ביום 13.8.2015 ארעה תאונה בין רכב מספר רישוי 99-228-50 (להלן: "רכב שומרה") לבין רכב מספר רישוי 94-840-27 (להלן: "רכב מנורה"). כתוצאה מהתאונה ניזוקו כלי הרכב ועמוד רמזור מימין.

אין מחלוקת שרכב שומרה פגע ברמזור התובעת. אין גם מחלוקת בנוגע לשיעור נזקי התובעת, אשר בהסכמת הצדדים בפרוטוקול הדיון מיום 29.1.2018 נקבעה על סך של 5,360 ₪. גדר המחלוקת בתיק זה נוגע לשאלת האחריות לתאונה ולנזקי התובעת בתאונה.

קיים הליך מקביל בגין נזקי רכב מנורה בתאונה במסגרת תא"מ 27876-06-17, ובהתאם להסכמת הצדדים בפרוטוקול הדיון, הכרעה בשאלת האחריות בתיק זה תחול גם בהליך המקביל.

לגרסת נהג רכב שומרה, בעת שרכב שומרה חצה את הצומת במופע אור ירוק, כשהוא בנתיב הימני ביותר בנסיעה ישרה והגיע לאמצע הצומת, הגיח רכב מנורה מימין, חצה את הצומת במופע רמזור אור אדום אגב פנייה שמאלה ופגע ברכב שומרה בצד ימין. רכב שומרה הסתחרר בעקבות פגיעת רכב מנורה ופגע בעמוד הרמזור.

לגרסת נהג רכב מנורה, בעת שרכב מנורה היה בעצירה בקו העצירה לפני הכניסה לצומת, רכב שומרה שהיה בנסיעה ישרה בצומת, סטה לעבר רכב מנורה ופגע עם שתי הדלתות של רכב שומרה ברכב מנורה.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט למתן פסק דין מכוח סמכותו על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, בחנתי את הראיות, ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובסיכומים. על יסוד החומר שלפניי הגעתי לכלל דעה להטיל את מלוא האחריות לתאונה, לנזקי כלי הרכב בתאונה ולנזקי התובעת בתאונה על נהג רכב מנורה (הנתבע 3).

ראיתי להעדיף את גרסתו של נהג רכב שומרה לאופן התרחשות התאונה, על פני גרסת נהג רכב מנורה. עדותו של נהג רכב שומרה הייתה כנה, עקבית, סדורה ואחידה לגרסה הראשונית שמסר בטופס ההודעה. התרשמתי לחיוב מעדותו של נהג רכב שומרה ונתתי בה אמון. מנגד, לא השתכנעתי מגרסת נהג רכב מנורה והתקשיתי לתת בה אמון. מוקדי הנזק בכלי הרכב תומכים, אף הם, בהעדפת גרסת נהג רכב שומרה. רכב שומרה, על פי עדות שני הנהגים, ניזוק בדלת ימין (לדברי נהג רכב שומרה בדלת קדמית ולדברי נהג רכב מנורה בשתי הדלתות). הפגיעה בחזית רכב שומרה, בהתאם לתמונות שהוצגו, מסתברת מפגיעת רכב שומרה בעמוד הרמזור. רכב מנורה, בהתאם לחוות דעת השמאי שהוגשה, ניזוק בחזית צד ימין, כאשר בתמונות הנזק שהוצגו נראית נקודת האימפקט באזור פנס ראשי ימני וכנף קדמית ימנית (ולא לאורך כל החזית כגרסת נהג רכב מנורה בעדותו). מוקדי הנזק בכלי הרכב מסתברים עם גרסת נהג רכב שומרה יותר מאשר גרסת נהג רכב מנורה ומחזקים את המסקנה כי רכב מנורה הוא שפגע ברכב שומרה אגב חציית הצומת לפנייה שמאלה, בעת שרכב שומרה נסע נסיעה ישרה, במופע רמזור ירוק, בנתיבו, כגרסת נהג רכב שומרה. לא סביר שרכב שומרה סטה בנסיעה צדית לעבר רכב מנורה (כפי שתיאר נהג רכב מנורה בעדותו) ואילו רכב מנורה היה בעצירה ורכב שומרה סטה לעברו כגרסת נהג רכב מנורה, סביר שרכב שומרה היה ניזוק בחזית צד ימין (יותר מפגיעה בצורת עמוד במרכז הרכב ובדלתות) וברכב מנורה היו סימני פגיעה בצד השמאלי הקדמי (שלא נראו).

לכך יש להוסיף, כי נהג רכב מנורה אישר כי התכוון לפנות שמאלה בצומת וכי אינו טען שרכב שומרה חצה את הצומת במופע רמזור אדום. נהג רכב מנורה לא היה אחיד בעדותו בתיאור נזקי רכב מנורה ובנוגע לשיחתו עם נהג רכב שומרה לאחר התאונה.

לא נעלם מעיניי מיקום עמוד הרמזור שנפגע, אולם לא ראיתי בנסיבות העניין להטיל אחריות כלשהי על נהג רכב שומרה להתרחשות התאונה ותוצאותיה, ובכלל זה לפגיעה בעמוד הרמזור. בשים לב למסקנה אליה הגעתי בנוגע לאופן התרחשות התאונה, מיקום התאונה בין כלי הרכב בצומת ומוקדי הנזק בכלי הרכב לא היה על נהג רכב שומרה לצפות את כניסת רכב מנורה לצומת ואת התאונה, ועל נהג רכב מנורה לשאת בתוצאות התאונה ופגיעת רכב שומרה בעמוד הרמזור.

אשר על כן, הנתבעים 3-4 ישלמו לתובעת סך של 5,360 ₪, בצירוף אגרת משפט ששולמה ושכר טרחת עורכי דין בשיעור של 1,500 ₪. הסכום הכולל ישולם תוך 30 ימים.

התביעה כנגד הנתבעים 1-2 נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות, אולם הנתבעים 3-4 יישאו בשכר עדותה של הגב' קורסטושבסקי כפי שנפסק.

פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, י"ד שבט תשע"ח, 30 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.