לפניי תובענה ע"ס 25,000 אשר הוגדרה על ידי התובע כ"נזיקית, חוזית".

הנתבעת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות ולחילופין להעברת הדיון למסלול של סדר דין רגיל , ומכאן החלטתי זו;

עניינה של התובענה הינה בנזקי גוף אשר לכאורה נגרמו לתובע מעבודתו, ובדרישתו כי הנתבעת, עמה התקשר במועד קרות הנזק בפוליסת ביטוח, תפצה אותו בהתאם לתנאי הפוליסה.

בכתב הגנתה טוענת הנתבעת כי על התביעה להתברר על דרך סדר דין רגיל וזאת בהיותה עוסקת בין היתר בעניינים שברפואה תוך העלאת שאלות מורכבות.

לחילופין העלתה הנתבעת טענת התיישנות וזאת כשלטענתה התובענה הוגשה בחלוף שלוש שנים מיום קרות הנזק הנטען לכאורה. לעניין זה טען התובע כי שעה שמקרה הביטוח ארע ביום 19.2.2013 והתובענה הוגשה ביום 4.2.2016 יש לדחות את טענתה המקדמית של הנתבעת.

הבקשה הועברה לתגובת התובע, וזה עמד על בירור ההליך במסגרת סדר דין מהיר שעה שלטענתו עסקינן בתובענה אשר יסודה בהסכם פוליסה לפיו התחייבה הנתבעת לפצות את התובע ככל ותיגרם לו נכות צמיתה, וזהו אפוא דבר אשר ניתן לברר בסדר דין מהיר וכן דחה את טענת הנתבעת לעניין התיישנות.

לאחר שעיינתי בבקשה ובכתבי הטענות, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה וכי יש מקום להעביר את הדיון בתובענה לסדר דין רגיל;

תקנה 214יב לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת בזו הלשון:

(א) בית משפט רשאי בכל עת, להורות כי תובענה בסדר דין מהיר או תביעה שכנגד תועבר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר.

(ב) בעת מתן הוראה לפי תקנת משנה (א) יובאו בחשבון, בין השאר, ענינים אלה:

(1) מורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין;

(2) מספר בעלי הדין;

(3) התועלת שבניהול תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי שהוגשו, במאוחד עם התובענה, אל מול החשש שבירורן יסבך או יאריך את הדיון שלא לצורך;

(4) היקף העדויות בעל פה והחקירות שעשויות להידרש;

(5) היקף חוות דעת מומחה שעשויות להידרש;

(6) השפעת תוצאות התובענה על הציבור;

(7) חשיבות ההכרעה המהירה בתובענה, בשל מהות התובענה ומיהות בעלי הדין.

עניינה של התביעה דנן בדרישת התובע לפיצויו בהתאם לפוליסת ביטוח וזאת בגין נזקי גוף שנגרמו לו לכאורה ואשר לכאורה חל לגביהם כיסוי ביטוחי .

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות מצאתי אין זה ראוי שהתביעה אשר יסודה בעניינים שברפואה תברר במסגרת סדר דין מהיר.

מעיון בטענות הצדדים עולה ייתכן ויידרש הצורך בהגשת חוות דעת רפואיות ו/או במינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט תוך שהליך זה אין זה נכון ו/או צודק לעשות במסגרת סדר דין מהיר.

עיקר מטרתו של סדר הדין המהיר שהינו בייעול ובברור המחלוקת בין הצדדים תוך פרק זמן קצר, לא יוגשם בנסיבות אלה וזאת כאשר, בשלב זו לא מונח מלוא חומר הראיות הדרוש לצורך ההכרעה בתביעה וזאת בניגוד למצוות תקנה 214 לתקסד"א.

יפים לכך דבריה של כבוד שופטת בית המשפט המחוזי, אסתר חייט, בתא"ק (ת"א) 26524-02-10:

"מדובר בנזק גוף ובהתאם לפוליסה, וכדי שניתן יהיה לקבל את תגמולי הפוליסה, יש להוכיח תחילה עמידה במלוא התנאים הקבועים בה, ובכלל זה – מהות הפגיעה, מועד הפגיעה, ההשלכות התפקודיות של הפגיעה וכדומה; ברור כי בנסיבות בהן הצדדים חלוקים בשאלות אלה, בעיקר מאחר שמדובר בנזקי גוף שלהם פרשנות שונה מפי רופאים שונים, ממילא, לא ניתן לקבוע בשלב זה, אם התובע עונה לקריטריונים שנקבעו בפוליסה (דבר שמחייב בירור), ומשכך לא ניתן לדון בשאלות אלה במסגרת סדר דין מקוצר".

עוד יש לציין כי אין בהעברת התובענה לסדר דין רגיל בכדי לקפח את זכותו של התובע לפיצוי, ככל ותוכח תביעתו, ונהפוך הוא הדבר, כאשר דווקא קיומו של הליך סדור ומקיף הוא שיאפשר את ברור המחלוקת עד תומה.

לעניין טענת ההתיישנות מצאתי כי אין לא ניתן לדון בטענה זו בשלב מקדמי זה של ההליך, והטענה תוברר במסגרת הליך בירור טענות הצדדים .

מכל האמור אשר על כן, הנני מורה על העברת הדיון לסדר דין רגיל וניתנות לצדדים הוראות כדלקמן;

תיק נקבע לישיבת קדם משפט ליום 2.7.17 שעה 09:00

מכח תקנה 147 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני מחייבת בזאת את בעלי הדין להתייצב אישית לדיון האמור.

היה ומי מהצדדים הנו תאגיד – יתייצב לדיון נציג מטעמו הבקיא בעובדות ומוסמך לקבל כל החלטה על אתר. עם זאת, למען הסר ספק, כאשר מדובר בתאגיד בנקאי או בחברת ביטוח, וכאשר הנציג ובא כוחו של התאגיד בקיאים בעובדות באותה מידה, די כי בא כוחו של התאגיד יתייצב לדיון מטעמו, ובלבד שיהא מצויד גם במלוא הסמכויות כאמור.

ניתן בזה צו לגילוי מסמכים הדדי בתוך 30 יום מהיום. במידה ואחד הצדדים מעוניין להפנות שאלון לצד השני, עליו להמציאו בתוך 10 ימים. תשובות לשאלון ינתנו בתוך 20 יום מקבלתו.

כל בקשה בכל עניין מן העניינים המפורטים בתקנה 143 לתקנות סדר הדין האזרחי תוגש לבית המשפט עד יום 1.2.17 ותגובה לה תוגש בתוך 10 ימים ממועד המצאתה למשיב.

צד אשר ימנע מלבקש בקשה כלשהי אשר הוא מעוניין בה ו/או מלהגיב לה, בתוך המועדים הנקובעים לעיל, יחויב בהוצאות לאוצר המדינה ו/או לצד שכנגד בשל ייתור הצורך בקיום הדיון במועד שנקבע לכך, אם למחדלו האמור יהיה ביטוי בדיון.

ב"כ התובעים יגיש עדויות כל עדיו בתצהירים עד יום 1.3.17 , ויצרף כל מסמך שברצונו להגיש, לרבות חוו"ד מומחים וכדומה.

ב"כ הנתבעים יגיש עדויות כל עדיו בתצהירים עד יום 1.4.17 ויצרף כל מסמך שברצונו להגיש, לרבות חוו"ד מומחים וכדומה.

תשומת לב הצדדים להוראות תקנות 168 ו-169 לתקסד"א, התשמ"ד-1984.

מזמינו של עד המסרב ליתן תצהיר יודיע על כך בכתב לצד שכנגד ולבית המשפט עוד לפני קדם המשפט המיועד, תוך פירוט תמצית עדותו הצפויה, ויזמנו בדרך רגילה לישיבת ההוכחות לכשתקבע. כל בקשה תועבר גם לצד שכנגד, ואם בקשה להזמנת עד ללא תצהיר לא תועבר לצד שכנגד, לא תותר העדת העד, אפילו זומן ע"י בית המשפט לבקשת הצד שהזמינו.

צד שלא יגיש ראיותיו כאמור במועד עשוי להיחשב כמוותר על הגשתן.

הצדדים יופיעו לדיון כשבידיהם כל המסמכים אשר לדעתם רלוונטיים לדיון.

כל מסמך/בקשה שיוגש לבית המשפט, יומצא במקביל לצדדים שכנגד ע"י מגישו ויומצא לתיק בית המשפט אישור על משלוח לצדדים בדואר רשום.

המזכירות תמציא העתק החלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ג' טבת תשע"ז, 01 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.