בפני | כבוד הרשם הבכיר יניב ירמיהו | |
התובעת | ש. שלמה רכב בע"מ | |
נגד | ||
הנתבעות | 1.גדר ואן חפר 2.כלל חברה לביטוח בע"מ |
פסק דין |
תביעה כספית, בגדרה עותרת התובעת לחיוב הנתבעות בסך הכספי של 16,306 ₪, בגין נזקים שנגרמו לרכבה במהלך תאונת דרכים.
1. התובעת הינה חברה בע"מ, בעלת צי רכבים, העוסקת, בין היתר, במתן שירותי ליסינג והשכרת רכבים. במועדים הרלוונטיים לתביעה הייתה התובעת הבעלים של רכב מ.ר. 24-658-68 (להלן: "רכב התובעת"); הנתבעת 1 (להלן גם: "הנתבעת") הייתה במועדים הרלוונטיים לתביעה הבעלים של משאית מ.ר. 45-658-68 (להלן: "המשאית"); הנתבעת 2 הינה חברה לביטוח שביטחה במועדים הרלוונטיים את המשאית בפוליסת ביטוח מקיף ו/או צד ג'.
2. לטענת התובעת, ביום 18/08/15 ארעה תאונת דרכים בין רכבה והמשאית. לטענתה, בזמן שנהג רכב התובעת נכנס למעגל תנועה, סטתה המשאית לנתיב נסיעת רכב התובעת, תוך עקיפת הרכב, על מנת לבצע פניית פרסה.
במעמד הדיון, העיד נהג רכב התובעת, מר בדרנה מוחמד, כי המדובר במעגל תנועה בעל נתיב אחד. לטענתו, רכב התובעת עמד במעגל התנועה בפקק תנועה, ולפתע הרגיש "דפיקה מצד שמאל". לגרסתו, נהג המשאית עקף אותו על מנת לבצע פרסה בכיכר. עוד העיד, כי כתוצאה מהפגיעה, רכב התובעת נפגע בכנף האחורי שמאלי (ר' פרוטוקול הדיון עמ' 1 שורות 11-13 וכן עמ' 2 שורה 16).
לגרסת התובעת, הנזקים שנגרמו לצדדים מדברים בעד עצמם ומעידים על אחריותה הבלעדית של הנתבעות לקרות התאונה. כן נטען כי נהג המשאית נהג במהירות גבוהה שאינה תואמת את תנאי הדרך וסטה מנתיב נסיעתו לנתיב נסיעת רכב התובעת.
אשר לסכום התביעה, טוענת התובעת כי נגרמו לה נזקים בסכום כולל של 16,306₪ המורכבים מהרכיבים הבאים: נזק ישיר בהתאם לדו"ח השמאי מיום 07/09/2015 בסך של 11,717 ₪, שכ"ט שמאי בסך של 517 ₪, ירידת ערך בשווי של 3,447 ₪, ו- 2.5 ימי השבתת הרכב בהם נמנע מהתובעת להשכיר את הרכב בסך של 625 ₪
3. הנתבעות, מנגד, מכחישות את נסיבות התאונה. לטענתן, נהג המשאית נהג בנתיב השמאלי כדין, ולפתע הגיח נהג רכב התובעת מהנתיב הימני, תוך מעבר לנתיב השמאלי, ופגע במשאית. עוד טענו הנתבעות, כי הנזקים ו/או הסכומים הנטענים הינם מופרזים וללא כל קשר סיבתי בין האירוע הנטען לנזקים הנטענים של התובעת.
4. הצדדים חלוקים, כאמור, בשאלה מי מהנהגים סטה עם רכבו לכיוון הנהג האחר.
לאחר ששמעתי עדויות הנהגים, טענות הצדדים ונתתי דעתי לראיות כפי שהוצגו בפניי, מצאתי לקבוע כי דין התביעה להידחות, משלא הורם נטל ההוכחה.
גרסתו של נהג רכב התובעת העלתה קשיים לא מבוטלים. לטענתו, המדובר במעגל תנועה בן נתיב אחד בלבד. עם זאת, הוצגה בבירור תמונת המקום, לפיה מעגל התנועה הינו דו נתיבי. משעומת נהג רכב התובעת עם התמונה, ציין כי במועד התאונה היה במקום נתיב בודד. עם זאת, התמונה הינה מחודש התאונה, ולא הוצגה כל ראיה נגדית לתמונה.
בהמשך עדותו גרסה זו שונתה לכך שייתכן שבמקום 2 נתיבים.
לשיטת נהג רכב התובעת, נהג המשאית עקף אותו על מנת לבצע פרסה במעגל התנועה. לא מצאתי לקבל גרסה זו. ראשית, טען נהג רכב התובעת כי התאונה אירעה בכניסה למעגל התנועה (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 12), כך שלא יכול היה לדעת, ביחס לגרסתו זו, כי בדעת נהג המשאית יהא לבצע פניית פרסה. שנית, גרסה זו סותרת גרסה אחרת שלו לפיה נהג המשאית כבר ביצע את פניה הפרסה (עמ' 2 שורה 10). שלישית, לא נסתרה עדות נהג המשאית והעובדה כי בסופו של יום זה המשך ישר, ולא ביצע פניית פרסה.
כעולה מגרסתו, שני הנהגים נכנסו בסמיכות למעגל התנועה, כל אחד מנתיבו. לא הוכח כי נהג המשאית סטה לכיוון רכב התובעת, וייתכן כי דווקא נהג רכב התובעת הוא שסטה לכיוון המשאית מתוך מחשבתו כי מדובר בנתיב נסיעה בודד.
בין כך ובין כך, לא הוכחה עקיפה, ובוודאי שלא הורם הנטל הנדרש להוכחת הסטייה הנטענת.
5. יצוין, למען השלמת התמונה, כי אף גרסתו של נהג המשאית העלתה קשיים שלא אפשרו לקבוע ממצא פוזיטיבי. לטענתו, בעודו נוהג בנתיב השמאלי מבין 2 נתיבים, נהג רכב התובעת שנהג מימינו האיץ ו"שבר את ההגה" (כדבריו) שמאלה על מנת לעקוף את המשאית, אך מאחר שראה כי לא ניתן לעשות כן, נעצר (ר' פרוטוקול הדיון עמ' 3 שורות 21-23).
נהג המשאית ציין כי היה בכוונתו לנסוע ישר בעודו נוהג בנתיב השמאלי במעגל התנועה, בשל כוונתו לפנות שמאלה בפניה שלאחר מעגל התנועה. גרסה זו מעוררת קושי בשל כך שביקש לצאת ממעגל התנועה מהנתיב השמאלי, כך שאילו נהג רכב התובעת היה מבקש לפנות שמאלה במעגל התנועה מהנתיב הימני, היה מקום לייחס לפתחו אחריות לתאונה.
אלא, שבענייננו כאמור, נהג רכב התובעת העיד כי ביקש להמשיך ישר במעגל התנועה. לפיכך, חרף הקשיים בנהיגת נהג המשאית ויציאה ממעגל התנועה מהנתיב השמאלי, אין לייחס לו אחריות לתאונה בשל גרסת נהג רכב התובעת לפיה אף הוא המשיך ישר (יצא באותה יציאה של מעגל התנועה).
6. בין הצדדים נפלה אף מחלוקת לעניין מיקום התאונה. בתחילה, העיד נהג רכב התובעת כי במעגל התנועה נתיב יחיד וכי המשאית הגיעה משמאלו (ראו פרוטוקול הדיון עמוד 2, שורה 9). לשיטתו, התאונה אירעה בכניסה למעגל התנועה. מנגד, בהמשך דבריו העיד כי אינו יודע מהיכן המשאית הגיעה למעגל התנועה (ראו פרוטוקול הדיון עמוד 2, שורות 27), וכאמור ככל שזהו מיקום התאונה, בוודאי שלא יכול היה לצפות ולהעיד כי נהג המשאית ביצע פניית פרסה.
לא מצאתי לאמץ את הטענה לפיה התאונה התרחשה בכניסה למעגל התנועה, משהדברים אינם מתיישבים עם מיקום הנזקים ונסיבות התאונה.
7. סיכומו של דבר, לא הורם הנטל להוכחת התביעה, ועל כן אין אלא לדחותה.
לא ייעשה צו להוצאות למעט שכר העד כפי שנפסק בדיון.
ניתן היום, ד' תמוז תשע"ז, 28 יוני 2017, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
28/06/2017 | פסק דין שניתנה ע"י יניב ירמיהו | יניב ירמיהו | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | ש. שלמה רכב בע"מ | אורי וינינגר |
נתבע 1 | גדר ואן חפר | אושרית יהושע |
נתבע 2 | כלל חברה לביטוח בע"מ | אושרית יהושע |