1. התביעה

בפני תביעה למתן צו עשה שהגישה התובעת שושנה ברוך כנגד הנתבעת – מירה סובול שהיא בעלת הדירה שמעל לדירת התובעת כדלקמן :

1. ליתן צו עשה המורה לנתבעת לתקן לאלתר את הנזק מתוך רצפת דירתה הממוקמת כאמור מעל חדר הרחצה בדירת התובעת וכן להורות כי התיקון יעשה בנוכחות מומחה מטעם התובעת ו/או ליתן כל צו לפי שיקול דעתו של בית המשפט .

2. למתן צו עשה המורה לנתבעת להסיר לאלתר את צינור הביוב אשר עובר בתוך דירת התובעת ובתקרת חדר הרחצה בדירת התובעת ולהורות על שינוי תוואי הצינור כך שיעבור במילוי שתחת לריצוף רצפת הנתבעת וכן להורות כי התיקון יעשה בנוכחות מומחה מטעם התובעת ו/או ליתן כל צו לפי שיקול דעתו של בית המשפט .

3. ליתן צו עשה המורה לנתבעת לתקן לאלתר את הנזק מתוך דירתה הממוקמת מעל חדר השירותים בדירת התובעת הצמוד לחדר רחצה ולהורות כי כל תיקון יעשה בנוכחות מומחה מטעם התובעים ו/או וכן להורות כי התיקון יעשה בנוכחות מומחה מטעם התובעת ו/או ליתן כל צו לפי שיקול דעתו של בית המשפט .

4.ליתן צו עשה המורה לנתבעת להתקין חיבור צינור ניקוז המזגן למערכת הניקוז .

התובעת , בעלת דירה – בעלת זכויות חכירה מהוונת ומתגוררת בקומת קרקע בדירה מספר 1 ברחוב עמינדב 4 בתל אביב.

הנתבעת , בעלת זכויות בדירה מכח צוואה – בעלת זכות חכירה מהוות בדירה הממוקמת בקומה ראשונה מעל דירת התובעת וידועה כדירה מספר 3.

2. ההליך הראשוני -התנהל בבית משפט לתביעות קטנות

זאת לציין כי בשלב ראשון הגישה התובעת תביעה לבית משפט לתביעות קטנות ועתרה לסעד כספי לצד חיוב הנתבעת בתיקון הטעון תיקון ( הלכה למעשה ביקשה צו עשה שאינו בסמכות בית משפט לתביעות קטנות).

בדיון בבית משפט לתביעות קטנות בישיבתו מאוגוסט 2015 הגיעו הצדדים להסכמה למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

לשם הבהירות להלן ציטוט הפרוטוקול והחלטת בית המשפט לתביעות קטנות:

"

לאחר דיון לא פורמלי

הצדדים:

לאחר ששמענו את הסבר בית המשפט, אנו מסכימים להצעת בית המשפט כי ימונה מומחה מוסכם, אשר יבדוק את דירת התובעת ברח' עמינדב 4 דירה 1, ואת דירת הנתבעת ברח' עמינדב 4 דירה 3, וייתן חוות דעת מטעמו, באשר למקור הליקויים אם וככל שקיימים בדירת התובעת, עלות התיקונים, והעבודות ככל שנדרש לבצע בדירת הנתבעת וכאשר קביעותיו בחוות הדעת תחייבנה ותהיינה מכריעות. הנתבעת מסכימה כי ככל שייקבע על ידי המומחה כי מקור הנזילות הוא בדירתה והמומחה ייקבע אילו תיקונים נדרש לבצע בדירתה היא תבצע אותם.

<#2#>

החלטה

לאור הסכמת הצדדים ולצורך הכרעה בתביעה זו ומאחר והשאלה שבמחלוקת היא שאלה שבמומחיות, אני ממנה מומחה מוסכם לשם בדיקת דירת התובעת ברח' עמינדב 4 דירה 1, ואת דירת הנתבעת ברח' עמינדב 4 דירה 3, נשוא כתב התביעה.

זהות המומחה תישלח לצדדים בתוך 7 ימים בדואר.

א. המומחה יתבקש לבדוק את דירת התובעת ואת דירת הנתבעת כאמור לעיל, ולחוות דעתו המקצועית בשאלות:

1. האם קיימים ליקויים בדירת התובעת?

2. האם מקור הליקויים הם בדירת הנתבעת?

3. ככל שקיימים ליקויים כאמור, האם הם ניתנים לתיקון, ואם כן – מה עלות

התיקון?

4. אילו תיקונים נדרש לבצע בדירת הנתבעת ככל שמקור הליקויים בדירת התובעת הם מדירת הנתבעת.

5. המומחה ייתן דעתו לטענת הנתבעת כי צינור המזגן בביתה הוסט על ידי אחר לכיוון דירת הנתבעת וייתן הנחיות בעניין.

ב. המומחה ייפגש עם הצדדים, ישמע את טענותיהם, יקבל וישמע מהם כל חומר או טענה שיבקשו למסור לו, לרבות חוות הדעת שצירפו הצדדים לכתבי הטענות. הבדיקה תתבצע בנוכחות הצדדים. המומחה יהיה רשאי לבקש ולקבל מהם כל חומר שיידרש לו, והצדדים מתחייבים לשתף עמו פעולה.הצדדים יהיו רשאים להעביר למומחה כל חומר רלוונטי שימצאו לנכון.

עובר לקיום הבדיקה, יודיע המומחה לצדדים מהי עלות חוות הדעת ויתחיל בבדיקה רק לאחר שתינתן לו הסכמה בכתב של הצדדים כי הם מסכימים לסכום.

ג. איש הקשר מטעם התובעת תהיה הגב' חגית דוידיאן – בטלפון מספר: 054-6635493.

איש הקשר מטעם הנתבעת תהיה הנתבעת - בטלפון מספר: 052-2247258.

ד. חוות הדעת תומצא לתיק בית המשפט עם עותק לצדדים תוך 60 יום מהיום.

ה. בשלב זה יישאו הצדדים בשכר טרחתו של המומחה בחלקים שווים (חצי-חצי), ובפסק הדין אקבע מי יישא בסופו של דבר, בשכר טרחת המומחה - בהתאם לתוצאות פסק הדין.

קביעת המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו תהא מכרעת.

המומחה יודיע לבית המשפט אם הוא יכול לקבל על עצמו את המינוי, אם אין לו היכרות קודמת עם מי מהצדדים, אם הוא יכול לעמוד בלוח הזמנים שקבעתי, וזאת עד ליום 25/07/2015.

בשלב מאוחר יותר חזרה בה הנתבעת מההסכמה שנרשמה בפרטיכל הדיון בבית משפט לתביעות קטנות. בד בבד נותר בעינו המינוי שמונה המומחה אברהמי על ידי בית המשפט כמומחה ממונה מטעם בית המשפט הגם שלא בהסכמה !.

המומחה אברהמי שמונה מטעם מטעם בית המשפט המציא חוות דעתו ביום 25.11.2015 לאחר שביקר בדירת התובעת ובדירת הנתבעת יום 24.11.2015.

המומחה ערך בדיקה יסודית בהתייחס לכל אחת מטענות ותלונות התובעת בעניין רטיבות.

זאת לציין כי לגבי חלק מתלונותיה קבע כי דירת הנתבעת אינה מהווה מקור לרטיבות כטענת התובעת!.

יחד עם זאת קבע תחת הכותרת "מוקד רטיבות שלישי" כי בחדר השירותים הצמוד לחדר הרחצה בדירת התובעת – נמצאה "רטיבות פעילה" שנמשכת זמן רב ומקורה בדירת הנתבעת. הוא הדין לעניין מוקד הרטיבות הרביעי – בתקרת חדר הרחצה של התובעת – מומחה זה מצא "רטיבות קשה" "רטיבות פעילה שנמשכת זמן רב ומקורה בדירת הנתבעת .

משלא קיבלה הנתבעת את המלצות המומחה מטעם בית המשפט קבעה כבוד השופטת בוסני בשבתה כשופטת בימ"ש לתביעות קטנות כי ככל שהתובעת עותרת לצו עשה שומה עליה להגיש תביעה לבית משפט השלום שכן סעד לצו עשה אינו סעד שמוסמך ליתן בית משפט לתביעות קטנות.

מכאן התביעה שבפני.

3.טיעוני התובעת

לטענת התובעת , אלמנה המתגוררת שנים רבות בדירתה, היא סובלת שנים רבות מרטיבות מתמשכת ומחמירה שמקורה בחדר האמבטיה בדירת הנתבעת .לגרסתה, בעיית הרטיבות בדירתה הולכת ומחמירה .חדר האמבטיה בדירתה התמלא כתמי עובש גדולים הגורמים לריח רע ובעיות בריאות אלא שהנתבעת ממאנת לתקן את הטעון תיקון בדירתה.

התובעת צירפה לכתב תביעתה את מסמכי תיק התביעה שהגישה לבית משפט לתביעות קטנות, את חוות דעת מומחה מטעמה מר דני מועדים ואת חוות דעתו של המהנדס אברהמי שמונה על ידי כבוד השופט בוסני כמומחה מטעם בית המשפט.

עדות התובעת ותצהיר עדות ראשית מטעמה:

התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה . למעשה הלכה למעשה ביקשה לאמץ את חוות דעתו של המומחה אברהמי תוך ביצוע התיקונים עליהם המליץ לאלתר לצד דרישה אותה היא מפנה אל הנתבעת לשינוי מקום הצינור 4 צול העובר דרך דירתה במקום כמצבו המקורי – צינור חיצוני – בקיר החיצוני המנקז את מי הדלוחין.

אשר לצינור ה-4 צול העלתה טענה כי אולצה על ידי המומחה מטעם הנתבעת להסכים שצינור זה יעברו בדירתה .- סעיף 17 לתצהירה. לגרסתה "הכריחו" אותה להסכים שצינור הדלוחין של הבית המשותף יעבור בתוך דירתה . בין כך ובין כך , התביעה בעניין צינור זה הוגשה זמן רב – התובעת סירבה לנקוב במועד העברת הצינור. ככל שעסקינן בטענת כפייה הרי שהתביעה בעניין צינור זה הוגשה באיחור.

מכל מקום לעניין צינור ה4 צול העובר בדירתה שוכנעתי כי צינור זה מהווה חלק מהרכוש המשותף. שינוי מיקומו ותחזוקתו באחריות כל בעלי הדירות בבית המשותף – כל אחד כדי חלקו ברכוש המשותף אלא שמאחר ובתביעה שבפני נתבעה הנתבעת בלבד , ולבעלי הדירות האחרות בבניין המשותף טרם היה יומם בבית המשפט בעניין זה – לא אפסוק לעניין זכויות התובעת בגין מטרד או נזק שיוצר צינור זה שהועבר דרך דירתה.

עדות חגית דודיאן הבת – חגית דודיאן מסרה גם היא תצהיר עדות ראשית מטעם אימה. בפועל עדותה וגירסתה – עדות שמיעה

חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת – דני מועדים :

דני מועדים בחוות דעתו העיד על עצמו שהוא הנדסאי בניין בעל וותק של מעל 35 שנים . התמחותו בשירותי תכנון ומתן חוות דעת בתחום הבניה .

על פי חוות דעתו ביקר בדירה בסוף אוגוסט 2014 ומצא נזקי רטיבות חזקים .

אשר לחוות דעתו של המהנדס אברהמי שכאמור מונה כמומחה מטעם בית המשפט לתביעות קטנות על ידי כבוד השופטת בוסני- נוכח המשקל שמצאתי להעניק לחוות דעת זו אתייחס אליה בפרוט:

מומחה זה בדק את דירת התובעת ביום 24.11.2015.

ממצאיו : באשר למוקד הרטיבות שכונה על ידי התובעת : צינור המנקז את מי מזגן סובול – מומחה זה לא מצא כל רטיבות במוקד זה .

ביחס למוקד הרטיבות השני : רטיבות ונזקים בתקרת דירת התובעת הסמוכה למקרר – קבע שבהתייחס למוקד זה – אין נזק מדירת הנתבעת .

אשר למוקד השלישי – רטיבות נטענת בתקרת חדר שירותים : המהנדס אברהמי מצא בבדיקתו כי המדובר ברטיבות פעילה שנמשכת זמן רב ומקורה בדירת הנתבעת שמעל .

בנוסף מצא רטיבות במוקד רביעי- בתקרת חדר הרחצה של התובעת. במוקד זה מצא רטיבות קשה מאוד ופעילה שנמשכת זמן רב ומקרה בדירת הנתבעת .

המומחה גם הסביר את סיבת הרטיבות : שינויים שבוצעו בחדר האמבטיה בדירת הנתבעת ומרפסת סמוכה – ביטול אמבטיה ומקלחון ובניית מקלחות חדש במיקום אחר בחדר האמבטיה – שינויים שחייבו לטענתו עבודות איטום ברצפת חדר האמבטיה שככל הנראה לא בוצעו .

המהנדס אברהמי אישר כי לפי מראה עיניו ניסתה הנתבעת לתקן את הטעון תיקון תוך שימוש ב"רובה" . אלא שאמצעי זה אינו יעיל – סעיף ד 4. לחוות דעתו.

מסקנתו המסכמת של מומחה זה היא כי במוקדים השלישי והרביעי כאמור קיימת רטיבות פעילה בתקרת המוקדים השלישי והרביעי שמקורם בדירת הנתבעת.

המומחה אברהמי מפרט בחוות דעתו מסעיף 13 ואילך את העבודות שיש לבצע לתיקון הליקויים בסעיפים 13-17 לחוות דעתו תוך הדגשה כי יש לבצע תיקונים אלה באופן מיידי וללא דיחוי !.

אשר לצינור ה-4 צול קבע מומחה זה כי מדובר בצינור האוסף את השפכים או הדלוחין של כל שלוש הקומות שמעל לדירת התובעת מבלי לקבוע מי האחראי לתיקונו. – מסקנתי לעניין זה כי צינור זה הוא חלק מהרכוש המשותף וככל שהוא גורם עוול או מטרד או נזק לתובעת שומה עליה לתבוע את נציגות הבית המשותף.

בהקשר למוקדי הרטיבות השלישי והרביעי -ובהתייחס לטענת ההתיישנות שהעלתה הנתבעת כפי שיפורט להלן , מוצאת לנכון להעיר כי בא כח התובעת בישיבת יום 18.4.16 חזר והדגיש כי התביעה מתייחסת ל"אירוע חדש" משנת 2014 שהביא למוקדי הרטיבות הפעילה על פי חוות דעתו של המהנדס אברהמי כאמור .

4 . טיעוני ההגנה של הנתבעת

לטענת הנתבעת בהגנתה , אירוע הרטיבות המקור למפגע בדירת התובעת אירע לפני 15 שנה – ובקצירת האומר – התיישן! הנתבעת מכחישה בתוקף אירוע ונזקי הצפה משנת 2007 – סעיף 4ד. לכתב ההגנה וטוענת כי אירוע הנזילה האחרון אירע בשנת 1999 .

תצהיר הנתבעת ועדותה

הנתבעת אישרה בעדותה בע 22 לפרטיכל, שורה 7-9 "יש את הרטיבות שהיא באמבטיה וזה מה שרצינו לתקן וכל כך ניסינו וניסינו ולא הצלחנו " .הנתבעת אישרה כי אימה שנפטרה ב.

בעודה בחיים , עשתה מקלחון חדש . לשאלה מדוע סירבה לפעול על פי חוות דעתו של אברהמי ענתה "אני רוצה שבעל מקצוע יבוא ויאמר כיצד יש לבצע ". שורה 24 בע 22. תשובה זו בהחלט תמוהה נוכח חוות דעתו המפורטת של אברהמי שבהחלט קבע "איך לבצע".

חוות דעת השמאית מטעם הנתבעת ועדותה

בנוסף טוענת הנתבעת כי הזמינה חוות דעת מומחית מטעמה – השמאית המומחית הגב עופרה גלבוע שחוות דעתה סותרת מניה וביה את חוות דעתו של המומחה מועדים מטעמם התובעת ושל המומחה אברהמי שמונה כאמור על ידי בימ"ש לתביעות קטנות.

על פי חוות דעת השמאית גלבוע מיום 2.11.2015 היא בדקה את דירת התובעת ואת דירת הנתבעת בנוכחות בעלות הדירות.

ממצאיה: בתקרת חדר האמבטיה של התובעת – כתמי רטיבות יבשים לחלוטין . על פי ממצאיה , בעקבות סתימה ישנה נגרמו הצפות מקומיות ברצת קומה א והמים חדרו אל שכבת החול שמתחת לריצוף . מאחר ובמהלך התיקון לא בוצעה החלפת החול הרטוב ביבש , חילחלה רטיבות והגיעה לתקרת הקומה שמתחת אלא שעל פי ממצאיה "לא הגיעו מים נוספים לשכבת החול ולכן הכל יבש .

אשר לצינור ה-4 צול קבעה כי צינור זה שייך בעצם לרכוש המשותף של הבניין כולו והוא אינו רכוש פרטי של הדיירים לא כל שכן של הנתבעת.

השמאית גלבוע נחקרה על חוות דעתה.

כפי שאישרה בע 15 לפרטיכל , ביקרה בדירה פעם אחת בלבד ב29.10.2018 , בנסיבות בהן חוות דעתו של המהנדס אברהמי לא הייתה בידיעתה. חוו"ד זו קראה רק לאחר שכתבה את חוות דעתה .

לשיטתה בעת שביקרה בדירה נוכחה בהתנפחויות בטיח תקרת דירת התובעת וקילופי טיח שנגרמו " בגלל רטיבות שהייתה והתייבשה " – ע 1 שורה 13 לפרטיכל .

לשאלת בית המשפט אישרה כי לא השתמשה במד רטיבות . בדיקתה באה לידי ביטוי על פי תיאורה :"כשהייתי בדירת הנתבעים נגעתי למעלה וכשהייתי בדירת התובעת בדקתי מלמעלה , אני רגישה ביד. אני לא יכולה לומר מה אחוז הרטיבות המדוייק", ע 16 שורות 27-29 ובהמשך בע 17 אישרה, כי הגיעה למסקנה של העדר רטיבות פעילה רק בהסתמך על "חוש המישוש" – ע 17 שורה 26.כפי שאישרה היא גם לא בדקה את האיטום ברצפת דירת הנתבעת .

כבר עתה אדגיש כי חוות דעתה המומחית גלבוע הייתה חוות דעת "מטעם" שהתעלמה מעבודות שיפוץ שעשתה הנתבעת בחדר האמבטיה שלה ונמנעה מלבדוק את עבודות האיטום לאחר ביצוע עבודות אלה – שמא היה לא אפקטיבי וגרם לרטיבות פעילה ומתמשכת. גם הבדיקה באמצעות חוש המישוש במוקד הרטיבות השלישי והרביעי תמוהה ולא מקובלת ,מה גם שלאחר ביקור במקום שנעשה על ידה קשה להאמין וגם לא נטען שהמומחית גלבוע טיפסה על סולם , וידאה כי יש לה גישה להפעלת חוש המישוש לאותו "כיס" שם איתר המומחה אברהמי את מוקד הרטיבות.

בבחינת חוות דעתה אל מול חוות דעתו של אברהמי , אני מעדיפה את חוות דעתו של המומחה אברהמי שהייתה חוות דעת יסודית מפורטת ומעמיקה.

חווד מכון התקנים שהוגשה על ידי הנתבעת

עוד הדגישה הנתבעת כי בעקבות המלצת כבוד השופטת בוסני ביושבה כשופטת בימ"ש לתביעות קטנות היא פנתה אל מכון התקנים וביקשה לקיים בדיקה מקיפה בדירתה בקשר לנזילות נטענות.

לטענתה , ביום 7.1.2016 ביצע מכון התקנים בדיקה מקצועית וממצה בדירתה . את חוות דעת מכון התקנים צירפה לכתב הגנתה.

על פי דוח בדיקה של מכון התקנים המעידה על הזמנת בדיקה מיום 7.1.2016, ובדיקה בתאריך זה, נבדקה תכולת הרטיבות של החול מחת לריצוף הקיים בדירת הנתבעת .

על פי חוות דעת זו תכולת הרטיבות של החול מתחת לריצוף של המטבח , השירותים והמקלחת נעה בין 1.1 ל1.2 אחוזים אלא שהתקן קובע שתכולת הרטיבות של התשתית אחרי סיום הנחת האריחים

תהיה לא יותר מ6% כשהתשתית עשויה חול. במשמע שתכולת הרטיבות שנמדדה על ידי מכון התקנים נמוכה בהרבה מזו המותרת על פי ת"י 1555 חלק 3.

בהקשר זה לא ניסתר מעיני כי מהחשבונית שהגיש מכון התקנים לנתבעת עולה כי מכון התקנים לא ביצע בדיקת רטיבות מעמיקה של מספר המוקדים הקיימים לכאורה בדירת התובעת אלא שביצע "בדיקה חלקית. בדיקת רטיבות חול מתחת לריצוף ". בעקבות החלטתי מיום 18.4.2016 בגידרה הוריתי לנתבעת להמציא חוות דעת מומחה מטעם מכון התקנים – הגישה הנתבעת תעודת עובד ציבור מטעם מכון התקנים.

מעיון בתעודה זו עולה כי ממצאי בדיקת מכון התקנים מתייחס ל"תכולת הרטיבות בחול הניבדק" (ההדגשה אינה במקור- כ.ל.).אשר קיים מתחת לריצוף.

מעיון חוזר מדוח הבדיקה ניתן ללמוד כי "נקודות הבדיקה נבחרו על ידי המזמין או בא כוחו".

לשון אחרת – המזמין הוא שבחר את נקודות הבדיקה – שגם מעיון בדוח הבדיקה לא ניתן ללמוד אלו הן!.

מסקנה – דוח הבדיקה אינו משקף בהכרח הלכה למעשה את מוקדי הרטיבות השלישי והרביעי אליהם התייחס המומחה אברהמי. ולמעשה לא ניתן ללמוד הימנו מהיכן בדיוק נלקחו דגימות החול לבדיקת תכולת הרטיבות!.

5. ביקור במקום

מוצאת לנכון להעיר ולציין כי ביום 31.10.2017, במגמה ליתר המשך דיון עדויות וסיכומים בעל פה הצעתי לצדדים ביקור בית משפט במקום .

פרטיכל הביקור נערך בעזרת העוזר המשפטי של החתומה מטה . כפי שמעיד הפרטיכל התרשמתי מחד שהדירה עברה עבודות שיפוץ וצבע בסמוך לפני הביקור ויחד עם זאת למרות עבודות הצבע נוכחתי במראה עיניים ברטיבות בתקרת חדר השירותים וחדר האמבטיה למרות הצביעה כאמור .למרבה הצער לא השכילו הצדדים לזמן בעל מקצוע מוסכם לביצוע העבודות המתחייבות למניעת הרטיבות ומכאן ההכרעה דנן.

6. הכרעה

בבחינת גרסאות הצדדים מכאן ומכאן וחוות דעת המומחים ובעיקר חוות דעתו של המומחה אברהמי שמונה שמומחה מטעם בית המשפט אני מעדיפה את חוות דעתו של המומחה אברהמי שמצא רטיבות פעילה שמקורה בדירת הנתבעת .

המומחה אברהמי גם הבהיר ופירט את העבודות הנדרשות לביצוע בדירת הנתבעת !.

בשים לב לנסיבות המקרה , לתלאות שעברה הנתבעת לצורך התיקון המתחייב שימנע את הרטיבות עד לפסק דין זה אינני רואה כל עילה והצדקה לקיצורי דרך למרות שכפי שלמדתי מהנתבעת – דירתה מושכרת .

למניעת ספיקות אני דוחה את טענת הנתבעת ל"התיישנות" וקובעת כי מקור הרטיבות והנזקים בדירת התובעת הן רטיבות פעילה במוקד השלישי והרביעי על פי חוות דעתו של המומחה אברהמי.

אשר על כן ניתן בזאת צו עשה המחייב את הנתבעת לפעול על פי חוות דעתו של המומחה אברהמי שמונה כמומחה מטעם בית המשפט בהלימה מדוייקת להנחיות המומחה אברהמי בסעיפים 13-17 לחוות כדלקמן :

1. לתקן לאלתר את הנזק מתוך רצפת דירתה הממוקמת כאמור מעל חדר הרחצה בדירת התובעת וכן להורות כי התיקון יעשה בנוכחות ובפיקוח מומחה מטעם התובעת או המומחה אברהמי. – בעלות הפיקוח תישא הנתבעת!

2.ניתן בזאת צו עשה המורה לנתבעת לתקן לאלתר את הנזק מתוך דירתה הממוקמת מעל חדר השירותים בדירת התובעת הצמוד לחדר רחצה . כל תיקון יעשה בנוכחות ובפיקוח מומחה מטעם התובעת או המומחה אברהמי – בהוצאותיו תישא הנתבעת! .

למניעת ספיקות התיקונים ייעשו בתוך 30 ימים מהיום ובהודעה מראש של לפחות 10 ימים שתיתן הנתבעת לתובעת באמצעות בא כח התובעת !.

אשר להחלפת מיקום צינור ה4 צול – צינור מי הדלוחין – מאחר וצינור זה שייך לרכוש המשותף של הבית המשותף דוחה את התביעה ככל שהיא מופנית אל הנתבעת בלבד. בנסיבות אלה גם אינני נותנת צו עשה על פי המלצות המומחה בסעיף 18 לחוות דעתו.

בנוסף מחייבת את הנתבעת בהוצאות התובעת בגין ניהול הליך זה בסך של 11,700 ₪ בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל ובנוסף מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות תיקון הטיח בדירתה –בסך של 1800 ₪ בצירוף מע"מ , על פי סעיף 17 לחוות דעת המומחה אברהמי בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מתאריך חוות הדעת 25.11.2015 ועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין בדואר רשום אל באי כח הצדדים

ניתן היום, כ"ח אב תשע"ח, 09 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.