הבקשה להותרת עיקולים על כנם אמנם הוגשה באופן לקוי, צורנית, בכך שהתצהיר ערוך לכאורה על דרך ההפניה, אך מאחר שמדובר בהפניה לכתב בו מפורטות הטענות, ולא למסמך עצמאי ונפרד, אין לראות בו תצהיר ערוך על דרך ההפניה, במובהק, אלא נכון יותר לראותו כאילו נכללו כלל הטענות בין מקום נוסח האזהרה למקום החתימה על התצהיר.

לגופה של בקשה, הרי אין ספק כי ישנה עילת תביעה, בהיות התביעה שטרית, על יסוד שיקים שהמבקש אוחז בהם. אין בכך, כמובן, כדי לגרוע מטענות ההגנה, אולם עילת התביעה קיימת וברורה על פניה. גם לעניין החשש מפני הכבדה הניח המבקש תשתית סבירה, בהינתן התדפיסים המאד-לא-חד-משמעיים שצרפה המשיבה, מהם עולה כי בד בבד עם יתרת זכות קטנה בחשבון העו"ש, מצוי החשבון כולו ביתרת חובה משמעותית (זאת בנוסף על דף חשבון קודם שצורף, כנספח להתנגדות, וממנו עולה כי בנובמבר 2016 היתה גם יתרת חובה משמעותית בחשבון העו"ש). מאזן הנזקים, בנסיבות אלה, נוטה אף הוא לטובת המבקש – כשאת נזקי המשיבה, הפוטנציאליים, ניתן להבטיח באמצעות בטוחות ראויות.

לפיכך, מעיקר הדין, דין העיקול להישאר על כנו (כפוף לבטחונות). עם זאת, שני הצדדים הביעו הסכמה עקרונית לאפשרות הפקדת סכום כסף בקופת בית המשפט כתחליף לעיקול, ועל כן אני מורה כדלקמן:

1. ככל שתפקיד המשיבה, בקופת בית המשפט, סך של 10,000 ₪, המהווה מחצית מסכום התביעה, כי אז יבוטל העיקול על חשבון הבנק שלה.

2. ככל שלא תפקיד המשיבה את הסכום האמור, עד יום 30.4.2017, כי אז יחולו הוראות דלקמן לגבי בטחונות שעל המבקש להפקיד, ואם לא יפקידם, תוך 7 ימים נוספים, יבוטל העיקול מחמת העדר בטחונות.

3. ואלה הבטוחות שעל המבקש להמציא (בהתקיים התנאים האמורים בסעיף 2 לעיל):

(X) התחייבות עצמית לכל נזק (שהומצאה עם הגשת הבקשה).

(X) עירבון, שיהא ערבות בנקאית אוטונומית וצמודה, על סך 5,000 ₪, בלתי מוגבלת בזמן, או הפקדת מזומן באותו סכום בקופת ביהמ"ש.

(X) ערבות צד שלישי שאינו תאגיד בסך 10,000 ₪, בלתי מוגבלת בזמן.

על צד ג' לעמוד בנהלים הנוהגים במזכירות בית המשפט לעניין איתנותו הכלכלית והאסמכתאות שיש להגיש למזכירות בית המשפט על מנת להוכיחה.

(X) בידי המבקש נתונה האפשרות להמיר את ערבות הצד השלישי בהגדלת סכום העירבון לסך 10,000 ₪.

ניתנה היום, ז' ניסן תשע"ז, 03 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.