בפני תביעה לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 25,419 ₪, בגין נזקים אשר נגרמו לה בשל תאונת דרכים שאירעה בצומת מרומזר בבאר-שבע. כל אחד מהצדדים מייחס לצד שכנגד כניסה לצומת למופע האור האדום. לאחר שבחנתי את כתבי הטענות והמוצגים, ושמעתי את העדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

רקע וטענות הצדדים:

1. בתאריך 18/06/2015 סמוך לשעה 16:00 אירעה תאונת דרכים בצומת מרומזר, בהצטלבות בין רחוב ההסתדרות לבין רחוב רמב"ם בבאר שבע, בין רכב מסוג סיאט (המבוטח על ידי התובעת – להלן: "הרכב"), לבין אופנוע (המבוטח על ידי הנתבעת- להלן: "האופנוע").

2. טענת התובעת, הרכב חצה את הצומת בחסות אור ירוק בכיוון נסיעתו. האופנוע הגיע מימין, התפרץ אל הצומת בניגוד לרמזור האדום בכיוון נסיעתו, ופגע ברכב. כתוצאה מתאונה זו, נשאה התובעת בהתאם להוראות הפוליסה והערכת השמאי בנזק כספי, כגובה התביעה.

3. לטענת הנתבעת, נהג האופנוע הבחין כי מופע הרמזורים בכיוון נסיעתו ירוק, האט את

מהירותו, ווידא כי תנועת הרכבים בצומת מאפשרת חצייה בטוחה והחל בחציית הצומת, בהתאם למופע אור ירוק ברמזור בכיוון נסיעתו. הרכב הגיע משמאל, תוך התעלמות ממופע רמזור אדום בכיוון נסיעתו, התפרץ אל תוך צומת לא פנוי ופגע באופנוע.

4. מצלמת אבטחה סמוכה לצומת תיעדה את התאונה, אולם הרמזורים ואורותיהם לא נראים בסרטון.

דיון והכרעה:

5. העידו לפני הנהגים, בוחן התנועה דורון פת (להלן: "בוחן התובעת"), ובוחן התנועה אייל אפטבי (להלן: "הבוחן המשטרתי"). כמו כן הוגש תיק החקירה המשטרתית.

6. על פי הודעת נהג הרכב במשטרה, שנמסרה שלושה ימים לאחר התאונה, הוא נסע אחרי 2 מכוניות שעצרו למופע האור האדום. כשהרמזור התחלף לירוק, נסע אחריהן. לקראת סיום הצומת, שמע מכה חזקה, עצר את הרכב, הפעיל אורות מצוקה ויצא מרכבו. אז הבחין באופנוע על הכביש.

7. בהמשך הודעתו חזר על דבריו "היו לפני 2 מכוניות, היה להם רמזור אדום והרכב הראשון עצר ואז גם הרכב שנסע אחריו עצר, הרמזור היה אדום ואני גם עצרתי אחרי הרכב השני והרמזור היה אדום ואז הרמזור התחלף לירוק והרכבים נסעו משם ואני נסעתי אחריהם". לשאלת החוקר, נהג הרכב אישר כי דבריו אלה מתייחסים לצומת הרלבנטי.

8. בעת החקירה עומת עם הסרטון, בו הוא נצפה נכנס לצומת בנסיעה רציפה. לא הייתה בפיו תשובה מניחה את הדעת: "אני זוכר שפניתי שמאלה בירוק שהיו שתי מכוניות מקדימה ולכן אני זוכר כי היו לי שתי מכוניות מקדימה...בגלל זה חשבתי בשבת האם היו מכוניות מקדימה ונזכרתי שפנית בצומת שמאלה והיו מכוניות לפני".

9. בעדותו בבית המשפט הסביר "יש אי הבנה ביני לבין השוטר, כנראה. לפי הסרטון, רואים

שבצומת הייתי לבד. גם השוטר אמר לי, והראש שלי לא חושב אם היו מכוניות או לא. שאלתי את עצמי איפה המכוניות שזכרתי היו, ונזכרתי שהיו בצומת לפני. אני התכוונתי לצומת הראשון, לא בזה שבו קרתה התאונה" (עמ' 10 ש' 17-20 לפרוט' מיום 06/09/18). לטענתו מדובר על שני צמתים מאוד קרובים זה לזה והתבלבל ביניהם.

10. יש ליתן את הדעת לשינוי גרסאות נהג הרכב. בתחילת חקירתו במשטרה הוא מתאר נסיעה

אחרי שתי מכוניות שנעצרו לפני רמזור אדום, שהתחלף, והוא המשיך נסיעה אחריהן, תוך שהוא מעיד: "המשכתי אחריהן הסתכלתי על הרמזור שיש שוב אור ירוק". לאחר המכה, כשיצא מהרכב ראה את האופנוע על הכביש.

בהמשך החקירה, הוא מוסיף שכאשר חצה את קו הצומת, הרמזור היה ירוק וכך גם כשיצא מהרכב. כשנשאל מתי ראה את האופנוע לראשונה, השיב: "רק כשקיבלתי את המכה והסתכלתי במראה וראיתי אותו נופל".

11. כאמור, עדות זו היא גרסה מתפתחת ובלתי עקבית, והכל שעה שנהג הרכב נחקר סמוך מאד

לאירוע ולאחר שהיה לו זמן להירגע ממנו ולהיזכר בנתונים. נהג הרכב שינה גרסתו ביחס לאופן הכניסה לצומת, מקצה לקצה, ולאחר שצפה בסרטון. בעת החקירה במשטרה אין לו הסבר מניח את הדעת לסתירה בין עדותו לבין מה שרואים בסרטון, ורק בבית המשפט, כשלוש שנים לאחר התאונה העלה הסבר לסתירה זו. ודוק, ביום החקירה במשטרה, נמסרה הודעה לתובעת על האירוע ושם צוינה הגרסה הראשונה. לא נאמר דבר בקשר לבלבול בין צמתים.

12. נהג האופנוע העיד כי נסע על רחוב ההסתדרות, הרמזור התחלף לירוק, הוא נכנס לצומת

וראה מולו את הרכב והתנגש בו. בעדותו במשטרה, ארבעה ימים לאחר האירוע, מסר גרסה זהה. בבית המשפט העיד שראה את החלפת האור ברמזור מאדום, לכתום ולירוק, על אף שבמשטרה מסר כי ראה את הרמזור מתחלף לירוק מבלי שזכר מאיזה צבע הוחלף. גרסת נהג האופנוע די עקבית.

13. הבוחן המשטרתי הסיק שהרכב נסע ברחוב רמב"ם, נכנס לצומת עם רחוב ההסתדרות, חסם

את דרכו של האופנוע ופגע בו. עוד קובע הבוחן המשטרתי, על יסוד ניתוח תכנית הרמזורים, כי זמן מחזור המופעים בצומת 110 שניות, נהג הרכב מקבל רמזור ירוק למשך 68 שניות ומיד כשהרמזור מתחלף לאדום, האופנוע מקבל אור ירוק למשך 30 שניות, וחוזר חלילה. על פי התיעוד שערך מתוך הצפייה בסרטון, שלושה כלי רכב שעמדו בכניסה לצומת מכוון נסיעת האופנוע, החלו נסיעה בשעה 16:07:02 והתאונה מתרחשת בשעה 16:07:20. מכך הסיק שפאזת הרמזור מכיוון רחוב ההסתדרות שנפתחה ל 30 שניות על פי התוכנית, פעלה 17 שניות עד לרגע ההתנגשות, קרי – האופנוע נכנס לצומת בחסות מופע רמזור ירוק.

14. להבדיל מכך, מסקנותיו של בוחן התובעת כפי שעולות מחוות דעתו, הן כי נהג האופנוע ביצע

"מחטף רמזור", כלומר נכנס לצומת מתוך סברה שיספיק לחצות אותה לפני סיום מופע האור הירוק. לשיטתו, הבוחן המשטרתי טעה כשלא התייחס לגלאי הארכה D17 המצוי בצומת בכוון נסיעת האופנוע. ייעודו של גלאי זה, לבדוק נוכחות רכב, בנק' זמן שנקבעה, ובמקרה זה 6 שניות לאחר תחילת המופע הירוק. אם לא נוכח רכב בנתיב בנק' זמן זו, לא יוארך האור הירוק, שהתקבל קודם לכן, עד למקסימום שנקבע, אלא יופסק כעבור 3 שניות מאותה נק' זמן.

15. על פי חוות דעתו, בשעה 16:07:10 שעון מצלמת האבטחה, שלושת כלי רכב שהחלו נסיעתם, ומתוך הנחה שהחלו בנסיעה עם תחילת המופע הירוק, עברו את קו העצירה ויצאו מתחום מיקום הגלאי D17. אחריהם שום רכב לא התקרב לצומת מכיוון רחוב ההסתדרות עד השעה 16:07:19 שבה נצפים כלי הרכב המעורבים נכנסים לצומת. לפיכך קובע בוחן התובעת, שלא הופעלה הארכה של הרמזור הרלבנטי לאופנוע, ולאחר שלוש שניות הוחלף המופע לאדום. משמע – לפי ממצאים אלה, בשעה 16:07:16 התחלף האור ברמזור האופנוע לאדום. בוחן התובעת מסיק כי האופנוע נכנס לצומת בשעה 16:07:19 בחסות האור האדום.

16. גרסתו של בוחן התובעת לא קרסה בחקירתו הנגדית.

חשוב לציין, כי בוחן התובעת לא ביקר במקום התאונה, אולם משקלו של נתון זה נמוך, לנוכח הסבריו כי הקביעות יכולות להישען על נתונים אובייקטיבים כמו תכנית הרמזורים והסרטון, וכי חלפו כשנתיים מאז האירוע, כך שעשויים להיווצר שינויים בצומת. עם זאת, וכאן העיקר, בוחן התבועת מקבל את מלוא ממצאיו של הבוחן המשטרתי, לרבות ניתוח תכנית הרמזורים, למעט נקודה אחת בה הוא חולק עליו – והיא בעניין גלאי ההארכה, שאינו וזכר בחוו,ד הבוחן המשטרתי כלל.

17. בחוות דעתו מעמת בוחן התובעת את גרסאות הנהגים עם העולה מהסרטון. לדבריו, חישב את מהירות נסיעתו של האופנוע, על בסיס הזמנים העולים מהסרטון והמרחקים (אותם חישב עפ"י אורכו של אחד מכלי הרכב שעמדו בכוון נסיעת האופנוע). הבוחן שלל את האפשרות שנהג האופנוע הבחין בהתחלפות הצבע ברמזור במועד בו הוא טוען כי הבחין בכך, משום שלפי מהירותו, באותה עת (18 שניות לאחור) היה במרחק שבין 150-150 מ' מהצומת ושדה הראייה (ששני הבוחנים מסכימים עליהם) לא מאפשר לראות זאת.

מסקנתו זו לא נשללה בחקריתו הנגדית, על אף שנחקר בענין זה.

18. מנגד, הבוחן המשטרתי העיד בחקירתו הנגדית כי מטרתו של גלאי ההארכה לגלות אם ישנם כלי רכב נוספים לכיוון הנסיעה ובמידה וישנם כלי רכב נוספים, מאריך את הפאזה ולא מקצר את הפאזה כמו שכתב בוחן התובעת. לטענתו לא קיים גלאי הארכה המקצר את זמן המופע. בהמשך העיד כי ערך שיחה עם מהנדס התנועה המחוזי ולטענתו המהנדס חיזק את דבריו כי גלאי הארכה יש בכוחו להאריך את פרק הזמן בו המופע הירוק דולק ברמזור, אך אין בכוחו לקצרו. ברם, כנתבקש להסביר את חוסר ההיגיון בהצבת גלאי הארכה לתכנית רמזורים בה מוגדר זמן מקסימום למופע, ענה: "אני לא יודע להסביר במקרה הזה. לנושא זה צריך להזמין את מהנדס תנועה או מהנדס רמזורים. אני קורא בתכנית והרמזור עלול לפעול 30 שניות. הגלאי מסומן בתוך הטווח של ה- 30 ולכן אני לא יכול להסביר מה המשמעות שלו".

19. בהתחשב בכל האמור, באתי לידי מסקנה כי יש להעדיף את עמדת התביעה לפיה סביר יותר כי נהג האופנוע נכנס לצומת בחסות המופע האדום. כאמור, גרסתו של נהג הרכב אמנם היתה גרסה בלתי עקבית ומבולבלת, וגרסתו במשטרה נסתרה חזיתית עם העולה מהסרטון. אני סבורה כי יכול ובעת מתן גרסתו במשטרה לא ידע כלל בחסות איזה מופע נכנס לצומת. ההסבר כי טעה בגרסתו עם התנהגותו בצומת קודם, המצוי במרחק קצר מהצומת דנא, הוא הסבר כבוש שנשמע לראשונה בעת עדותו בבית המשפט.

מנגד, עדותו של נהג האופנוע היתה עקבית פחות או יותר, הגם שמסר גרסאות משתנות ביחס לצבע ברמזור שהוחלף לירוק, לשיטתו.

20. למרות האמור, אני מוצאת כי תחת הממצאים האובייקטיביים, העולים מתוך תכנית הרמזורים והסרטון, הסבירות שנהג האופנוע נכנס לצומת בחסות המופע האדום גבוהה יותר מהסבירות שנהג הרכב נכנס לצומת בחסות הופע האדום. כפי שנמצאנו למדים מחוות דעת הבוחנים ועדויותיהם בבית המשפט, הם אינם חלוקים אלא בנקודה אחת – גלאי ההארכה. במחלוקת זו, אני מעדיפה את עדותו של בוחן התובעת על פני עדות הבוחן המשטרתי. איני מוצאת סיבה סבירה להתקין גלאי הארכה חסר משמעות. ההגיון וניסיון החיים מלמד שאם הותקן גלאי הארכה, יש לו תפקיד בצומת זו. באשר לתפקידו, סבר הבוחן המשטרתי שאין בכוחו לקצר את המופע, אלא להאריכו בלבד. אולם, במקרה דנא, המופע המוגדר בכוון נסיעת האופנוע הינו 30 שניות מקסימום. הגלאי פועל בתוך טווח זה (בין השניה ה-6 מתחילת מופע ירוק, לבין השניה ה- 16 מתחילתו). רוצה לומר – כי אם נקבל את דעתו של הבוחן המשטרתי, הרי תפקידו של הגלאי לא יכול לבוא לידי ביטוי, והוא מונח שם לריק. הבוחן המשטרתי הבין זאת, אך לא היה בפיו הסבר מקצועי. מכאן אני מוצאת שדעתו המקצועית של בוחן התובעת, המייחסת לגלאי תפקיד משמעותי, הבא לידי ביטוי בתוך טווח המופע הירוק, תואמת יותר את ההגיון וניסיון החיים.

21. אשם תורם – בוחן התובעת העיד כי בחן את הסרטון, פריים אחר פריים. טענתו כי מדובר בקובץ המכיל 20 פריימים לשניה לא נסתרה. לפי בדיקתו זו, נצפה האופנוע נכנס לצומת 7 פריימים לאחר כניסתו של הרכב. יוצא מכך שהרכב נכנס לצומת פנוי בעוד שהאופנוע נכנס לצומת לא פנוי. הדברים מתיישבים גם עם גרסתו של נהג האופנוע שטען כי ראה את הרכב ממרחק קצר ביותר – כדבריו: לפתע הוא היה מולו.

בנוסף, המפגש בין כלי הרכב היה חזית האופנוע לדופן ימין של הרכב. מיקום הנזק ברכב מלמד שחזיתו חלפה את נתיב נסיעת האופנוע.

מצאתי, לאור נתונים אלה, שלנהג הרכב אין כל אשם תורם.

סוף דבר:

התביעה מתקבלת במלואה. אני מחיבת את הנתבעת לשלם לתובעת 25,419 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, וכן בתוספת אגרת בית המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,460 ₪.

המזכירות תמציא את פסה"ד לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"א חשוון תשע"ט, 20 אוקטובר 2018, בהעדר.