1. נגד העותר הוגש באפריל 2014 כתב אישום המייחס לו רצח של אשתו, ההליך הופסק בשל מחלת נפש ממנה סבל וחודש באוגוסט 2014.

בחודש אוקטובר 2015 קבע מומחה מטעם העותר שהוא אינו כשיר לעמוד לדין ויתכן שלא היה אחראי לרצח בשל מצבו הנפשי. בעקבות כך התבקשה חוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי באשר לחווה"ד הנ"ל ומאז יום 19/1/16 הוא מאושפז לצורך כך בביה"ח לחולי נפש "שער מנשה".

2. במהלך אשפוזו של העותר ביקשו הפסיכיאטרים שאמורים לתת את חווה"ד הנ"ל שהעותר לא יהיה אזוק כמפורט בעמ' 3 לעתירה ובמסמכים שצורפו אליה וביום 14/1/16, בעקבות חלופי מכתבים בין הפסיכיאטר המחוזי למשיב, הודיע הפסיכיאטר המחוזי שהגיע להסכמה עם המשיב לפיה העותר ייבדק במחלקה עם ביטחון מירבי (שם הוא מוחזק היום) וניתן יהיה לכבול אותו בשעות הערב, דהיינו, בין השעות 07:00-19:00.

3. טענות ב"כ העותר:

(א) כבילתו של העותר כשהוא צמוד למיטתו, תחת השגחת זקיף, מקשה על הפסיכיאטרים להעריך את מצבו הנפשי של העותר על סמך התנהגותו ועלולה להחמיר את מצבו הנפשי באופן שישפיע על היכולת לאבחנו.

(ב) כבילת העותר פוגעת בכבודו, באוטונומיה הבסיסית שלו על גופו ומעוררת אצלו תחושות חרדה, חוסר אונים והשפלה.

(ג) כבילת העותר מבוססת רק על חומרת העבירה שבגינה הוא עצור ומתעלמת מקביעת הצוות הרפואי שמטפל בו לפיה הוא אינו מסוכן לסביבתו.

לא ברור כיצד מסוכנות העותר משתנה בין שעות היום לשעות הלילה, מה גם שהעותר נמצא במחלקה בעלת ביטחון מירבי.

4. המשיב מתנגד להסרת הכבלים מעל ידיו ורגליו של העותר גם בשעות הנ"ל, כפי שאינו אזוק גם בשעות היום.

המשיב סומך התנגדותו על הערכת מצב שנערכה לגבי העותר ביום 7/2/16, כפי שסוכמה במכתבו של מפקד בימ"ר אוהלי קידר, שמתייחסת גם לשהותו של העותר בבימ"ר ניצן שצורף לכתב התשובה.

לטענת ב"כ המשיב, העותר לא כבול במהלך הבדיקות ומדובר בהחלטה הטובה ביותר אליה ניתן להגיע.

5. מפקד בימ"ר אוהלי קידר כותב בסעיפים 4-5 למכתבו שאין חמ"ן שלילי או עדכני לגבי העותר, למעט היותו עצור בחשד לרצח אשתו ולא היו אירועים חריגים אודותיו, בהיותו באוהלי קידר ובשהותו בבימ"ר ניצן.

6. בסעיפים 7-8 למכתבו כותב מפקד בימ"ר אוהלי קידר כך:

"מאחר ולא נוסף מידע חדש אודות מסוכנות העצור, ובמהלך האשפוז לא היו אירועים חריגים אודותיו, העצור ימשיך להיכבל עפ"י סעיף 4 ללא שינוי.

הנחיות כבילה:

א. בין השעות 19:00 – 07:00 ללא אזיקים בפיקוח צמוד של שלושה סוהרים בקשר עין.

ב. בין השעות 07:00 – 19:00 אזוק ידיים רגליים אך לא למיטה ובפיקוח של שני סוהרים.

7. לאחר שעיינתי בחילופי המכתבים בין גורמי שב"ס לפסיכיאטרים שמטפלים בעותר ואמורים לתת חוות דעת בעניין מצבו הנפשי ובמכתבו של מפקד בימ"ר אוהלי קידר, הגעתי למסקנה שמן הראוי שלא לכבול את העותר גם בין השעות 19:00 – 07:00 כל עוד הוא נמצא בחדרו בהשגחת שני סוהרים לפחות.

8. אינני מקבל טענת ב"כ העותר שיש להסיר את הכבלים מעל ידיו ורגליו של העותר בשעות הנ"ל מנימוקים רפואיים שכן ביום 14/1/16 הגיע הפסיכיאטר המחוזי להסכמה עם המשיב שניתן יהיה לכבול את העותר בשעות הנ"ל, ולא בכל שעות היממה, לאחר שהוא נבדק במחלקה עם ביטחון מירבי. חזקה על הפסיכיאטר המחוזי ששקל את כל השיקולים הרפואיים הרלוונטיים, לרבות אפשרות מתן חוות דעת מקצועית מהימנה.

9. חרף האמור במכתבו של מנהל בימ"ר אוהלי קידר, לא הובא כל נימוק לכבילתו של העותר גם בשעות הנ"ל, למעט היותו עצור בגין רצח (גם נימוק זה לא נכלל במכתב) שכן לא היו אירועים חריגים בקשר אליו במהלך מעצרו ואין כל מידע על מסוכנות מצידו או כלפיו או כלפי אחרים או על כוונות בריחה גלויות או סמויות.

10. לאור כל האמור לעיל, ובהתחשב בנימוקי העתירה, למעט אלה שקשורים להעדר יכולת לאבחן את העותר בהיותו כבול, אני מקבל את העתירה ומורה שלא לכבול את העותר גם בין השעות 19:00 – 07:00 כל עוד הוא נמצא בחדרו במחלקה בעלת ביטחון מירבי בהשגחת שני סוהרים לפחות.

אין באמור לעיל כדי למנוע מהמשיב נקיטת אמצעי שמירה נוספים על העותר, למעט כבילתו באזיקים.

ניתנה היום, ח' אדר א' תשע"ו, 17 פברואר 2016, במעמד ב"כ הצדדים.

אברהם טל, נשיא