1. ביום 27/3/15 הנתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע") נסע ברכבו מדגם מרצדס ברחוב שפירא בחיפה בנסיעה אחורנית, על מנת לצאת ממקום חנייתו, הוא סובב את ההגה לצד ימין כדי לשבור שמאלה ותוך כדי כך רכבו פגע ברכב התובע מדגם הונדה שחנה בצד השני של הכביש עם החלק האחורי השמאלי של המרצדס.

2. רכב התובע נבדק ע"י השמאי מר בן שימול שמעון ביום 11/10/15 (כעבור כ-7 חודשים מיום התאונה) !!! (להלן: "שמאי התובע").

3. שמאי התובע הכין חוו"ד מיום 21/10/15 והעריך את הנזקים שנגרמו לרכב התובע בסך 7,300 ₪ בתוספת 1,241 ₪ בגין מע"מ וקבע שנגרמה ירידת ערך לרכב התובע בשיעור 3% בסך 1,761 ₪ וגבה מהתובע סך 877 ₪ בגין שכר טרחתו (בסה"כ: 11,179 ₪).

4. התובע דרש מהנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") את הנזקים שנגרמו לו כמפורט בחוו"ד של שמאי התובע והנתבעת שילמה לו סך 6,299 ₪ בלבד, לפי הפירוט הבא:

הנתבעת הכירה במוקד 2 דלתות בלבד ואישרה:

סך של 1,771 ₪ בגין פחחות

סך של 1,600 ₪ עבור צבע

סך של 40 ₪ עבור חומר עזר

סך של 1,350 ₪ עבור דלת

סך של 997 ₪ בגין ירידת ערך לפי 1.7%

אושר 1/3 מסכום המע"מ לפי אישור רו"ח שהומצא ע"י הנתבעת.

5. התובע הגיש תביעה קטנה כנגד הנתבעים בגין ההפרש בין הסכום שנקבע בחוו"ד שמאי התובע בסך 11,179 ₪ לבין הסכום ששולם בפועל ע"י הנתבעת בסך 6,299 ₪ בתוספת 500 ₪ עבור הוצאות נוספות.

סכום התביעה הסתכם בסך 5,381 ₪.

6. ביום 9/2/16 התובע מכר את רכבו לצד ג' וביום 10/2/16 הוא הגיש את תביעתו הקטנה הנ"ל.

7. הנתבעת הצליחה לאתר את פרטי צד ג' אשר רכש את רכב התובע.

8. השמאי מר סולומון גיא (להלן: "שמאי הנתבעים") בדק את הרכב כשהוא בחזקת צד ג' ועיין בחוו"ד התובע והכין חוו"ד נגדית אשר העתק ממנה הוגש וסומן כמוצג נ/6 (להלן: "חוות דעת הנתבעים").

9. שמאי הנתבעים עשה הפרדה בחוות דעתו בין הנזק שנגרם לדלתות רכב ההונדה שהוערך בסך 4,990 ₪ בתוספת 1/3 מע"מ וירידת ערך בסך 296 ₪ (בסה"כ 5,568 ₪) לבין הנזק למוקד ימיני אחורי שהסתכם בסך 2,737 ₪ (כולל 1/3 מע"מ וירידת ערך בסך 296 ₪).

10. המחלוקת בין הצדדים היתה סביב שאלת הנזק בלבד, כאשר מוסכם שהאחריות לאירוע התאונה מוטלת על הנתבע במלואה.

11. הטענה העיקרית של הנתבעת הסתכמה בכך שמוקד הנזק האחורי אינו קשור לתאונה וכי הנתבעים אינם חייבים לפצות את התובע בגינו.

12. בישיבת ביהמ"ש מיום 26/10/16 העידו שני הנהגים ואביו של התובע ושני השמאים.

דיון והכרעה:

13. התובע העיד כי המכה לא היתה נקודתית, וכי היא היתה לאורך כל רכבו מצד ימין.

התובע נחקר על השריטה שהופיעה בתמונה על הפגוש הימיני האחורי לרכבו והשיב שהוא לא תבע את הנזק הנ"ל, וכי הנזק שמופיע מאחורי הגלגל האחורי הוא לא קשור לתאונה, וכי הוא תובע את הנזק מהגלגל האחורי וקדימה ואף לטענתו, עד כמה שזכור לו, הרכב נמכר מבלי לתקן את הפגוש האחורי.

14. לעומת גרסת התובע הנ"ל, השמאי מטעמו העיד שהתובע מסר לו בעת בדיקת הרכב, שהרכב היה תקין ושלם ללא תאונה, ולכן הוא אישר את כל הנזקים שהיו בצד ימין, לרבות השריטה והנזק בפגוש האחורי ימיני.

שמאי התובע אף העיד שעלות תיקון הפגוש האחורי הינה בסך 800 ₪ ועוד 200 ₪ בגין שיפוץ, וסך 180 ₪ בגין שכר עבודה, וכי לא נתן ירידת ערך בגין הפגוש האחורי.

15. מכל האמור לעיל, עולה כי התובע כלל בתביעתו נזקים לרכבו שלא נגרמו כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה!!

16. אין להתעלם מהעובדה שרכב התובע נבדק ע"י השמאי לאחר כ-7 חודשים מיום אירוע התאונה(!!!) וכי תביעה זו הוגשה למחרת היום שבו נמכר הרכב לצד שלישי!!!

17. שמאי הנתבעים אף העיד שהשריטות בדלתות ההונדה למטה, בכנף האחורית ובמגן האחורי הן שטחיות וכי הן נגרמו לאחר אירוע התאונה נשוא תיק זה.

18. בנסיבות אלה, ולאור העדויות שנשמעו, ביהמ"ש מעדיף את האמור בחוו"ד של הנתבעים על חוו"ד התובע וקובע שהנזק שנגרם להונדה ולתובע מסתכם בסך 5,568 ₪, בתוספת סך 877 ₪ בגין שכ"ט שמאי התובע ובסה"כ 6,445 ₪, כאשר הנתבעת שילמה לתובע סך של 6,299 ₪ וכי מגיע לתובע סך של 146 ₪ שיש לקזזו מסכום ההוצאות המגיעות לנתבעים.

19. היה מקום לחייב את התובע בהוצאות משפט בגין התביעה, אולם ביהמ"ש מחליט לא לעשות צו להוצאות מעבר לסך 146 ₪ שקוזז כאמור לעיל.

20. לסיכום, אני מורה על דחיית התביעה.

המזכירות תמציא העתק מפסק דין זה לצדדים בדואר רשום ותסרוק את המוצגים ת/1-ת/7

ו-נ/1-נ/7 בתיק.

ניתן היום, ד' טבת תשע"ז, 02 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.