1. תביעה בסדר דין מהיר על סך 61,425 ₪ לתשלום דמי תיווך שהוגשה על ידי בר אבדיאב, דוד מכלוף ואתי רובין כנגד אלי כץ בהמשך להסכם הזמנת שירותי תיווך מיום 24.10.14 שנערך בין הצדדים.

2. טענות התובעים:

ביום 24.11.14 הוסכם בין הצדדים שהתובעים ינסו למכור את בית הנתבע כאשר אם הנכס יימכר לגורם כלשהו שהנכס הוצג בפניו כתוצאה מפעילות התובעים , ישלם הנתבע לתובעים דמי תיווך. כן חתמו הצדדים על הסכם בלעדיות במסגרתו התובעים מונו לשמש כמתווכים בלעדיים לנכס עד ליום 24.4.15.

הנתבע מכר את הנכס ביום 16.6.15 תמורת סך של 3,500,000 ₪.

הנכס הוצג לקונים בתקופת הבלעדיות ועקב מאמצי התובעים אשר פעלו למכורת את הנכס הכל לשם קידום העיסקה. על כן חייב הנתבע בתשלום.

3. טענות הנתבע:

בהסכם הבלעדיות נקבע במפורש שככל הנכס יימכר לאחר תקופת הבלעדיות אזי דמי התיווך יותנו בכך שהקונים הגיעו אל הנכס באמצעות הצגתו על ידי התובעים או כתוצאה מפעילות התובעים.

הקונים שמעו שהנתבע מבקש למכור את הנכס משכן של הנתבע והגיעו אל הנתבע יחד עם חבר בשם אלון ברנס שהינו מתווך. הפגישה הראשונה בין הקונים לנתבע היתה בביתו של הנתבע ביום 24.3.15 . הנתבע מסר בפגישה את הפרטים באשר לנכס.

רק ביום 10.5.15 לאחר שהקונים לא מצאו נכס אחר לטעמם הם שבו לנתבע וביקשו לראות את הנכס ואז החליטו לרכשו.

הקונים לא קיימו כל פגישה עם התובעים והנכס נמכר להם חודשיים לאחר תום תקופת הבלעדיות.

4. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם. הנתבע הגיש תצהיר של הקונה, מר שרלי אטדגי. כן ביקשו הצדדים לזמן את המתווך אלון ברנס.

5. דיון והכרעה:

אין מחלוקת שביום 24.10.14 נחתם בין הצדדים הסכם הזמנת שירותי תיווך וכן הסכם תיווך בבלעדיות לתקופה שמיום 24.10.14 ועד ליום 24.4.15.

המסגרת הנורמטיבית הינה חוק המתווכים, התשנ"ה – 1996.

במקרה של עסקה בבלעדיות על המתווך לבצע פעולות שיווק במהלך תקופת הבלעדיות כמפורט בסעיף 1 (א) לתקנות מתווכים במקרקעין (פעולות שיווק) תשס"ה- 2004 ("תקנות המתווכים"). סעיף 14 (א) לחוק המתווכים קובע תנאים מצטברים שבהתקיימם יהיה זכאי המתווך לקבלת דמי תיווך מלקוחו:
 
(א) מתווך מקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח, אם התקיימו כל אלה:
(1) הוא היה בעל רישיון לפי חוק זה בעת שעסק בתיווך או שחל עליו, באותה עת, פטור זמני בהתאם לאמור בסעיף 20;
(2) הוא מילא אחר הוראות סעיף 9 (דרישה להזמנה בכתב של שירות התיווך).
(3) הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב.

6. מתווך במקרקעין שביצע בתקופת הבלעדיות את פעולת השיווק שנקבעו בחוק - חזקה שהיה הגורם היעיל לגבי עסקה שנכרתה בתקופת הבלעדיות.

7. האם ביצעו התובעים פעולות שיווק בתקופת הסכם הבלעדיות?

הוברר שעל הנכס לא הוצב כל שלט.

התובעת הצהירה שהתובעים החלו בפעילות שיווק מקיפות, כך פרסמו מודעות שונות בעיתונות, חילקו פלאיירים, פרסמו הנכס באינטרנט ויצרו קשר עם מתווכים אחרים.

התובעים לא הצליחו להציג כל ראיה לפעולת תיווך אחת שנעשתה על ידם למרות שלא הוצגה כל מניעה לעשות כן. לא ברור מדוע לא הוצג הפרסום באינטרנט, המודעות שפורסמו ומשכך לא הוכיחו כלל התובעים שפעלו בפעילות שיווקית כל שהיא למכירת הנכס.

הנתבע אף העיד שלא ביקשו ממנו לתלות שלט המעיד שהבית למכירה (ראה עמ' 10 שורות 9-10).

באשר למתווכים מעדות התובעת בבית המשפט עלה שהמתווכים הינם מתווכים אצל התובעת אולם אף מהם לא הוגש כל תצהיר.

התובעים טענו ששלחו הודעה לרמ"י מטעם הנתבע. מהי פעולת השיווק? זאת ועוד, בדיון הוברר שהתובעים שלחו אשור זכויות לנכס השני שהיה בבעלות הנתבע, אשר מעולם לא ביקש למכרו (ראה עמ' 4 שורות 14-15), אם כן כיצד ניתן לאמר שפעולה זו מקדמת שיווק הבית נשוא התביעה שעמד למכירה?

מכל האמור לעיל לא שוכנעתי כלל ועיקר שהתובעים ביצעו פעולת שיווק כלשהיא כהגדרתה בחוק, ועל כל לא קמה החזקה הקבועה בחוק.

8. האם התובעים היו הגורם היעיל לקשירת העיסקה שבין הנתבע לרוכשים?

התובעת העידה שהיא מעולם לא פגשה בקונים ולא ביקרה בבית הנמכר.

מעדות הנתבע עלה שהקשר בינו לקונים נוצר באמצעות שכן שלו, איציק כהן ששמע ממנו שהוא מבקש למכור הדירה, השכן שהוא חבר של מתווך בשם אלון ברנס סיפר לברנס על כך ואז הגיעו הקונים עם ברנס לביתו הוא.

גם אלון ברנס העיד באופן דומה שהבין מאיציק כהן שכן של הנתבע שהנתבע

מבקש למכור דירתו. (ראה עמ' 7 שורות 21-22). כן העיד שהמפגש הראשון היה בבית הנתבע עצמו שכן בבית אותו ביקשו למכור היתה אותה עת דיירת ולא ניתן היה לראותה אולם לאחר כשבוע הם ביקרו בבית (ראה עמ' 7 שורות 27-29).

אף מר איציק כהן, השכן העיד באופן זהה כי שמע ישירות מהנתבע שהוא מבקש למכור את הבית ויצר קשר עם חברו המתווך אלון ברנס.

הקונה העיד אף הוא שפרק זמן קצר לאחר שהיו בבית הנתבע ראו את הנכס (ראה עמ/ 14 שורות 15-18). מכאן מקבלת אני שהביקור בבית שביקש למכור הנתבע היה בתקופת הבלעדיות.

עם זאת עלה הן מתצהיר הנתבע והן מתצהיר הקונה ואף מעדות הנתבע שבשלב זה לא היתה כל הסכמה בין הצדדים שכן הקונים ביקשו לרכוש למעשה מגרש. רק בשלב מאוחר יותר, ולאחר סיום תקופת הבלעדיות נקשר בין הצדדים ההסכם. (ראה עדות הנתבע עמ' 11 שורות 5-6, עדות הקונה – עמ' 14 שורות 32-33). מעדות הקונה עלה שבשלב זה כלל לא דיברו על המחיר שכן הבית לא התאים להם, רק לאחר כחודשיים חזרו שוב לדבר על הבית ואז נסגרה העיסקה.

אין מחלוקת שההסכם לרכישת הנכס הינו מאוחר לתקופת הבלעדיות.

9. מעדות מר ברנס עלה באופן ברור וחד משמעי שכל פרטי העיסקה נסגרו בין הקונה לנתבע יחד עימו, כאשר התובעים לא היו כלל מעורבים.(ראה עמ' 8 שורה 3). בשלב מאוחר הבין שקיים הסכם בלעדיות ועל כן שיתף את התובעים, מאחר ולטעמו ברגע שיש הסכם בלעדיות מן הראוי לשתף את המתווך הנוסף. (ראה עמ' 7 שורות 35-36).

עוד הודה מר ברנס כי אם לא היה יודע על הסכם התיווך הנוסף היה גובה שכרו מהנתבע. (ראה עמ' 9 שורה 10).

מר ברנס העיד כך בהגינותו, כאשר לא בדק ההסכם ולא בחן האם התובעים עמדו בתנאי ההסכם. ברור הוא שכאשר מתווך יודע שקיים הסכם תיווך בבלעדיות עליו להודיע לצד שהתקשר עם המתווך שעליו לפנות אליו, אולם מדברים אלה איני למדה כלל ועיקר שהתובעים עמדו בתנאי ההסכם והחוק ועשו פעולות שיווק כנדרש לצורך קבלת דמי התיווך.

10. התובעת טוענת שפעלה מול עו"ד מלכה נוסל לשם השלמת רישום הנכס בטאבו. (ראה עמ' 4 שורות 33-35). בבית המשפט הוברר שעו"ד נוסל טיפלה ברישום כל הגוש שהיו בו נכסים רבים והתובעת עמדה מולה בקשר. (ראה עמ' 11 שורות 26-32 ). לא הוכח כלל ועיקר שהתובעת על כן עמדה בקשר עם עו"ד נוסל בקשר לעיסקה זו, או שניתן לראות בכך משום פעולות לשיווק הנכס כפי שטענה התובעת בתצהירה (ראה סעיף 16 לתצהירה).

11. עובדה היא שהקונים ראו את הבית מספר ימים לאחר שביקרו אצל הנתבע, אם כן מדוע לא הוכיחו התובעים שהציגו הבית בפני רוכשים פונטנציאלים נוספים? מדוע לא ניסו הם לבקר בבית, כאשר לא הוצגה כל מניעה לכך וכאשר ברור הוא שהנתבע מבקש למכור הבית ועל כן מעונין שיבואו קונים לראותו, וכאשר בשלב זה הרוכשים מודיעים לו שאינם מעוניינים לרכוש הבית שאינו מתאים להם.

12. האם הכשיל הנתבע את פעולות התובעים? איני סבורה כך. לא הוצגה בפני כל פעולה שניסו לבצע התובעים באשר למכירת הנכס אשר הנתבע הכשילה. זכותו של הנתבע לשוחח עם שכניו ומכריו ולספר להם שמבקש למכור ביתו ואם מגיע קונה בצורה כזו, אין בכך כדי לעקוף את פעולות המתווך, אלא פעולה לגיטימית של מוכר בית.

13. מכל האמור לעיל לא התרשמתי כלל ועיקר שהתובעים היו הגורם היעיל שהביא לקשירת ההסכם שבין הנתבע לרוכשים. במצב זה סבורני שיש לדחות התביעה. בנסיבות הענין אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ו אב תשע"ז, 07 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.