טוען...

החלטה שניתנה ע"י מוחמד עלי

מוחמד עלי06/06/2016

לפני כבוד השופט מוחמד עלי

המאשימה

.1 מדינת ישראל

נגד

הנאשמים

.1 איליה פטרוב (עציר)

.2 נאור קרין (עציר)

<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד יוסי בן עזרא

הנאשמים: הובאו

ב"כ הנאשם 1: עו"ד אסי בוחבוט מהסניגוריה

ב"כ הנאשם 2: עו"ד יוני דדון ועו"ד תומר נוה

פרוטוקול

ב"כ הצדדים:

אנו מודיעים לבית המשפט כי הגענו להסדר טיעון שלפיו הנאשמים יחזרו בהם מהכפירה, יודו בכתב אישום מתוקן ויורשעו. למרות שלגבי נאשם 1 קיים הסדר סגור לעניין עונש המאסר בפועל, קיימת חובת תסקיר ולכן נבקש להפנות אותו לתסקיר בטרם הטיעונים לעונש. על נאשם 2 יוטלו העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 31 חודשים בניכוי ימי מעצרו. באשר לשאר רכיבי הענישה הטיעון לעונש יהיה חופשי. כך גם לגבי נאשם 1.

בית המשפט מודיע לצדדים כי אינו כבול בהסדר הטיעון ובהסכמות שביניהם.

ב"כ הנאשמים:

מבקשים לאפשר לנאשמים לחזור בהם מהכפירה.

<#4#>

החלטה

אני מתיר לנאשמים לחזור בהם מהכפירה.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ט אייר תשע"ו, 06/06/2016 במעמד הנוכחים.

מוחמד עלי , שופט

ב"כ המאשימה:

מגיש לביהמ"ש כתב אישום מתוקן.

<#3#>

החלטה

כתב האישום המתוקן, שסומן על ידי במ/1, יוגש על ידי ב"כ המאשימה למזכירות ביהמ"ש לשם סריקתו לתיק.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ט אייר תשע"ו, 06/06/2016 במעמד הנוכחים.

מוחמד עלי , שופט

ב"כ הנאשם 1:

הקראתי לנאשם את כתב האישום המתוקן. הנאשם הבין את תוכנו ומודה בעובדות כתב האישום המתוקן.

הנאשם 1:

אני מבין את האמור בכתב האישום המתוקן, אני מודה בכתב האישום המתוקן ומצטער.

ב"כ הנאשם 2:

הקראתי לנאשם את כתב האישום המתוקן. הנאשם הבין את תוכנו ומודה בעובדות כתב האישום המתוקן.

הנאשם 2:

אני מבין את כתב האישום המתוקן, אני מבין את תוכנו ומצטער על מה שעשיתי. אני מבקש שבימ"ש ימליץ על כלא שיקומי.

ב"כ המאשימה:

לאור הודאת הנאשמים, אבקש להרשיעם במיוחס להם בכתב האישום המתוקן.

<#6#>

הכרעת דין

הנאשמים הודו בכל העובדות הנטענות בכתב האישום המתוקן.

לפיכך, אני מרשיע את הנאשמים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן כלהלן:

לגבי נאשם 1 – פציעה כשהעבריין מזויין עבירה לפי סעיף 335 (א)(1) לחוק העונשין בשילוב סעיף 29 לחוק; תקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר, עבירה לפי סעיף 382 (א) לחוק העונשין ; היזק לרכוש במזיד לפי סעיף ם452 לחוק העונשין; שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין; הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין.

לגבי נאשם 2 – פציעה כשהעבריין מזוין, עבירה לפי סעיף 335 (א)(1)לחוק העונשין בשילוב סעיף 29 (א) לחוק העונשין; תקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר, עבירה לפי סעיף 382 (א) לחוק העונשין; ועבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

<#7#>

ניתנה והודעה היום כ"ט אייר תשע"ו, 06/06/2016 במעמד הנוכחים.

מוחמד עלי , שופט

ב"כ הצדדים:

נבקש להפנות את נאשם 1 לקבלת תסקיר שירות מבחן, קיימת חובת תסקיר בשל גילו של הנאשם.

<#8#>

החלטה ביחס לנאשם 1

הנני דוחה את הטיעונים לעונש ליום 4.7.16 שעה 11:00..

אני מורה לשירות המבחן להכין תסקיר בעניינו של הנאשם.

תשומת לב שירות המבחן כי הנאשם עצור עד תום ההליכים והוא נמצא בבית כלא שטה.

המזכירות תשלח העתק מפרוטוקול זה בצירוף העתק כתב האישום לשירות המבחן.

הנאשם 1 יובא באמצעות שב"ס.

המזכירות תבטל את זימונו של נאשם 1 (וכן של נאשם 2) לכל המועדים שנקבעו לשמיעת ראיות. כן תבטל המזכירות את הדיונים הקבועים ביומני.

ניתנה והודעה היום כ"ט אייר תשע"ו, 06/06/2016 במעמד הנוכחים.

מוחמד עלי , שופט

ב"כ המאשימה טוען לעונש ביחס לנאשם 2:

מבקש לכבד את ההסדר שהוצג ביחס לנאשם 2. לא נעלם מעיני המאשימה חומרת המעשים שבאו לידי ביטוי בדקירה של אדם אחר שלדעת המאשימה אך בנס הסתיים האירוע כפי שהסתיים. יחד עם זאת, לקחנו בחשבון את גילו הצעיר של הנאשם באופן יחסי, העובדה שלהרשעה קודמת בעבירות דומות שלדעת המאשימה היו יותר חמורות מתיק זה, הושת על הנאשם לאחר הגשת ערעור בביהמ"ש המחוזי 10 חודשי מאסר בפועל בלבד. אומר שתחילת ההליך שהוא היה קטין בבימ"ש לנוער , אנו סבורים ששילוש עונש המאסר יש בו כדי להביא לידי ביטוי את חומרת המעשים וסלידה ממעשיו של נאשם זה. אומר עוד שנותרו מספר בלתי מבוטל של לפחות 4 צעירים שחלקם עדותם רלוונטית לרבות הנדקר בעצמו שביקשו בכל לשון של בקשה שלא להגיע להעיד ובכל הזדמנות הודיעו לבימ"ש בנסיבות כאלה ואחרות לדחות את עדותם. אני אישית שוחחתי עם המתלוננים במיוחד עם הנדקר, הביעו הסכמתם להגיע להסדר ואף בירכו על כך, רוצים לשים הכל מאחוריהם. בחלקם התאוששו מאותה טראומה ומבקשים בכל לשון של בקשה לא לחזור אליה.

ביחס לשאר הרכיבים אבקש שהמאסר על תנאי יהיה מרתיע, שתהיה הלימה בין מעשיו החמורים של נאשם זה לבין עונש המאסר שהושת עליו. אבקש קנס הולם ופיצוי הולם לקרבנות העבירה במדרג כל אחד על פי מה שחווה באותו אירוע. פרטי הניזוקים עד תביעה מס' 7 רון מיכאל אפריים, עד תביעה 10 בר אמויאל, עד תביעה 12 שי לייזר, עד תביעה 16 בר עזרן הוא הנדקר, עד תביעה מס' 20 .

ביחס לנאשם 1 איליה פטרוב, חומרת מעשיו ואף הסרטון מעיד על מעשיו, לנאשם זה הוראות חיקוק נוספות של שיבוש הליכי משפט והפרת הוראה חוקית, הוא גם מואשם בצוותא ביחס לדקירה. ההבדל בעןנש מסיבה אחת ויחידה שהוא לא הדוקר בפועל ועובדה נוספת היותו בגיר צעיר. דומני אם הורשע זה בהחזקת סכין ותו לא. אבקש לכבד את ההסדר, אנו סבורים שהוא מאוזן וסביר ויש בו כדי לאזן את האינטרס הציבורי והאישי של הנאשם.

עו"ד נוה טוען לעונש:

הנאשם שוהה בתנאי מעצר קשים מנשוא וזאת למשך 5 החודשים האחרונים, מועבר ממתקן כליאה אחד למשנהו ומאגף אחד לאגף אחר. הנאשם במשך 5 החודשים עשה חושבים האם לסיים תיק זה, האם זה המקום לקחת אחריות ומה הוא רוצה לעשות ביום שאחרי עם חייו. מדובר בנאשם צעיר , בנאשם שבאמתחתו הרשעה אחת בלבד. מדובר בנאשם אשר למרות שכתב האישום המקורי אשר הוגש לפתחו של ביהמ"ש אשר עמד כחרב על צווארו, תוקן באופן משמעותי, חלק נכבס מהוראות החיקוק תוקנו כך שניהול ההליך בחלקו הראשוני תרם להליכי משא ומתן בתיק זה. הנאשם מבין את חומרת מעשיו ומבקש היום לקחת אחריות מלאה על המיוחס לו בכתב האישום המתוקן. עתה אומר לבימ"ש שמדובר בנאשם אשר גדל כל חייו ללא אב אשר קיפד את חייו באופן פתאומי ללא כל התראה מוקדמת. כל עול הפרנסה והחינוך נפל על אמו של הנאשם אשר מפאת רגישותה ומצבה הנפשי היא אינה מסוגלת להגיע לפתחו של בימ"ש. לנאשם כפי העולה מחומר הראיות ומהנתונים שיש באמתחתנו יש בעיית התמכרות לאלכוהול, בעיה אשר החל בה הנאשם בטרם הוגש נגדו כתב האישום. מדובר בנאשם אשר בנסיבות תיק זה הופנה לבחינתו של שירות המבחן, שם שירות המבחן המליץ על העמדתו בפיקוח של שירות מבחן ומכאן בקשתנו במסגרת הליכי גזר הדין להמליץ על ענישה שיקומית ולו במסגרת ההמלצה אשר תצא מגזר דינו של בימ"ש זה. ההסדר הינו סביר ומניח את הדעת, עומד בהלכת פלוני של בימ"ש העליון. הגם שהחלה שמיעת העדים ישנה עוד דרך ארוכה במשמע עדי התביעה וחיסכון לא פשוט בזמן שיפוטי יקר. סיכומו של דבר, אני אתיחס לסוגיית הפיצוי אשר התבקש על ידי חברי. לטעמי אין זה מקום להשית על הנאשם בשני כובעים גם הליך של פיצוי וגם הליך של קנס. ואם לנקוט לשון אחר לטעמי ראוי למקד את מירב הנתונים באספקלריה אחת ורכיב ענישה אחד. תמיד פתוחה בפני המתלוננים הדרך להשתמש בסעדים של קבלת פיצוי כזה או אחר. אנו סבורים שברגע שהנאשם נשפט לעונש כזה או אחר, הנטל והפיצויים יפלו על האם שהינה אשה מבוגרת שלא תוכל לשלמם כך שגם לכך יש מקום להתחשב. אבקש את התחשבותו של בימ"ש תוך שימוש בסעיפים האמורים. לעניין הענישה צו]פה פני עתיד, מאחר ומדובר בכתב אישום רחב היקף המתיחס למספר פרמטרים בסוגיית ההרשעה אבקש כי בימ"ש במסגרת הענישה הצופה פני עתיד והמאסר המותנה ימצא לנכון לעשות השוואה והפרדה ביחס לאורך המאסר שמצד אחד נוכל להשיג את מטרת הענישה.

ב"כ המאשימה:

מגיש הרשעות קודמות. מתקבלות ומסומנות טמ/1. אבקש להבהיר כי בסופו של דבר הוטל על הנאשם עונש של 10 חודשים לאחר ערעור לביהמ"ש המחוזי. כמו כן אני מוסר לבימ"ש כי הנאשם נעצר מיום 9.2.16.

<#10#>

החלטה

גזר הדין יינתן היום בשעה 12:30.

<#11#>

ניתנה והודעה היום כ"ט אייר תשע"ו, 06/06/2016 במעמד הנוכחים.

מוחמד עלי , שופט

<#14#>

גזר דין לנאשם 2

1. לאחר שהוחל בשמיעת הראיות, ונשמע מספר רב של עדים, הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו הנאשמים הודו בכתב אישום מתוקן. נאשם 1 הופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן בשל החובה הקיימת בדין לאור גילו; נאשם 2 (להלן בגזר דין זה: הנאשם) הודה בכתב האישום המתוקן, הורשע והצדדים טענו לעונש, וכעת ניתן גזר דין בעניינו.

2. הנאשם הודה והורשע בעבירות של פציעה כשהעבריין מזוין, עבירה לפי סעיף 335 (א)(1)לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) בשילוב סעיף 29 (א) לחוק העונשין; תקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר, עבירה לפי סעיף 382 (א) לחוק העונשין; ועבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

3. האירועים שבבסיס כתב האישום (המתוקן) התרחשו עת חגגה בר עמויאל (להלן: המתלוננת) את יום הולדתה ה-18 ב"וילה" הקרויה "גרין מנגו" בקרית ביאליק (להלן: הגרין), השייכת למר רועי אמסלם. למסיבת יום ההולדת הוזמנו והשתתפו חבריה של המתלוננת אשר כללו בין היתר קטין בשם רון, קטין בשם לב, נער בשם בר אזרן (להלן: אזרן), נער בשם אברהם קורן (להלן: קורן), נער בשם שי לייזר (להלן: לייזר) ונער ששמו בר חובב (להלן: חובב) (להלן יקראו כולם: המתלוננים, אלא אם צוין אחרת). במקביל למסיבת יום ההולדת של המתלוננת נערכה מסיבת יום הולדת נוספת ב"וילה" סמוכה שקרויה "הלופט" (להלן: הלופט). במסיבה שנערכה בלופט השתתפו בין היתר הנאשמים, הקטין ו.צ. (להלן: הקטין), ואדם נוסף שזהותו אינה ידועה למאשימה (להלן: האחר).

כתב האישום הוסיף ופירט כי במהלך קיום המסיבות במקביל, נאשם 1 ביחד עם שניים נוספים שאחד מהם הוא אחיו של הקטין, יצאו מהלופט ונכנסו למסיבה שנערכה בגרין מבלי שהוזמנו. הם ניגשו לשירותים והחלו לפרק את דלתות השירותים. המתלוננת הבחינה בהתנהגותם ומאחר שהבחינה שהם לא מוזמנים למסיבה חששה מנוכחותם ולפיכך פנתה אליהם וביקשה מהם מספר פעמים לצאת. נאשם 1 ומי שהיה עמו ניאותו לצאת רק כאשר המתלוננת החלה לבכות ואף יצאה עמם החוצה. לאחר מכן, במתחם החיצוני שבין הגרין והלופט התגלע ויכוח בין נאשם 1 ואנשים שהוזמנו ללופט, לבין חבריה של המתלוננת שהשתתפו במסיבה בגרין, ואשר ניסו להרגיע את המתלוננת. במהלך הוויכוח אמרה המתלוננת לחברתה כי הזמינה משטרה. אחד מבני החבורה של מוזמני הלופט צעק "מי הלשין" או אז החלו דחיפות. מתוך חשש שהאירוע יסלים, המתלוננת וחבריה נכנסו בריצה לתוך הגרין, תוך שהמתלוננת מבקשת מהשומר לסגור את דלת הכניסה, בעוד חבורת באי הלופט נותרה מחוץ לגרין.

צוין בכתב האישום כי הנאשם הגיע למסיבה שנערכה בלופט כשהוא נוהג ברכב.

ביום 10.1.2016, על רקע אותה תקרית שצוינה לעיל, חזר הנאשם 1 ממועדון הלופט, הזעיק את חבריו שכללו את הנאשם, הקטין ואחר (להלן: החבורה). בכתב האישום צוין כי לשם קידום "מזימה אלימה", הצטיידה החבורה בכלי נשק קר באופן שנאשם 1 אחז בידו קרש, הנאשם אחז בבקבוק וודקה גדול מזכוכית (להלן: הבקבוק), ואילו הקטין אחז בהמשך בכיסאות. החבורה ניגשה בצוותא חדא, כשהיא אחוזת אמוק, לכניסה למועדון הגרין לשם ביצוע זממם. השומר בגרין אשר הבחין בחבורה, ניסה לסגור את דלת הכניסה, ולמנוע את כניסת בני החבורה, ואילו המבלים בתוך הגרין רצו לחלקו האחורי של המקום, הרחק מדלת הכניסה. כשהיא מצוידת בכלי הנשק, התגברה החבורה על השומר, תוך שהדפה אותו פנימה, נכנסה לתוך הגרין ותקפה את המתלוננים ואף זרעה הרס וגרמה לנזקים לרכוש כפי שיפורט בהמשך.

בהמשך לאותו מעמד, בכניסה לגרין, תקף נאשם 1 ביחד עם בני החבורה את המתלוננת באופן שחבט בחוזקה בגבה באמצעות הקרש אותו אחז בידו. סמוך לכך הנאשם, אשר היה הראשון מתוך בני החבורה שהצליח להיכנס לתוך הגרין, וכשהוא אוחז בידו הימנית בבקבוק, החל לנסות לנפץ את הבקבוק מול משתתפי המסיבה, אשר פחד אחז בהם. תחילה ניסה הנאשם לנפץ את הבקבוק על משקוף דלת הכניסה, לאחר מכן ניסה לנפצו על כיסא ולבסוף הצליח לנפצו לאחר שהטיח בו על שולחן. חלקו העליון של הבקבוק נותר בידי הנאשם כאשר הבקבוק שבור. יחד עם הנאשם נכנסו לתוך המקום הקטין ומיד אחריהם נכנס נאשם 1 כשהוא אוחז בכיסא בר, ולאחריו נכנס האחר כשהוא אוחז בקרש.

בהמשך לאותו מעמד, תקפו הנאשמים את רון אותו פגשו ראשון באופן שהקטין הכה בו מכות אגרוף בפלג גופו העליון ובפניו. בד בבד, נאשם 2 חבט בגבו של בר באמצעות שבר הבקבוק אותו אחז בידו הימנית כעומד לדקרו. באותו מעמד נאשם 1 הכה את רון באופן שהטיח את הכיסא שלוש פעמים בפלג גופו העליון ובראשו. במקביל, חבט האחר באמצעות קרש בגבו ובגופו של רון 3 פעמים. הנאשמים ויתר בני החבורה לא פסקו להכות את רון שניסה כל העת להגן על גופו עד שהצליח להימלט בריצה מהגרין דרך דלת הכניסה החוצה. בשלב זה ברח לייזר מהגרין, ובדרכו החוצה נאשם 1 תקפו באופן שהטיח בו כיסא שפגע בפלג גופו האמצעי באזור הבטן.

בהמשך לאותו מעמד, ובסמיכות זמנים, הנאשם הגיח לעבר אזרן שעמד בסמוך לעמדת התקליטן וצפה על המתרחש, ופצע אותו באופן שהנאשם הניף את ידו הימנית לעבר צווארו של אזרן ודקר את זה האחרון דקירה אחת באמצעות שבר הבקבוק בחלק העליון של הצוואר מתחת לאוזן שמאל. באותה העת נאשם 1 ושאר בני החבורה היו במצב בו הם אוחזים בקרשים ובכיסאות ומאיימים באמצעותם לתקוף בליינים אחרים שניסו להימלט מהמקום.

בהמשך לאותו מעמד, תקף נאשם 1 יחד עם בני החבורה פעם נוספת את אזרן ואת לב. בעוד אזרן פצוע מהדקירה ונזקק לעזרה, אחז הקטין כיסא והשליכו לעבר אזרן באופן שהכיסא פגע בחוזקה בפלג גופו העליון. בד בבד, נאשם 1 אחז בכיסא נוסף והשליכו לעבר בר כך שהכיסא פגע בחוזקה בפלג גופו העליון של לב אשר עמד באותה עת לצד המתלונן. מיד לאחר מכן הרים נאשם 1 חפץ מאחד השולחנות והשליכו לעבר אזרן כך שהחפץ פגע בחוזקה בראשו, כל זאת כאשר ברקע ליחסים הנאשם המשיך להשתולל בעודו אוחז בשבר הבקבוק.

בהמשך לכך, נאשם 1 תקף את קורן אשר נותר לעמוד ליד השירותים. יצוין כי הקטין השליך על קורן כיסא 5 פעמים וכן שולחן, והכיסא פגע בחוזקה בפלג גופו העליון של קורן; ואילו נאשם 1 השליך לעבר קורן שולחן אשר פגע בגופו.

כתוצאה מהמעשים האלימים אשר תוארו, נגרמו לשלושה מהמתלוננים פציעות וחבלות של ממש כלהלן: לאזרן נגרמה פציעה בצוואר שמאלי מתחת לאוזן. הפציעה תוארה כמערבת אור ותת עור וכן עורק קטן. כתוצאה מכך נזקק אזרן לטיפול רפואי בבי"ח רמב"ם ואושפז במחלקת אף אוזן גרון לצורך ביצוע ניתוח. לרון נגרם שפשוף על פני צלעות אחוריות, רגישות מעל צלע מימין, סימן חבלה בגב בחלק אמצעי עליון, סימן חבלה קטן במרפק ימין עם רגישות קלה בשליש העליון באספקט אולינרי. למתלוננת, כלת השמחה, נגרמו סימני שפשוף דו צדדי ורגישות בשרירי הזרועות, רגישות מרובה בגב על עצם השכמה.

עוד צוין בכתב האישום כי הנאשמים פגעו ברכוש השייך לבעלי מועדון הגרין באופן ששברו 4 כיסאות, 4 שולחנות, 2 דלתות וציוד נוסף בשווי של כ- 10,000 ₪.

כתב האישום מוסיף ומתאר כי בהמשך לדברים שצוינו לעיל, מחוץ לגרין, ובעוד שצוות מד"א טיפל באזרן ולידו עמד חברו חובב שסייע בטיפול בו, הגיח הנאשם כשהוא נוהג ברכב לעבר חובב ואיים עליו באופן שאמר לו "אני זוכר את הפרצוף שלך ואני אגיע לנהריה וארצח אותך".

כתב האישום מוסיף ומתאר עבירות של הפרת הוראה חוקית ושיבוש מהלכי חקירה שיוחסו לנאשם 1 ואינם מענייננו לצורך גזר דין זה.

4. בישיבה שהתקיימה היום הודיעו ב"כ הצדדים כי הגיעו להסדר לפיו על הנאשם יוטל מאסר בפועל למשך 31 חודשים בניכוי ימי מעצרו. כן הוסכם כי יוטלו רכיבי ענישה נוספים שלא הוסכם עליהם וצוין שהטיעון לגביהם יהיה "חופשי" .

5. ב"כ הצדדים ביקשו לכבד את ההסדר. ב"כ המאשימה הפנה לנסיבות ביצוע העבירות כפי שהן עולות מכתב האישום ועמד על הפגיעה שנגרמה למתלוננים. כן עמד ב"כ המאשימה על הקשיים שהיו כרוכים בהמשך ניהול ההליך, ובכלל זה הבאת חלק מן העדים למתן עדות, וציין כי חלק מהעדים לא "ששו" להגיע ולתת עדות וביקשו לדחות את עדותם מספר פעמים. כן ציין ב"כ המאשימה כי הוא שוחח עם המתלוננים, אשר לדבריו ברכו על ההסדר וביקשו "לשים את הכל מאחוריהם". ב"כ המאשימה סבור כי בנוסף למאסר בפועל יש להטיל על הנאשם מאסר על תנאי מרתיע, קנס ופיצוי לקורבנות העבירה, כל נפגע לפי חומרת פגיעתו. ב"כ הנאשם עמד על נסיבותיו של הנאשם, ציין כי מדובר במי שגדל ללא אב ועול הטיפול במשפחה נפל על אמו של הנאשם. עוד ציין הסנגור כי לנאשם בעיית התמכרות לאלכוהול ועל כן נתבקש להמליץ על שילוב הנאשם בהליך שיקומי במסגרת שב"ס. לעניין הפיצוי סבר הסנגור שאין מקום להשית על הנאשם גם פיצוי וגם קנס. גם בעניין זה הפנה הסנגור למצבה הכלכלי של המשפחה. לעניין המאסר על תנאי ביקש הסגור כי יוטל עונש מותנה מידתי.

6. הכללים והעקרונות הקשורים בהתייחסות בימ"ש להסדרי טיעון נידונה בהרחבה בע"פ פלילי 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ז (1) 577 (2000) (להלן: הלכת פלוני). בהלכה זו נקבע בין היתר כי הסכמה בין הנאשם למאשימה לעניין העונש היא שיקול מרכזי ומשמעותי לגזירת העונש וככלל על בימ"ש לכבד הסכמה זו. עם זאת בית המשפט חייב לשקול את השיקולים הרלוונטיים ובבחינת פרי הסכמת הצדדים, על בית המשפט לתת דעתו לכלל שיקולי הענישה הרלוונטיים ולבחון אם העונש המוסכם מקיים את האיזון הנדרש.

7. בישום על המקרה שלפנינו, אני סבור כי ההסדר אליו הגיעו הצדדים הוא הסדר ראוי ומאוזן ומגלם בתוכו את האינטרסים השונים באופן ראוי. בנסיבות המקרה, ולאור עונש המאסר המוסכם, לא ראיתי לדון בהרחבה ולקבוע מתחם עונש הולם. ואולם יצוין כי לו היה נקבע על ידי מתחם עונש, ניתן לקבוע כי העונש שהוסכם נופל לגדר המתחם. נקודה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא כי ההסדר גם כולל רכיבים נוספים לצד המאסר בפועל, ובראשם פיצוי לקורבנות העבירה.

8. בקובעי כי יש לאשר את ההסדר נתתי דעתי מצד אחד למהות ולנסיבות ביצוע העבירות. המדובר בביצוע עבירות חמורות אשר גרמו פציעות קשות לחלק מן המתלוננים. די אם אפנה לכך שפציעתו של אזרן היתה פציעה בצוואר מתחת לאוזן, פציעה שנגרמה משבר בקבוק. אין צורך להפליג בדמיון כדי לעמוד על התוצאות האפשריות שהיו נגרמות חלילה מפגיעה בשבר בקבוק באזור זה של הגוף. רק בנס נמנעה תוצאה חמורה יותר. אף יתר נסיבות ביצוע העבירות הן חמורות. מדובר בחבורה – שכללה את הנאשמים ואחרים – שנכנסה אל תוככי מקום בו נערכה מסיבת יום הולדת של נערה בת 18, ושם התגודד קהל שהגיע לשמוח בשמחת המתלוננת. לא רק שהנאשם הפר את שלוותם של השוהים במקום אלא שכניסתם לוותה באלימות קשה שכללה שימוש בחפצים ואמצעים שמוגדרים נשק קר, ואשר כללו גם שבר בקבוק. בנוסף לשיקולים הנ"ל, לנאשם הרשעה קודמת בעבירת אלימות קשה בגינה נדון, על אף קטינותו, למאסר בפועל של 10 חודשים.

9. מנגד, יש לתת את הדעת לכך כי הנאשם הודה בעובדות כתב האישום וחסך העדתם של חלק מן העדים, זאת במיוחד לאור הודעת ב"כ המאשימה כי חלק מהעדים ביקשו להימנע ממתן עדות. אולם יובהר כי הנאשם הודה רק לאחר שמיעת כמות לא מבוטלת של עדים. כמו כן, נתתי דעתי לנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שפורטו על ידי הסנגור, ובכלל זה לעובדת מות אביו, נסיבותיה של אמו, ולהתמכרותו לאלכוהול (כנטען). כן תצוין העובדה כי הנאשם עצור במעצר עד תום ההליכים מזה 5 חודשים.

10. במסגרת מכלול השיקולים התחשבתי גם בכך שעמדתם של המתלוננים נשמעה. ב"כ המאשימה הבהיר כי המתלוננים מודעים להסדר הטיעון ותומכים בהבאת הפרשה לידי סיום. כפי שצוין, ההסדר כולל אפשרות שהמאשימה תטען להטלת פיצוי לטובת המתלוננים. יש בכך חשיבות לא מבוטלת בעיני בבואי לשקול את ההסדר.

11. אשר לרכיב הפיצוי – על דמותו של רכיב זה שבמהותו הוא רכיב "אזרחי" עמד בית המשפט העליון במספר הזדמנויות. בע"פ 8745/08 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 30.11.2011) נקבע כי:

"הפיצוי לטובת נפגע עבירה נפסק מכוח סעיף 77 לחוק העונשין, הקורא כך: "(א)הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 258,000 שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו. (ב) קביעת הפיצויים לפי סעיף זה תהא לפי ערך הנזק או הסבל שנגרמו, ביום ביצוע העבירה או ביום מתן ההחלטה על הפיצויים, הכל לפי הגדול יותר. (ג) לעניין גביה, דין פיצויים לפי סעיף זה כדין קנס; סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שיש בצדו חובת פיצויים, ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים." לפיצוי שנפסק לטובת נפגע עבירה קיימות מספר תכליות שונות, המשקפות את היותו פיצוי בעל רכיב אזרחי דומיננטי המתקיים ב"סביבה" פלילית-עונשית (ראו: רע"פ 2976/01 אסף נ' מדינת ישראל,פ"ד נו(3) 418 (2002) (להלן: עניין אסף)). בין התכליות האמורות ניתן לציין את הבאות: מתן סעד לנפגע העבירה בטווח זמנים קצר, מבלי שייאלץ להמתין לסיום הליכים אזרחיים בעניינו; מניעת מפגש מחודש עם העבריין שפגע בו במסגרת של הליך אזרחי נוסף; הכרה חברתית בסבלו של הנפגע; העלאת מעמדו של קורבן העבירה בהליך הפלילי, כחלק מהמגמה לשלבו בהליך הפלילי ולהכיר בזכויותיו במסגרת הליך זה ואף יסוד של היטהרות לעבריין עצמו, שחיובו בפיצוי לטובת הנפגע עשוי לתרום לשיקומו (ראו: ע"פ7895/04 פלוני נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 2.8.2006); רע"פ 9727/05פלוני נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 8.8.2007); ע"פ6452/09 עלי נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 22.7.2010) (להלן: עניין עלי)). 31. בפסיקה נקבע כי כללי התערבות ערכאת הערעור בגובה פיצוי לנפגע עבירה דומים בעיקרם לאלו הנוהגים בהתערבות בגובה פיצוי שנפסק במסגרת הליך אזרחי(ראו: עניין אסף, עמ' 477). יש לזכור עם זאת כי להבדיל מפיצוי הנגזר במסגרת הליך אזרחי, הרי שבהליך פלילי לא מפעיל בית המשפט אותם הכללים לעניין הוכחת הנזק והדבר מסור לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. מסיבה זו אף ראה המחוקק לנכון להגביל את גובה הפיצוי הנפסק, בסעיף 77(א) שלעיל(ראו: עניין עלי). נוכח נתונים אלה, נקבע בפסיקה כי ככלל אין מקום להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בקביעת הפיצוי, אלא במקרים יוצאי דופן בהם חרגה הערכאה הדיונית באופן קיצוני משיעור הפיצוי הראוי".

12. נסיבות העניין שלפנינו מצדיקות הטלת פיצוי לטובת המתלוננים, אשר כמתואר בכתב האישום נפגעו בעקבות האלימות שנקטו הנאשמים ולאחד מהם אף נגרמה פציעה ממשית וחמורה. עם זאת יש לקבוע פיצוי מדורג לכל אחד מהמתלוננים בשים לב למהות פגיעתו. אוסיף בעניין זה כי אינני מקבל את הטענה שיש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם בהטלת הפיצוי שכן "יכולותיו הכלכליות של העבריין אינן מהוות שיקול בקביעת שיקול הפיצוי..." (ע"פ 1310/12 שוורצמן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 3.11.2014); ראו גם ע"פ 602/13 סלהב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 3.3.2014). יחד עם זאת, לאור נסיבותיו הקשות של הנאשם ולאור תקופת המאסר שתוטל עליו, אמנע מהטלת קנס.

13. אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א) מאסר בפועל לתקופה של 31 חודשים בניכוי ימי מעצרו, מיום 9.2.2016.

ב) 12 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר, עבירת אלימות מסוג פשע ויורשע בה. ואולם, אם יורשע בעבירת אלימות מסוג עוון יוטלו עליו 6 חודשי מאסר בלבד.

ג) 3 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר, אחת מהעבירות הבאות: עבירת אלימות מילולית, או עבירת רכוש למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין, ויורשע בה.

ד) אני מחייב את הנאשם לשלם פיצויים כלהלן:

לבר אזרן עד תביעה מס' 16 – פיצוי בסך 10,000 ₪;

לבר עמויאל עדת תביעה מס' 10 -פיצוי בסך 3,000 ₪;

לרון אפריים עד תביעה מס' 7 – פיצוי בסך 2,000 ₪;

לשי לייזר עד תביעה מס' 12 – פיצוי בסך של 1,000 ₪;

ללב שור עד תביעה מס' 20 – פיצוי בסך 1,000 ₪.

הפיצוי ישולם לא יאוחר מיום 1.2.2017, על ידי הפקדתו בקופת בית המשפט. לאחר הפקדת הסכום יועבר הפיצוי על ידי המזכירות בהתאם.

ה) רשויות שב"ס ישקלו את בקשת הנאשם לשילובו בהליך שיקומי, באחת התכניות המתקיימות אצלן – הכל לפי שיקול דעתן המקצועי.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

<#15#>

ניתנה והודעה היום כ"ט אייר תשע"ו, 06/06/2016 במעמד הנוכחים.

מוחמד עלי , שופט

ב"כ המאשימה:

בהסכמת חברי עו"ד בוחבוט, אני מבקש להוסיף לפרוטוקול הבהרה לפיה העונש המוסכם עם נאשם 1 הוא 23 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו כאשר יתר רכיבי הענישה יהיו בטיעון חופשי לעונש. אני מבהיר כי אין בתסקיר כדי להוסיף או לגרוע מההסדר שהוסכם. אני מצהיר שההודעה היא על דעת חברי.

<#22#>

החלטה

הפרוטוקול יתוקן בהתאם.

<#23#>

ניתנה והודעה היום כ"ט אייר תשע"ו, 06/06/2016 במעמד הנוכחים.

מוחמד עלי , שופט

הוקלד על ידי איבגי איריס

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
03/03/2016 החלטה שניתנה ע"י מוחמד עלי מוחמד עלי צפייה
12/04/2016 החלטה שניתנה ע"י יוסי טורס יוסי טורס צפייה
06/06/2016 החלטה שניתנה ע"י מוחמד עלי מוחמד עלי צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מאשימה 1 מדינת ישראל אנטולי קריינס
נאשם 1 נאור קרין (עציר) יונתן דדון, תומר נוה