לפניי בקשה להעברת התובענה לבית המשפט המחוזי.

העובדות וטענות הצדדים:

1. התובע נפצע, בתאריך 17/12/2014, בתאונת דרכים עת היה הולך רגל. אין מחלוקת בין הצדדים, כי האירוע מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). תביעה זו עניינה בפיצוי על נזקי הגוף שנגרמו לתובע בתאונה.
2. הצדדים הגיעו להסכמות (06/09/2016, 01/05/2017) לפיהן ייבדק התובע ע"י מומחים בתחום האורתופדיה והשיקום הנוירולוגי, אשר יקבעו את נכויותיו בגין התאונה מושא התביעה:

פרופ' משה סלעי, המומחה בתחום האורתופדיה, העריך את נכותו של התובע בעקבות התאונה בשיעור של 70% אחוזי נכות בהתאמה לפי סעיף 35 (1) ו' לתקנות הביטוח הלאומי (להלן: התקנות), עקב "מצב לאחר פגיעת ראש עם קשיון במפרקים הגדולים אך ללא מצב כללי ירוד".

פרופ' זאב מיינר, המומחה בתחום הנוירולוגיה השיקומית, העריך את נכותו של התובע בשיעור של 40% לפי סעיף 29 (1) (ג) לתקנות עקב "חולשת פלג גוף שמאל עם הפרעה בינונית, הליכה תוך שימוש בעזרים ותפקוד בינוני של היד". וכן נכות נוספת בשיעור של 25% לפי סעיף 32א (1) (ג) לתקנות עקב "ליקוי קוגניטיבי בזיכרון ותפקודים ניהוליים בצורה קלה".

סך נכותו המשוקללת של התובע עומדת אפוא על 86.5% נכות.

1. בתאריך 16/07/2018, הגיש התובע בקשה להעביר את התובענה לכב' בית המשפט המחוזי (להלן: "הבקשה") בבקשה נטען, כי נוכח אחוזי הנכות הגבוהים שקבעו המומחים הרפואיים בעניינו, גילו הצעיר ומכלול נתוני התיק (לרבות קביעת המומחים כי התובע אינו כשיר לעבודה וכי הוא זקוק לעזרה בהיקף גדול), הפיצוי הצפוי לתובע בתובענה עולה על גובה סמכות בית המשפט השלום ולכן יש להעביר את התיק לבית המשפט המחוזי.
2. הנתבעת 2 התנגדה לבקשה. בתגובתה נטען כי לבקשה לא צורף תצהיר; אין בסיס לבקשה ו/או לטענות התובע כי גובה הפיצוי בתיק מצדיק העברתו לבית המשפט המחוזי; התובע לא צירף לבקשתו תחשיב נזק לאימות טענותיו כי יכול והפיצוי בתיק זה יעבור את תקרת סמכותו של בית המשפט השלום. מן הטעמים לעיל, סוברת הנתבעת כי יש לדחות את הבקשה.

דיון הכרעה:

1. הבקשה שלפניי היא למעשה בקשה לתיקון כתב תביעה והעברת התובענה לבית המשפט המחוזי.
2. לאחר ששקלתי את הבקשה ואת מכלול נסיבות העניין, החלטתי להורות על העברת התיק לבית המשפט המחוזי, שכן מדובר בבקשה שהיא במסגרת זכותו המוקנית של תובע בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"). הבקשה שבנדון הוגשה לאחר שהוגשו לתיק בית משפט חוות דעת מומחי בית משפט והתברר היקף הנזק של התובע ובנסיבות אלה לא מצאתי לנכון למנוע מן התובע את זכותו על פי התקנות. ואפרט.
3. הלכה היא, כי בית משפט השלום מוסמך לשקול אם להיזקק לבקשה לתיקון כתב תביעה המוציאה את העניין מסמכותו ומחייבת את העברתו לבית המשפט המחוזי (ראה א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמוד 20 ורע"א 2992/98 ספקטור נ' מגדל חברה לביטוח, פ"ד נב (3) 673 (להלן: "עניין ספקטור")).

בעניין ספקטור דן בית המשפט בשאלה, האם לבית המשפט השלום ישנה סמכות להורות על תיקון כתב התביעה והעברת התביעה לבית המשפט המחוזי ומהם השיקולים הרלוונטיים. בית המשפט העליון קבע, כי אכן קיימת סמכות כזו וזאת משיקולי יעילות, קיצור הליכים, מניעת אובדן זמן שיפוטי וחסכון בהוצאות הכרוכות במחיקת הליך ופתיחתו מחדש וקיום כל ההליכים המקדמיים הנדרשים. הוסיף בית המשפט והתייחס למצב המיוחד בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וקבע, כי שעה שבתביעות אלה הוכחת עניינים שברפואה מסורה למומחים רפואיים המתמנים על ידי בית המשפט, גובה הנכות ופרטי מגבלות הנפגע אינם ברורים לעיתים עם הגשת התביעה ואלה מתבררים רק לאחר קבלת חוות דעת של המומחים הרפואיים, משכך צפויים מקרים בהם רק לאחר קבלת חוות הדעת ניתן יהא לאמוד את סכום התביעה. בנסיבות אלה, ראוי שבית המשפט יידרש לבקשה להעברת התיק לבית המשפט המחוזי, על מנת שלא לעודד פרקטיקה של הגשת תביעות מלכתחילה בבית משפט מחוזי, או מחיקתן של תביעות בבית משפט שלום והגשתן מחדש.

בהתאם להלכה זו, השתרשה הפרקטיקה של העברת הדיון לבית המשפט המחוזי כל אימת שבית המשפט מגיע למסקנה, כי קיים סיכוי שסכום הפיצוי יעלה על גדר סמכותו של בית המשפט (ראה לדוגמא: ת"א 41217-12-11 סרגיי קובלנקו יוליה קובלנקו נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (7/1/14); ת"א 13906-12-11 אנדרדה נ' קיבוץ גבעת שילר ואח' [פורסם בנבו] (13/7/14); ת"א 18099-09-10 דוד שומיני נ' יצחק יצחק [פורסם בנבו] (28/5/14); ת"א 14250-19-09 אלכסנדר מריאכין נ' הראל חברה לביטוח [פורסם בנבו] (19/6/14); ת"א 1323-09-12 טיגבה אבבה נ' רחבעם עובדיה [פורסם בנבו] (15/1/15); ת"א 14642-12-12 יאסין נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (7/9/14)).

באופן דומה, ברע"א 37040-05-11 לריאונוב נ' עמר רפי ואח' [פורסם בנבו] (23/8/2011) (להלן: "עניין לריאונוב"), אישר בית המשפט המחוזי בנצרת העברת התביעה לפיצוי בגין נזק גוף בית המשפט המחוזי, אף שמדובר היה בהליך בו כבר החלו ההוכחות בבית משפט שלום.

בבר"ע 626/05 כוכבי שחר נ' הפניקס [פורסם בנבו] (16/10/05), קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע, כי כאשר מוגשת חוות דעת שהמומחה הרפואי שמונה לאחר הגשת התביעה, יטה בית משפט השלום להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה, על דרך הגדלת סכום התביעה, גם אם כתוצאה מכך לא תהיה יותר בסמכותו, זאת ככל שהדברים נתמכים לכאורה בחוות הדעת ואין בכך כדי להביא לשיבוש ההליכים וסיבוכם.

1. בענייננו, המדובר בתיק הנדון על פי חוק הפיצויים, כאשר לאחר הגשת התביעה ולאחר קבלת חוות דעת של מומחי בית המשפט, הסתבר מלוא שיעור הנכויות שיש למבקש.

כפי שנקבע כבר בפסיקה, בתיק הנדון על פי חוק הפיצויים, אין בידי התובע להוכיח את מצבו הרפואי והתפקודי אלא אם וכאשר נעתר בית המשפט לבקשותיו למנות לו מומחים רפואיים.

1. בענייננו, לנוכח חוות הדעת המצויות בתיק, הפוטנציאל לקביעת פיצוי העולה על גדר סמכות בית משפט השלום קיים במידה מסוימת, בשים לב לגילו של התובע ולשיעור הנכויות שנקבע בעניינו.
2. סוף דבר, שעה שנתונה לתובע נתונה הזכות שבדין לתקן את כתב התביעה לאחר הגשת חוות דעת המומחים מטעם בית המשפט, אני נעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה, וכפועל יוצא מכך, מורה על העברת ההליך לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

לאור החלטתי דלעיל, התובע יגיש כתב תביעה מתוקן במסמך נפרד בתוך 7 ימים וישלים את האגרה הנדרשת ככל שיש צורך בכך.

5129371במקביל, יובא התיק לפני כב' נשיא בית המשפט המחוזי מרכז -לוד, אשר ייקבע את המותב שידון בתובענה.

ניתנה היום, כ"ו אב תשע"ח, 07 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.