23 פברואר 2017

לפני:

כב' השופטת יפה שטיין

החלטה

1. זוהי החלטה בבקשת המבקשים (התובעים) לגילוי מסמכים כללי וספציפי.

2. הרקע לבקשה:

א. המבקשים הינם עובדי מכון ברוקדייל, המהווה חלק מארגון המשיב (הנתבע) אשר החלו את עבודתם במכון לפני 1.8.2005 ובהתאם לנוהג שהיה קיים במשיב זכאים הם לפיצויי פיטורים מוגדלים במקרה של פיטורים ו/או פרישה מעבודתם.

ב. ביום 16.8.2015 הודיע המשיב לעובדיו כי אופן חישוב הפיצוי המגיע לעובד בהתאם לנוהג הפיצויים המוגדלים יבוטל והחל מיום 1.1.2015 תופסק הצבירה לצורך פיצויי פיטורים מוגדלים. אין מחלוקת כי השינוי מהווה הרעה בתנאי עבודתם של המבקשים.

ג. לטענת המשיב, השינוי בוצע בעקבות תהליכי התייעלות וצמצום בכל משרדי הג'וינט בעולם.בכתב התביעה נטען כי הסדר הפיצויים המוגדלים הינו חלק מחוזה העבודה האישי של כל עובד וחל איסור לשנותו באופן חד צדדי. שינוי כאמור מהווה הפרה של חוזה העבודה בין הצדדים.

ד. המבקשים עתרו לסעד הצהרתי לפיו המשיב אינו רשאי לבצע שינוי בהסדר הפיצויים המוגדלים באופן חד צדדי וכי יש להורות על ביטול החלטת המשיב מיום 16.8.2015 המורה על ביצוע השינוי וכי הסדר הפיצויים המוגדלים ממשיך להיות בתוקף.

לחלופין עתרו המבקשים לפיצוי כספי בגין הפרת חוזה העבודה וכן פיצוי כספי בגין עגמת נפש.

ה. בכתב ההגנה נטען כי ההחלטה על שינוי נוהג הפיצויים המוגדלים לעובדי הג'וינט (לרבות עובדי מכון ברוקדייל) התקבלה על ידי הנהלת הגו'ינט העולמי והנהלת ג'וינט ישראל בתום לב וממניעים כלכליים עניינים בלבד, לאחר עבודת מטה סדורה, וכחלק מתהליך התייעלות כלל ארגוני חובק עולם.

ו. במסגרת ההחלטה על השינוי נקט המשיב בשורה של צעדים שנועדו להבטיח כי השינוי יתבצע באופן ההגון והמידתי ביותר כלפי העובדים. כמו כן, המשיב התחייב לנהוג בעובדים שלא יסכימו לשינוי בהתאם לדין (בג"ץ מילפלדר).

במסגרת כתב ההגנה תיאר המשיב את פעילות הג'וינט בארץ ובעולם וכן את הסיבות שהובילו לתהליכי ההתייעלות ואופן ביצועם.

3. הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים:

המבקשים הגישו בקשתם לגילוי המסמכים הבאים:

א. כל המסמכים הרלוונטיים הנוגעים לגרעון בסך של מיליון דולר בתקציב מכון ברוקדייל 2013 הנזכר בסעיף 3.7 לתצהיר גילוי המסמכים מטעם המשיב, לרבות כל המסמכים הנוגעים לסיבות למקורות הכיסוי ולסכומים שכוסו.

ב. כל המסמכים המפרטים את התשלומים ברוטו השנתיים ורכיביהם לרבות הזכויות הסוציאליות, החזר רכב ושונות של חמשת המנהלים הבכירים במכון ברוקדייל בשנים 2013-2015.

ג. כל המסמכים המפרטים את כל התשלומים ברוטו השנתיים ורכיביהם, לרבות הזכויות הסוציאליות, החזר הוצאות רכב ושונות של חמשת המנהלים הבכירים בג'וינט העולמי בשנים 2013-2015.

ד. כל המסמכים לרבות כל ההתכתבויות בין המשיב לחברת חברת קומפיוז'ון הנזכרים בפירוט בסעיף 3.19 לתצהיר הגילוי הכללי, בקשר לבקשת ההשוואה, בכל השלבים עד היום, לרבות עצם הפניה לחברת הייעוץ לביצוע ההשוואה, לבחירת מכוני ההשוואה.

ה. כל המסמכים הנוגעים להתחייבות ו/או לביצוע תשלומי פיצויי פיטורים לעובדים באוקראינה בשנים 2013-2015 וכן כל המסמכים הנוגעים לתביעות משפטיות של עובדים באוקראינה בסוגיות הפיצויים.

4. הדיון המוקדם:
במסגרת הדיון המוקדם שהתקיים ביום 30.1.2017 הודיע ב"כ המבקשים כי הוא מוותר על דרישתו לגילוי מסמכים בכל הנוגע לעובדים מאוקראינה. ב"כ המשיב הודיע כי בכל הנוגע למסמכים המפרטים את התשלומים ששולמו לחמשת בכירי המכון ניתן למצוא באתר האינטרנט וכי את החסר יעביר לידי ב"כ המבקשים תוך שמירה על טענתו כי מדובר במסמכים לא רלוונטיים.

לפיכך החלטה זו תעסוק בבקשת המבקשים לגילוי המסמכים המבוקשים בסעיפים א, ג-ד לעיל בלבד.

5. עיקר נימוקי הבקשה לגילוי ועיון:

א. לגישת המבקשים, ההליך דנא סובב סביב שתי מחלוקות מרכזיות ורלוונטיות: האחת – מחלוקת משפטית עיקרית על אי תוקף ההפרה ולו החלקית. השניה – מחלוקת חלופית, עובדתית כלכלית, על נימוקי ההפרה ועל התנהלות פגומה של המשיב.

לפיכך, זכותם של המבקשים לכפור עובדתית בטענת המשיב לקשיים כלכליים ולקבל את מלוא המסמכים עליהם מבסס המשיב את טענתו למצבו הכלכלי ולאופן הטיפול במצב זה.

ע"פ הנטען, המשיב התנהל בחוסר שקיפות והסתיר מהמבקשים מסמכים באופן שיטתי וגילה למבקשים רק מסמכים התומכים בטענות ההגנה.

במסגרת גילוי המסמכים הכללי , נטען כי המשיב הציף את המבקשים במסמכים רבים, בערבוביה, מסמכים המשרתים אך את הגנתו, ומסמכים בלתי רלוונטים תוך הסתרת המסמכים הרלוונטיים למבקשים.

ב. באשר למסמכים הספיציפיים –

1. המסמכים הרלוונטיים לגירעון בתקציב מכון ברוקדייל 2013 הנזכרים בתצהיר גילוי המסמכים של המשיב סעיף 3.7:
לטענת המבקשים, אכן הגירעון כשלעצמו אינו אמור להיות רלוונטי ואינו אמור להשפיע על תנאי שכרם ופרישתם של העובדים. לגירעון אין כל קשר לעובדי המכון בכלל ולמבקשים בפרט אלא במקרה הטוב מקורו ברשלנות של מספר גורמים בהנהלה ולפיכך הגירעון אינו אמור להשפיע על תנאי שכרם ותנאי פרישתם המוסכמים של המבקשים. יחד עם זאת, ככל שקיימת השפעה כלשהי בין הורדת תנאי השכר של העובדים לבין הגרעון, כפי שטען המשיב, הרי שזה היה צריך להשפיע אך ורק על שכר הבכירים שאחראים לגרעון. לפיכך, ע"פ הנטען, ומאחר שבפועל מי שמשלם על כך אלו העובדים הפחות בכירים (ובענייננו – התובעים), ברורה מאליו הרלוונטיות של מסמכים אלו, למחלוקות שבין הצדדים, לרבות המסמכים הקשורים לסיבת היווצרותו, לאחראים לכך, ולכיסוי הגרעון ומקורותיו.

2. באשר למסמכים המפרטים את כלל התשלומים ששולמו לחמשת המנהלים הבכירים בג'וינט העולמי בשנים 2013-2015 :
על אף צעדיי ההתייעלות עליו החליטו בכירי הג'וינט בישראל ובארה"ב, שהובילו לפגיעה בתנאי שכרם של המבקשים, הרי ששכרם של בכירי הג'וינט עלה בתקופה הרלוונטית. מכאן שאין כל שחר לטענת המשיב כי פעל בהגינות ובתום לב כלפי המבקשים. תנאי שכרם של הבכירים לא רק שלא נפגעו אלא אף השתפרו. המסמכים רלוונטיים ממספר טעמים: הם סותרים על פניהם את טענת השקיפות, ההגינות והמידתיות שהעלה המשיב; עומדים בסתירה להקפאת שכר התובעים בשנים אלו; ההעלאות בשכרם של בכירי הג'וינט עולים על הקיצוץ בתנאי הפרישה של המבקשים; הגילוי מתבקש מעצם אופיו ומהותו של המשיב כגוף ציבורי ו/או גוף דו מהותי.

3. כל המסמכים וההתכתבויות בין המשיב לחברת קומפיוזן, סעיף 3.19 לתצהיר גילוי המסמכים של המשיב:
המסמכים שגולו על ידי המשיב אינם רלוונטיים ואינם יכולים ליתן תוקף להחלטת המשיב ולהפרת ההתחייבות החוזית. מדובר בגילוי חלקי בלבד שכולל עשרות מסמכים חסרים ומסמכים מגמתיים ובלתי רלונטיים. המסמכים דרושים למבקשים לבירור כיצד נעשתה חוות הדעת ועל בסיס מה. אין מקום לטענה כי מדובר במסמכים פנימים שכן מדובר בהתכתבות עם גורם חיצוני למשיב.

6. עיקר טענות הג'וינט –

א. השאלה העומדת להכרעה בהליך זה היא תוקפה של החלטת הג'וינט על שינוי נוהג תשלום הפיצויים לעובדי ג'וינט ישראל ובכללם עובדי מכון ברוקדייל. אין רלוונטיות לסיבה בשלה הגיע הג'וינט להחלטה על שינוי נוהג תשלום הפיצויים כל עוד נעשתה החלטה זו כדין.

ב. בהחלטתו על שינוי הנוהג פעל המשיב על פי הכללים שהותוו לעניין זה בפסיקה ובהתאם לחובות תום הלב, הסבירות ההוגנות והמידתיות. טענות המשיב בקשר עם הקשיים הכלכלים, תכנית ההבראה והליך הצמצומים פורטו בהרחבה בכתב ההגנה ונתמכו במסמכים רלוונטיים אשר גולו למבקשים בהליך עיון וגילוי המסמכים.

כך גם לא יכולה להיות מחלוקת באשר להליך ההתייעלות בו נקט הג'וינט.

אין מקום לבחינת איכותו ו/או סבירותו של הליך ההתייעלות.

בקשת המבקשים אינה עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה. מדובר בניסיון לסרבל את ההליך, שלא לצורך ובאופן לא מידתי ולא רלבנטי.

ג. באשר לדרישת המבקשים לערוך מחדש את גילוי המסמכים, למיינו ולסדרו, הרי שמסמכים אלו הועברו לידי המבקשים לעריכה מיון וסידור המסמכים בהתאם לסדר הופעתם בתצהיר.

ד. באשר למסמכים המתייחסים לגרעון בתקציבו של מכון ברוקדייל – מסמכים אלו אינם רלוונטיים לבירור המחלוקת ואין כל זיקה בינם לבין עילת התביעה. אין מקום לביצוע חקירה בשאלה מי האשמים לגירעון במכון או ליצירת תכנית הבראה אלטרנטיבית. גם אם הגירעון נובע לכאורה מניהול לקוי, אין מקום לבחינת איכותה ו/או סבירותה של תכנית ההתייעלות.

ה. באשר לשכרם של בכירי גו'ינט ארה"ב – אף מסמכים אלו אינם רלוונטיים ויש בהם משום פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים. גם אם לטענת המבקשים קיימת מחלוקת עובדתית בדבר עצם קיומו של הליך התייעלות הרי שעומדות למבקשים דרכים חלופיות להוכיח טענתם זו. מה גם ששכרם של מנהלי המשיב אינו מהווה אינדיקציה כלשהי לקיומו או אי קיומו של הליך התייעלות.

ו. באשר למסמכים וההתכתבויות בין הנתבע לחברת קומפיוזן – לידי המבקשים הועברו כל המסמכים והתכתובות עם חברת קומפוויז'ן בע"מ וסודרו באופן כרונולוגי.

7. דיון והכרעה

א. ע"פ הפסיקה, כאשר מתבקש גילוי מסמכים ספציפיים יש לבדוק:

1. האם רלבנטיים המסמכים לדיון המתנהל בין הצדדים ולשאלות שבמחלוקת.

2. האם זוהי דרך יעילה לבירור העובדות הנחוצות.

3. האם יש בכך הכבדה בלתי סבירה על הצד השני.

4. כאשר מתבקש מידע הכרוך בחשיפת סודות מקצועיים או בשיקולים של הגנה על פרטיות, יבדוק ביה"ד לטובת מי נוטה המאזן, כאשר משקל הנזק שנגרם למבקש לעומת הנזק שנגרם למשיב.

5. ביה"ד נוהג ביד קפוצה בכל הנוגע למתן מידע בעניינם של אנשים אחרים אשר אינם צדדים במשפט (דב"ע מט/ 3-2 מדינת ישראל - רויך ואח' פד"ע כ' 377).

6. יצויין כי דייג במסמכי הצד שכנגד אינו מעשה פסול כשלעצמו, ואולם זאת כל עוד אין בכוונת המבקש למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד, אם לאסוף ראיות להכנת משפט אחר או למטרה אחרת.

(ר' לענין זה, זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית ס' 354-343).

7. כאשר מתבקש צו המתייחס למסמכים ספציפיים, בין שהצו המבוקש הוא גילוי ספציפי (ע"פ תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984), ובין שהוא לעיון ספציפי (לפי תקנה 117 לתקנות אלו) - על צו ביהמ"ש להתייחס למסמכים מסויימים, ולא לסוג של מסמכים.

הדבר עולה מבג"צ 490/82 בנק לאומי לישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה פד"י לז (4) עמ' 579.

8. פס"ד נוסף הרלבנטי לענייננו: איזוטופ בע"מ נ' רנטראקאר בע"מ רע"א
82901/01 -שם קבע בימ"ש העליון כי יש לנקוט בגישה מרחיבה ככל
שמדובר בגילוי ראיות ככל שמטרתו חשיפת האמת.

9. מאידך, ברע"א 2534/02, יהודה שמעון נ' בנק הפועלים, פ"ד נו (5), 193, 197
קבע בימ"ש העליון כי: "מן הראוי ליצור זיקה בין דרישת הרלבנטיות לסעד המבוקש ... גישה זו לא נועדה להעניק הכשר לבעל דין ללא מגבלה במסמכיו של יריבו".

ב. לאור פסיקה זו אתייחס למסמכים שגילויים התבקש:

א. המסמכים בעניין הגירעון בתקציב מכון ברוקדייל 2013 הנזכרים בתצהיר גילוי המסמכים של המשיב סעיף 3.7:
מתוך החומר שבתיק ולאור הפלוגתאות - מסמכים אלו אינם רלוונטיים לדיון בין הצדדים ולשאלות שבמחלוקת, ואין כל הצדקה להרחיב את היריעה מעבר לצורך. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם החלטת המשיב לביטול נוהג תשלום פיצויי פיטורים מוגדלים נעשתה כדין. אין כל רלוונטיות לסיבה בשלה נמצא המכון או המשיב בגירעון ו/או בקשיים כלכליים. ואכן, כפי שטוענים המבקשים עצמם, אין כל קשר בין המבקשים לגירעון שנוצר במכון וברי כי הגירעון לא נגרם על ידי המבקשים. לפיכך אין כל רלוונטיות למסמכים המבוקשים. אף אם הגירעון מקורו ברשלנות של מי מבכירי המשיב, לא ניתן לומר כי החלטת המשיב לביטול הנוהג, אינה כדין, ואין לכך כל רלוונטיות לשאלות שבמחלוקת.

ב. זאת ועוד. החלטת המשיב הינה חלק מהליך התייעלות וצמצומים כלל עולמי וארגוני ואינה נובעת אך מהגירעון במכון ברוקדייל, ולפיכך, כטענת המשיב, אין מקום לבחון את הסיבות לגירעון. גם אם נמצה לומר כי הגירעון מקורו בניהול כושל, אין בכך כדי לסייע למבקשים. גם אם מצבו הכלכלי של המעסיק הוא תולדה של ניהול כושל רשאי המעסיק לנקוט בצעדיי התייעלות על מנת לאפשר את המשך פעילותו. בית הדין אינו בוחן את תכנה של תכנית ההתייעלות, כדאיותה ו/או סבירותה ובית הדין אינו מחליף את שיקול דעתו של המעסיק ואינו קובע מהם צעדי ההתייעלות הנדרשים, גם אם בית הדין היה מגיע להחלטות אחרות. תפקידו של בית הדין מתמצה בביקורת שיפוטית על החלטת המעסיק.

ג. יודגש - למעסיק ישנה זכות לבצע מהלכי צמצום וייעול, אף ללא קשר למצבו הכלכלי, ולנקוט בצעדי התייעלות שונים, לרבות הפחתת שכר ופיטורי עובדים (בהתאם לפסיקת בג"ץ בעניין מילפלדר), אם הוא סבור שצעדים אלו נדרשים לייעול וחיסכון.

לפיכך, השאלה מהו הגורם לגירעון המכון וכיצד פועל המשיב לכסותו – אינה רלוונטית כלל וכלל למחלוקות שבין הצדדים.

ד. המסמכים המפרטים את כלל התשלומים ששולמו לחמשת המנהלים הבכירים בגוינט העולמי בשנים 2013-2015 :
מסמכים אלו אף הם אינם רלוונטיים להכרעה במחלוקת שבין הצדדים. כאמור לעיל, בית הדין אינו בוחן את תכנה של תכנית ההתייעלות, כדאיותה ו/או סבירותה ובית הדין אינו מחליף את שיקול דעתו של המעסיק ואינו קובע מהם צעדי ההתייעלות הנדרשים, גם אם בית הדין היה מגיע להחלטות אחרות. תפקידו של בית הדין מתמצה בביקורת שיפוטית על החלטת המעסיק.

יתרה מכך - גם במקרים בהם נדרש המעביד לצעדי ייעול וצמצום, רשאי המעביד להחליט על תשלום שכר גבוה לבכירים אם הוא סבור שהדבר נכון ובית הדין אינו יתערב בשיקול דעתו.

ה. המבקשים טוענים עוד כי המסמכים דרושים להם על מנת להוכיח כי המשיב פעל בחוסר תום לב. בידי המבקשים נתוני השכר של 5 הבכירים בג'וינט ישראל ודי בכך על מנת ליתן בידם את האפשרות להוכיח את טענתם זו ואת טענתם לפיה בכירי המשיב לא לקחו חלק בצעדיי ההתייעלות.

משיש בידי המבקשים את הנתונים ביחס לבכירי המשיב בישראל, הרי שהיעתרות לבקשתם תהווה משום הכבדה מיותרת על המשיב, בפרט לנוכח העובדה כי גם אם יוכיחו המבקשים טענתם לפיה בכירי הג'וינט העולמי קיבלו תוספות שכר בה בעת ששכר יתר העובדים נפגע – אין בכך כדי לאיין את החלטת המשיב לנקוט בצעדי התייעלות או צידוק להתערבותו של בית הדין בצעדי ההתייעלות לגופם.

ו. כל המסמכים וההתכתבויות בין המשיב לחברת קומפיוזן, סעיף 3.19 לתצהיר גילוי המסמכים של המשיב :
בתשובה לבקשה ואף במסגרת הדיון המוקדם טען ב"כ המשיב כי העביר לידי ב"כ המבקשים את כל המסמכים הקיימים בהתקשרות שבין המשיב לחברת קומפיוז'ין ואף סודרו בסדר כרונולוגי. כמו כן הבהיר ב"כ המשיב כי חלק מהתכתובת הושחרה מכיוון שמדובר בתכתבות חסויה אך כל המסמכים נמסרו לידי המבקשים. משכך – אין בית הדין יכול להורות על המצאת מסמכים שאינם בנמצא, או שממילא גולו. כך גם בנוגע לבקשת המבקשים להורות למשיב לערוך ולסדר מחדש מסמכים אלו, משהוגשו לפי הסדר הכרונולוגי שבתצהיר אי ן מקום להורות למשיב לשוב ולסדרם ע"פ הסדר שנוח למבקשים.

סוף דבר:

לאחר עיון במלוא המסמכים שגילויים התבקש, ומאידך משחלק מהמסמכים גולו או ממילא נמצאים באתרי האינטרנט כמפורט לעיל – ולאור מגמת הפסיקה, אין מקום להרחבת היריעה ולאפשר עיון במסמכים שאינם רלבנטיים למחלוקות שבתיק, ושיש בהם אך כדי לסרבל ולהאריך את ההליך שלא לצורך.
מכל האמור לעיל – הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו לנתבע סך של 2,000 ₪ הוצאות הבקשה.

החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית תינתן בנפרד.

ניתנה היום, כ"ז שבט תשע"ז, (23 פברואר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.