1. ביום 3.9.2019 ניתן פסק הדין בהליך הנוכחי. בפסק הדין ניתן סעד של צו מניעה כדלקמן:

"ניתן בזה צו האוסר על הנתבעת להקים או להציב מבנים, לרבות מבנים ארעיים, על גג מבנה הנתבעת ברחוב התמיד 6 (גוש 30739 חלקה 1). כמו כן, נאסר על הנתבעת לקיים על הגג אירועים הכוללים הגשת מזון או כאלה הטעונים רישיון עסק. למען הסר ספק יובהר שאין באמור בפסק הדין או בצו זה כדי להתיר פעילות שלא בהתאם להוראות כל דין." (פסקה 36 לפסק הדין)

2. ביום 3.10.2019 הגישה הנתבעת בקשה לעכב את ביצועו של צו המניעה האמור, וזאת למספר מוגבל ומצומצם של ארבעה אירועים, הראשון בתאריך 12.10.2019 והאחרון ביום 25.11.2019. הנתבעת ציינה בבקשה כי מדובר באירועים שהוזמנו לפני כשנה, באופן שהזמן שנותר אינו מאפשר להסב את האירוע למקום אחר. עוד צוין כי מדובר באירועים של משפחות המתגוררות בחו"ל וכל ההכנות לשהייתן בארץ, לרבות סידורי האירוע עצמו, הסתיימו זה מכבר. הנתבעת ציינה את עגמת הנפש העשויה להיגרם להם, ועל הרקע האמור ביקשה להתחשב באופן פרטני באירועים האמורים לעיל ולאפשר לה לחרוג באופן קצוב מהוראות צו המניעה. הנתבעת הוסיפה כי תהא קשובה לרגשות התובעים ותפעל למזער ולמנוע פגיעה בפרטיותם וברווחתם.

3. התובעים הגישו תגובה לבקשה. בתגובה נטען כי בימים אלה מקימה הנתבעת מבנה על הגג – הגם שצוין כי אפשר שמדובר בסוכה הנבנית לרגל חג הסוכות הקרב ובא. עוד נטען בתגובה כי הסעד הכספי שנפסק בפסק הדין טרם שולם לתובעים, וכי הנתבעת לא פירטה מדוע לא פעלה מראש ליידע את המזמינים על האפשרות שיינתן פסק דין. יחד עם זאת, התובעים נכונים היו להסכים לקיום האירועים שפורטו בבקשה בכפוף למספר תנאים שפורטו על ידם, ובהם, התחייבות בכתב של הנתבעת שהיא מתחייבת לקיים את הוראות פסק הדין; תשלום הסעד הכספי שנפסק בפסק הדין; התחייבות הנתבעת כי לא תבנה סוכה עתידית אלא לאחר צאת כל יום כיפור; שלא ייבנה מבנה עתידי לטובת האירועים אותם ביקשה הנתבעת לקיים כעת, אלא יוצבו שמשיות בלבד. כמו כן ביקשו התובעים לחייב את הנתבעת בהוצאות הבקשה.

4. בתגובה ציינה הנתבעת כי הסעד הכספי שולם לתובעים ביום 6.10.2019. הנתבעת אישרה בתגובה כי המבנה הנבנה בימים אלה הוא אכן סוכה, המותרת לבנייה ואינה מחייבת קיומו של היתר. הנתבעת הוסיפה כי בקשתה הנוכחית מוגשת לפנים משורת הדין, וזאת כדי "לאפשר לנתבעת להסתגל לאכיפת פסק הדין לאירועים מכאן ולהבא (וכפי שאכן עושה...), אך לאפשר לה את קיום האירועים שהוזמנו ונסגרו עוד בטרם ניתן פסק הדין ולמנוע את ביטולם"(סעיף 4 לתשובה). הנתבעת הוסיפה ביחס לתנאי הנוגע להצבת שמשיות, כי היא מבקשת שיתאפשר לה לקיים את האירועים עם הקירוי שהוזמן ועוצב על ידי המזמינים.

5. הבקשה הנוכחית היא למעשה בקשה להאריך מועד שנקבע בפסק דין. כידוע, בפסיקת בתי המשפט נקבע כי לבית המשפט סמכות טבועה להאריך מועד שנקבע בפסק דין (ראו, למשל, ע"א 10120/16 וולך נ' עמירון סי.טי.אל מימון והשקעות בע"מ, סעיף 4 להחלטת כב' השופט י' עמית (6.3.2019)). יחד עם זאת נקבע כי הסמכות נועדה למקרים חריגים ויוצאי דופן, ובכדי למנוע תוצאות שקשה להשלים עימן (ראו, למשל, בר"מ 10823/07‏‏נור סטאר בע"מ נ' עמותת "פעולה ירוקה", פסקה 12 להחלטת כב' השופט ע' פוגלמן והאסמכתאות שם (30.12.2007)). בעניין שלפניי, הנתבעת ציינה כי היא מסתגלת לאכיפת פסק הדין, וביקשה לצמצם את תחולתו של צו המניעה, כך שייכנס לתוקף במועד שלאחר יום 25.11.2019, באופן שיאפשר לה לקיים ארבעה אירועים שלהם התחייבה זה מכבר. כאמור, התובעים הסכימו לעניין זה, אלא התנו את הסכמתם בתנאים – שנראה שלרובם הסכימה הנתבעת. עיון בבקשה מעלה כי העילה המרכזית לבקשה להאריך את המועד מבוססת על הפגיעה האפשרית בצדדים שלישיים שנערכו לקיום אירוע במקום. במכלול נסיבות העניין, ובשים לב לעובדה שפסק הדין ניתן בתחילת חודש ספטמבר, סבורתני כי יש להיעתר לבקשה. ניתן להניח שמדובר באירועים שנקבעו מראש, ועל כן שינוי המועד בהתראה קצרה עשוי לפגוע משמעותית בצדדים השלישיים שלא היו צד להליך המשפטי. גם על רקע העובדה שהנתבעת הסכימה למרבית התנאים שהציבו התובעים היא משמעותית.

6. בנסיבות אלה ראיתי להאריך את המועד (המיידי) שנקבע בפסק הדין, כך שצו המניעה ייכנס לתוקף החל מיום 26.11.2019. יובהר כי הארכת המועד נעשית לצורך ארבעת האירועים המנויים בבקשה בלבד. עוד יובהר, כפי שנקבע בצו המניעה שבפסק הדין, כי אין באמור בפסק הדין או בצו המניעה כדי להתיר פעילות שלא בהתאם להוראות כל דין.

ניתנה היום, ט' תשרי תש"פ, 08 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.