1. התובעת הגישה בקשה לתיקון כתב תביעה והוספתן של הגב' לילי הושמנד, אשתו של המשיב, והגב' אורית פרידמן, שנטען שהיא בעלת המניות בחברה "ים של מבצעים בע"מ", כנתבעות נוספות. בתצהיר שצורף לבקשה, מציין מר שמואל וובר, מנהל התובעת, כי התובעת היא בית דפוס, אשר ביצע עבודות דפוס עבור חברה בשליטת החברה "ים של מבצעים בע"מ". לעמדתו של מר וובר, הנתבע ערב לחובות החברה ע"פ כתב ערבות, אשתו של הנתבע חתמה על כתב הערבות והייתה מורשת חתימה בחברה "ים של מבצעים בע"מ". עוד מפרט מר וובר בתצהירו כי לאחר שהשיקים שנמסרו חוללו, הוגשה תביעה בשנת 2006 כנגד הנתבע מס' 1. בקשר לשאלה מדוע הוגשה בקשה לתיקון כתב תביעה רק כעת, מציין מר וובר כי הטענה לפיה כתב הערבות לא נחתם ע"י הנתבע הועלתה ע"י הנתבע רק בשנת 2016, במהלך דיון בתיק זה.

2. הנתבע מציין כי מדובר בבקשה חסרת שחר, כאשר התובעת משנה מידי פעם את גרסתה בקשר לעילת התביעה. בתחילה טענה התובעת כי צירופו של הנתבע לתיק ההוצל"פ הינה מכוח ערב שטרי. לאחר מכן, ובעקבות החלטת בית המשפט, הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה, אולם בפועל מדובר בתביעה חדשה נגד נתבעים אחרים, בעילות חדשות. עוד מציין הנתבע כי התביעה הוגשה בשנת 2006 וכלפיו התיישנה זה מכבר. בנוסף מציין הנתבע כי מדובר במסמכים אשר היו ברשות התובעת זה מכבר, וכל הניסיון לטעון כי מדובר בעובדות שהתגלו רק בשנת 2016, אין לו יסוד. בנוסף טוען הנתבע, בהתאם להלכה הנוהגת, כי בית המשפט לא יאפשר תיקון כתב תביעה, אם יש בתיקון כדי לפגוע פגיעה משמעותית בנתבע, שאינה ניתנת לתיקון על דרך של פיצוי.

3. התביעה המקורית בתיק הוגשה נגד הנתבע בגין חתימתו לכאורה על שטר. בפועל, הוגשו ללשכת ההוצל"פ שיקים שהתובעת יודעת שאינם בחתימתו של הנתבע, אולם טענה כי הערב ערב לשטרות מכוח חתימתו על מסמך אחר. יובהר כי השטרות (השיקים) הם ממועדים שונים בשנת 2005 ונמשכו ע"י חברה בשם "ים של מבצעים בע"מ" לטובת התובעת.

4. בפועל, בעקבות ידיעת התובעת מזה זמן רב כי השיקים לא נחתמו ע"י הנתבע, היה מקום לנסות ולברר מי חתם על השיקים במועדים הרלבנטיים (שנת 2005). התובעת, כעולה מהתצהיר, ידעה כי ניתן צו כינוס נגד הנתבע וכי הנתבע מצוי בפשיטת רגל. טענת התובעת, כמפורט בתצהיר, לפיה רק לאחרונה נודע לה כי השיקים לא נחתמו ע"י הנתבע, סותרת את האמור בסעיף 30 ו-31 לתצהיר. בעניין זה, ראו סעיף 31 לתצהיר של מנהל התובעת לפיו: "ההמחאות כולן חתומות בידי הגב' לילי הושמנד, אשת הנתבע 1 והנתבעת 2 בתביעה דנא".

5. בהקשר זה טענת התובעת, והיא הבסיס לבקשה לתיקון כתב התביעה, כי מדובר בתרמית

שנודעה לראשונה רק בשנת 2016 במסגרת ההליכים בתיק דנא. טענת התובעת נסמכת על עצירת מרוץ ההתיישנות עקב מרמה או הונאה כמפורט בסעיף 7 לחוק ההתיישנות, תשי"ח- 1958:

"נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודע לתובע עובדות אלה".

6. התובעת ידעה שנתבע מס' 1 לא חתום על השיקים שאותם הגישה ללשכת הוצל"פ, בשנת 2005 או בסמוך לכך. ניתן היה לברר מי הם בעלי זכויות החתימה בחשבון של חברת "ים של מבצעים בע"מ" במועדים הרלבנטיים, מה עוד שמדובר במספר ניכר של שיקים. הטענה כי רק בשנת 2016 נתגלה שנתבע מס' 1 אינו חתום על השיקים, אלא אותן נתבעות שהתובעת מבקשת להוסיפן, איננה נתמכת בכל ראיה של ממש, היא בניגוד לתצהירים ולמסמכים בתיק, לרבות גרסתה המשתנה של התובעת.

7. עוד יצוין כי בהתאם להלכה הנוהגת, בית המשפט לא יאשר לתובע להוסיף לתביעתו עילה שהתיישנה, בין כלפיו ובין כנגד נתבעים שישנה כוונה להוסיפם, בדומה לבקשה לפניי. בעניין זה ראו, ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ זייד, פ"ד מד(4) 126 (1980). כמו כן ראו, רע"א 11137/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מגן דוד אדום לישראל (פורסם בנבו, 21.3.06).

סוף דבר

8. מכל האמור לעיל, דוחה את הבקשה לתיקון כתב תביעה, כפי שהוגשה.

9. רושם לפניי הצהרתו של ב"כ הנתבע בדיון מיום 14.9.2017, לפיה יסכים למחיקה ללא צו להוצאות. היה והתובעת תסכים למחיקת התביעה, תימחק התביעה ללא צו להוצאות. היה והתובעת תודיע על כוונה להמשך הליכים בתיק זה, לאחר שבקשתה זו לתיקון כתב תביעה נדחתה, יינתן פסק דין על סמך המסמכים וטענות הצדדים המצויים בתיק.

10. התובעת תודיע תוך 21 יום לבית משפט על עמדתה, בשים לב לאמור לעיל.

התיק יובא לפניי תוך 21 יום למתן פסק דין או החלטה לפי העניין.

ניתנה היום, י"ב ניסן תשע"ח, 28 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.