הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונות נזקי אוטובוסים הצדדים במקום התאונה והודעות הנהגים במשטרה, הגעתי למסקנה כי ההסתברות שאוטובוס התובעת ביצע מהלך של פנייה במקביל למעבר אוטובוס הנתבעים ופגע בו הינה גבוהה מההסתברות ההפוכה אותה הציגה התובעת.

על כן אני מורה על דחיית התביעה.

להלן נימוקיי העיקריים לאמור הניתנים בין היתר על שום העובדה שלנתבעים נזק אותו יבקשו עם לתבוע בעתיד:

• מנח אוטובוס הנתבעים הנראה בתמונות מיד לאחר התאונה מוכיח כי הוא לא סטה ממסלולו, כי אם להיפך, אוטובוס התובעת נראה היטב במסלול נסיעת אוטובוס הנתבעים. יוער כי לטענה אודות החלק האחורי של אוטובוס הנתבעים חלק בתאונה מפאת סטייה, אין זכר בתמונות הללו המראות שהחלק האחורי של האוטובוס מיושר לגמרי ביחד עם החלק הקדמי.
• לא השתכנעתי מטענת נהג התובעת בנוגע לעצירתו בעת התאונה לשם מתן זכות קדימה להולכי רגל. אם נתן זה, הוא נתן זאת בחופזה אך תוך כדי פנייתו ואז אירעה התאונה ולא כעדותו לפיה עמד תחילה למתן זכות קדימה ואז פגע בו אוטובוס הנתבעים מאחור וזאת כיוון שבתמונות נראה אוטובוס התובעת מצוי כמעט על מלוא מעבר החצייה, דבר שאינו אופייני למתן זכות להולכי רגל וגם אינו עומד בקנה אחד עם הימצאותו של רמזור להולכי רגל במקום אשר מכווין מעצמו את מהלך המעבר.
• הנזק לאוטובוס הנתבעים הינו ייחודי וזאת על שום העובדה שהחלון הקרוב ביותר למפרק החיבור שבין שתי הקרוניות נופץ, בעוד שהחלון שמאחוריו נותר שלם. באזור החלון המנופץ גם ניתן לראות משיכת צבע לאחור ותלישת סף החלון. כיוון שאוטובוס התובעת מיושר בנתיבו, ההסתברות אותה הציג נהג הנתבעים לפיה רכבו שנסע במקביל לאוטובוס התובעת נפגע תוך כדי פנייה ימינה של זה דבר שבהכרח הוביל למגע בחלון שהתנפץ, נראית סבירה יותר והגיונית וזאת על שום העובדה שלהבדיל מהמוקד מאחור שנראה יחסית שלם, באזור זה התרחש מירב הנזק ובהכרח הדבר מעיד על נקודת הלחץ התנועתית-בחצי עיגול פנימה באוטובוס, שהובילה לניפוץ החלון שהרי אילו היה אוטובוס הנתבעים עובר על פני אוטובוס התובעת העומד ונוגע בו, הסבירות שהיינו רואים נזקים אחידים כמו בחלקו האחורי של האוטובוס הינה גבוהה יותר תוצאת הדברים הקשורה באלמנט התנועתי של אוטובוס התובעת ימינה. יש לזכור בנקודה זו כי על אוטובוס המבקש לפנות ימינה, בפרט במקום יחסית צר וייחודי שכזה המחולק לשני מקטעים המובילים למקומות שונים (כפי שנהג התובעת נשאל בעניין זה), לבצע פנייה בקשת רחבה ולעיתים לנגוס בנתיב המקביל כפי שקרה כאן ובהכרח להסתכן בהתנגשות מקרית ברכבים הנוסעים במקביל. בתמונות שהוצגו, נראה אוטובוס התובעת בתנוחה דומה- כשהוא במהלך רחב של פנייה ימינה ומצוי עם חלקו האחורי בנתיב נסיעת אוטובוס הנתבעים ועל כן בהכרח הסבירות שזה פגה בו בעודו עומד הינה נמוכה מהסבירות שמהלך של פנייה מצד אוטובוס התובעת אחראי לכך.

אין צו להוצאות, למעט שכר התייצבות הנתבע 1 כנפסק בדיון, לתשלום על ידי התובעת בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, י' כסלו תשע"ז, 10 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.