לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ביום 8.1.17 כנגד הנתבע. עניינה של התובענה בדרישת התובעת לתשלום על סך 7,800 ₪ בגין שירותי תיווך דירה שנתנה לנתבע.

ביום 19.1.17 הגיש הנתבע, בקשה לביטול פסק הדין בטענה כי אינו מיוצג, ולא הבין את החלטות בית המשפט שניתנו בתיק. בין היתר טוען כי נכתב בהחלטה "עיון בתיק" וזה הבין כי מדובר בדיון שאמור להתקיים והמתין לזימון. עוד טוען כי ביום 8.12.16 קיבל פסק דין לפיו התביעה נמחקה מחוסר מעש ולאחר מכן ביום 8.1.17 קיבל את פסק הדין בהיעדר הגנה.

הבקשה הועברה לתגובת התובעת וזו עמדה על דחייתה. לדבריה, כתב התביעה נשלח כדין ובהתאמה ניתן פסק דין בהיעדר הגנה. עוד מוסיפה התובעת לטעון כי הנתבע ובא כוחו הינם אחד לעניין התביעה וכי מרגע שהתחיל את הליכיו, בהגשת בקשת רשות להתגונן, היה עליו לעקוב ולהבין אחר הוראות בית המשפט, בין אם היה צריך לגשת לקבלת יעוץ משפטי.

דיון והכרעה;

לאחר שעיינתי בבקשה, ובתגובה לה, מצאתי כי דינה להתקבל;

1. במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, על בית המשפט לבחון מהי הסיבה למחדלו של המבקש מחד ומה הם סיכויי ההצלחה שלו, אם יבוטל פסק הדין, מאידך. כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד פגום בשל העדר המצאה כדין של כתב התביעה לידי הנתבע או כל החלטה אחרת שלא פעל על פיה, יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, בלי להתייחס למשקלן של הטענות ולסיכויי הצלחה (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פדח 395,397).

2. הלכה היא, כי כאשר פסק הדין אינו פגום, נתונה לבית המשפט סמכות לבטל את פסק הדין בהתאם לשיקול דעתו. במצב דברים זה, יציב בית המשפט שני מבחנים: האחד - סיבת מחדלו של המבקש והשני - סיכויי הצלחתו כי הגנתו תתקבל, כאשר התשובה למבחן השני חשובה יותר (ע"א 64/53, לעיל; ע"א 5000/92 בן - ציון נ' הנאמן על נכסי י. בן - ציון, פ"ד מח(1) 830; ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 738; א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 283, 284, לרבות האסמכתאות המפורטות שם).

3. פסק דין, שניתן בהעדר הגנה, יוצר חזקה כי הנתבע הוזמן כדין ובית המשפט בדק את מסמכי המסירה והשתכנע כי אכן המסירה בוצעה כדין. במצב דברים זה, מוטל הנטל על הנתבע לשכנע בדבר אמיתות טענתו כי לא הוזמן כדין, ולא ידע על דבר ההליכים כנגדו (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית, עמ' 36 ורע"א 1645/03 יפעת עמידן (שנייצר) נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם)). המבקש הצהיר, כי לא הבין את החלטות בית המשפט ועל כן לא הגיש בקשת רשון להתגונן מחודשת על פי התקנות וכן על פי תוכן ההחלטה מיום 2.3.16.

4. מכאן , עסקינן בהעדר בקשת רשות להתגונן , לאחר שהנתבע זומן כדין , והביטול המבוקש הינו בתוקף שיקול דעת של בית הדין . במקרה כגון דא , ההלכה הינה ברורה ובחזקת מן המפורסמות , ולפיה על מבקש הביטול להוכיח שני יסודות מצטברים :

א. סיבה טובה למחדלו .

ב. סיכויי הצלחה בתביעה אם יבוטל פסק הדין .

5. לאחר שעיינתי בטענות הנתבע בבקשתו לביטול פס"ד מצאתי כי יש מקום להורות על ביטול פס"ד מטעמים שבשיקול דעת. לאור טענות הצדדים והפערים ביניהן יש לערוך בירור עובדתי בטרם יינתן פס"ד לגופה של התובענה ואשר לא ניתן לקיימו במסגרת הליך זה.

זאת ועוד, באיזון זכויות הצדדים , היינו סגירת שערי בית המשפט בפני הנתבע, אל מול זכות התובע להיפרע בסופו של יום , מצאתי כי יש לבטל את פס"ד, ולאפשר לנתבע את יומו בבית המשפט, עובר למתן החלטה , תוך שככל ובסופו של יום תתקבל התובענה, תקלח בקשה זו בשיקולים הדרושים בפסיקת ההוצאות.

6. מכאן, הנני מורה כי פס"ד יבוטל בכפוף להגשת בקשת רשות להתגונן, הכוללת תצהיר

תמיכה בבקשה, וזאת עד ליום 1.7.17.

ככל ולא תוגש הבקשה , יוותר פס"ד על כנו ללא כל צורך במתן החלטה שיפוטית נוספת.

7. לאחר הגשת בקשת רשות להתגונן כאמור לעיל יקבעו הוראות נוספות בתיק.

המזכירות תמציא העתק מהחלטה זו לצדדי.

ניתנה היום, ז' סיוון תשע"ז, 01 יוני 2017, בהעדר הצדדים.