(הערה – בשל השביתה הנמשכת, פרוטוקול הדיון מ-17/7/16 נערך בכתב יד, ומתן ההחלטה התעכב)

בפניי בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית-המשפט.

רקע

1. המבקש הגיש נגד המשיב תביעה למתן צו מניעה, האוסר על המשיב לבצע עבודות בניה בחלקה 83, גוש 22503.

2. המבקש והמשיב הינם בעלים במשותף בחלק מהזכויות בחלקה הנ"ל.

3. בד בבד, עם הגשת התביעה, הוגשה ע"י המבקש בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב להמשיך בעבודות בניה במקרקעין.

4. בדיון שהתקיים בתאריך 22.2.16 הגיעו הצדדים להסדר כדלקמן:

"הצדדים: בשלב זה, מוסכם עלינו, כי יינתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב לבצע כל עבודת בניה ו/או תוספת לעבודות בניה בחלקה מס' 23, גוש: 22503, מאדמות מסר, לרבות עבודות גמר מתחת או מעל לתוספת בניה שהקים המשיב בחודש ינואר 2016.

מובהר בזאת, כי אין בכך כדי למנוע מהמשיב לבצע כל עבודת שיפוצים בתוך המבנה הקיים הישן בתוך גבולות השלד הקיים.

כל צד יישא בהוצאותיו."

5. בבקשה בה עסקינן, נטען כי על אף ההסכמות אליהם הגיעו הצדדים, ולהן ניתן תוקף של החלטה, המשיב המשיך בעבודות הבניה, הקים מבנה ואף פתח מכון כושר במבנה, בהנהלת בנו פאדי.

6. לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דינה להידחות.

ב"כ המבקש טען בדיון, כי בעת הדיון הקודם הייתה במקרקעין רק תקרה על עמודים, וכי לאחר הדיון המשיב סגר בקירות מסביב וביצע עבודות גמר ויציקת רצפה.

7. המשיב טען, כי הקירות היו קיימים ערב הדיון ואף מוכן ומזומן הוא, אם יוכח אחרת, להרוס את הקירות. זאת אמר, כדי להראות עד כמה נחרץ הוא בגרסתו.

8. ב"כ המבקש חזר יותר מפעם על גרסתו, כי ערב הדיון הקודם הייתה רק תקרה על עמודים, וכי סגירת המבנה בקירות מסביב, בוצעה רק לאחר הדיון, אך בסוף הדיון ומשטען פאדי (בנו של המשיב), וכן המשיב בעצמו, כי גם הסגירה בקירות הייתה קיימת ערב הדיון, וכי מתחת לתקרה אין עמודים כלל, הגיב ב"כ המבקש, כי "יכול להיות שהיו קירות בלוק חיצוניים בלבד ועליהם גג".

9. לעומתו טען המבקש, כי העבודות נשוא הבקשה בה עסקינן, בוצעו כשבוע ימים לאחר אותו דיון מ- 22.2.16.

10. הן משום גרסתו המשתנה של המבקש, כאשר תחילה טען שערב הדיון הייתה תקרה של עמודים בלבד, ללא שהמציא תמונות המוכיחות זאת, למרות שהיו ברשותו, והן משום גרסת המבקש, כי העבודות הנטענות, בוצעו כשבוע ימים לאחר אותו דיון, דין הבקשה להידחות.

11. מחד, לא הוכחו בפניי ההפרות הנטענות; ומאידך, מדובר בשיהוי ניכר בהגשת הבקשה (הבקשה הוגשה ב- 7.6.16 בעוד ההפרה הנטענת הייתה בסוף פברואר 2016).

12. באשר לטענה, כי המשיב מתכוון להפעיל במקום מכון כושר, משצו המניעה המוסכם לא התייחס לשימוש זה, הרי דין הבקשה, ככל שהיא מתייחסת להפעלת מכון כושר בנכס, להידחות.

13. בנסיבות, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"ו, 25 יולי 2016, בהעדר הצדדים.