1. בפני בקשה לביטול פסילה מינהלית אשר הוטלה על המבקשת, בגין חשד למעורבותה בתאונת דרכים, אשר בגינה נחבל רוכב אופניים, נער כבן 15 שנה, חבלות של ממש. המבקשת נפסלה ע"י קצין משטרה למשך 60 יום מלהחזיק רשיון נהיגה.
2. כעולה מחומר הראיות, בתאריך 22.1.16, סמוך לשעה 20:20, נהגה המבקשת ברכב פרטי מסוג פולקסווגן, ברחוב הנביאים בחיפה. המבקשת נהגה בחוסר זהירות ופגעה ברוכב האופניים. כתוצאה מהתאונה נחבל רוכב האופניים חבלות של ממש ונזקק לטיפול רפואי.
3. במסגרת הדיון שהתקיים בפני ביום 21.2.16 טען ב"כ המבקשת כי התאונה הייתה בלתי נמנעת. לטענתו, רוכב האופניים נסע בצד המדרכה ולאחר מכן ירד לכביש והמבקשת לא יכלה למנוע את הפגיעה בו. הוא עוד טען כי רכבה של המבקשת נפגע רק בצדו הימני. בנוסף ציין, כי המבקשת נוהגת תקופה של 10 שנים ולחובתה עבירה אחת בלבד, ולא מדובר בנהגת המסוכנת לציבור. ב"כ המבקשת ביקש לקצר את תקופת הפסילה ולהעמידה על 30 יום.
4. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, מדובר בתאונה בה נפגע רוכב האופניים ונגרמו לו חבלות של ממש. לטענתה, היה על המבקשת לצפות את התרחשותה של התאונה . שכן, בעדותה במשטרה טענה המבקשת כי בטרם הפגיעה הבחינה ברוכב האופניים אשר נסע לסירוגין על הכביש ועל המדרכה.
5. מעיון בחומר הראיות עולה כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס האשמה המיוחסת למבקשת. שכן, המבקשת הודתה במיוחס לה בחקירתה במשטרה, מיום 22.1.16, ואף טענה כי הבחינה ברוכב האופניים אשר נסע לסירוגין על הכביש :"ראיתי ילד עם אופניים היה ככה מתנדנד פעם על הכביש פעם על המדרכה", וכן ציינה "צפצפתי והוא זז ככה הרבה פעמים" (ע"מ 2, שו 3, 20). מחקירתה של המבקשת עולה כי על אף שהבחינה ברוכב האופניים מזגזג על הכביש המשיכה בנהיגתה ולא נקטה במשנה זהירות המתבקשת במקרה זה, נוכח נהיגתו של רוכב האופניים.
6. בנוסף, בדו"ח הבוחן אשר קיים בתיק נקבע כי המבקשת פגעה עם חזית רכבה באופניים, וצוין כי שדה הראיה, מצב הכביש והראות אינם הגורמים לתאונה.
7. אציין כי טענת ב"כ המבקשת בדבר הפגיעות שנגרמו לרכבה של המבקשת בחלקו הימני בלבד נסתרות לכאורה על ידי לוח הצילומים ודו" הבוחן הקיימים בתיק. לפי לוח הצילומים ודו"ח הבוחן, נפגע הרכב בחלקו הקדמי, ונמצאו סימני ניגוב אבק על מכסה המנוע. עוד צוין בדו"ח הבוחן כי חלק מהפגוש הקדמי של הרכב נפל ונמצא מתחת לאופניים. אולם, בכל מקרה, טענות מסוג אלו שהעלה ב"כ המבקשת, מקומן להתברר במסגרת התיק העיקרי. שכן, בשלב זה קיימות, כאמור, ראיות לכאורה המספיקות לביסוס אשמתה של המבקשת.
8. אך גם בהתקיים ראיות לכאורה, הרי שיש לבחון את מסוכנותה של המבקשת.
9. המבקשת בענייננו נוהגת משנת 2006 ולחובתה הרשעה אחת בגין עבירה של אי שמירת רווח.
10. יחד עם זאת, מסוכנותה של המבקשת נלמדת מחומרת העבירה ומהחשדות המיוחסים לה, ואין בוותק נהיגתה אשר נצבר לזכותה, כאמור, כדי לאיין את חומרת החשדות המיוחסים לה במקרה זה.
11. לאור האמור, מאחר ומצאתי כי קיימות ראיות לכאורה, ונוכח המסוכנות הגלומה בעבירה המיוחסת למבקשת, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה.
12. המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ד אדר א' תשע"ו, 23 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.