בפני בית הדין ערעור המערערת על החלטת וועדה רפואית לעררים מיום 8.12.15 אשר קבעה כי למערער לא קמה נכות בגין צלקת שברגלו שנוצרה עקב תאונת דרכים בעבודה מיום 18.3.14.

המשיב טען כי החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת וכי לא נפל פגם משפטי בהחלטתה.

טענות המערער

1. המערער נפגע בתאונת דרכים מיום 18.3.14 (להלן: התאונה). ונגרמו לו נזקי גוף לרבות שבר בברך שמאל. המערער נותח ונדרש לתקופת שיקום ממושכת.

2. בנוסף נותרה למערער צלקת מפגיעה זו. צלקת זו היא נשוא הערעור.

3. לטענת המערער טעתה הוועדה משתיארה את הצלקת וחרף זאת לא זיכתה את המערער באחוזי נכות בגינה. התקנה מציינת דרישה חלופית בדבר היות הצלקת מכאיבה או מכערת. גם הוועדה מדרג ראשון וגם וועדת ערר תארו את הצלקת את אורכה ואת רוחבה ולטענת המערער התיאור נופל בגדר תקנה 75(1)(ב).

4. המערער הגיש צילום ולגרסתו אין מדובר בצלקת בגוון העור כפי שניתן לראות בתמונה שצורפה. יתרה מזאת לדעתו גם אם הצלקת היא כן בגוון העור אין בכך כדי לשלול את היות הצלקת מכערת.

טענות המשיב

1. הקביעה בדבר היות הצלקת מפריעה או מכערת היא קביעה רפואית ומשכך בית הדין אינו רשאי להתערב בה.

2. הוועדה מציינת בממצאים של הבדיקה "... צלקת אורכית באורך 16 ס"מ ברוחב 0.5 ס"מ, הצלקת אינה מכאיבה ואינה יתרה בגוון דומה לגוון העור, ואינה דביקה לרקמות העמוקות...".

הסעיף בו מצויינים הממצאים הוא סעיף 7 "ממצאים בבדיקת הוועדה".

3. הקביעה בסעיף 10 בסיכום המסקנות עולה בקנה אחד עם התיאור בממצאים ולכן גם לא נפלה טעות משפטית בקביעת סעיף הליקוי.

4. נפסק כי רופא היושב בוועדה מוסמך להתייחס לצלקת, אין חובה לכלול מומחה לכירורגיה פלסטית. המשיב הפנה לפסק הדין בעניין ב"ל 48529-09-13 במקרה בו ממצאים כמעט זהים לממצאים של הצלקת בתיק זה, ושם גם נקבע כי לא נפלה טעות משפטית המצדיקה התערבות.

הכרעת הדין

1. התיאור של הוועדה במצאים בבדיקת הוועדה (סעיף 7 לפרוט') מפורטים מאד. הוועדה אינה מתעלמת מטענות המערער אלא בודקת את הדברים וקובעת ממצאים בדיקתיים. "... צלקת אורכית באורך 16 ס"מ ברוחב 0.5 ס"מ, הצלקת אינה מכאיבה ואינה יתרה בגוון דומה לגוון העור, ואינה דביקה לרקמות העמוקות...". ניתן ללמוד על כך שנעשתה בדיקה גם מהמשך הפירוט של הממצאים המתייחסים לדליות. אשר על כן, יש לדחות את הטענה כי הוועדה לא בדקה את המערער. לא למותר לציין כי קביעתה בדבר היות הצלקת דביקה לרקמות מחייבת בדיקה.
2. כמו כן היות הגוון דומה לגוון העור היא קביעה רפואית לחלוטין. הצילום שבפנינו אינו יכול לתת אינדיקציה לעניין דמיון הגוון המחייב הבנה רפואית .זה כאמור באשר מדובר בהחלטה רפואית מובהקת.
3. יש התאמה בין הממצאים בבדיקה, לבין סעיף 10 הסכום והמסקנות הקובע כי "בגין הצלקת הוועדה קובעת סמל ליקוי 75(1)(א) 0%. "
4. נוסח הסעיף - מדובר בצלקות בגוף "שאינן מפריעות, אינן מכערות, וצלקות שאינן גורמות להתרופפות קיר הבטן". התיאור בבדיקה תואם את סעיף הליקוי וגם בכך לא נפלה טעות משפטית.
5. בפסק דין בעניין ב"ל 48529-09-13 אוחיון נ. המוסד לביטוח לאומי קובע כב' השופט צ. פרנקל אף הוא כי הקביעה איזו צלקת הינה בגדר "צלקת מכערת" הינה קביעה רפואית ובתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה. עוד הוא מציין שם כי היות הצלקת נסתרת או גלויה אינה קריטריון הקבוע בתקנה.
6. באשר להרכב הוועדה נקבע מפורשות בפסיקה לרבות בבר"ע 175/06 ברביה נ' ביטוח לאומי על ידי כב' השופט פליטמן, כתוארו דאז, כי "כשהמדובר בצלקת משלא עלתה שאלה בדבר שיקום פלסטי וכדומה די בהרכב שדן בעניינו של המבקש, עליו נמנו כירורג כף יד ופרופ' לכירורגיה". יפים הדברים גם לענייננו עת בוועדה ישב כירורג ודי בכך. עוד נקבע בעניין ברביה כי "חזקה על וועדה רפואית כי בבואה להעניק ציון ודירוג למום מכער פועלת היא כדרכה על פי שי קולים אובייקטיבים כמצופה מצידה בהערכת מצוקה סובייקטיבית. שומה על ועדה רפואית לתת את דעתה לא רק לפגם מכער גלוי כי אם גם למום מוצנע וסמוי בחיי יום יום ובשעות העבודה אך העלול להתגלות בנסיבות חברתיות ובלבוש קל בעת חופשה ונופש..."(דגש שלי ש.ש.) . (דבע מד / 1141-01 צביה וולוסוביץ נ' המוסד).
7. עוד אומר כב' השופט פליטמן כי "..אין דין צלקת על הלחי כדין צלקת הנחבאת בכפלי הברך מאחור לשאלה אם הצלקת מכערת. אשר לשינוי בצבע – מקביעה זו לא עולה בהכרח כי מדובר בשינוי, העולה כדי "כיעור". בעניינו הוועדה תארה את הצלקת כמפורט בסעיף 2 ונימקה מסקנתה להעדר נכות בגינה... מסקנת הוועדה נראית על פניה מבוססת ולא מצאתי כל על בית הדין קמא היה להתערב בה. כך במיוחד לאור העובדה, כי על פי חוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995, הסמכות לקבוע אחוזי נכות , נתונה לוועדה אשר מומחיותה בכך ולא לבית הדין. "(דגש שלי ש.ש.)
8. נוכח כל האמור לעיל, לא נפלו טעויות משפטיות בעבודת הוועדה לא בתיאור הבדיקה ולא בקביעת סעיף הנכות ויישומו. לא נפלה טעות בהרכב הוועדה ודי בכירורג לעניין זה.
9. נוכח הפסיקה לעיל, הערעור נדחה.
10. כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"ד ניסן תשע"ז, (20 אפריל 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.