1. כתב ההגנה בסעיף 10 מעלה טענה לפיה דין התביעה להמחק על הסף בהעדר סמכות מקומית עקב תנאי בהסכם ההעסקה הקובע כי בית הדין המוסמך הבלבדי הוא ברמאללה וכי הדין החל הוא הדין הירדני.
2. בתאריך 25/7/16 הגיש התובע עמדתו לטענה ובתאריך 9/11/16 הוגשה עמדת הנתבע .לאחר מכן הוגשו עוד עמדות הצדדים בכתבי טענות נוספים נוכח הגשת ההסכם בערבית ותרגומו. כל כתבי הטענות והאמור בהם נשקלו בהחלטה זו .
3. העובדות הרלוונטיות : התובע תושב שטחים שאינו נושא ת.ז. ישראלית היה בעל היתר לעבוד בישראל . הנתבעת עמותה שכתובתה בהר הזיתים בירושלים .מקום עבודת התובע בא-טור בירושלים.
4. הנתבעת הגישה את ההסכם עליו היא נסמכת שבו- בתרגומו של סע' 11 בו נכתב:"הצדדים מצהירים כי כל מחלוקת או סכסוך שנוצרו ביניהם בגין הסכם זה ימצאו פתרון בהתאם להוראות דין העבודה הירדני בלבד, וכי מצהירים הצדדים כי כל מחלוקת או סכסוך שנוצרו בגין הסכם זה- הרי שבתי הדין שבאזור רמאללה היא היחידה בעלת הסמכות המקומית לפתור מחלוקות או סכסוכים אלה".(דגש שלי ש.ש.)
5. התובע טען שהחתימה על ההסכם לא ברורה אך לא הכחיש את תחולת ההסכם בין הצדדים.
6. הנחת המוצא של החלטה זו היא כי ההסכם חל בין הצדדים.
7. לעניין זה יפים ככפפה ליד דבריה המלומדים של כב' השופטת רחל בר"ג הירשברג בהחלטה מיום 16/12/12 בעניין סע (י-ם) 18580-08-11‏ ‏ חמדי סלימאן דאוד נ' הקונסוליה הכללית של ספרד בירושלים (פורסם בנבו) וכלשונה:

"מקריאת תנית השיפוט שלעיל עולה כי היא אינה נוקטת בלשון המייחדת את סמכות השיפוט של בתי המשפט בספרד. עם זאת, אין בכך די כדי לקבוע כי מדובר בתנית שיפוט מקבילה, שכן המדובר בהוראה המנוסחת באופן חיובי והיא מתייחסת לדין שיחול במקרה של מחלוקת בין הצדדים.

9. גישת המשפט הישראלי היא כי:

"אין בכוחו של הסכם בין הצדדים לשלול מבית משפט בישראל את סמכות השיפוט, עם זאת, ככלל, יכבד בית המשפט תניית שיפוט מוסכמת בין הצדדים ויפעיל את שיקול דעתו להימנע מלהחיל את סמכותו במקרה שקיימת בין הצדדים תניית שיפוט ייחודית זרה...". (רע"א 3144/03 אלביט הדמיה רפואית בע"מ – Harefuah Servicos de Saude S/C Ltda. פ"ד נז(5) 414 (2003) להלן: עניין אלביט).

סטייה מהכלל האמור אפשרית אם מתקיימות נסיבות מיוחדות (עניין אלביט).

בע"ע (ארצי) 418/06 חיים נחושתן – קלאסיקה אינטרנשיונל בע"מ [פורסם בנבו] (17.1.2011)) הכיר בית הדין הארצי לעבודה בהתחמקות מתחולת דיני העבודה והמיסוי הישראליים כסיבה מיוחדת שלא לכבד תנית שיפוט ייחודית שהקנתה לבית משפט זר את סמכות השיפוט והחלת הדין הישראלי בניגוד לרצון הצדדים. באותו עניין קבע בית הדין הארצי כי:

"שאלת הדין הזר הבא במקום משפט העבודה המגן הישראלי כדין היחס שבין עובד ומעביד, צריכה להיחרץ גם בהתחשב בהסכמתם המפורשת של הצדדים אך ורק כאשר קיימת הסכמה ובחירה אמתית של אותו דין מתוך הכרה קודמת שלו ומודעות להוראותיו".

עוד נפסק כי:

"משפט העבודה המגן, או לפחות חוקיו, איננו בר התניה כל עוד לא הובטחו כראוי בהסכם מראש ולא בדיעבד זכויות היסוד של העובד על פי חוק המגן בדומה לדין הישראלי ולא פחות מכך...".

רוצה לומר: הצדדים אינם יכולים להסכים על תחולתו של דין זר, ובשינויים המחויבים, על פורום התדיינות זר, אם אינם מודעים לתוכן דין זה ואינם חפצים, באמת ובתמים, להחילו עליהם. יש לזכור כי קביעה זו, שהנה הצדקה לסטייה מהכלל שיש לכבד תניות שיפוט זרות, נאמרה על רקע קיומם של יחסים מיוחדים בין הצדדים – יחסי עובד מעביד שהפסיקה כבר הכירה בפער הכוחות ביניהם וכתוצאה מכך, ביכולת המיקוח המוגבלת של העובד ביחסים אלה.

10. בענייננו, התובע טוען כי לא בחר מדעת את תחולת הדין הספרדי ואף רומז כי לא ברור מה מעמד החוזה בו נקבעה תנית השיפוט הזר. כידוע, תנית שיפוט תהא ברת תוקף רק אם היא כלולה בהסכם שהוא עדיין בר תוקף בין הצדדים.

1. באשר להסדריו של הדין הספרדי ובאשר לשאלה האם "חוק החוזים של המגזר הציבורי" הספרדי מקנה לתובע הגנה דומה או שוות ערך לזו של חקיקת המגן הישראלית איננו יכולים בשלב זה ליתן מענה, שכן לא הונחה בפנינו תשתית ראייתית כלשהי בעניין. לשון אחרת, המדובר בעניינים המחייבים ברור עובדתי מקיף והבאת ראיות ולא ניתן להכריע בהם במסגרת בקשה לסילוק על הסף. אשר על כן ובשלב זה, אין מקום לדחיית התביעה על הסף. שאלות אלה יתבררו כחלק מההליך העיקרי. "(דגש שלי ש.ש.)
2. אף אני סבורה כי חרף תניית השיפוט בסעיף 11 להסכם שהגישה הנתבעת ,ראוי שיתברר בבית הדין בישראל שכן העבודה בוצעה בישראל, המעסיק בישראל –כך מופיע בראש החוזה ובהגדרת הצד לו."בירושלים" ואין די שמדובר בעובד פלסטיני. את תחולת הדין הירדני ניתן להוכיח שכן דין זר טעון הוכחה , בהליך העיקרי שינוהל. הנתבעת תוכל להוכיחו. סעד זה אינו נשמט מידה מכח דיני החוזים ודיני הראיות.
3. מנגד ,סעיף 4 להסכם מגדיר את התמורה לפי "שקל" בניגוד לטענה על תשלום בדינר. עוד כתוב בסע' 4 על משכורת שתהיה כפופה למס הכנסה ומיסים אחרים על פי חוק ולא כתוב איזה חוק של איזו מדינה . מאחר ותלושי השכר שצורפו לכתב התביעה אינם מתורגמים, בשלב זה אין בידנו כל ראיה השוללת שהמס שולם לישראל. הצדדים לא טענו בעניין ולכן לשון ההסכם מצביעה על מירב הזיקות מבחינה חוקית לישראל.
4. זאת ועוד ,באשר לשאלה אם בית דין זה הנו הפורום הנאות לברור תביעתו של התובע נפסק בעניין ע"ע 723/07 עו"ד מחאג'נה מחמוד קאסם – עמותת מרכז הדמוקרטיה וזכויות העובדים [פורסם בנבו] (6.7.2009) והאסמכתאות שם, כי:

"..בית הדין בישראל יגיע למסקנה כי אינו הפורום הנאות לדון בתביעה במקרים חריגים בלבד, כאשר מוכח בעליל כי קיים פורום אחר אשר זיקת הצדדים אליו רבה יותר. לאחרונה, לאור ההתפתחויות שחלו באמצעי התחבורה ובדרכי התקשורת המודרניים, גוברת הנטייה לצמצם את היענותן של הערכאות בישראל לטענת פורום לא נאות המועלית בפניהן. עוד חשוב לציין, כי נטל השכנוע בדבר קיומו של פורום נאות זר מוטל על הטוען לקיומו של פורום כזה. בבחינת שאלת הפורום הנאות קיים יתרון ראשוני לתובע שפנה לערכאה מוסמכת..." (סעיף 22 דגש שלי ש.ש.).

1. על כן זיקת הצדדים לבית הדין לעבודה בישראל כפורום נאות , אינה נפגמת כתוצאה מסע' 11 בחוזה , נוכח הפסיקה לעיל. העבודה בוצעה בישראל ע"י עמותה בישראל, על פי היתר עבודה ישראלי. לעניין זה בדבר מירב הזיקות ראה גם בג"ץ 5666/03 עמותת קו לעובד – בית הדין הארצי לעבודה (פורסם בנבו).
2. נוכח האמור הבקשה לדחיה על הסף בשל תניית השיפוט או חוסר סמכות ,נדחית.
3. לאחר ששקלתי שאלת ההוצאות מצאתי כי זו תידון בהמשך בשלבי ההליך או בסופו לפי התנהלות הצדדים בין היתר נוכח שגיאות עובדתיות שהיו בכתבי הטענות שאינן מצדיקות בשלב זה השתת הוצאות על הנתבעת.
4. יודגש כי על התובע להגיש תרגום תלושי שכר עד ל 10/9/17. שכן בדיון הקדם תידון גם פשרה . הגם שערבית שפה רשמית נקבע בפסיקה כי לשם ייעול הליכים רשאי בית הדין להורות לצד לתרגם מסמכיו. כך גם עשתה הנתבעת משנתבקשה.
5. יישלח בפקס.

ניתנה היום, י"ב אלול תשע"ז, 03 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.