<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המשיב:

לעניין הראיות לכאורה- אני מסכים לקיומן של ראיות לכאורה לרוב הדברים המתוארים בכתב האישום.

אני אתייחס בעיקר לנסיבות של ביצוע העבירה, משום שיש בהן להשליך על עילת המעצר, על עצמתה של עילת המעצר. מדובר במקרה ספציפי.

אני אומר לעניין הראיות לכאורה, באשר לעבירות האיומים המיוחסות למשיב, זה ברור שהמשיב היה שתוי ולכן אני חושב שניתן לומר כבר עכשיו כבר בהליך המעצר שהיסוד הנפשי המיוחד של כוונה מיוחדת הדרושה בעבירת איומים זה בספק וזה משליך על מה שהוא אומר.

נסיבות האירוע מאוד מיוחדות, המשיב הגיע לבאר שבע יחד עם אותו ערב שהוא הבן של הסבתא, והמשיב הוא הנכד, הם הגיעו להלווייתה של הסבתא ולאחר מכן בשבעה קרה האירוע.

המשיב הגיע עם האח הם היו בהלוויה בבאר שבע, ישנו בבית, ויום למחרת קרה האירוע.

יש כאן משיב עם נסיבות חיים קשות, אמו נפטרה, אביו לא בתקופה והסבתא גידלה אותו במשך שנים רבות, היה קשר מיוחד בין המשיב ובין הסבתא, הוא הגיע ללוויה.

המשיב הגיע להלוויה ובאותה עת הוא לא הפר את הצו מאחר וזה היה בשעות היום, אך נותר לישון שם כדי להמשיך ולהיות בשבעה, ולמעשה הלילה שהוא ישן שם ובכך הוא הפר.

לגבי שתיית האלכוהול- הוא לא אלכוהוליסט, הוא היה במצב רגשי קשה, הוא שתה וזה הביא להתנהגות הפרועה בשבעה. כשמנסים להוציא מכתב האישום עילת מעצר של מסוכנות, בנסיבות שאני תיארתי היא ברמה באמת נמוכה.

מעבר לכך שהתקיפות הן דחיפות ומכה בכתף, אין נפגעים, מדובר בהשתוללות.

המשיב היה במעצר בית באילת ללא מפקחים, בית המשפט סמך עליו, הוא היה במשך 3 חודשים במעצר בית באילת שלא דיווחו על הפרות בעניינו.

לפני כחודש בית משפט שלום באילת התיר למשיב לצאת לעבודה, הוא עבד במפעל "מלח הארץ", הוא היה במעצר בית לילי, וזאת לאור העובדה כי לא נטען שהמשיב ביצע הפרות.

המשיב נדרש לחתום כל יום במשטרה כי לא היו לו ערבים והוא עשה כן.

נכון שלמשיב יש עבר פלילי, יש מס' הרשעות, אבל אפשר להתרשם מהעבר הפלילי, אני לא מזלזל בזה, אבל לא מדובר בעבירות מהרף הגבוה, מדובר בעבירות איומים, התפרעות במקום ציבורי אשר לא מקימות עילת מעצר סטטוטורית.

אני מציע להורות על שחרורו של המשיב בתנאי הרחקה מהמתלונן, המשיב יחזור להתגורר באילת בדירתו, אילת מרוחקת מדימונה, שם מתגורר המתלונן, וייאסר עליו לצאת מאילת לתקופה מסוימת עד שיירגעו הרוחות.

כתב האישום הוא מאוד מצומצם, התנהגות פרועה בשבעה, אבל הוא לא סיכן באמת את המתלונן.

המשיב:

אני אומר סליחה, אני לא ידעתי שזה ישפיע עליי ככה, אני רק שתיתי שתי כוסות ולא האמנתי שאני אגיע למצב כזה. אני רק רציתי להוריד את הלחץ שהיה עליי. לא חשבתי בחיים שזה יגיע למצב כזה, אני הייתי אמור לעזור להם שם.

ב"כ המבקשת:

הטענה של לסמוך את כל האירוע על אלכוהול ותו לא יש בה בעייתיות, הגם שהחוק לא נותן הגנה לכל העבירות, גם אם לשיטת חברי עבירת האיומים מבחינת היסוד הנפשי, אך יש עבירות של תקיפה, של היזק, הוא התנהג כפי המתואר בכתב האישום בברוטאליות. העימות שרצו לבצע בינו ובין המתלונן הוא ביום 3.2.2016, שזה אומר לפחות יומיים או שלושה לאחר אותו אירוע, גם אז אי אפשר היה לבצע את העימות כי המשיב צעק וקילל את המתלונן ונאלצו למעשה לא לקיים את העימות בגלל אותה התנהגות של המשיב, מה שכבר מראה לבית המשפט שהבעיה היא לא רק אלכוהול ואי אפשר לבוא ולהגיד ששתי כוסות זה מה שקרה ולא יקרה יותר.

מדובר במי שנוהג בתוקפנות, גם כלפי הסובבים והמעגל הקרוב אליו, אלה שדווקא מנסים לעזור לו, ודווקא נגדם הוא מפנה אלימות מילולית ופיזית ברגעים הכי קשים של המשפחה.

מדובר במי שבית המשפט נתן בו אמון כאשר שחרר אותו למעצר אדם באילת. הדרך להגיע גם להלוויה ידועה גם לבית המשפט והיא הייתה בבקשה להשתחרר לאותה תקופה מהתנאים שבית המשפט הטיל עליו. המבקש עשה לעצמו דין והגיע לבית הסבתא ונשאר ללון שם, לא זו אף זו אלא ביצע את העבירות המיוחסות לו לכאורה.

מדובר במי שלחובתו הרשעות רכוש והחזקת סכין ואלימות, יש נגדו מאסר מותנה בר הפעלה. נבקש שלא לשחרר את המשיב ובטח שלא למתווה שהוצע היום ע"י ב"כ המשיב.

אני סבורה שזהו תיק שצריך להותיר את מהשיב במעצר עד תום ההליכים וככל שבית המשפט סבור שיש לבחון חלופה בעניינו הרי יש לשלוח אותו לתסקיר שירות המבחן.

<#2#>

החלטה

בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים במשפטו על רקע כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים, תקיפה סתם, היזק לרכוש, הפרת הוראה חוקית והפרעת שוטר במילוי תפקידו.

עפ"י המתואר בכתב האישום ומחומר החקירה, שוחרר המשיב בתנאים מגבילים בבית משפט השלום באילת כשביום 25.1.2016 שונו תנאי שחרורו ממעצר בית מלא למעצר בית לילי שחל בין 22:00 עד 07:00 למחרת.

ביום 31.1.2016 הגיע המשיב להלוויית סבתו בבאר שבע כשלאחר מכן שהה בבית סבתו עד למחרת, אז נכנס לאוהל האבלים שהוקם ליד הבית והחל לצעוק לעברו של המתלונן הוא דודו "אתם לא צדיקים יא בני זונות שרמוטות" וזאת תוך שהוא דוחף חלק מהאנשים ששהו במקום. בהמשך איים על קרובי משפחה, לאחד אמר "בוא נריב שרמוטה", ניגש למתלונן ואיים עליו כי יהרוג אותו ואת כולם ובתוך כך דחף אותו, ובאח סבתו חבט במכת אגרוף בכתפו.

בהגיע השוטרים למקום סירב להתלוות אליהם המשיב וקילל את השוטרים, תוך שאמר להם "תיזהרו ממני" וכשניסו להוציאו מבית סבתו חבט באגרוף על מראה ושבר אותה.

ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ובהינתן עברו הפלילי של המשיב גם לעילת מעצר, אם כי טען כי המסוכנות הנשקפת מהמשיב אינה בעצמה גבוהה בהינתן נסיבותיו של המעשה, בעובדה שהמשיב כמו כל קרובי משפחתו הגיע להלוויית סבתו, מי שגידלה אותו משך שנים, היה נסער באותו יום ויום למחרת, גם שתה אלכוהול ומכאן התנהגותו כלפי בני המשפחה.

ב"כ המבקשת עמדה על עברו הפלילי של המשיב על כך שהפר צו בית המשפט ושהה לילה בבית סבתו בבאר שבע כשהוא אמור לשהות במעצר לילי בעיר אילת וחזרה ועתרה למעצרו עד תום ההליכים.

אין חולק בדבר קיומה של עילת מעצר שעיקרה בעברו הפלילי המכביד של המשיב ובעיקר בעבירות אלימות ואיומים. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך כי הפרת המשיב את צו בית המשפט מסתכמת למעשה בכך שלן בבית סבתו בעיר באר שבע לאחר שקודם השתתף בהלווייתה. לא ניתן להתעלם מכך כי המשיב לא הפר את צו בית המשפט על מנת לבצע עבירה, אלא שבתוך אותן נסיבות מצערות התנהג באופן בוטה ואגרסיבי, כלפי בני משפחתו וכפי טענת ב"כ המבקשת כלפי מי שמטיב עמו, במיוחד המתלונן אשר סייע בידו לשכור דירה בעיר אילת.

עיינתי בהודעת המתלונן וניכר כי משיב זה דרכו לנהוג ולאיים על זולתו. יחד עם זאת, ניתן לצמצם את רמת הסיכון הנשקפת מהמשיב כלפי המתלונן ובני המשפחה בבאר שבע בהרחקתו מהם ובאופן שיחזור המשיב לעיר אילת, ישהה בה וייאסר עליו להתקרב לעיר באר שבע.

לפיכך, אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:

א. נאסר על המשיב להיכנס לעיר באר שבע. מיד לאחר שחרורו יעזוב המשיב את העיר באר שבע. המשיב ימשיך וישהה במעצר בית לילי כפי החלטת בית המשפט השלום באילת;

ב. המשיב יתייצב בכל יום בין השעות 18:00-21:00 בתחנת המשטרה באילת לחתימה בפני היומנאי, זאת בשים לב לתנאי שחרורו עפ"י החלטת בית משפט השלום באילת ובהינתן כי אין למשיב מי שיערוב עבורו;

ג. נאסר על המשיב ליצור כל קשר בין במישרין ובין בעקיפין עם המתלונן;

ד. התייצבות לכל הדיונים בעניינו;

ה. ערבות עצמית בסך 15,000 ₪ כל אחת;

למשיב הודע בדבר מועד הדיון הקבוע בהליך העיקרי בפני כב' ס. הנשיאה, השופט ברסלר-גונן, ליום 16.3.2016 וכי עליו להתייצב לדיון זה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ב' אדר א' תשע"ו, 11/02/2016 במעמד הנוכחים.

ב"כ המבקשת:

אבקש עיכוב ביצוע.

ב"כ המשיב:

אין התנגדות, אבקש שיודיעו לי בהקדם.

<#4#>

החלטה

מורה על עיכוב ביצוע למשך 48 שעות.

ניתן יהיה להחל בהליכי השחרור.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ב' אדר א' תשע"ו, 11/02/2016 במעמד הנוכחים.