נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד רוני אלסטר

הנאשם הובא ע"י שב"ס וב"כ עו"ד ארז נגה מטעם הסניגוריה הציבורית

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:

הנאשם מבקש לצרף תיק נוסף שקבוע להיום 19908-02-16 הקראתי לנאשם את כתב האישום בתיק זה והוא מודה בו כפי שהוא.

בשלב זה הסניגור מציג לנאשם את כתב האישום בתיק הנוסף, ומסביר לו אותו.

הנאשם:

כל מה שכתוב בכתב אישום זה נכון.

 <#3#>

הכרעת דין משלימה

בהמשך להרשעת הנאשם במיוחס לו בתיק זה ביום 16.2.16, אני מרשיע את הנאשם גם במיוחס לו בתיק המצורף.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ג ניסן תשע"ז, 19/04/2017 במעמד הנוכחים.

<#5#>

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה לעונש:

הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן והורשע בעבירה של גניבה תקיפה כדי לגנוב וגניבה, וכמו כן הורשע בעבירה של הפרת הוראה חוקית כאשר הפר את ההוראה החוקית פעמיים. אדבר על התיק הראשון כאשר מדובר בעבירה חמורה ביותר לשיטת המאשימה. מדובר בפגיעה בקניינו של אדם, וכן פגיעה בבטחונו ושלמות גופו, הנאשם שלפנינו נטל טלפון מקטין בגלידריה כאשר עולה מהתסקיר שהיה שימוש באלכוהול, במהלך זמן שיצא לבילוי עם חבריו.

לא אחת דובר בבתי משפט השונים על החומרה בעבירה של גניבת טלפון כאשר טלפון היום נהיה מרכז חייו של אדם, זכרונותיו אנשי הקשר שלו, תמונות, וכיוב. נמצאים בטלפון ,ולכן הדבר מעצים את עצם החומרה והפגיעה במתלונן בתיק זה.

מעבר לכך כאשר הנאשם הפר הוראה חוקית למעשה בתנאים מגבילים שהיו בתיק זה, הראה מעין זלזול בקביעות ביהמ"ש חוסר משמעת, המאשימה סבורה שיש לטעון למתחם אחד בתיק זה, המאשימה סבורה שהמתחם ההולם בן 10 חודשים ל-24 חודשי מאסר בפועל כאשר אפשר להגיש פסיקה מחר.

ביהמ"ש:

התיק קבוע לטיעונים לעונש היה מקום לצרף פסיקה להיום והדיון יושלם היום.

ב"כ המאשימה:

נקבע בהחלטות ביהמ"ש בעבירת גניבת טלפון מתחם על עבירת גניבת טלפון בין 2 ל8 חודשים.

כמו כן המאשימה לקחה בחשבון את גילו של הנאשם, הנאשם כבן 27, נסיבות חייו כפי שעלו מהתסקיר. הנאשם ללא הרשעות קודמות ולכן המאשימה סבורה שיש לקבוע עונשו ברף התחתון של המתחם אנו עותרים למאסר בפועל ברף התחתון של המתחם, מאסר על תנאי ממושך מרתיע התחייבות וקנס.

אין לנאשם הרשעות קודמות.

ב"כ הנאשם לעונש:

כתב האישום מייחס לנאשם תקיפה כנגדו וגניבה. לענין העונש עבירת התקיפה כדי גניבה מגלמת את עבירת הגניבה, וכן לענין העונש אני סבור שאי אפשר ולא צריך לפצל מתחמים, מדובר באירוע אחד, התקיפה מגלמת את עבירת התקיפה, צריך לעשות הפרדה. לגבי האירוע עצמו מדובר באירוע אחד לפני שנתיים שנת 2015, שנה וחצי, כאשר לא מדובר באירוע מתוכנן, אין נזק, הפלאפון הוחזר למתלונן, מתחם הענישה אני סבור בין מאסר על תנאי למספר חודשים שירוצה בעבודות שירות. מציג פסיקה של ביהמ"ש המחוזי ת.פ. 25488-08-14 מדובר ב3 נאשמים כאשר יש 5,6 אישומים של תקיפה לשם גניבה, כל האישומים האלה המאשימה בהגינותה לא הוסיפה את עבירת הגניבה כנוספת, מדובר בנאשמים עם עבר פלילי לא פשוט, לא כמו במקרה שלנו. אני סבור שבנתונים האלה, אני לא מבקש מביהמ"ש לחרוג ממתחם הענישה, אין הליך שיקומי, אני סבור שצריך מתחם תחתון כאשר מדובר בנאשם צעיר בן 27 ללא עבר פלילי, התסקיר מציין בצורה מפורשת את העובדה שהוא סיים בגרות מלאה, עבד באבטחה במזרח ירושלים, היה 3 שנים בסיירת אגוז מפקד ולוחם, שירות המבחן לא רואה שום נתונים עבריינים מסויימים מדובר בהמלצה של 140 שעות של"צ בלבד.

שירות המבחן לא המליץ על אי הרשעה, שזו העתירה המקורית.  לצערי בנתונים שיש פה כרגע, הוא עצור עד תם ההליכים יורדים מעתירה זו. לא צריך להחמיר איתו רק בגלל שהוא עצור, אם היה משוחרר בנתונים האלה, אני מאמין וסבור והפסיקה שהצגתי לביהמ"ש ,רוב הסיכויים ביהמ"ש היה מקבל את המלצת שירות המבחן, ואם לא היה מקבל, ביהמ"ש לא היה משית מאסר בפועל בצורה משמעותית. נסיבות חייו מפורטות בתסקיר, לא אפרט מפאת צנעת הפרט. הנאשם הביע חרטה עמוקה על המעשים שלו, גם שירות המבחן התרשם בצורה אמיתית לכך שהוא לוקח אחריות, בקש סליחה. בנתונים האלה לאור הפסיקה שהצגתי, אני עותר להסתפק במאסר על תנאי והתחייבות לענין מצבו הכלכלי, מדובר בבחור צעיר, יש לו תיק נוסף שאני לא יודע איך יסתיים, מה שברור שהוא לא עובד, לא יעבוד בתקופה הקרובה להשית קנס או פיצוי משמעותי במיוחד שהטלפון הוחזר, אני מבקש בנתונים האלה להסתפק בהתחייבות.

ב"כ המאשימה:

הנאשם היה עצור מיום 2.11 ועד 8.11.15.

גם ב-8.2 עד 9.2.16 הנאשם היה עצור.

הנאשם לעונש:

עורך הדין שלי סיכם את הדברים בצורה די טובה, אין לי הרבה מה להוסיף. אני מביע חרטה על כל הענין הזה, שיקול הדעת לא היה במטבו, לא יודע איך זה קרה. ככל הנראה היה תחת השפעת אלכוהול, זה מסביר לא הכל, אבל את המעשה, אני לא נאחז בזה, טעות כזו לא תחזור ולא חזרה, אני לא חושב שאתן למישהו לפגוע בזכויות בחברה. אין לי יותר מידי מה להגיד.

ב"כ הנאשם:

אחדד נקודה מסוימת לענין התקיפה, מדובר בתקיפה ברף התחתון, יש וידאו של האירוע, זה ההבדל החשוב, רואים שיש פה תקיפה, וזה מכת אגרוף, אין הכאה הוא לא נפל בעקבות האירוע הזה, זה ברף התחתון ויש וידאו. רואים מאוד פשוט הוא לוקח את הטלפון ,נותן מכה ובעקבות המכה לא קורה דבר. אין תקיפה. יש תקיפות יותר חמורות וזה ברף התחתון שאפשר.

<#6#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון חלקי, בביצוע עבירות של תקיפה כדי לגנוב, גניבה, 2 עבירות של הפרת הוראה חוקית. אמנם מדובר ב-2 כתבי אישום שונים אך המאוחר ביניהם נובע מהליכים שננקטו בעקבות העבירות בכתב האישום הראשון, ועל כן ובהתאם לבקשת הצדדים ייקבע מתחם ענישה אחד בהתאם לנסיבות העבירות כפי שיפורטו להלן.

האירוע המרכזי התרחש בחודש נובמבר 2015, כאשר הנאשם ככל הנראה בהיותו תחת השפעת אלכוהול, פנה לקטין בן 16 באותה עת, ודרש ממנו להראות לו את מכשיר הטלפון הסלולארי שלו לצורך התבוננות בתמונה שהקטין הראה לחבריו. אותו קטין סרב, אך הנאשם התעקש על דרישתו עד אשר הקטין נענה לו, וסובב לעברו את צג המכשיר. הנאשם אחז את המכשיר, משך אותו כשהקטין לא הרפה מאחיזתו וניסה למשוך חזרה את המכשיר, אך לאחר שהנאשם משך את המכשיר בחוזקה, הקטין הרפה אחיזתו. מיד בהמשך שאל הנאשם את הקטין אם יש בעיה, והיכה אותו בחוזקה במכת אגרוף לחזהו. בתגובה הקטין הרים ידיו באויר, ואמר לנאשם שייקח את הטלפון בלבד שיניח להם לנפשם, או אז עזב הנאשם את המקום. כעולה מטיעוני הסניגור ומבירור שנערך כעת עם התובעת עולה כי בסופו של דבר הטלפון הוחזר לקטין לאחר תחילת החקירה המשטרתית.

בעקבות זאת נעצר הנאשם למספר ימים, שוחרר לתנאים מגבילים של מעצר בית מלא בפיקוח, כאשר בהמשך הותר לנאשם לצאת מעת לעת לצרכים שונים את מעצר הבית, ולאחר אותן הקלות הנאשם ביצע 2 הפרות בחודש פברואר 2016. הפרה אחת התבטאה בשהיה במועדון בזמן שהנאשם אמור היה להיות בכתובת מעצר הבית, ההפרה השניה התבטאה בכך שהנאשם שהה בכתובת מעצר הבית אך ללא פיקוח.

אכן בפסיקה קיים מתחם של מאסר בפועל לתקופות קצרות לגבי עבירה של גניבת טלפון סלולארי . יחד עם זאת, המתחם נקבע למקרים שבהם דובר בגניבה ללא זיקה של אלימות בין הגונב לבין קורבן הגניבה, ובכך קיים שוני רב בין דפוס המקרים הרלבנטיים לאותו מתחם לבין ענייננו. כאן מדובר באינטרקציה מתמשכת של הנאשם עם בעל הטלפון כאשר הנאשם מפעיל כח מתמשך עד שבעל הטלפון מוותר על החזקתו את המכשיר ובהמשך למרות שהנאשם הצליח ליטול את הטלפון מבעליו, הוא אף מכה את אותו קטין במכת אגרוף לחזהו. יש לשים את הדגש על כך שקורבן העבירה היה קטין בן 16, כאשר אמנם לא נגרם לו כל נזק מהמעשה, ואף לא נפל אך עדין מכת אגרוף בחוזקה בחזה הינה תקיפה שבחובה לגרום לנזק שלא לדבר על נזק של ממש. חשוב לציין אף את חששו הרב של הקטין ממעשיו של הנאשם אשר ויתר על הטלפון בלבד שהנאשם יניח לו ולחבריו לנפשם. בד בבד בהקשר הרכושי נטו הרי שהנאשם בסופו של דבר לא גרם לנזק, שכן הטלפון הוחזר לבעליו אם כי זאת רק לאחר המעורבות המשטרתית.

מסתבר כי הנאשם גם מעל בהמשך באמון ביהמ"ש ופעמיים הפר את תנאי שחרורו עבירות של הפרת הוראה חוקית בדגש על שחרור בתנאים מגבילים מגלמות זלזול בהוראות ביהמ"ש וכאמור מעילה באמון שנותן ביהמ"ש במי שהאלטרנטיבה לתנאים המגבילים הינה מעצרו שלא לדבר על כך שתנאים מגבילים מסוג זה נועדים לא אחת לסכל סיכון הנובע מהמשוחרר בתנאים אדרבה במקרה זה שמדובר במי שביצע תקיפה בנסיבות שתוארו.

בשים לב לכלל הנסיבות של האירוע שתוארו ובאבחנה משמעותית לחומרה מהפסיקה לענין גניבת טלפון נטו סבורני כי יש מקום לקבוע מתחם כולל במקרה זה שתחילתו ב-6 חודשי מאסר בפועל וסופו ב-24 חודשי מאסר בפועל, כאשר לצד זאת יש להטיל מאסר על תנאי ובמידת הצורך רכיבים כספיים.

בתוך המתחם עומדות לזכות הנאשם שורה של נסיבות מקלות, ראשית הוא הודה במיוחס לו. שנית, אין לחובתו כל עבר פלילי. בנוסף למרות רקע חיים קשה הנאשם הצליח לשרת שירות צבאי מועיל ביותר, ובהמשך השתלב בשוק התעסוקה . אמנם הוא נעצר לאחרונה אך כל עוד הדבר לא הניב הרשעה הרי שאין להניח זאת לחובתו. בנוסף, שירות המבחן טרם מעצרו של הנאשם בתיק הנוסף הגיש תסקיר חיובי ביותר אשר כולל המלצה לענישה נמוכה באופן לא מוצדק מהמתחם, בהעדר כל טיפול בבעיית האלכוהול שכנראה הוותה רקע לאירוע המרכזי, אך עדין על ביהמ"ש לקחת בחשבון במידת מה הקלה זו בין שיקוליו לעונש .

בשים לב לכל האמור סברתי כי יש מקום לגזור על הנאשם מאסר ברף התחתון של המתחם שצוין, כאשר בהיבט הכספי כאשר הנאשם לא הפיק תועלת ממעשיו ולא גרם לנזק קבוע לבעל הטלפון סבורני כי ניתן לקבל את עמדת ההגנה בדבר הסתפקות בהתחייבות להימנע מעבירה.

סוף דבר אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל של 6 חודשים החל מהיום ובניכוי ימי מעצר רלבנטיים לתיקים שבפני: 2.11.15 עד 8.11.15, וכן 8.2.16 עד 9.2.16.
2. מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה שעניינה תקיפה.
3. מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר והתנאי שלא יעבור כל עבירה שעניינה גניבה.
4. מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי שלא יעבור כל עבירה שעניינה הפרת הוראה חוקית בין צו ביהמ"ש ובין הוראה חוקית אחרת.
5. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 3000 ₪ להימנע במשך שלוש שנים מהיום מלעבור כל אחת מהעבירות נשוא המאסרים המותנים לעיל. לא יחתום על ההתחייבות, ייאסר למשך 7 ימים.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בלוד בתוך 45 יום.

<#7#>

ניתנה והודעה היום כ"ג ניסן תשע"ז, 19/04/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סופיה עטיה