1. בפנינו תביעת התובע לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים, הפרשי שכר עבודה, דמי הבראה, פיצוי בגין עגמת נפש ופיצויי הלנה.

2. בפנינו העידו התובע, מר ויטלי פלדמן ומר אהרון ויזל. מטעם הנתבעת העידה גב' דנה רוקח.

3. לאחר שמיעת העדים הוגשו סיכומים בכתב.

4. אלה העובדות העולות מחומר הראיות:

א. התובע עבד כשומר בנתבעת מחודש יוני 2005.

ב. במהלך תקופת העבודה הוצב לעבודה במספר מקומות, בעיקר בבית האבות הבולגרי ובפז-גז ראשון לציון.

ג. התובע סיים את עבודתו בנתבעת בחודש ספטמבר 2014.

5. נדון להלן בסוגיות שבמחלוקת.

6. רציפות העבודה

התובע טוען כי עבד בנתבעת ברצף מיום 15/6/2005 עד 18/9/2014.

הנתבעת טוענת כי התובע הועסק בנתבעת בשלוש תקופות כדלקמן:

א. מיום 15/6/2005 עד 31/5/2006.

ב. מיום 1/10/2006 עד 20/9/2007.

ג. מיום 1/2/2008 עד 18/9/2014.

7. לטענת הנתבעת, בתום תקופות העבודה הראשונה והשנייה, הודיע התובע על התפטרותו לאחר 11 חודשי עבודה, ללא שנתן כל הודעה מוקדמת.

עוד לטענתה, לאחר כל התפטרות, התקבל התובע לעבוד כעובד חדש לכל דבר ועניין.

הנתבעת צירפה מכתבי התפטרות מיום 31/5/2006 ומיום 20/9/07 (נספחים א' וג' לתצהירה).

במכתב ההתפטרות מיום 31/5/2006 נכתב:

"אני, יוסף קווסניק ת.ז. XXXXXX

מבקש להתפטר ולסיים את עבודתי בחברה ביוזמתי מיידית.

אני מצהיר שקיבלתי מהחברה את כל מה שהגיע לי עבור כל תקופת עבודתי כולל שכר, נסיות (הטעות במקור – ה.י.), חופש, הבראה, שעות נוספות .

התפטרותי זו ביוזמתי".

מכתב ההתפטרות ביום 20/9/07 הינו בנוסח דומה ובסיומו נכתב

"אני עוזב את החברה מיוזמתי ואשמח לחזור לעבוד בחברה בהמשך".

התובע אישר בעדותו כי מכתבי ההתפטרות נכתבו בכתב ידו. עוד העיד:

"וגם החתימה שלי. אמרו לי אם אני רוצה לעבוד אכתוב מילה במילה"

הנתבעת צירפה שני כתבי סילוק אשר נחתמו בסמוך להתפטרות (נספחים ב' ו – ד' לתצהירה) בנוסח דומה.

בנספח ב' נכתב:

"אני החתום מטה מאשר בזאת כי עם סיום עבודתי בחברה ביוזמתי, קיבלתי את כל המגיע לי בגין עבודתי אצלכם.

אין לי ולא תהיינה לי כלפיכם כל תביעה, או טענה בקשר לעבודתי אצלכם לרבות תביעות לפיצויי פיטורין, שכר, גמל, חופשה, הבראה, נסיעות, חריגים, שעות נוספות ו/או כל תביעה אחרת מכל סוג שהוא."

התובע אישר בעדותו שחתם על מסמכים אלה.

8. לטענת התובע, מדובר במסמכים פיקטיביים שהנתבעת אילצה אותו לחתום עליהם, בעוד שבפועל המשיך לעבוד בנתבעת ברציפות.

כך הצהיר:

"4. ... אולצתי על ידי הנתבעת לרשום בכתב ידי מכתבי התפטרות פיקטיביים... וזאת למרות שבפועל המשכתי לעבוד אצל הנתבעת כרגיל וכמובן ללא שקיבלתי כל פיצוי.

5. ויודגש, המכתבים נוסחו על ידי רון, שהיה באותה עת סמנכ"ל הנתבעת והוא זה שביקש ממני להעתיק הנוסח בכתב ידי ולחתום.

...

9. באין ברירה ולמרות שבפועל העסקתי נמשכה כרגיל הסכמתי לרשום את אותם מכתבי פיטורין שנוסחו על יד הנתבעת ושנועדו לשלול ממני זכויות בסיסיות.

10. באותם שתי תקופות פוטרתי למראית עין למשך כ-4 חודשים ולאחריהם הציגה הנתבעת באופן פורמלי בלבד כאילו תקופת העסקתי התחילה מחדש.

11. למעשה באותם חודשים בהם לא קיבלתי תלוש על שמי ולא הועסקתי באופן רשמי, העבירה לי הנתבעת את משכורותי בדרכים חלופיות כמפורט להלן".

9. הנתבעת הכחישה את גרסתו של התובע. לטענתה, המסמכים עליהם חתם התובע בחודש יולי 2006 ואוקטובר 2007 הם הסכמי פרישה, במסגרתם שולמו לו מענקים לסילוק סופי ומלא של כל תביעותיו.

10. גב' רוקח, העדה מטעם הנתבעת, העידה בעניין זה:

"ש. שאת מכחישה את הגרסה העובדתית שלו לגבי 08-07 בעצם לא היית שם?

ת. לא הייתי בשנת 07'. אם אני זוכרת נכון הרכישה הייתה בשנת 09'.

ש. כלומר שהתובע מספר בס' 5 לתצהירו שאולץ עי סמנכל הכספים לכתוב מכתבי התפטרות פיקטיביים אינך יודעת מידיעה אישית נכון או לא?

ת. אני יודעת כי עם רון עבדתי באופן רציף. אני מאמינה שרון לא יכריח להחתים עובד בצורה כזאת. הוא כבר לא עובד בחברה כמה שנים.

ש. הייתה מניעה להביא תצהיר ממנו?

ת. לא."

הנתבעת בחרה שלא לזמן לעדות את רון או עובד אחר שעבד באותן שנים.

11. התובע טען כי בחודשים שבהם לכאורה לא עבד, "גייס" מכרים אשר נרשמו כעובדי הנתבעת ובאמצעותם קיבל את שכרו:

הגב' אלכסנדרה רחניוק בחודשים יוני עד ספטמבר 2006.

מר ויטלי פלדמן בחודשים ספטמבר 2007 עד ינואר 2008.

12. התובע הציג "דו"ח חקירה ראשוני" מיום 24.4.17 (נספח ג' לתצהירו) חתום על ידי גרמאנסקי אמיל אהרון – חוקר פרטי, אליו צורף "טופס גביית עדות" ובו רישומים בכתב יד בשפה הרוסית.

בדו"ח נכתב:

"נתבקשנו לבצעה (כל הטעויות במקור – ה.י) חקירה אודות רישום ועבודה פיקטיבית בחברה ב.ג. מוקד אבטחה בע"מ במקום קווסניק יוסף בתקופות שונות של שנת 2006-2008.

...
במהלך החקירות איתרנו פרטים של רחניוק אלכסנדרה ת.ז ...

נכון לעכשיו רחניוק אלכסנדרה, ככל הנראה, עזבה את הארץ לקנדה.

רחניוק אלכסנדרה היתה רשומה כעובדת פיקטיבית בחברה ב.ג. מוקד אבטחה בע"מ בחודשים יוני, יולי, אוגוסט וספטמבר 2006.

ניתן לאמת זאת לפי מסמכים של ביטוח לאומי.

בהמשך החקירה איתרנו וחקרנו פלדמן ויטלי ת.ז ...

בחקירה פלדמן ויטלי אימת כי אכן לפי בקשת קווסניק יוסף מסר את הפרטים שלו בכדי להיות רשום כעובד בחברה ב.ג. מוקד אבטחה בע"מ פיקטיבי.

פלדמן ויטלי הדגיש ואמר כי לא עבד פיזית אפילו יום אחד בחברה הנ"ל, וכול זה נעשה רק בכדי לעזור לקווסניק יוסף, כי אלו התנאים שיציבו לו בעבודה בחברה ב.ג. מוקד אבטחה בע"מ.

במשך תקופה של 4 חודשים – אוקטובר, נובמבר, דצמבר 2007 וינואר 2008 קווסניק יוסף היה מביא צ'קים של חברה ב.ג. מוקד אבטחה בע"מ, פלדמן ויטלי היה כותב את מספר ת.ז שלו וחותמת והיה מחזיר את הצ'קים לקווסניק יוסף.

בהמשך החקירה פלדמן ויטלי ציין כי לא הייתה מטרה להרוויח, אך רק לעזור ללא תמורה."

13. מר ויטלי פלדמן אישר בעדותו בפנינו את גרסת התובע.

כך העיד:

"לפני 11 שנה בשנת 07' עברתי דירה מחדרה לראשון. הייתי מכיר את יוסף והשכרתי ממנו חדר בתוך הדירה שלו. בחודש 9 בערך הוא בא אלי ואומר שרוצים לפטר אותי מהעבודה. שאלתי מה קרה. אמר שאם לא ימצמאו שירשמו אותו בחברה במקומי, אז יפטרו אותי מהעבודה. אמרתי בסדר, בתקופה הזאת לא עבדתי. אמרתי שאני יכול לעזור לכם. שאלתי מה לעשות. הוא אמר להביא ת.ז. שלי ושם יעשו הכל. נתתי לו ת.ז. וזהו. אחרי כמה ימים הוא החזיר לי את התז ואמר בסדר. הוא אמר שהוא ממשיך לעבוד הלאה ואהיה אני רשום בחברה שכאילו אני עובד. פעם בחודש אמר שאני צריך לחתום על המשכורת שהוא מקבל והוא ממשיך לעבוד. כל יום ראיתי אותו עם הבגדים של העבודה. לא הייתה הפסקה. גרנו באותה דירה ולכן ראיתי אותו עם אותם בגדים של השמירה."

14. על פי אישור המוסד לביטוח לאומי בנושא "תקופות דיווח, תקופות עבודה ופרטי המדווחים" הנתבעת אכן רשומה כמעסיקתו של מר פלדמן בחודשים אוקטובר 2007 עד ינואר 2008.

במסגרת ההליכים המקדמיים התבקשה הנתבעת להציג מסמכים הנוגעים להעסקתם של גב' רחניוק ומר פלדמן. הנתבעת הצהירה כי אין בידה מסמכים הנוגעים להעסקת עובדים בשנים 2006 -2008.

הנתבעת טענה להתיישנות העילות בנוגע לתקופות אלה, אך לא הכחישה שהעסיקה את הגב' רחניוק ומר פלדמן.

אמנם, לאור חלוף תקופת ההתיישנות, אין לזקוף לחובתה של הנתבעת אי הגשת מסמכים הנוגעים להעסקתם של גב' רחניוק ומר פלדמן. מנגד, אישור המוסד לביטוח לאומי מחזק את גרסת התובע כי מר פלדמן אכן נרשם כמי שעבד "במקומו" בתקופה הנטענת.

15. לתמיכה בגרסתו כי עבד בפועל ברציפות, התובע הציג רישומי נוכחות בכתב ידו, לגביהם נטען כי נרשמו בזמן אמת, במהלך כל תקופת העבודה (נספח ח' לתצהיר התובע).

התובע הציג בפנינו, בדיון ההוכחות, את שתי המחברות המקוריות.

לתיק הוגשו דוחות נוכחות ממוחשבים מאת בית האבות הבולגרי, בו הוצב התובע לעבודה על ידי הנתבעת בתקופה 12/2008 עד 8/2010 וכן בתקופה 5/2011 עד 12/2013 (נספח י' לתצהיר התובע).

רישומי השעות במחברתו של התובע, בימים שעבד בבית האבות, תואמים את דוחות הנוכחות שהונפקו על ידי בית האבות.

16. התובע הציג בנוסף כרטיס נוכחות אשר בכותרתו נרשם בכתב יד "פז גז" (נספח ז' לתצהיר התובע).

בכרטיס נרשמו בכתב יד, תאריכים, שעות תחילת עבודה, שעות סיום עבודה וחתימות של מספר עובדים.

לפי כרטיס זה, התובע הוצב לעבודה בתאריכים 1 עד 5 בחודש נובמבר 2007 במתקן בפז גז. שעות העבודה שנרשמו בכרטיס תואמות את הרישומים במחברתו של התובע.

משהוצגה המחברת המקורית ומשרישומי התובע תואמים את דיווחי הנוכחות שנרשמו על ידי צד שלישי, מתקבלים רישומי התובע כאמינים.

מנגד, הנתבעת לא הציגה רישומי נוכחות לכל תקופת העבודה.

הנתבעת הציגה דיווחי נוכחות ממוחשבים לחודשים ספטמבר 2011 עד ספטמבר 2014 בלבד. כפי שיפורט בהמשך פסק הדין, רישומים אלה אינם תואמים את דוחות הנוכחות של בית האבות הבולגרי ואת רישומי התובע.

17. גרסת הנתבעת מעוררת קשיים נוספים.

הנתבעת טענה שהתובע התפטר פעמיים "במפגיע" וללא מתן הודעה מוקדמת, אך לא ניתן כל הסבר לכך שחרף האמור, התקבל התובע לעבודה בכל פעם מחדש.

נוסחם הדומה של מכתבי ההתפטרות וכתבי הסילוק ופרקי הזמן הדומים בהם הועסק התובע עד להחתמתו עליהם ולאחר מכן עד ל"החזרתו לעבודה", מעוררים תמיהה ומעידים על שיטת פעולה.

כמו כן, לא הוצגה כל ראיה לתשלום כלשהו לתובע כנגד "פרישתו" וחתימתו על כתב הסילוק.

18. גרסת הנתבעת בדבר שלוש תקופות העסקה אינה עולה בקנה אחד עם המסמכים שהנפיקה הנתבעת בעצמה, כמפורט להלן:

בתלושי השכר שנמסרו לתובע החל מחודש 01/09 נרשם מועד תחילת עבודה 01/02/2008. מאידך, בטופס הודעה בדבר תנאי עבודה שנמסר לתובע בחודש ינואר 2014 (נספח ה' לתצהיר הנתבעת), נכתב תאריך תחילת עבודה 15/6/2005.

הנתבעת לא סיפקה הסבר מניח את הדעת לרישום זה, המנוגד לגרסתה כי התובע החל לעבוד כעובד חדש לכל דבר ועניין בחודש פברואר 2008.

זאת ועוד - התובע הציג "אישור תקופת העסקה" (נספח ה' לתצהיר התובע) שנמסר לו לטענתו על ידי הנתבעת בו נכתב:

"הננו לאשר שהועסקת בחברתנו מתאריך 15/6/2005 ועד לתאריך 18/9/2014".

לגבי מכתב זה העידה גב' רוקח-

"אני לא מכירה את החתימה, אין פה חותמת חברה, לא יוצאים מכתבים כאלה ללא חותמת חברה. לא הגיוני שיוצאים מכתבים ללא תאריך. לרוב, בעיקר בתקופת שנת 14' מכתבי כאלה עוברים דרכי וזה לא עבר דרכי. מוזר לי שיצא מכתב כזה. לא יודעת מי חתם על כך".

בתצהיר העדה אין התכחשות למכתב הנ"ל. אף מעדותה בפנינו, אין להסיק כי המכתב לא יצא מהחברה.

19. סיכום הראיות והעדויות מעלה את הדברים הבאים:

גרסת התובע כי הוחתם פעמיים על מסמכי סיום עבודה פיקטיביים, לא נסתרה בראיות. הגורם שהחתים אותו על המסמכים לא הובא לעדות.

עדותו של מר פלדמן ואישור המוסד לביטוח לאומי, תומכים בגרסת התובע כי נרשם כעובד הנתבעת במקומו בחודשים ספטמבר 2007 עד ינואר 2008.

גרסת הנתבעת בדבר שלוש תקופות העסקה אינה עולה בקנה אחד עם שני מסמכים שהנפיקה.

רישומי הנוכחות של התובע תומכים אף הם בטענתו כי עבד ברציפות.

20. לאור כל האמור מתקבלת גרסת התובע, כי עבד ברציפות בנתבעת מחודש יוני 2005 עד לתאריך 18/9/14.

21. יש לראות בחומרה את התנהלותה של הנתבעת.

אמנם התובע אישר כי שיתף פעולה עם הדיווח הפיקטיבי שכן חתם על מכתבי ההתפטרות ולגרסתו אף איתר וגייס מכרים שירשמו כעובדי הנתבעת במקומו ויקבלו שכר בשמו. יחד עם זאת, העיד שעשה כן לדרישת הנתבעת וכדי שלא לאבד את מקום העבודה.

זאת ועוד – לא הוכח כי התובע קיבל טובת הנאה כלשהי כתוצאה מפעולה זו, לא הוכח שנערך לו גמר חשבון או כי קיבל פיצויי פיטורים כתוצאה מההפסקות המדומות בעבודה. הנתבעת צרפה אמנם כתבי סילוק, אך לא מצויינים בהם סכומים כלשהם.

22. היקף העבודה והפרשי שכר

לטענת התובע, עבד ששה ואף שבעה ימים בשבוע, בעיקר בלילות, וכן בימי שבת. לטענתו, תלושי שכרו אינם משקפים את שעות עבודתו בפועל וכי עבד בשעות רבות שלא קיבל שכר תמורתן.

עוד טען כי הנתבעת חישבה באופן שגוי את שכרו ולא חישבה את מלוא התוספות המגיעות לו בגין עבודה בשעות נוספות, שעות שבת ועבודת לילה.

לתצהיר התובע צורפה חוות דעתו של מר אהרון ויזל, חשב שכר, הערוכה כתצהיר ובה חישוב הפרשי השכר הנטענים.

הנתבעת טענה מנגד כי שעות עבודתו של התובע הן כמפורט בתלושי שכרו וזכויותיו שולמו במלואן.

עוד טענה כי התובע עבד בדרך כלל ארבע עד חמש משמרות בשבוע ולעיתים אף פחות.

23. לתיק הוגשו תלושי שכר מחודש 1/09 עד לסיום העבודה. בתלושי השכר נרשמו מספר ימי העבודה ושעות העבודה.

עד לחודש יולי 2012 חלוקת השעות המופיעה בתלושי השכר היא "משכורת" (בדרך כלל נרשם 186 שעות), "ש. שבת" ו"ש. נוספות".

השעות הנוספות שולמו בשורה אחת ללא חלוקה ממנה ניתן להבין כמה שעות שולמו ובאיזה תעריף.

מחודש אוגוסט 2012, במקום "ש. נוספות" נרשם "ש.נ.ג" וממועד זה שולמה לתובע תוספת בשיעור 9% מהשכר הרגיל בגין כל אחת משעות עבודתו הרגילות.

24. הנתבעת צירפה לתצהירה דוחות נוכחות לתקופה 9/11 עד 9/14 בלבד, מהם עולה כי התובע הוצב ברוב התקופה בבית האבות ובפז-גז.

25. גב' רוקח העידה כי בסוף כל חודש הנתבעת יודעת "כמה עבד כל עובד" לפי "דוחות נוכחות שעובדים ממלאים במתקן".

דוחות נוכחות שהתובע מילא בפז-גז לא צורפו, למעט כרטיס נוכחות לחודש 11/07 (נספח ז לתצהיר התובע).

כאמור, לתיק הוגשו דוחות הנוכחות של התובע מבית האבות הבולגרי, לתקופה דצמבר 2008 עד אוגוסט 2010 וכן מאי 2011 עד דצמבר 2013.

26. מהשוואת דוחות הנוכחות שהציגה הנתבעת, ליומנו של התובע ולדוחות הנוכחות שהונפקו על ידי בית האבות הבולגרי, עולה כי מספר שעות העבודה שנרשם בדוחות הנוכחות של הנתבעת, נמוך מאלה שנרשמו ביומנו של התובע וכן בדוחות שהונפקו על ידי בית האבות הבולגרי.

לדוגמא:

17/12/11 –

על פי דוח הנוכחות של בית האבות הבולגרי, בתאריך זה עבד התובע משעה 18:42 עד שעה 07:13.

לעומת זאת, על פי דו"ח הנוכחות של הנתבעת נרשם כי עבד באותו יום משעה 23:00 עד שעה 07:00.

17/10/12 –

על פי דוח הנוכחות של בית האבות, בתאריך זה עבד התובע משעה13:45 עד שעה 07:17.

לעומת זאת, על פי דו"ח הנוכחות של הנתבעת נרשם כי עבד באותו יום משעה 22:00 עד שעה 07:00.

וכך בתאריכים רבים נוספים.

27. הנתבעת לא הציגה הסבר לסתירה זו. מעדותה של גב' רוקח עולה כי לא בדקה את דוחות הנוכחות המקוריים שמילא התובע בכל אחד מהמתקנים:

"בעת שאני בודקת את הדוחות הממוחשבים הם לפי הדוחות הידניים. אין לי צורך לבדוק את הדוחות הידניים בעת שזה הוקלד למחשב. הדוחות הידניים הולכים לארכיון ואחכ לגריסה לאחר כמה שנים".

מסקנת האמור היא כי הנתבעת לא שילמה לתובע שכר עבור מלוא השעות בהן עבד. טענות התובע בעניין זה מתקבלות.

28. התובע טען בנוסף כי הנתבעת לא חישבה את שעות עבודתו בהתאם לחוק.

29. מהראיות עולה כי מספר שעות העבודה שנרשם בדוחות הנוכחות שהנפיקה הנתבעת, תואם את מספר שעות העבודה המופיע בתלושי השכר. ואולם, בתלושי השכר לא שולמו מלוא התוספות להן זכאי היה התובע על פי דין.

לדוגמא:

חודש ספטמבר 2011-

בדוח הנוכחות לחודש זה נרשם כי התובע עבד 171 שעות רגילות ועוד 69 שעות בשבת.

בתלוש השכר שולמו 171 שעות בתעריף רגיל ו- 69 שעות בתעריף שבת (150%).

אולם, מדו"ח הנוכחות עולה כי התובע עבד בשעות נוספות בימי חול, שבגינן לא שולמה לו כל תוספת. כך, בתאריכים 5/9/11 ו – 22/9/11, 23/11/11 ו – 25/11/11 עבד התובע משעה 19:00 עד השעה 05:00, סה"כ 10 שעות למשמרת, וקיבל תמורן שכר בתעריף רגיל.

מכיוון שמדובר בעבודת לילה, זכאי היה התובע לקבל תמורה נוספת בשיעור 25% בגין שתי השעות הנוספות הראשונות ותמורה בשיעור 50% בעד השעה האחרונה לעבודתו.

בנוסף, מדוחות הנוכחות עולה שבימי שבת עבד התובע במקרים רבים 11 ו – 12 שעות וקיבל תמורת כל שעות עבודתו בשבת תוספת בשיעור 50%.

בגין שתי שעות העבודה הראשונות אשר עלו על 8 שעות בשבת, זכאי היה לתוספת בשיעור 25% (סה"כ 175%) ובגין כל שעה שלאחר מכן זכאי היה לתוספת בשיעור 50% (סה"כ 200%).

כמו כן, התובע זכאי היה לתשלום בשיעור 125% בגין שתי השעות הנוספות שלאחר השלמת 43 שעות עבודה שבועיות ובשיעור 150% בגין כל שעה שלאחר מכן והנתבעת לא שילמה תוספת זו.

על כן, טענות התובע גם בעניין זה, על פי התחשיב שהוצג, מתקבלות.

30. לטענת הנתבעת, החל מחודש אוגוסט 2012 החלה לשלם לתובע "שעות נוספות גלובליות" בהתאם לצו ההרחבה בענף השמירה ועל כן אינו זכאי לכל גמול נוסף בעבור שעות נוספות בגין תקופה זו.

31. צו ההרחבה בענף השמירה 2009 החל על העסקתו של התובע, קובע הסדר חלופי לתשלום שעות נוספות, כדלקמן:

"10. תשלום בגין עבודה בשעות נוספות

10.1 העובדים יועסקו אך ורק בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן – חוק שעות עבודה ומנוחה), ובמסגרת שעות העבודה המותרות על פיו; עובד לא יועסק מעבר למכסת העבודה המותרת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, בין אם בתשלום התוספת בגין שעות נוספות ובין אם בכל תשלום אחר.

10.2 תשלום תוספת בגין שעות נוספות גלובליות ייעשה אך ורק בהתאם להוראות המפורטות להלן:

א. בעד כל שעת עבודה נוספת ביום חול, שלאחר 8 שעות עבודה ליום למעט בימי מנוחה שבועית כמפורט בסעיף 10.5 להלן, ועד לתקרת מכסת שעות העבודה המותרת על פי חוק, ישלם המעסיק גמול עבודה בשעות נוספות בהתאם להוראות הכלולות בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951; על אף האמור בסעיף זה, המעסיק רשאי, בהסכמת העובד בכתב, להוסיף על שכרו של העובד בעד יום עבודה פלוני תוספת כוללת בשיעור של 9% לפחות משכר העבודה הרגיל המשתלם בעד כל שעות העבודה, באותו היום; במקרה כזה יהיה המעסיק פטור מלשלם לאותו העובד גמול עבודה בשעות נוספות בעד עבודה שבוצעה באותו יום עבודה;

ב. המעסיק וכן כל עובד, שהסכים לקבלת שכר כולל כאמור לעיל, במקום כמול עבודה בשעות נוספות, יהיה רשאי לבטל כל הסכם כזה בכל עת על ידי מתן הודעה מוקדמת של 30 ימים בכתב לצד השני ובתום המועד הקבוע באותה הודעה מוקדמת לא יהיה רשאי המעסיק לשלם יותר שכר כולל לאותו עובד במקום גמול עבודה בשעות נוספות, וזאת כל עוד לא הסכים לכך שוב בכתב, אותו העובד;

ג. הושג הסכם שכר כולל כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) לעיל, וכל עוד עומד ההסכם בתוקפו לאור הוראות סעיף קטן (ב) לעיל, תשולם לעובד התוספת הכוללת הנזכרת בסעיף קטן (א) לעיל, גם אם לא עבד העובד באותו יום יותר מ-9 שעות;

ד. ההסדר הנזכר בסעיף קטן (ב) לעיל ייערך בכתב, לפי הנוסח המצורף לצו זה, והעתק ממנו יישלח לאחר חתימתו למועצת הפועלים, שבתחומה מועסק העובד.

10.3 בימי מנוחה שבועית ו/או חג, לא יחול האמור בסעיף 10.2 לעיל; עובד שיועסק בימי מנוחה שבועית ו/או חג ו/או שבתון, יהיה זכאי לתשלום בגין עבודה במנוחה שבועית ו/או חג בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה כלומר 50% תוספת בעד כל שעת עבודה בתחומם של השבת והחג ויום מנוחה חלופי."

32. בהתאם לפסיקה, האפשרות לשלם גמול גלובלי בהתאם לצו ההרחבה בענף השמירה, תחת תשלום גמול עבור עבודה בשעות נוספות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, כרוכה במילוי תנאים מסוימים: חתימת הסכם אישי ושליחת העתק מההסכם האישי למועצת הפועלים. נקבע כי אי מילויים של תנאים אלה תוביל לתוצאה שלהסדר לא יינתן תוקף.

עע (ארצי) 47268-07-13‏ ‏ אלכסנדר איליאסייב נ' כפיר בטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ מיום 19.2.17.

33. לתצהיר של הגב' רוקח צורף מכתב שכותרתו:

"אישור בדבר הסדר על תוספת כוללת בדבר עבודה בשעות נוספות בימי חול".

המכתב אינו נושא תאריך. התובע אישר כי חתם על המסמך. כאשר נשאל מתי חתם עליו העיד "בשנת 2014 נדמה לי".

גב' רוקח אף היא לא ידעה לומר מתי נחתם המסמך.

על כן, לא הוכח כי התובע חתם בזמן אמת על הסכמתו להחלת ההסדר. מכל מקום, לא הוכח כי המסמך נשלח למועצת הפועלים.

34. בעניין איליאסייב נקבע גם כי אף אם היו מתקיימים התנאים האמורים, הרי שכאשר מדובר בקיפוח קבוע ובלתי זניח של זכויות התובע:

"אין מקום לראות בהסדר הגמול הגלובלי שבהסכם 2008 כבא תחת הזכאות לגמול על פי החוק".

בעניינו, הוכח כי הנתבעת לא שילמה לתובע שכר עבור כל שעות עבודתו, על כן גם לא שילמה לו את התוספת בשיעור 9% בגין כל השעות בהן עבד.

יש להדגיש כי התובע הפחית מהתחשיב שערך, את כל הסכומים ששולמו לו על יד הנתבעת, לרבות בגין שעות נוספות גלובליות שקיבל. התובע דרש הפרשי שכר בלבד.

35. סיכומו של דבר – הוכח בפנינו כי הנתבעת גרעה מזכויותיו של התובע, הן בכך שלא שילמה לו שכר בגין מלוא שעות עבודתו, הן בכך שלא שילמה תמורה מלאה בגין עבודה בשעות נוספות ובימי המנוחה השבועית כדין בתקופה שלפני חודש אוגוסט 2012 והן בכך שהחילה עליו שלא כדין ובאופן מקפח הסדר לתשלום שעות נוספות גלובליות, בתקופה מחודש אוגוסט 2012.

36. לאור כל האמור לעיל ובהעדר תחשיב נגדי מטעם הנתבעת, התחשיב שהוגש על ידי התובע מתקבל.

מהתחשיב הפחתנו סך 1,043 ₪ הנתבע בגין חודש 1/1/2009, לאור תקופת ההתיישנות.

על הנתבעת לשלם לתובע הפרשי שכר בסך 86,792 ₪.

מסכום זה יקוזז סך 26,000 ₪, כפי שיפורט בהמשך פסק הדין.

37. נסיבות סיום העבודה

התובע הפסיק לעבוד אצל הנתבעת לאחר שחוות דעת רפואית קבעה כי אינו כשיר להמשיך לעבוד.

התובע הציג מכתב מד"ר שלמה משה - רופא תעסוקתי מיום 8/8/14 בו ציין כי בדק את התובע לצורך הערכת כושר עבודתו כשומר וכי:

"לאור ממצאיו הרפואיים מצאתי כי אינו כשיר לעבודתו כשומר".

כן הוצגה הודעת דוא"ל שנשלחה לתובע על ידי הגב' דנה רוקח, במסגרתה הוצעו לו שתי אופציות להמשך עבודה בנתבעת – כמפעיל חניון או כפקיד לובי ­(נספח יז לתצהיר התובע).

התובע הציג מכתב נוסף מאת ד"ר משה מיום 19/9/14 בו נכתב:

"לאור ממצאיו הרפואיים מצאתי כי אינו כשיר לעבודתו כשומר. כשומר, פקיד כניסה בלובי, מפעיל חניון או כל עבודה מתאימה אחרת. ממליץ על מיצוי זכויותיו".

הודעת התפטרות לא הוצגה בפנינו, עם זאת, בהתאם לסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963, נסיבות סיום עבודתו של התובע מזכות אותו בפיצויי פיטורים. הנתבעת אף אינה חולקת על כך.

38. הנתבעת טענה כי יש לקזז סך 3,800 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת.

טענה זו לא נוכל לקבל, זאת בשל קביעת הרופא התעסוקתי כי התובע אינו כשיר להמשיך בעבודתו. בנסיבות אלה לא ניתן היה לדרוש ממנו כי יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת.

לאור האמור, טענת הקיזוז נדחית.

39. פיצויי פיטורים

משהוכח כי התובע עבד ברציפות בנתבעת, על הנתבעת לשלם לו פיצויי פיטורים בגין כל תקופת העבודה.

אף אם התובע הסכים לדרישת הנתבעת וחתם על כתבי סילוק במהלך התקופה, לא ניתן לגרוע מזכויותיו שכן מדובר בזכויות קוגנטיות שאינן ניתנות לוויתור.

40. טענת הנתבעת כי התביעה בגין תקופת העבודה הראשונה והשניה, התיישנה, אינה מתקבלת. העילה לתשלום פיצויי פיטורים נולדת במועד סיום העבודה.

הוכח בפנינו כי התובע עבד ברציפות מחודש יוני 2005 וכי סיום יחסי עובד ומעסיק, פעמיים במהלך התקופה, היתה מלאכותית ונועדה לחמוק מתשלום זכויותיו. על כן, התובע זכאי לפיצויי פיטורים בגין כל תקופת העבודה.

41. על פי החישוב שערך התובע בסעיף 14 א' לכתב התביעה, בהתחשב בסכומים שהופרשו לקרן הפנסיה ואשר שוחררו לזכותו של התובע ולאחר הפחתת סך 9,025 ₪ ששולם בחודש אוקטובר 2014 בגין פיצויי פיטורים, נותר לתשלום סך 18,229 ₪.

מאחר שהנתבעת לא הציגה תחשיב מטעמה, מתקבל תחשיב התובע. על הנתבעת לשלם לתובע הפרשי פיצויי פיטורים בסך 18,229 ₪.

42. דמי חופשה

התובע זנח את רכיב פדיון חופשה במסגרת הסיכומים ולפיכך לא נדון בו.

43. דמי הבראה

התובע הפנה למכתב ששלח למר יוסי נגר – מנכ"ל הנתבעת, נושא תאריך 3/9/14 וכן אישור פקס מתאריך זה.

במכתב נכתב: "אני מבקש לשלם לי דמי הבראה".

בהתאם לנוסחו של צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, כפי שהיה בתוקף במועד סיום עבודתו של התובע, התובע זכאי לתבוע דמי הבראה לאחר סיומם של יחסי עובד ומעביד:

"לגבי תקופה של עד שנתיים שלפני תום תקופת עבודתו אם לא קיבל את דמי ההבראה בעבור אותה תקופה במהלך עבודתו".

בגין השנתיים האחרונות לעבודה, זכאי היה התובע לדמי הבראה בסך 5,292 ₪ (14*378 ₪).

בהתאם לתלושי השכר שהוצגו, בחודש ספטמבר 2013 שולמו דמי הבראה בסך 2,618 ₪ ובחודש ספטמבר 2014 שולמו דמי הבראה בסך 3,024 ₪, סה"כ בגין שתי שנות עבודתו שולמו לו דמי הבראה בסך 5,642 ₪.

התובע לא הכחיש קבלת הסכומים.

לפיכך, התביעה ברכיב זה נדחית.

44. עגמת נפש והיעדר הסכם עבודה חתום

בכתב התביעה נדרש פיצוי בסך 15,000 ₪ בשל עגמת הנפש שנגרמה לתובע, לטענתו, עקב ההפרות של הנתבעת.

בסיכומים הוסיף התובע וטען כי על הנתבעת לשלם לו פיצוי בגין אי מסירת הסכם עבודה. משהטענה נטענה במובלע ורק בסיכומים, איננו נדרשים לה.

בהתאם לפסיקה, פיצוי בגין עומת נפש יקבע רק לעיתים נדירות.

במקרה שבפנינו לא מצאנו מקום לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש, בנוסף לסכומים שפסקנו לתובע בגין אי תשלום מלוא זכויותיו.

45. פיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים

בעניין פיצויי הלנת שכר – הגם שהוכח כי הנתבעת לא שילמה את מלוא התמורה לה זכאי היה התובע בגין עבודתו בשעות נוספות ובימי המנוחה השבועית, נתנו דעתנו לכך מחודש אוגוסט 2012 שילמה הנתבעת לתובע תוספת כוללת בגין שעות נוספות גלובליות ולכך שהחל מחודש פברואר 2013 הפרשי השכר החודשיים שנתבעו הנם בסכומים נמוכים.

הזכות לפיצויי הלנת שכר ביחס לתקופה שקדמה לחודש פברואר 2013, התיישנה.

46. במועד הגשת התביעה, הזכות לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים התיישנה אף היא.

נוכח כל אלה, התביעה לפיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, נדחית.

47. טענות קיזוז –

הנתבעת ביקשה לקזז סך 10,000 ₪ בגין "הפרת הסכמי הפרישה" אשר נחתמו על ידי התובע ואשר במסגרתם שולמו לו מענקי פרישה.

עיון במסמכים ב' ו- ד' לתצהיר הנתבעת מעלה כי אין מדובר בהסכמי פרישה אלא ב"כתבי סילוק".

הנתבעת לא הוכיחה כי כנגד חתימתו של התובע על כתבי הסילוק, שולמו לו מענקים כספיים כלשהם ולא נקבה בסכומם.

על פי ההלכה הפסוקה, בית הדין יתן תוקף לכתבי ויתור במשורה, נוכח טבען הקוגנטי של זכויות דיני העבודה והפערים בכח המיקוח בין העובד למעסיק. יחד עם זאת, בהתקיים תנאים מסוימים, יינתן תוקף לכתב הוויתור. כך למשל, כאשר הזכויות עליהן ויתר העובד היו ידועות לו, כאשר נמסר לעובד חשבון מפורט של הסכומים שקיבל לפני חתימתו על כתב הסילוק וכאשר כתב הסילוק ברור וחד משמעי.

דב"ע נב/3-217 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה - הבנק הבינלאומי לישראל בע"מ, פד"ע כז 3 (1994).

בענייננו, כפי שעולה מן הראיות, כתבי הסילוק נערכו באופן מלאכותי, על מנת להמנע מתשלום זכויות קוגנטיות ואין לתת להם כל תוקף.

טענת הקיזוז נדחית.

47. התובע הצהיר כי בתקופה שבין חודש ינואר 2011 לחודש מרץ 2013 שילמה לו הנתבעת, בנוסף לסכומים המפורטים בתלושי השכר, סכומים שונים במזומן מדי חודש ובסה"כ כ – 26,000 ₪, אותו יש לקזז מסכום התביעה.

במסגרת הסיכומים חזר בו התובע מהודאתו וטען כי אין להפחית סכום זה מסכום התביעה, הואיל וגם לטענת הנתבעת קיימים חובות כלפיו, שהתיישנו.

לאור הודאתו של התובע כי קיבל לידיו סך 26,000 ₪ כתשלומים מהנתבעת, בתקופה לגביה לא חלה התיישנות, הרי שיש להפחית סכום זה מסכום התביעה.

48. סוף דבר

התביעה מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעת תשלם לתובע:

א. הפרשי פיצויי פיטורים בסך 18,229 ₪.

ב. הפרשי שכר בסך 86,792 ₪ (בקיזוז 26,000 ₪) סה"כ 60,792 ₪.

הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

50. הנתבעת תישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪ צמודים כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ב אייר תשע"ט, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.