1. לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, בקשה לפי ס' 18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006.

הבקשה לאישור תובענה ייצוגית

2. המבקשים הגישו נגד המשיבה, רשות מקרקעי ישראל, בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה בטענה שהמשיבה גובה גביית יתר של דמי היוון מבעלי נכסים המצויים באזור עדיפות לאומית הזכאים לחידוש יובל חכירה או יובל מוקדם, זאת בשל אי יישומה של מדיניות ההנחות שהותוותה ע"י ממשלת ישראל ומועצת מקרקעי ישראל בכל הקשור לדמי היוון של מקרקעין המצויים באזור עדיפות לאומית וקו עימות ("הנחת אזור"). נטען בבקשה כי התנהלותה של המשיבה מקימה למבקשים עילת תביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט, הטעיה, הפרת חובה חקוקה ורשלנות, מכוחן הם זכאים לסעד של השבת הסכומים שנגבו ביתר עקב אי מתן הנחת אזור, פיצוי בגין נזק לא ממוני, וכן עדכון מערכות המשיבה לענין אזורי עדיפות לאומית/קו עימות.

3. הקבוצה הוגדרה בבקשת האישור כ"כל בעל זכויות בנכס תעשיה, מלאכה ו/או תיירות המצוי באזור עדיפות לאומית, כהגדרתם בהחלטות המועצה בעניין דמי היוון מופחתים ("החלטות מדיניות אחידה") אשר בשבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור חידש יובל חכירה (לרבות יובל מוקדם) ו/או היה זכאי לחידוש יובל (לרבות יובל מוקדם) ולא קיבל ו/או לא הוצעו לו ההפחתות המגיעות לאזור עדיפות לאומית".

4. המשיבה הגישה תגובתה לבקשת האישור. בתשובתה טענה שיש להבחין בין שתי תתי קבוצות: תת קבוצה ראשונה, אשר חבריה ביצעו עסקת יובל חכירה/חידוש יובל בנכס המצוי באזור עדיפות לאומית/קו עימות ולא קיבלו בפועל הנחת אזור, אף שהיו זכאים לכך. צוין כי מדובר בקבוצה קטנה של חוכרים אשר לא קיבלו את הנחת האזור שהיו זכאים לה כתוצאה מטעות אנוש של פקידים בשני מחוזות, אשר לא היו מודעים לכך שהנכסים של אותם חוכרים מצויים באזור עדיפות לאומית/קו עימות [להלן –קבוצה א]. צוין כי המשיבה פעלה מיד לאיתור חברי הקבוצה ולהשבת הכספים שנגבו מהם ביתר, וסמוך לדיון הראשון השיבה לשמונה חוכרים שנמנו עם קבוצה זו סכום כולל של כ-4 מיליון ₪; תת קבוצה שניה, אשר חבריה ביצעו עסקת היוון יתרת תקופת החכירה ולא קיבלו הנחת אזור [להלן – קבוצה ב]. בעניינה של קבוצה זו טענה המשיבה כי על פי החלטות ממ"י ונהלי המשיבה, הנחת האזור אינה חלה על עסקאות של היוון יתרת תקופה – להבדיל מעסקת יובל חכירה/חידוש יובל/יובל מוקדם. לפיכך טענה כי קבוצה זו מחוסרת עילה.

הבקשה לאישור הסדר הפשרה

5. לאחר הגשת כתבי הטענות ובהמלצת בית המשפט פנו הצדדים להליך גישור לפני כב' השופטת (בדימוס) אורית אפעל-גבאי, בעקבותיו הגישו לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה. הצדדים ציינו בהסדר כי הסכמותיהם אינן משקפות הסכמה של מי מהצדדים לטענות הצד שכנגד ואלה נועדו לצרכי פשרה בלבד.

6. הצדדים ציינו בבקשה כי במסגרת הגישור נעשה מאמץ של המשיבה לנקוט פעולות שימנעו הישנות התקלות שאירעו בעניינה של קבוצה א, נערכו בדיקות של התיקים הרלוונטיים והופקו לקחים. עוד צוין כי במסגרת מעברה למערכות מחשוב חדשות פועלת המשיבה להטמיע במערכותיה חיבור לטבלת אזורי עדיפות לאומית המתפרסמת מעת לעת ע"י משרדי הממשלה הרלוונטיים, והמאושרת ע"י מועצת מקרקעי ישראל. צוין שהפעלתן של אותן מערכות, תסיר כל חשש לתקלה מן הסוג שאירע בעניינם של חברי הקבוצה.

7. עוד במסגרת הגישור בדקה המשיבה באופן פרטני את כל העסקאות אשר בוצעו בתקופה הרלוונטית ומצאה עוד עשר עסקאות חידוש חכירה נוספות בהן לא ניתנה לחוכרים, חברי קבוצה א, הנחת אזור בסכום כולל של 480,183 ₪, לא כולל מע"מ. לגבי קבוצה זו, הוסכם כאמור כי יושבו להם כל הסכומים ששילמו ביתר.

8. באשר לקבוצה ב –חוכרים שביצעו היוון יתרת תקופת החכירה כשהיה באפשרותם לבצע חידוש יובל במחיר נמוך יותר – הובהר כי בינתיים השתנה המצב החוקי בעקבות ביטול החלטת ממ"י 1478, וכיום לא ניתן לבצע היוון יתרת שנים כאשר נותרו שבע שנים ופחות לסיום תקופת החכירה.

9. לגבי קבוצה ב, הסכימו הצדדים, בהמלצת המגשרת, כי המשיבה תשיב לחברי הקבוצה 70% מההפרש בין התשלום ששילם כל חבר קבוצה בגין היוון יתרת השנים לבין התשלום שהיה משלם בגין חידוש יובל עם הנחת אזור. צוין בבקשה כי קבוצה ב מונה 56 חברים וסכום ההשבה בעניינה מסתכם בסך 1,626,511 ₪ לא כולל מע"מ.

10. הצדדים הסכימו, אפוא, כי תוך 60 יום מיום מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה, תשלח המשיבה הודעות לחברי שתי הקבוצות על זכאותם לקבלת הכספים. כן הוסכם כי המשיבה תשלם לכל אחד מחברי הקבוצה את תשלומי היתר המגיעים לו תוך 45 יום מן היום בו ימציא את המסמכים הדרושים לשם ביצוע התשלום. רשימת החוכרים הזכאים לתשלום, וסכומי זכאותם, הופקדה בידיו הנאמנות של ב"כ המבקשים ואף הוגשה לבית המשפט.

11. לענין מעשה בית דין הוסכם כי פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה יהווה מעשה בית דין לגבי המבקשים וכל חברי הקבוצה בהתייחס לכל העילות הנטענות בבקשת האישור.

12. הצדדים המליצו כי שיעור הגמול למבקשים יעמוד על סך של 48,000 ₪ בתוספת מע"מ, ויחולק ביניהם בחלקים שווים, ואילו שיעור שכ"ט בא כוחם יעמוד על סך 480,000 ₪ בתוספת מע"מ.

פרסום ההסדר והעדר התנגדויות

13. בהחלטתי מיום 15.7.18 הוריתי על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה בעיתונות. במסגרת ההודעות שפורסמו פורטו הגדרת הקבוצה ועיקרי הסכם הפשרה. צוין כנדרש כי כל מי שנמנה עם הקבוצה, כמו גם הגופים הזכאים לכך על פי החוק, רשאים להגיש התנגדות לבקשה. עוד הוריתי בהחלטתי על משלוח הבקשה לממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן. לאחר הפרסומים לא הוגשו התנגדויות, ואף לא אחד מבין חברי הקבוצה ביקש שלא להימנות עמה לעניין הסדר הפשרה.

14. יוסף כי בבקשה לאישור הסדר פשרה צוין כי הסדר הפשרה נבחן ע"י נציגי היועץ המשפטי לממשלה עוד במהלך גיבושו ואלה סברו כי ההסדר עומד בדרישות המהותיות של חוק תובענות ייצוגיות, ולפיכך לא נדרשת הגשת עמדת היועץ המשפטי לממשלה להסדר.

15. לאור טיבו של ההסדר המתייחס למספר מצומצם של חברי קבוצה ידועים, ולסכומי השבה ידועים, לא ראיתי צורך במינוי בודק.

תיקון ההסדר

16. בעת הדיון בהסדר, ולאור סכומי ההשבה הגבוהים בהם מדובר, הוצע לצדדים כי יוסכם שמעשה בית דין כמפורט בהסדר לא יחול על חבר הקבוצה שלא קיבל תשלום על פיו, בין מחמת שלא אותר ובין מחמת שבחר למצות את זכויותיו (לגבי קבוצה ב). בהמשך לכך תוקן ההסדר ונקבע בו כי פסק הדין יהווה מעשה בית דין רק לגבי חברי קבוצה אשר קיבלו פיצוי על פי הוראות ההסדר. עוד נקבע כי חבר קבוצה שלא יעביר למשיבה את הפרטים הנדרשים לביצוע התשלום בתוך שנה מקבלת הודעת המשיבה, לא יזוכה בסכום ההשבה (ולא יחול בעניינו מעשה בית דין).

דיון והכרעה

17. לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה המוצע, הגעתי למסקנה כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ולפיכך יש לאשרו. הסדר הפשרה מעניק לחברי קבוצה א השבה מלאה של סכומי היתר ששילמו בגין אי קבלת הנחת אזור. באשר לחברי קבוצה ב הסדר הפשרה מעניק השבה של 70% מן הסכום שבמחלוקת. יחד עם זאת, הוא אינו חוסם את דרכם מלמצות את זכויותיהם במסגרת תביעה אישית, והוא מעניק לכל אחד מחברי הקבוצה זכות בחירה אם להצטרף להסדר ולקבל את סכום הפשרה, או שלא לקבלו ולשמור על זכות תביעתו. מדובר אם כן בהסדר מיטבי לחברי הקבוצה, הנותן מענה מלא לעניינה של קבוצה א ומענה ראוי והולם לעניינה של קבוצה ב.

18. התוצאה היא, שאני מאשרת את הסדר הפשרה המתוקן ונותנת לו תוקף של פסק דין.

19. אני מאשרת גם את המלצת הצדדים לעניין שיעור הגמול למבקשים ושכ"ט עו"ד לבא כוחם. זאת בשים לב לטרחה שהייתה כרוכה בניהול התובענה, לסכומי ההשבה ולעובדה שהגשת התובענה שירתה היטב את חברי הקבוצה. הגמול ושכ"ט עו"ד ישולמו בהתאם להוראות הסדר הפשרה.

20. המשיבה תגיש לבית המשפט, עד ליום 1.7.19, דיווח, נתמך בתצהיר, על יישום התחייבויותיה כמפורט בהסדר הפשרה.

21. אני מורה על פרסום הודעה על פסק הדין, בשני עיתונים יומיים נפוצים, תוך 14 יום מהיום. המשיבה תישא בהוצאות הפרסום.

מזכירות בית המשפט תמציא פסק הדין לב"כ צדדים. כן תביא התיק לעיוני ביום 1.7.19.

ניתן היום, י"ז טבת תשע"ט, 25 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.