לפני תביעה שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 29.6.15 בכביש מס' 4 צפון בסמיכות למחלף ראשון לציון (להלן: "התאונה").

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים ועדויות נהגי קל אוטו ואיי די איי, הסמיכו באי כוח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן עם נימוקים קצרים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחלק את האחריות בין הנהגים המעורבים, באופן בו יישא נהג הכשרה באחריות בשיעור של 85% לקרות התאונה ונהג קל אוטו יישא באחריות בשיעור של 15% לקרות התאונה.

לטענת נהגת איי די איי עת נסעה בנתיב הימני נפגעה דופן אחורית שמאלית של רכבה על ידי המשאית שנסעה משמאלה. כתוצאה מהפגיעה הסתחררה ונהדפה לצידו השמאלי של הכביש. הנהגת העידה כי אגב הסחרור פגעה ברכב נוסף. עדותה היתה קוהרנטית ומהימנה, והיא מתיישבת עם הנזקים לרכב איי די איי, וכן עם טופס ההודעה מטעמה ועם הודעתה במשטרה. בטופס ההודעה טענה נהגת איי די איי כי נפגעה בידי המשאית. אמנם בהודעתה במשטרה דיווחה הנהגת על "הרגשת" פגיעה (ממנה עשוי להשתמע כי אינה יודעת לתאר התאונה), אך גם אז דיווחה על פגיעת המשאית בה תוך שהיא מדגישה את נסיעתה בנתיב הימני ואף את הותרת הטמבון האחורי שנפגע בתאונה בנתיב הימני.

עדותה אף נתמכת בעדות נהג קל אוטו. נהג קל אוטו העיד כי רכב איי די איי נהדף לעברו. הוא אישר כי לא ראה התאונה וכי אינו יכול לקבוע מי מבין הנהגים המעורבים הנוספים אחראי לתאונה, אף כי העיד כי בזירת התאונה נהגת איי די איי "היתה בטוחה שנכנסה בה המשאית", כלשונו (עמ' 7, שורה 20, וכן ראו בטופס ההודעה מטעמו ת/1).

אמנם נהגת איי די איי לא תבעה הנזקים שנגרמו לרכבה, ולדבריה בהיעדר ביטוח מקיף תיקנה הרכב ללא חשבוניות, ברם מהנימוקים דלעיל, כמו גם נוכח התרשמותי מגרסת הכשרה, אודותיה ארחיב להלן, איני מתרשמת כי די בכך כדי להפריך את גרסת איי די איי.

נהג המשאית לא התייצב לשלושה דיונים, זאת על אף צו הבאה שהוצא נגדו להתייצבות למועד הדיון האחרון, ועצם בחירתו להימנע ממתן עדות מעמידה באור בעייתי את גרסתו. בחקירתו בידי חוקר מטעם הכשרה ובטופס עדות שמסר לחוקר טען נהג המשאית כי רכב איי די איי ניסה לעבור בין המשאית לבין רכב נוסף שהיה בנתיב הימני ואגב זאת פגע ברכב שהיה מימין למשאית, וכי לא היה מגע בין המשאית לבין רכב איי די איי. בהיעדר עדות מטעמו – איני מתרשמת כי די בטענותיו אלה כדי להפריך את גרסת נהגת איי די איי. למעלה מן הצורך, טענותיו עומדות בסתירה לגרסת שני הנהגים המעורבים האחרים, לרבות גרסת נהג קל אוטו, אשר טענו שניהם להתנגשות בין המשאית ובין רכב איי די איי. טענות אלה אף פחות סבירות בנסיבות העניין ואין בהן כדי להסביר, למשל, בחירתו של נהג המשאית לעצור בזירת התאונה ומסירת פרטיו.

על כן אני מתרשמת כי נהג המשאית נושא בעיקר האחריות לתאונה שנגרמה כתוצאה מסטייתו אל עבר רכב איי די איי ופגיעתו בו בחלקו האחורי. בנסיבות האמורות ובשים לב לאופי הפגיעה ברכב איי די איי איני מוצאת לייחס אחריות כלשהי לתאונה לנהגת איי די איי. עם זאת, אני מוצאת כי גם נהג קל אוטו נושא באחריות מסויימת לתאונה. על פי עדותו התאונה התרחשה כ- 200 מטרים לפניו מימינו. רכב איי די איי הסתחרר על הכביש ופגע ברכב קל אוטו בעוד האחרון במנח ישר ביחס לנתיב נסיעתו. ייתכן כי לו היה נהג קל אוטו קשוב יותר ודרוך בכביש היה יכול למנוע התאונה ולכל הפחות לצמצם נזקיה באמצעות בלימת הרכב והטייתו . על כן אני מוצאת לחלק האחריות בין המעורבים כמפורט בראש פסק דין זה.

בהתאם, יש לחייב את הנתבעים 1 ו- 2 לשלם לתובעת סך של 23,480 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום 2.8.15 ועד ליום התשלום המלא בפועל, ואגרת משפט ששולמה.

שכר עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בשיעור של 17.7%.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

התביעה כנגד הנתבעים 3 ו- 4 תידחה, וזאת ללא צו להוצאות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, כ"ו ניסן תשע"ח, 11 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.