מונחת לני תבעית פח. תאריך התאונה 8.11.2015.

בכתב התביעה נטען כי התובעת נסעה ישר בכביש ראשי. רכב הנתבעת שהגיע מצד ימין ופנה שמאלה התפרץ לכביש לא פנוי. התובעת ניסתה לברוח ורכבה נפגע לאורך צד ימין .

הנתבעת טענה להגנתה כי התובעת היא זו שגרמה ברשלנותה לתאונה. שכן התובעת סטתה לנתיב נסיעת הנתבעת ונכנסה לנתיב שהוא נגד כיוון הנסיעה ובכך גרמה לתאונה.

לאר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את מוקדי הנזק, את זירת התאונה, את מיקום התאונה על פי כל גרסה ואת מנגנון ההתנגשות שתואר על ידי כל צד באמצעות צעצועים, באתי למסקנה כי התובעת היא שגרמה לתאונה.

מסקנתי זו מתבססת על עדות הנתבעת בה אני נותן אימון ואשר מקבלת סיוע של ממש מהראיות שלהלן:

א. התובעת הפגינה חוסר בקיאות במבנה הצומת? כשהתבקשה לסמן את מסלול נסיעתה לפני ההתנגשות היא סימנה בחץ על ת/4 את מסלול ההאצה של הנתבעת. יש לצין שזוהי בדיוק גרסתה של הנתבעת.

ב. הנתבעת ,מאידך, תיארה את מקום התאונה תוך הפגנת בקיאות במבנה הצומת. הנתבעת תיארה את נתיב ההאצה שקיים בצומת והמיועד לפונים שמאלה. הנתבעת תיארה כיצד רכב גדול הגיע מכיוון הנסיעה של התובעת ופנה ימינה. רואים בצילומים של הצומת כי אין נתיב האטה לפונים ימינה. לטענת הנתבעת התובעת שהגיעה מאחורי הרכב הגדול סטתה שמאלה לתוך נתיב ההאצה של הנתבעת כאשר הנתבעת הספיקה כבר כמעט להתיישר סופית בתוך נתיב ההאצה. כשראתה את רכב התובעת בא ממול , ניסתה הנתבעת לסטות שמאלה על מנת למנוע את התאונה.

ג. מוקדי הנזק- הנזק ברכב הנתבעת הוא ממש בזווית קדמית ימנית. ראו תמונה ברורה וחשובה נ/3. הנזק ברכב התובעת הוא בצד ימין של הרכב (לאורך דלת קדמית ודלת אחורית). התובעת תיארה באמצעות צעצועים כי ברגע ההתנגשות החזית של רכב הנתבעת פוגשת את הימין של רכב התובעת באופן אנכי . ברור שבלתי אפשרי שבמצב זה ייגרם הנזק לרכב הנתבעת כפי שרואים ב נ/3.

ד. לאחר שהעידה הנתבעת, אפשרתי לתובעת פעם נוספת להדגים באמצעות צעצועים את מנגנון ההתנגשות באופן שיתיישב עם הנזק לרכב הנתבעת שמצולם ב נ/3. התובעת היססה הפעם וחשבה ארוכות. לבסוף חזרה על התיאור הקודם תוך הטיה מסוימת של זווית המפגש. מיד אומר כי גם לאחר הטיה זו בלתי אפשרי שייגרם לנתבעת הנזק המתואר ב נ/3.

ה. הנתבעת הצליחה לתאר באמצעות צעצועים את מנגנון ההתנגשות באופן שמתיישב עם נ/3. אומנם המנגנון מורכב קמעא, אך בהחלט אפשרי. תואר על ידה שלאחר שכמעט התיישרה בנתיב ההאצה שלה ראתה את רכב התובעת בא מולה, היא ניסתה לברוח שמאלה וגם התובעת ברחה שמאלה וכך הזווית הימנית קדמית של רכב הנתבעת נחתכה כפי שרואים ב נ /3 באמצעות הצד הימני של רכב התובעת.

סוף דבר הוא, אפוא, שאני מקבל את הגרסה של הנתבעת במלואה וקובע כי התובעת סטתה מנתיב נסיעתה (סביר להניח בשל כך שרכב שפנה ימינה עיכב אותה) ונכנסה לנתיב ההאצה של הנתבעת. הנתבעת שהייתה בשלב האחרון של ההתיישרות בנתיב ההאצה הופתעה לראות את רכב התובעת בא מולה. שתי הנהגות ניסו למנוע את התואנה על ידי הטיית ההגה שמלאה, אך לא הצליחו למנוע את ההתנגשות, וכך נגרם הנזק לשני הרכבים שמופיע בתמונות נ/ 3 ו ת/3.

סוף דבר הוא שהתביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך של 500 ₪.

כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, א' ניסן תשע"ו, 09 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.