ב"כ המאשימה: מעיין דואק והילה הראל כחולי

ב"כ הנאשם: עו"ד גיל אדלמן

רקע

1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום בעבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: החוק").
2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, בתאריך 30.7.15, עת שהה הנאשם במשמורת חוקית בבית הסוהר איילון, חילק אחד הסוהרים הזמנות. במהלך החלוקה ניגש אליו הנאשם ושאל האם יש לו הזמנה עבורו. משהשיב הסוהר בשלילה, אמר לו הנאשם: "אז תגיד לקמ"ן שמתישהו אני אשפוך עליו חומצה".

טיעוני הצדדים

1. לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד מאור לונדנר והילה הראל כחולי, הנאשם יליד 1994, לחובתו 5 הרשעות קודמות. הנאשם איים איום קונקרטי וחמור כלפי סוהר בבית הסוהר. הערך המוגן שנפגע הינו שמירה על יכולת תפקודו של איש שירות בתי סוהר. למרות גילו הצעיר של הנאשם לחובתו כבר מספר הרשעות קודמות, חלקן אף בעבירות אלימות. לפיכך, ולאור העדר נכונות הנאשם לבצע עבודות שירות, עתרו ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי וקנס.
2. לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד גיל אדלמן, מדובר בעבירת איום שנעבר בין כותלי הכלא ואולם אין המדובר באיום ישיר כלפי הסוהר ועל כן אין גם פגיעה ביכולת עבודתו של הסוהר ששמע את הדברים. הסוהר שמע את הדברים והם נכתבו על ידו. רשויות בית הסוהר עברו על כך לסדר היום ולא ננקטה נגד הנאשם שום סנקציה. הנאשם הודה וחסך מזמנו של בית המשפט. כמו כן, הנאשם השתלב במעגל חיים נורמטיבי, מטפל באמו החולה, עובד בחנות ספרים ולא נכון יהיה בעת הזאת להשית עליו עונש מאסר בפועל או בעבודות שירות. מתחם העונש נע בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר. לפיכך עתר ב"כ הנאשם להשית על הנאשם עונש מותנה לצד קנס בהתאם ליכולתו הכלכלית של הנאשם.
3. הנאשם הביע חרטה על מעשיו, ומסר כי הדברים נאמרו ברגע של כעס ולא הייתה בדבריו כל כוונה לפגוע בסוהר.

דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

1. כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.
2. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו שלוות נפשו של אדם וכן פגיעה בחופש פעולתו של סוהר.
3. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן הינה ברף בינוני. הנאשם, בהיותו נתון במשמורת חוקית בבית הסוהר, השמיע איום באוזני סוהר, ומכאן חומרת העבירה. המדובר באיום קונקרטי וחמור, ואולם האיום לא היה מכוון כלפי אותו סוהר אלא כלפי בעל תפקיד אחר בשירות בתי הסוהר.
4. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל ממאסרים על תנאי, דרך עונשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות וכלה במאסרים בפועל ממש לתקופות קצרות יחסית (ראו בין היתר: רע"פ 3364/14 מנצור נ' מדינת ישראל (9.6.14), רע"פ 8062/13 מרזק נ' מדינת ישראל (10.4.14), רע"פ 9057/12 מצרי נ' מדינת ישראל (4.9.12), ע"פ (מח' ב"ש) 38759-05-14 זגורי נ' מדינת ישראל (21.1.15), עפ"ג (מח' ב"ש) 16642-09-14 יצחק נ' מדינת ישראל (12.11.14), ת"פ (ב"ש) 20667-02-15 מדינת ישראל נ' אלטורה (10.1.16) ות"פ (רמ') 2727-06-15 מדינת ישראל נ' כהן (24.2.16)).
5. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לכך שהנאשם פעל כמתואר לעיל בשעה שהיה נתון במשמורת חוקית וכלפי סוהר. לגרסת הנאשם הדברים נאמרו בעידנא דריתחא ומתוך תסכול ממצבו, וללא כוונה לפגוע בסוהר.
6. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל ממאסר על תנאי ועד ל- 12 חודשי מאסר בפועל. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא.

גזירת העונש המתאים לנאשם

1. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לכך שהנאשם, צעיר לימים, יליד 1994, מתגורר עם אמו החולה ומסייע לה, ועובד לפרנסתו. הנאשם הודה במיוחס לו בהזדמנות הראשונה, נטל אחריות והביע חרטה על מעשיו. על אף גילו הצעיר, לחובתו של הנאשם עבר פלילי משמעותי הכולל 5 הרשעות קודמות ב- 22 תיקי פ.א שעניינם עבירות איומים, מעשה מגונה, היזק לרכוש במזיד, תקיפה, סחיטה באיומים, דרישה באיומים של נכס, החזקת סכין, העלבת עובד ציבור, גניבה, גניבת רכב והפרת הוראה חוקית. כמו כן, ריצה הנאשם 5 תקופות מאסר מאחורי סורג ובריח, חלקן לתקופות משמעותיות.
2. עוד יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך שהנאשם שב ומבצע עבירות איומים גם לאחר שריצה בגינן תקופות מאסר אשר לא היה בהן כדי להרתיעו.
3. באיזון בין השיקולים השונים, ובשים לה לכך שהנאשם נמצא במשמורת חוקית סבורני כי יש לגזור על הנאשם מאסר לתקופה קצרה.

סוף דבר

1. אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
   1. 15 ימי מאסר בפועל.
   2. 3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מהיום על עבירת איומים.

המזכירות תמציא עותק מגזר הדין לשירות המבחן.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, י"ג תמוז תשע"ו, 19 יולי 2016, בנוכחות הצדדים.