1. לפני בקשת המבקשת לקציבת מזונות בתם הקטינה שלה ושל המשיב 1 (להלן: "החייב"), ילידת שנת 2008, וזאת ע"פ סע' 128(א) לפקודת פשיטת הרגל.

2. לחייב ניתן צו כינוס על נכסיו ביום 2.3.16.

3. ביום 6.12.11 ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ בו נדרש החייב לשלם סך של 2,300 ₪ למזונות בתו, וכן להשתתף במחצית הוצאות כגון צהרון (עד 500 ₪), קייטנה, חוג, תשלומים לגן/ ביה"ס והוצאות רפואיות חריגות.

4. לטענת המבקשת היא עובדת כמתרגלת בפקולטה לחקלאות וכן משלימה הכנסתה כדוקטורנטית במכללת פרס ומשתכרת סך של כ- 5,000 ₪ לחודש. מתלושי השכר העדכניים שצורפו על ידי המבקשת במסגרת תגובתה עולה כי הכנסתה מגיעה לכל היותר לסך של כ- 6,300 ₪ לחודש.

המבקשת מתגוררת עם בתה בדירה שכורה ומשלמת דמי שכירות בסך של 3,600 ₪ לחודש.

כמו כן נושאת המבקשת בהוצאות כגון: ארנונה (900 ₪ לחודשיים), חשמל (כ- 500 ₪ לחודשיים), מים, גז, צהרון (900 ₪ לחודש).

בנוסף מקבלת המבקשת סיוע כספי מהוריה, בסך של כ- 6,500 ש"ח לחודש.

המבקשת הגישה בקשתה לקציבת מזונות ביום 30.5.16 ובה היא מבקשת להעמיד את סכום המזונות שייקצב על סך של 5,130 ₪ לחודש (בתוספת השתתפות בהוצאות כמפורט לעיל).

5. לטענת החייב הוא עוסק בהוראת מתמטיקה ומשתכר סך של כ- 3,000 ₪ לחודש.
החייב נדרש לשלם לקופת פשיטת הרגל סכום חודשי בהיקף של 300 ₪.

החייב מתגורר בבית הוריו, ולטענתו משתתף בהוצאות בסך של 1,500 ₪ לחודש.

החייב מבקש להעמיד את חיובו ביחס לקטינה ע"ס של 700 ₪ לחודש.

6. המנהל המיוחד סבור כי החייב הינו אדם צעיר ובריא בעל פוטנציאל השתכרות גבוה מהמוצהר, ומשכך עליו למצות כושר השתכרותו ולהשיא את משכורתו.
המנהל המיוחד סבור כי יש להעמיד את חיובו של החייב במזונות בתו על סך של 1,500 ₪ לחודש.

7. סע' 128 (א) לפקודת פשיטת הרגל קובע:

"לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מפושט הרגל על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, רשאי בית המשפט להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון."

לפי סעיף 128 (ב) לפקודה, הקצבה לפי סעיף קטן א דינה כדין תשלום על פי פסק הדין (בע"מ 3897/11 פלוני נ' פלונית (2011)).

בפש"ר (ת"א) 1831/00 פלונית נ' פלוני (2004) הובהר כי -

"סעיף 128 מהווה חלק ממערכת דינים מיוחדת, שעניינה התווית מעמדם המיוחד של דמי המזונות מחד גיסא, ואיזון בינו לבין צרכיהם של הנושים ה"חיצוניים", אשר הנאמן פועל בשמם, מאידך גיסא, הסעיף מהווה מעין פתרון זמני, המאפשר לבית המשפט לקצוב סכומים מהקופה באורח מיידי לטובת בן-משפחת החייב, במזונותיו הוא חב. זאת, כאשר יתרת ההגנה על נושא המזונות מושגת על-ידי מתן דין קדימה לחובות אלו, ועל-ידי ההוראה היחודית, המונעת את תחולת ההפטר על חוב המזונות, על כל המשתמע מכך".

8. אשר לדרך בה שוקל בית המשפט של פשיטת רגל את הבקשות לפי סעיף 128 הובהר כי האיזון בין הצרכים המתחרים נשקל בבית המשפט של פשיטת הרגל בצורה אחרת מהדרך בה הוא נשקל בבית המשפט שקבע את המזונות.

על בית המשפט לפשיטת רגל "למצוא את נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים של הזכאי למזונות, של נושי החייב ושל החייב עצמו" (ע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני (2007)).

במסגרת איזון זה על בית המשפט ליתן דעתו למספר רב של נתונים ושיקולים לרבות היקף חובותיו של החייב, סכום המזונות שעל החייב לשלם מידי חודש, הסכום המצוי בקופת הכינוס, הכנסותיו של החייב, והוצאותיו.

9. בשל הצורך לאזן בין כלל השיקולים הצריכים לעניין, יכול והסכום אשר ייקצב על ידי בית המשפט, יהא נמוך, לעיתים אף משמעותית, מהסכום שנפסק על ידי הערכאה אשר קבעה את המזונות. שכן –

"צרכיו של נזקק המזונות (חשובים כאשר יהיו),בשלב זה, אינם מהווים עוד חזות הכל, ובית המשפט בוחן אף את צרכיהם של הנושים, כאשר מן הראוי ליתן את הדעת על מספרם, סוג נשייתם, מיהותם וסך כל חובותיו של החייב (שאינם נשוא חוב מזונות), לעומת התשלום החודשי המקסימלי שניתן להשית עליו על-פי דין... זאת ואף זאת; כאשר עוסקים אנו בבדיקת חיוב המזונות במסגרת איזון שנעשה על-ידי דיני חדלות הפרעון, חל הכלל הרגיל כי סמכותו של הנאמן (ובית המשפט של חדלות-פרעון, המפקח על מעשיו), להדרש במקרים מתאימים לבדיקה מדוקדקת של פסקי דין וחיובים שנקבעו כנגד החייב, והוא מוסמך, בעת הצורך, "להכנס ולהציץ מאחורי הפרגוד" של פסק-הדין נשוא חוב המזונות; בעניין זה, אין להחלטת בית משפט למשפחה מותר כלשהו על-פני החלטות שיפוטיות של ערכאות אחרות, אשר מן המפורסמות הוא כי זכותו וחובתו של הנאמן לבודקם" (פש"ר 1831/00 (תל- אביב-יפו) אביטל סקס ואח' נ' דוד סקס ואח' תק מח 2004(2), 7067 ע' 7069; וכן ראה - פש"ר (חיפה) 30249-12-10 - ולנטינה נ נ' יבגני פ ואח' . תק-מח 2011(4), 17240 ורבים אחרים).

וכך גם בענין פש"ר (ת"א) 2206/05 בכשי נ' עו"ד חגי (2006) נקבע:

"אין ספק כי מכח מנגנון זה (שעצם מהותו איזון בין החובה לשלם לקטינים לבין צרכי הנושים), משתלמים תכופות סכומים הנופלים בהרבה מאלו שנקבעו בהסכמי גירושין, או אף בידי ערכאה כבית המשפט למשפחה, שמול עיניו עמד אך הסכסוך בין החייב לבין רעייתו לשעבר וילדיהם"

(וכן ראה – רע"א 7210/09 פלוני נ' פלוני (2010)) .

10. לאחר שנתתי דעתי לבקשת המבקשת, תגובות החייב, המנהל המיוחד ותשובת המבקשת, ותוך שנתתי דעתי גם לשיקולים הצריכים לעניין לרבות הכנסות הצדדים הנטענות, צרכי הקטינה וכן בחובותיו של החייב כלפי נושיו ובצו התשלומים שהושת עליו, הריני קוצבת את חיובו של החייב במזונות בתו לתקופה שמחודש ספטמבר 2016 ואילך בשיעור של 1,600 ₪ לחודש.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לצדדים.

ניתן בסמכותי כרשמת.

ניתנה היום, ה' אלול תשע"ו, 08 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.