שלי. שמרתי כל השנה לא להיכנס. אני התייצבתי היום למשפט ואני עובד כיום בשכם ומקבל שכר וחוזר הביתה כל יום לכפר שלי.

<#7#>

גזר דין

הנאשם שבפניי הודה בעובדות כתב אישום מתוקן והורשע על סמך הודייתו בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן בתאריך 24.1.16 בסמוך לשעה 00.41 שהה הנאשם שהינו תושב האיזור, ברח' משה דיין בראשל"צ כשאין בידו אישור שהייה או תעסוקה כדין.

בנסיבות המתוארות התייצג הנאשם בכזב בפני השוטרים גרינברג ומאסלי בשם וואסים חאדג'ו הנושא תעודת זהות שמספרה 201654662.

ב"כ המאשימה הפנתה בטיעוניה לעונש לטיב העבירות בהן הורשע הנאשם, למתחם הענישה ההולם כפי שנקבע בהלכת אל הרוש ולמצב הבטחוני ועתרה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל המצוי בתוך המתחם לו טענה.

ב"כ הנאשם סבור שניתן להסתפק בחמישה ימי מעצרו של הנאשם מאחר שמדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, נשוי ואב ל-3 ילדים, התייצב כנדרש לדיונים בבית המשפט ונכנס לתחומי המדינה לצרכי פרנסה בלבד.

אין צורך להכביר מילים ביחס לערך המוגן שנפגע בדמות סמכותה של המדינה כריבון לקבוע את זהות הבאים בשעריה. מידת הפגיעה בערך המוגן הינה בינונית בשים לב לקיומה של עבירה נילווית לעבירת השהייה הבלתי חוקית.

מתחם העונש ההולם לעבירת שבח לצרכי פרנסה ללא עבירות נילוות נקבע ברע"פ 3677/13 (להלן: הלכת אל הרוש) והועמד על עונש שנע בין מאסר על תנאי ועד חמישה חודשי מאסר בפועל.

בנסיבות בהן נילוותה לעבירת השבח עבירה של הפרעה לשוטר, הרי שמתחם העונש ההולם נע לטעמי בין מאסר בן מספר שבועות לבין ששה חודשי מאסר בפועל.

אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה נתתי דעתי לעובדה כי מדובר בנאשם בן 28 נעדר עבר פלילי אשר הודה באשמה ונטל אחריות למעשיו.

באיזון בין השיקולים השונים ובשים לב לעובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי סבורני כי ראוי להשית על הנאשם עונש המצוי ברף התחתון של המתחם.

במקרה הספציפי שבפניי מצאתי לנכון להעתר לבקשת ההגנה ולהסתפק בעונש מאסר בפועל כמניין ימי מעצרו של הנאשם ולאזן ענישה זו בדרך של הטלת קנס כספי משמעותי שיהווה גם הוא עונש מוחשי וקונקרטי שיציב בפני הנאשם קו גבול ברור ומוחשי.

לפיכך ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לענין אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל כמניין ימי מעצרו של הנאשם מיום 24.1.16 ועד 28.1.16. למען הסר ספק הנאשם סיים לרצות את עונש המאסר שהוטל עליו.

ב. שלושה חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום, והנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם כן יעבור עבירה כלשהי על חוק הכניסה לישראל ו/או עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

ג. קנס כספי בסך 5,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו.

הקנס יקוזז מההפקדה שמצויה בתיק מ"ת 49156-01-16.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

<#8#>

ניתנה והודעה היום ד' שבט תשע"ז, 31/01/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי חדווה ינר