1. הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה כאמור בסעיף 4(ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975.

בעקבות האמור לעיל הוגשו לבית המשפט טיעוני הצדדים בכתב.

2. המדובר בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע-יליד 1961, לטענתו, כתוצאה מתאונת דרכים מיום 11.6.15 (להלן: "התאונה").התובע לא טען כי נותרה לו נכות לצמיתות כתוצאה מהתאונה.

3. ההלכה הפסוקה קובעת כי מוטב שפס"ד על דרך הפשרה לא ינומק בשל מורכבות השיקולים העומדים בבסיסו ואשר אינם ניתנים למדידה ומשקל (ראה רע"א 3876/01 פלסט בע"מ נ. שיטרית, שם סקר בית המשפט את הבסיס להלכה זו וכן ע"א 1229/08 הראל חברה לביטוח נ. יפה יוסף ואח').

4. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שבפני, ולאחר ששקלתי את טענות באי כוח הצדדים, אני פוסקת, על דרך הפשרה כדלקמן:

א. הנתבעת 2 תשלם לתובע פיצויים בסך של 5,500 ₪ בלבד.

ב. בנוסף לאמור לעיל תשלם הנתבעת לתובע שכר טרחת עו"ד בשיעור של13% מסכום זה ,בתוספת מע"מ כחוק וכן החזר אגרת בית משפט משוערכת.

ג. הסכומים האמורים ישולמו לידי ב"כ התובע בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יתווספו אליהם הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

בנסיבות ניתן פטור מתשלום יתרת האגרה.

ניתן היום, י"ג תמוז תשע"ו, 19 יולי 2016, בהעדר הצדדים.